ביטוח משכנתא שריפה

דוגמא לפסק דין בנושא ביטוח משכנתא שריפה:

1. בפניי תביעת שיבוב שהוגשה על ידי התובעת לתשלום סך של 39,094 ₪ בגין נזקים שנגרמו לדירת המבוטחת של התובעת, אשר נטען בגינם כי מקורם בשריפה שפרצה בבית הנתבעים 1-2.

2. התובעת, חברה לביטוח בטחה אתהמבוטחת (להלן: "המבוטחת") במסגרת פוליסת ביטוח משכנתא שהיתה בתוקף מיום 1/1/2009-31/10/2010 בה בוטחה דירת המגורים של המבוטחת ברחוב שבט בנימין באשדוד (להלן: "הדירה").

3. הנתבעים 1-2 היו באותה העת הבעלים של דירת מגורים הממוקמת מתחת לדירת המבוטחת.

4. הנתבעת מספר 3 הייתה באותה העת שוכרת דירת הנתבעים 1-2.

5. טענות התובעת
לטענתה בכתב התביעה, ביום 9/9/2011 (מדובר בטעות סופר, צריך להיות 9/9/2009- הערה שלי ע.ג) בשעה 02:00 לערך, פרצה שריפה בדירת הנתבעים שהתפשטה לדירת המבוטחת וגרמה לה נזק.

משכך, התובעת הפעילה שמאי מטעמה אשר העריך את נזקי המבוטחת ובהתאם לבירורים שנערכו שולם למבוטחת ביום 7/12/2010 סך של 35,942 ₪ אשר נכון למועד הגשת התביעה עמד על סך של 37,523 ₪.

כן שלמה התובעת לשמאי סך העומד במועד הגשת התביעה על סך של 1571 ₪.

לפיכך, מששלמה תגמולי ביטוח למבוטחת קמה זכותה לבוא בתביעת שיבוב כנגד האחראי לנזק וזאת בהתאם להוראות סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח , התשמ"א- 1981.

התובעת הוסיפה וטענה שהואיל ומדובר בנזק שנגרם על ידי אש, הרי שעל הנתבעים הנטל להוכיח שלא התרשלו וזאת בשים לב להוראות סעיף 39 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח- 1968 (להלן: "פקודת הנזיקין") וטענה שלולא התרשלותם לא היתה נגרמת השריפה.

6. טענות הנתבעים
כנגד הנתבעים מספר 3 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה וכתב הגנה בתיק הוגש מטעמם של הנתבעים 1-2 בלבד (להלן: "הנתבעים").

הנתבעים טענו מספר טענות מקדמיות בכתב הגנתם. כך טענו שבינם לבין המבוטחת נחתם הסכם סילוק ופשרה (להלן: "הסכם הויתור") בו הוסדרו כל המחלוקות בין הצדדים. כן טענו שהסכם הויתור נחתם עובר לקבלת הכספים מידי חברת הביטוח וקיום התחייבותם זו משחררם מכל התחייבות לאירוע.

לטענתם, בהתאם להסכם הויתור התחייבה המבוטחת שאין לה כל טענה ביחס לאירוע וזאת לאחר קבלת סך של 4500 ₪ ששולם לה והואיל והמבטחת נכנסה בנעליה, דין התביעה להידחות.

הנתבעים גם טענו שיש לדחות התביעה בהיעדר מסמכים מהותיים ואף טענו שהפוליסה שצורפה אינה תואמת לרשימה שצורפה.

לגרסתם, אינם אחראים לקרות האירוע ואף הכחישו כל טענה של התפשטות אש מדירתם לדירת המבוטחת ואף טענו שאין להם כל מושג מה מקור האירוע.

לחילופין, טענו הנתבעים שבאם הופרה חובת הזהירות הרי שזו הופרה על ידי הנתבעת מספר 3 בלבד מתוקף היותה שוכרת הדירה ויש לגלגל לפתחה מלוא התוצאות לרשלנותה.

7. דיון והכרעה
בישיבה המקדמית שהתקיימה בפניי ויתרו הנתבעים על מירב טענותיהם המקדמיות בדבר תכולת הפוליסה אולם עמדו על טענותיהם בדבר מועד עריכת הסכם הפשרה וטענתם שמדובר בנזק שאינו באחריותם.

