האם התובעת זכאית לגילוי הדוחות הכספיים של הנתבעות, לצורך חישוב מענקים ? מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא גילוי דוחות כספיים של המעביד לצורך חישוב מענקים: 1. התובעת עבדה אצל הנתבעות כחמש שנים בתפקידים שונים, כשהחל מיוני 2007, שימשה סמנכ"ל בכיר ומנכ"ל הנתבעת מס' 2. התובעת הודיעה על התפטרותה ביום 11.5.08, מספר חודשים לאחר שחזרה מחל"ת לאחר חופשת לידה, ובפועל יחסי עובד - מעביד נמשכו עד יום 11.8.08. עם סיום העבודה שוחררו לתובעת כספי הפיצויים שהופקדו בקופות גמל, שולמה לה השלמת פיצויי פיטורים וכן נערך לה גמר חשבון. בין הצדדים נותרו במחלוקת מספר עניינים (כעולה מסיכומי התובעת): האם התובעת זכאית לגילוי הדוחות הכספיים של הנתבעות, לצורך חישוב מענקים (במסגרת תביעה למתן חשבונות), זכאות התובעת להשלמת פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים, זכאות התובעת לעמלה בגין "עסקת חדרה" (בסך 500$), הפרשי פדיון חופשה, השלמת הפקדות הנתבעות לקופות הגמל (לרבות קרן השתלמות) שבוצעו בחסר וכן פיצויי הלנת שכר בגין איחור בהפקדות לקופות גמל. 2. הרקע העובדתי - א. הנתבעת מס' 1 היא חברה פרטית, חברת האם של קבוצת חברות ובהן הנתבעת מס' 2 (ששמה הקודם היה "גורן אלומות שירותים פיננסיים בע"מ"). הנתבעות עוסקות בבנקאות להשקעות ויועץ פיננסי וכן מעורבות בעסקאות רכישה ומימון פרויקטים (סעיף 1 לתצהירו של מר שמואל גורטלר, מנכ"ל ובעלים של הנתבעת מס' 1, להלן - גורטלר). ב. התובעת עבדה אצל הנתבעות מיום 1.9.03 ועד ליום 11.8.08. ג. בין הצדדים נחתם חוזה עבודה, מיום 1.9.03 (נספח ב' לתצהיר התובעת). החוזה עודכן במהלך השנים והעדכון האחרון והרלוונטי לענייננו הוא מיום 18.6.07 (נספח א' לתצהיר גורטלר; להלן - החוזה או חוזה העבודה). ד. התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת מס' 1 כמנהלת עסקאות בתואר סגנית נשיא ובהמשך שימשה סמנכ"ל בכיר בנתבעת מס' 1 ומנכ"ל הנתבעת מס' 2. בדצמבר 2003 הצדדים הסכימו שהחל מיום 1.1.04 התובעת תהיה עובדת הנתבעת מס' 2. ה. התובעת שהתה בחופשת לידה בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2007 (עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 4-5). לאחר מכן, עד סוף חודש פברואר 2008, שהתה בחל"ת. ו. ביום 11.5.08 התובעת מסרה הודעת התפטרות, אשר נכנסה לתוקף ביום 11.8.08. 3. להלן יידונו רכיבי התביעה השונים. בפתח הדברים יש לציין כי קדם להליך בבית הדין נסיון לסיים את הסכסוך בפשרה ואף נוהל בין הצדדים מו"מ אשר לא צלח. עוד יש לציין כי למרות שהמחלוקת בין הצדדים היא מצומצמת יחסית, הצדדים העלו טענות עובדתיות רבות בנושאים שונים המהווים רק רקע לסכסוך, כגון טענות ביחס למהות תפקידה של התובעת, יחסיה עם מר גורטלר והתנהגות הצדדים עובר לסיום יחסי עבודה בין הצדדים. כאמור, נושאים אלה מהווים רקע לסכסוך בין הצדדים ואין להם נגיעה מהותית למחלוקות נשוא הליך זה. על כן, אין מקום להתייחס לכל אחת מטענות הצדדים, אלא ובלבד שהן קשורות לרכיבי התביעה השונים. התביעה למתן חשבונות 4. על פי חוזה העבודה של התובעת, היא זכאית למענק מיוחד באופן הנגזר מרווחי הנתבעת מס' 1. ההוראות בנושא המענק המיוחד עוגנו בנספח לחוזה העבודה מיום 18.6.07 ובו נקבע (ההדגשות הוספו - ד.ו.)- "1. מיום 1.1.2007 יעמוד השכר החודשים על 35,000 ₪, ללא הצמדה. 2. בנוסף למשכורת החודשית, החל משנת 2007, העובדת תהא זכאית למענק מיוחד בגובה הגבוה מבין: i 7.5% מהרווח הנקי של גורן קפיטל גרופ לפי הדוח הכספי המבוקר. המענק המבוסס על הרווח הנקי ישולם לעובדת לאחר חתימת הדוחות הכספיים השנתיים, או- ii a. 10% מעמלות ההצלחה אשר שולמו במהלך השנה הרלוונטית בגין עסקאות מימון פרויקטים אשר בהן היתה העובדת מעורבת; ו- b. %7.5 מעמלות ההצלחה אשר שולמו במהלך השנה הרלוונטית בגין עסקאות בהן היתה לעובדת מעורבות מהותית, ובין 0% ועד 7.5% מעמלות ההצלחה אשר שולמו במהלך השנה הרלוונטית בגין עסקאות בהן היתה לעובדת מעורבות אשר לא הוגדרה כמעורבות מהותית. לעניין זה, מעורבות מהותית ואחוזי ההצלחה תקבע על פי היקף העבודה של העובדת בשיקול דעתו הבלעדית של המעסיק. לצורך בחינת סעיף 2 ("הגבוה מבין"), על מנת להשוות את בסיס החישוב בשתי החלופות, תבוצע התאמה של המענק בגין עמלות ההצלחה להכנסות המדווחות בדוחות הכספיים. 3. הוראות מעבר: i. העובדת זכאית לכל עמלות ההצלחה אשר שולמו בפועל במהלך המועדים שקדמו להודעה מוקדמת בגין עזיבה, וכן לעמלות הצלחה אשר בגינן הושלמה כל עבודת גורן קפיטל עד לתום תקופת העסקתה על פי ההסכם, והתקיימו כל התנאים לתשלום, ואשר שולמו תוך 90 יום ממועד העזיבה. ii. עם סיום העסקה תבוצע הערכה על ידי המעסיק של הרווח הנקי למועד סיום ההעסקה, במידת האפשר, לצורך חישוב המענק על בסיס הרווח הנקי... 4. הגדרת תפקיד: העובדת תשמש כסמנכ"ל בכיר בגורן קפיטל גרופ וכמנכ"ל גורן שירותים פיננסיים. במסגרת תפקידה יתווספו התחומים הבאים: i ריכוז ותיאום עבודת היעוץ הפיננסי השוטף בעסקאות מימון פרוייקטים מימון עסקאות ii ריכוז תיאום ופיקוח נושא כח האדם לרבות השמות ומעקב של כוח אדם מקצועי ושירותים. 5. הצדדים מאשרים כי התקבולים לגבי הנ"ל בגין ועד 31.12.2006 נתקבלו במלואם." 5. לטענת התובעת, על פי נספח זה ועל מנת שתוכל לחשב מהו גובה המענק המיוחד לו היא זכאית עם סיום עבודתה, היא זכאית לקבל לידיה את הדו"חות הכספיים של הנתבעות. התובעת נסמכת בטיעונה על סעיף 2 לנספח. עמדת הנתבעות היא שעל פי הוראת סעיף 3 לנספח, במקרה של ניתוק יחסי העבודה במהלך השנה, די בהערכה של המעסיק של הרווח הנקי למועד סיום ההעסקה. הצדדים הוסיפו וטענו טענות שונות, במיוחד בשאלה אם הדוחות הכספיים אמורים לכלול את נתוני חברות הבת או האם על הנתבעת חובה לגלות את הדוחות הכספיים, בהיותה חברה פרטית, אך לדעתי הדיון בשאלות אלה מתייתר נוכח לשונו הברורה של הנספח. 