לאחר קיום ישיבה מקדמית ובטרם התקיים דיון ההוכחות עתרה התובעת להגשת תצהירים נוספים מטעם המבוטחת וחתנה בטענה שלאחרונה הצליחה ליצור קשר עם השניים ומדובר בהסכם מזויף.

הנתבעים התנגדו לצירוף התצהירים, אולם על מנת להגיע לחקר האמת וחרף המחדל הדיוני של התובעת, התרתי צירופם.

בתצהיר שצורף על ידי המבוטחת וחתנה נטען שהסכם הפשרה מזויף ורק חמש השורות הראשונות בהסכם היו חלק מההסכם שנחתם בין המבוטחת, חתנה ובנם של הנתבעים.

לצורך הזמת גרסה זו, התבקש ואושר כעת צירוף תצהיר בנם של הנתבעים, מר דוד בן חמו, להלן: "דוד") אשר טען כי החתים המבוטחת וחתנה על גבי הסכם הויתור ולטענות הצדדים בעניין אתייחס בהמשך.

8. הוראות סעיף 39 לפקודת הנזיקין קובעות כדלקמן:
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש והיה אחראי להבער האש, או שהוא תופס המקרקעין או בעל המטלטלין שמהם יצאה האש- על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה".

במקרה דנן, נטען בכתב ההגנה וגם בסיכומים שלא הוכחה הסיבה לנזק וגם השמאי מטעם התובעת שהעיד לא ידע לומר בדיוק מה מקור הנזק ובמיוחד כאשר לא נכנס לדירת הנתבעת שכן היתה נעולה בעת הבדיקה.
עם זאת, העידה הנתבעת מספר 2 כדלהלן:
"ש. אם שילמתם זה בעצם כי אתם מודים שגרמתם נזק, שהאש יצאה מהדירה שלכם, למה שילמתם את הסכום הזה?
ת. כי הם טענו שנשרף להם הבית.
...
ש. הוא ראה שהדירה נשרפה?
ת. כן.
ש. היית בדירה, ראית שיצא אש?
ת. ראיתי עשן בכל הבית.
ש. ראית מאיפה יצא?
ת. לא.
ש. ראית שהאש יצאה מאצלכם בדירה?
ת. כן".
(עמוד 21 לפרוטוקול, שורות 11-32).

כן העיד הנתבע שלדירתם נגרם נזק והוא שילם עליו מכספו (עמוד 22 לפרוטוקול, שורות 31-32) ואף העיד שלא לקח כסף משוכרת הדירה וציין ששמע שמקור העשן היה במרפסת.

כאמור לעיל, הוראות סעיף 39 לפקודת הנזיקין מעבירות למחזיק הנכס ממנו פרצה האש את הנטל להוכיח שלא התרשל בקשר למקור השריפה או התפשטותה. מחזיק יוכל לעמוד בנטל שכזה רק אם יוכיח שנקט באמצעי זהירות כאלו עד שאין להניח שהאש פרצה מחמת התרשלותו תהיה סיבת האש אשר תהיה (ראו ע"א 4473/93 יער זאב בע"מ נ' הסנה- חברה ישראלית לביטוח בע"מ (1996), פ"ד נ (1) 886).
משכך ועל אף שהשמאי לא נכנס לדירת הנתבעים ובשים לב לכך שהנתבעים הודו שבדירה שבבעלותם פרצה שריפה ולא עלה בידם להציג גרסה אחרת למקור השריפה, הרי שעליהם הנטל להוכיח שלא התרשלו.

הנתבעים לא הציגו כל ראיה ממנה ניתן ללמוד שנקטו באמצעי זהירות כלשהו בכדי למנוע שריפה בדירתם ולפיכך, עליהם הנטל להוכיח שלא התרשלו בתחזוקת הדירה שבבעלותם.
אומנם, טענו הנתבעים שככל שקיימת אחריות לנזקי השריפה היא מוטלת על הדיירת המחזיקה בדירה, אולם הנתבעים הם בעלי הדירה, לא הוכיחו כי תחזקו אותה כראוי ולא הציגו כל גרסה אשר יש בה בכדי להעביר האחריות לכתפי הדיירת או להוכיח שהתרשלה במעשיה.