6. להשלמת התמונה העובדתית יש לציין שביום 8.12.08 הנתבעות מסרו בידי התובעת מכתב (נספח ו' לתצהיר גורטלר) ובו נכתב: "על פי נספח להסכם העסקת גב' נטע בנארי מיום 18.6.07 ביצענו הערכה של 'הרווח הנקי למועד סיום העסקה, במידת האפשר, לצורך חישוב המענק על בסיס הרווח הנקי'... ע"פ הערכה זו הרינו להודיעך כי לחברת גורן קפיטל גרופ לא היה רווח נקי לימים 30.6.08 ו-30.9.08 ולא ל'מועד סיום העסקה'. בימים הקרובים יועבר לעיונך מכתבו של רו"ח המבקר של החברה לעניין הדוחות הכספיים הלא מבוקרים של החברה לימים 30.6.08 ו-30.9.08 כאמור. כפי שהודענו לך כבר בעבר, לפני פרישתך שולמו לך כל עמלות ההצלחה להן היית זכאית לפי סעיף 2 ii (a) וכי לא נמצאת זכאית לעמלות כלשהן לפי סעיף 2 ii (b). כמו-כן שולמה לך עמלה ביתר של 5,000 $ והינך נדרשת להשיבה מיידית..." בנוסף, הוצגו שני אישורים של משרד רו"ח קוסט, פורר, גבאי את קסירר, מימים 10.12.2008 ו-29.12.2008 (נספחים ז'1-2 לתצהיר גורטלר). באישורים אלה נכתב כי בהתאם לספרים הלא מבוקרים של גורן קפיטל גרופ בע"מ לתקופות של תשעה וששה חודשים שהסתיימו בימים 30.9.2008 ו-30.6.2008, לחברה היה הפסד נקי הגבוה משני מליון ₪ בכל אחת מתקופות הדיווח הנ"ל, גם בחישוב גורן קפיטל גרופ בע"מ לבד וגם יחד עם חישוב איחוד דו"חות החברה הזרה בה מחזיק מר שמואל גורטלר באופן אישי. 7. על פי נוסח הנספח, גובה המענק המיוחד יחושב על פי הגבוה מבין השניים: הרווח הנקי על פי דוחות כספיים מבוקרים או עמלות הצלחה בגין עסקאות. על פי נוסח סעיף 2 ברור שהמענק ישולם בשנה העוקבת, שהרי נקבע שהרווח הנקי יקבע לאחר שהדוחות הכספיים יחתמו. סעיף 3 לנספח עוסק במצב בו יחסי העבודה הסתיימו במהלך השנה. במצב זה, כאשר מטבע הדברים, אין עדיין דוחות כספיים בגין השנה השוטפת (שהרי ידוע כי אלה נחתמים רק במהלך השנה העוקבת, בגין השנה שחלפה) הצדדים הסכימו שיסתפקו בהערכת המעסיק. מאחר שהתובעת התפטרה ויחסי העבודה נותקו ביום 11.8.08, היינו במהלך השנה קלנדרית, על פי לשון הנספח חלה הוראת סעיף 3 לפיה לצורך חישוב המענק המיוחד יש לקבל את הערכת המעסיק לגבי הרווח הנקי. כאמור, זו ניתנה לתובעת ביום 8.12.08. בנסיבות אלה, אין מקום לחייב את הנתבעות למסור לעיון התובעת את הדוחות הכספיים של מי מהן. 8. תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא לא רק בלשון נספח ובהגיונם של דברים, אלא אף בעובדה כי הצדדים ניהלו מו"מ ממושך קודם לחתימת הנספח ביוני 2007. התובעת הציגה שבע טיוטאות אשר הוחלפו בין הצדדים (צורפו להודעת התובעת מיום 5.7.09 ור' הסכמת הצדדים ביחס למסמכים אלה, בעמוד 24 לפרוטוקול, שורות 18-32). מהטיוטאות עולה כי נוסח הנספח עבר שינויים והערות מצד שני הצדדים, כך שהנוסח הסופי משקף את הסכמתם הסופית של הצדדים. הערות הצדדים והשינויים נגעו הן לנוסח סעיף 2 והן לנוסח סעיף 3. בנוסף, ברור מהן שלתובעת היו השגות לגבי נוסחת המענק. בנוסף, התובעת בעלת תואר בראיית חשבון (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 15-18), בעל ותק ושימשה בתפקידים בכירים בנתבעות. על רקע זה, לא ניתן לייחס לה אי הבנה של ההסכמה המפורשת שהועלתה על הכתב. העובדה שהטיוטאות כללו גם שינויים של סעיף 3 לנספח, אף היא תומכת במסקנה כי הנוסח הסופי הוא פרי המו"מ בין הצדדים ואין מדובר בסעיף שלא ניתנה לו תשומת לב מטעם מי מהצדדים, עובר לחתימה על הנספח. בשים לב למעמדם של שני הצדדים למו"מ, אין זה המקרה בו ישנה עדיפות מיוחדת לאחד מהצדדים, מבחינת הבנה חשבונאית של הנוסחה המעוגנת בחוזה. בנסיבות העניין, כאשר לשון הסעיף היא ברורה, כאשר ברור מתוך המנגנון שהוסכם - בשים לב למועדי הכנת הדוחות השנתיים, מדוע נקבעו שתי חלופות, אחת ליחסי עבודה שוטפים והשניה למצב של ניתוק יחסי העבודה, אין סיבה להתעלם מהוראת סעיף 3 לנספח ולהורות על הצגת הדוחות הכספיים לתובעת, רק על פי החלופה הנקובה בסעיף 2 לנספח, שאינה רלוונטית לחישוב המענק המיוחד בעת ניתוק יחסי העבודה. 9. מעבר לדרוש יש לציין כי טענות התובעת ביחס לחישוב הרווח הנקי של הנתבעת מס' 1 אינן עקביות. כך, בכתב התביעה ובתצהיר התובעת נטען כי הוסכם בין הצדדים בעל פה כי הרווח הנקי יכלול גם רווחי חברה זרה בבעלותו של גורטלר ואילו בסיכומי התובעת נטען כי "הנתבעות ערכו מניפולציות חשבונאיות כללו בדוחות הכספיים את הפסדיה של חברות נוספות" (סעיף 32 לסיכומים). 10. מאחר שבנספח לא נקבע מתי יתבצע החישוב על פי סעיף 3 ומתי תמסר הערכת המעסיק, העובדה שזו לא נמסרה מיד עם ניתוק יחסי העבודה אינה מסייעת לתובעת. מה עוד שאין כל סעד בגין עניין זה. אשר לטענות שמכתבי רואי החשבון מתייחסים לרבעונים ולא למועד המדויק של ניתוק יחסי עובד - מעביד, יש להשיב כי מאחר שהנתבעות הציגו את האישורים למרות שניתן היה להסתפק בהערכת המעסיק, עובדה זו אינה מעלה או מורידה. בידוע כי הערכות חשבונאיות נעשות על בסיס שנתי או רבעוני ועל כן אין תימה שאף מכתבי רואי החשבון ניתנו ביחס לשני הרבעונים הסמוכים למועד ניתוק יחסי עובד - מעביד. די בכך שתוכן המכתבים תומך במכתבו של המעסיק, המתייחס למועד ניתוק יחסי העבודה. 11. לסיכום האמור לעיל, בנסיבות העניין, אין מקום לחשוף את דוחותיה הכספיים של מי מהנתבעות לצורך חישוב המענק המיוחד, מאחר שהצדדים הסכימו כי בעת סיום יחסי עובד - מעביד, ישולם מענק שהוא הגבוה מבין עמלות הצלחה ששולמו לתובעת או הרווח הנקי על פי הערכת המעסיק, שנמסרה לתובעת (סעיף 3 לנספח). לצורך כך, ההוראות בדבר גובה הרווח הנקי, שנקבעו בסעיף 2 לנספח, אינן רלוונטיות. לגופם של דברים, הנתבעות מסרו בידי התובעת את הנתונים, הן על פי הערכת המעסיק והן על פי בדיקה של רואי חשבון מפירמה מובילה בתחום. בכך פעלו על פי הנספח ומעבר לכך. הפרש 500$ בגין עמלת עסקת חדרה 12. לטענת התובעת, נותרה לזכותה יתרה של 500$ בגין "עסקת חדרה". הנתבעת לא הכחישה את הטענה, אלא שנתנה הודעת קיזוז בגין עמלת יתר שהתובעת קיבלה בסך 5,000$ (סעיפים 42 ו - 49 לכתב ההגנה). 13. התובעת אישרה בחקירתה הנגדית שקיבלה עמלת יתר בסך 5,000$, ובכך למעשה אישרה את טענת הנתבעות לקיזוז 500$ מעסקת חדרה. "ש. אין מחלוקת ביננו שעל עסקת חדרה יש לך זכות של 500 דולר, נכון? ת. כן. ש. יש לנו מחלוקת על 5,000 דולר שביקשנו שתחוייבי בהם אם תחזירי. לא הגשנו תביעה כי גורטלר לא רצה להגיש תביעה, אבל בואי נסכים שאת יודעת שהחברה החזירה ללקוח משהו בסביבות 100,000 דולר. את יודעת? ת. כן. ש. האם זה נכון שכשקיבלת את הסכומים שמגיעים לך, זה היה לפני שהחזירו לחברה את ה-100,000 דולר? ת. כן. ש. האם זה נכון שה-100,000 דולר האלה נלקחו בחשבון כ- 5,000 דולר עמלה? ת. כן. ... ש. אם החברה חושבת שיש לה רווח מסויים שאת זכאית לעמלה ממנו, ובדיעבד מתברר שהרווח הוא יותר קטן, למה את לא מחזירה את ה- 5,000 דולר עד היום? ת. הצעתי את זה לשמואל, שאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אחזיר את ההפרש אחרי שהוא יחזיר את ה-100,000$ ואז אני אחזיר את ה- 5,000 דולר... שאלתי אותו בבדיחות הדעת אבל הוא לא התכוון ולא התחשבן על העניין. ש. אם הוא היה אומר לך להחזיר היית מחזירה? ת. אני חושבת שכן." (עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 8-18, עמוד 20, שורות 21-27) 14. לאור עדות התובעת, מתקבלת טענת הקיזוז של הנתבעות והתביעה להפרשי עמלה בין "עסקת חדרה" נדחית. הפרשי פיצויי פיטורים 15. אין חולק שהתובעת עבדה אצל הנתבעת חמש שנים חסר שלושה שבועות וכי היתה זכאית לקבל פיצויי פיטורים. הנתבעות שילמו לתובעת פיצויי פיטורים בסך 93,177 ₪ (נספח ז' לתצהיר התובעת) וכן שחררו לזכותה כספי פיצויים שהופקדו בקופות גמל, כך שסך פיצויי הפיטורים ששולמו לתובעת הם 222,782 ₪ (טופס 161 של התובעת צורף כנספח ז' לתצהירו של מר עודד בן ברוך, בעל משרד רואי החשבון המספק שירותי הנהלת חשבונות וחשבות שכר לנתבעות, להלן - בן ברוך). 16. לטענת התובעת (סעיף 13.2 לכתב התביעה), היא היתה זכאית לפיצויי פיטורים בסך 222,750 ₪. מאחר שהלכה למעשה, התובעת קיבלה פיצויי פיטורים בסכום העולה על הנטען על ידה, התביעה להפרשי פיצויי פיטורים נדחית. 17. הנתבעות ערכו את חישוב פיצויי הפיטורים בהתעלם מתקופת החל"ת שבה התובעת שהתה ואשר אינה מובאת בחישוב פיצויי הפיטורים (סעיף 15 לתצהיר בן ברוך). כך שמלכתחילה, זכאותה של התובעת על פי חוק היא רק ל - 210,000 ₪ (45,000 ₪ X 56/12 חודשי עבודה). כלומר, הסכום העודף שהנתבעות שילמו לתובעת כפיצויי פיטורים עולה על ההפרשים שנתבעו בגין אותו רכיב. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים 18. ניתוק יחסי עובד - מעביד היה ביום 11.8.08. השלמת פיצויי הפיטורים לתובעת שולמה ביום 9.12.08. לטענת הנתבעות, העיכוב בתשלום נבע מעיכוב בקבלת הנתונים מסוכנות הביטוח וכן מאחר שטופס 161 תוקן לאחר שסוכני הביטוח של התובעת ייעצו לה לייעד חלק מהכספים הצבורים לזכותה לקצבה. בהתאם, טופס 161 מתוקן הוצא ביום 24.12.08 (סעיף 16 לתצהיר בן ברוך, סעיפים 5-9 לתצהיר הגב' מורן ארז, חשבת בנתבעות, להלן - ארז). 19. על פני הדברים נראה ששני הצדדים נתפסו לכלל טעות בעניין זה, מאחר שעל פי הוראות סעיפים 17א לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 וסעיף 20(ד) לחוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג - 1963, הזכות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים תתיישן תוך 60 ימים מקבלת השכר או פיצויי הפיטורים. יוזכר כי מדובר בהתיישנות מהותית (ע"ע (ארצי) 55/99 אבו חצירא - לבנוני ( 24.5.00; דב"ע לו / 2-15 עזבון שמואל נתן כהן ז"ל - רוזנהויסר, פד"ע ד 169 (1972)). משאין חולק שכספי פיצויי פיטורים שולמו לתובעת בדצמבר 2008 ואילו התביעה לבית הדין הוגשה באפריל 2009, חלפו למעלה מששים יום מקבלת פיצויי הפיטורים ועל כן התובעת אינה זכאית לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. 20. למעלה מהדרוש יש לציין כי אף על פי הראיות, אין זה המקרה שבו יש לחייב את המעסיק בפיצויי הלנה מלאים, למרות שממועד ניתוק יחסי עובד - מעביד חלפו כשלושה חודשים עד שכספי הפיצויים שולמו לתובעת. ראשית, על פי חוזה העבודה מיום 1.9.03 (סעיפים 3.6 ו - 5.1.5), תשלום פיצויי פיטורים במקרה של התפטרות מותנה בהחזרת כל ציוד הנתבעות והעברת תפקיד מסודרת. התובעת לא השיבה את ציוד הנתבעות, לרבות מדפסת וטלפון נייד שבחזקתה, אלא רק כחודשיים לאחר סיום ההעסקה, באוקטובר 2008 (נספח ב' לתצהיר ארז וכן עדות התובעת בעמוד 16 לפרוטוקול, שורות 9-21). בנוסף, על פי עדות התובעת, תהליך החתימה על טופס 161 עוכב בשל התלבטות שלה כיצד לנהוג בכספים שבפוליסה (עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 2-4), עדות המחזקת את גרסת הנתבעות. מעבר לכך, גרסת הנתבעות לגבי עיכוב בקבלת הנתונים מחברות הביטוח מעוגנת במסמכים (נספחים ג', ו' ז' לתצהיר ארז וכן נ/1). זאת ועוד, על פי הוראות חוזה העבודה (סעיף 5.1.5), על הנתבעות להשלים את פיצויי הפיטורים מעבר למופקד בקופות, ואף נוסח זה מעיד על כך שהנתבעות לא יכלו לשלם את השלמת פיצויי הפיטורים לפני שקיבלו את מלוא הנתונים מהקופות. כל הנתונים העובדתיית לעיל מביאים למסקנה כי גם לגופם של דברים, לא היה מקום לחייב את הנתבעות בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים מלאים, כפי שנתבע. פדיון חופשה 21. התובעת מסתמכת ברכיב תביעה זה על תלוש חודש אוגוסט 2008, בו נרשמה יתרת חופשה של 22.72 ימים. הנתבעות טענו כי נפלה טעות בצבירת ימי החופשה של התובעת, מאחר שבחודשים בהם שהתה בחל"ת לאחר חופשת לידה, היא עבדה מספר ימים בחודש (תמורתם שולם לה שכר), אך נזקפו לזכותה בטעות ימי חופשה כאילו שעבדה בהיקף מלא ולא ממוצע של כשמונה ימים בכל חודש חל"ת. תיקון הטעות נעשה לאחר שהתובעת סיימה לעבוד ועל כן לא עומדת לזכותה יתרת חופשה לפדיון. 22. התובעת אישרה בחקירתה הנגדית את העובדות בבסיס עמדת הנתבעות, היינו ששהתה בחל"ת וכן שעבדה באופן חלקי וקיבלה על כך שכר (עמוד 15 לפרוטוקול, החל משורה 1). זיכוי יתרות החופשה בתקופה זה עולה מתלושי השכר שהתובעת צירפה לתצהירה ואכן מעיון בהם נראה שהיא זוכתה ב - 1.83 ימי חופשה בגין כל חודש חל"ת, שבו עבדה בממוצע כשמונה ימי עבודה. כלומר, הטעות של זיכוי יתר של התובעת בחופשה, בגין תקופת החל"ת עולה מתוך התלושים. החישוב שהביא לאיפוס יתרת החופשה של התובעת בתלוש חודש אוגוסט 2008 פורט בהרחבה בסעיף 16 לתצהיר ארז. לפיה הסבר זה, התובעת ניצלה בחודש אוגוסט 9 ימי חופשה, נוכו מהצבירה 5.49 ימים שזוכתה בהם ביתר בתקופת החל"ת ושולם לה פדיון חופשה בסך 12.36 ימים. סכום כל ימי החופשה הוא 26.85 ימי חופשה הרשומים כיתרה בתלוש השכר. כלומר, ההסבר שניתן על ידי הנתבעות הוא ברור, עולה מהתלושים ולא נסתר. בנסיבות אלה, התביעה לפדיון חופשה נדחית. הפרשים בגין דמי גמולים לפנסיה או לקרן השתלמות 23. את טענות התובעת בנושא הפקדות בחסר לפנסיה ולקרן ההשתלמות יש לחלק לשלושה: א. ביחס להפקדה לפנסיה - לטענת התובעת, סכימת כלל השכר שהשתכרה במהלך השנים וחילוץ 5% ממנו (חלק העובד), והשוואת סכום זה לסכום שהופקד בקרן הפנסיה, מעלה שקיים פער של 3,025 ₪. ב. ביחס להפקדות לקרן ההשתלמות, המחלוקת היא בשאלה האם בשנת 2008 הוסכם שבסיס השכר להפקדות יהיה מלוא השכר או רק עד התקרה המוכרת לצרכי מס. ג. נטען עוד כי סכום של 1,636 ₪ הופרש ביתר על ידי התובעת, הוחזר על ידי חברת הביטוח (הראל) לנתבעות, אך הנתבעות לא העבירו אותו לידי התובעת. 24. בנוגע להפרש של 3,025 ₪ לפנסיה, בן ברוך הסביר כי הפער בין חישובי התובעת ובי חישובי הנתבעות נובע מכך שהתובעת התעלמה מכך ששהתה בחופשת לידה ובגין תקופה זו נעשתה הפרשה רטרואקטיבית. הסברו בנושא זה בחקירה הנגדית הוא ברור ועקבי (עמוד 39 לפרוטוקול, שורה 14 ואילך)- "מצאתי טעות בחישוב שלה ואני יכול להסביר. אני טוען בתצהירי שהיא היתה צריכה לקבל רק 1.379,934 ואני מצרף גם פירוט. ז"א היא פה מבקשת הפרשות סוציאליות על שכר עובד של 94,452 ₪. מה הטעות? הטעות היא שהיא יצאהל חופשת לידה בין החודשים ספטמבר - נובמבר, לא הפרשנו לה כי היא היתה בחופשת לידה, וכשהיא חזרה בדצמבר הפרשנו לה את הכל רטרו. ובתלוש השכר הפרשנו 8,449 ₪ בגין 4 חודישם, ז"א בחישוב שלה היא כללה פעמיים את החישוב. ..." (ור' גם בהמשך עדותו בעמוד 40 לפרוטוקול). הסבר זה הגיוני, סביר ועולה מהמסכת העובדתית המוסכמת. אין לקבל את טענת התובעת שבן ברוך שכח להוסיף את השכר מחופשת הלידה, מאחר שבחופשת הלידה לא שולם לתובעת שכר כלל, אלא רק שולמו דמי גמולים לקופת הגמל. לסיכום, התביעה ברכיב זה נדחית. 25. התביעה לדמי גמולים לקרן השתלמות- על פי חוזה העבודה של התובעת, ההפקדות לקרן השתלמות נעשו עד תקרת המס המזכה (סעיף 5.2 לחוזה מיום 1.9.03). לטענת התובעת, החל משנת 2007 היתה זכאית להפקדות על מלוא השכר וזאת על פי הסכמתו של גורטלר שניתנה במאי 2008. מהראיות עולה כי חוזה העבודה לא שונה באופן מפורש ונותרה על כנה ההוראה המגבילה את ההפקדה לקרן ההשתלמות. במאי 2008 התובעת ביקשה מגורטלר לאשר ביצוע חישוב של ההפרשים לקרן ההשתלמות לשנת 2007 (ת/1) וגורטלר אישר זאת. התובעת פירשה זאת כהסכמה להגדלת ההפקדות לקרן ההשתלמות על מלוא השכר ואילו כאשר גורטלר גילה זאת, הוא הורה על החזרת ההפקדות למוסכם (סעיפים 33-34 לתצהיר גורטלר, חקירתו הנגדית בעמוד 31 לפרוטוקול, שורות 18-28, עמוד 32, שורה 17 עד עמוד 33, שורה 16). הדברים אף עולים מת/1-ת/3 שהתובעת הציגה, ובמיוחד דוא"ל של ארז אל משרד רו"ח של בן ברוך, בו נרשם במפורש: "נטע - לא לבצע הפרשות רטרואקטיביות, להפריש לכל הקופות על השכר עד התקרה בלבד...". ר' בעניין זה גם עדותו המהימנה של בן ברוך (עמוד 37 לפרוטוקול החל משורה 19): "עלה כל הנושא הזה, היא שלחה לנו הודעה, למשרד שלנו במייל (נספח ד'), להפריש לה לקרן ההשתלמות מעבר לתקרה, וכך עשינו. ... אבל אנחנו מתוך ידיעה ברורה והערכה אליה והיינו בטוחים שמה שהיא נותנת לנו זה כאילו ששמואל אמר לנו את זה - ביצענו את זה. הסתבר בדיעבד ששמואל בכלל לא אישר את זה, אז היתה לי ולשמואל שיחה מאד קשה והוא הטיח בנו בצורה חריפה וכועסת איך אנחנו עושים דבר כזה בלי ליידע אותו, ואז אמרתי לו בשיחה 'שמואל, אם לנטע אני לא אאמין, אז למי אני אאמין? אני רואה בה כיד ימינך'". מראיות אלה עולה כי לא ניתנה הסכמתו של גורטלר להגדלת ההפרשות לקרן ההשתלמות. הסתמכות התובעת על הודעת דוא"ל של גורטלר, מיום 1.5.08, בה הוא מאשר את בקשת התובעת לאשר לבן ברוך הפקדה לקרן השתלמות לשנת 2007, אינה תומכת בגרסתה של התובעת, נוכח העדויות המפורשות של הנתבעות. מעבר לכך, בהודעת דוא"ל זו נזכרת רק שנת 2007 ואין כל התייחסות להפקדות שוטפות לשנת 2008. אף מסיבה זו, ראיה זו אינה תומכת בגרסת התובעת. כאמור, עדויות הנתבעות היו ברורות ועל פיהן לא ניתנה הסכמתו של גורטלר להגדלת ההפקדות לקרן ההשתלמות. מעבר לכך, אין כל ראיה, מסמך או תרשומת שיתמכו בגרסת התובעת כי אכן כך הסכים גורטלר, אין גם הסבר מדוע השינוי בחוזה לא נעשה בכתב, כפי שנעשו שאר השינויים, והמסקנה היא שדין התביעה ברכיב זה להידחות. 26. החזר לתובעת של פרמיה שהוחזרה מחברת הביטוח הראל- על פי נספח כ' לתצהיר התובעת (הודעת דא"ל מחברת הביטוח), נוכו מהפוליסה 3,300 ₪, מהם 818 ₪ חלק העובד בתגמולים. אין בסיס לתביעה להשבת הפרמיה לידי התובעת, למעט חלק העובד בתגמולים. כלומר, רק 818 ₪ עומדים לדיון ולא הסכום שנתבע. כך או כך, בן ברוך היה חד משמעי בעדותו, לפיה הנתבעות לא קיבלו כל החזר מחברת הביטוח (עדות בן ברוך בעמוד 40 לפרוטוקול, שורות 13-18). בהתחשב בכך שהתובעת מבססת את התביעה ברכיב זה על הודעת דוא"ל ולא הובאה עדות של חברת הביטוח להבהרת נושא החזר הפרמיה, מתקבלת עדותו המהימנה של בן ברוך בנושא. למעלה מהדרוש יש לציין, כי בשים לב לטענת הקיזוז של הנתבעות אשר התקבלה (ר' לעיל בסעיף 13 לפסק הדין), היה מקום לדחות את התביעה ברכיב זה, גם לאור טענת הקיזוז. 27. התביעה לפיצויי הלנת שכר בגין איחורים בהפקדות לקופות הגמל נדחית, מאחר שעל פי ההלכה הפסוקה, הזכות לתבוע פיצויי הלנה בגין איחור בהפקדת דמי הגמולים, היא זכותה של קופת הגמל ולא זכותו של העובד (דב"ע נא/ 3-2 צח - דחף בע"מ, פד"ע כב 462 (1991)). 28. סוף דבר - התביעה נדחית. התובעת תשא בהוצאות הנתבעות בסך 10,000 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. מענקדוחות כספיים