למעלה מן הצורך אוסיף שגם בנם של הנתבעים (להלן: "דוד") שטיפל בעניין מטעם של הנתבעים ציין באופן מפורש שבעל הדירה מחויב לנזקים שנגרמו מהדירה והאש יצאה מדירת הוריו לדירת השכנים הם המבוטחים.

בנסיבות אלו, די באמור בכדי להטיל על הנתבעים את האחריות לקרות השריפה וכתוצאה מכך גם האחריות לפיצוי המבוטחת בגין הנזקים שנגרמו בעקבותיה.



9. הסכם הויתור
מששלמה התובעת למבוטחת טענה היא כי זכאית לקבל הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו למבוטחת בהתאם לזכותה לפי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח") לפיו עומדת לה זכות התחלוף ואף טענה שאין בהסכם הויתור לשלול ממנה זכות זו שכן נחתם לאחר מועד תשלום תגמולי הביטוח ואף טענה שמדובר בהסכם מזויף.

לטענתה, הסכם הויתור שצורף על ידי הנתבעים לכתב הגנתם מזויף למעט חמש השורות הראשונות המופיעות בו.

מנגד טענו הנתבעים שמדובר בטענה חדשה שעלתה רק לאחרונה ללא הסבר מניח הדעת ואף טענו שמדובר בהסכם שנחתם בטרם הועברו כספים מאת התובעת למבוטחת.

הוראות ההסכם שכותרתו "הסכם סילוק ופשרה" מיום 9/12/2010 קובעות כדלקמן:
"הרינו מאשרים כי נוכח קבלת סך של 4500 ₪
ממר בן חמו אין לנו ולא יהיו לנו ו/או למי מטעמנו
כל טענות או תביעות מכל מין וסוג בכל הקשור
לנזק שנגרם לנו ולדירתנו עקב השריפה
שנגרמה מדירה מס' 14 ברח' שבט בנימין 28 אשדוד
האמור כולל גם העדר טענה מצד כל חב' ביטוח שלנו
כן אנו מאשרים כי האמור הינו מבלי להודות
בחבות או באחריות מצד בן חמו ונסגר
לפנים משורת הדין.

אני אירנה מאשרת כי חתמתי גם שם אימי אודלב בלה
ת.ז



על החתום אירנה בעלים של הדירה הנ"ל"

10. תחילה אדרש לטענת התובעת לפיה הסכם הויתור מזויף.
כהערה מקדימה יצוין שהסכם הפשרה המקורי הוצג לעיוני במועד הדיון ונמצא בתיק בית המשפט.
עיון בהסכם הויתור המקורי מלמד שנרשם בעט אדום כאשר חלקים ממנו מולאו בעט אחר בצבע כתום (החלקים המודגשים לעיל) ובצד ההדגשות מופיעות חתימות.

התובעת הגישה בקשתה לצירוף תצהירי המבוטחת וחתנה אשר נכח עימה במועד החתימה על הסכם הויתור רק ביום 12/12/2012. לטענתה לאחרונה הצליחה ליצור קשר עימם ולכן רק עתה בקשה להציג גרסתם בעניין זיוף הסכם הויתור ולא טענה דבר בענין בשלב קודם.
עו"ד שירלי יעקוב, נציגת התובעת העידה שכאשר הוצג בפני התובעת הסכם הפשרה נעשתה פנייה למבוטחת על מנת לברר את נסיבות חתימת הסכם הפשרה וכל שהשיבו הוא אין מדובר בנזק עבור המבנה אלא פיצוי עבור נזק אחר.

כך גם בכתב התביעה אין זכר לטענה שמדובר בהסכם מזויף וכל שטענה התובעת הוא שההסכם אינו מחייב אותה שכן נחתם לאחר מועד תשלום תגמולי הביטוח ועבור נזק אחר.
מנגד טענו המבוטחת ומר יבגני סרולביץ, חתנה (להלן: "החתן") שרק באוקטובר האחרון לערך פנתה אליהם חברת הביטוח על מנת לברר את נסיבות חתימת ההסכם.
המדובר בשתי גרסאות שונות בנוגע למועדי הפנייה למבוטחת וחתנה שאינן מתיישבות זו עם זו. באם אכן פנתה התובעת למבוטחת כבר בעת הגשת התביעה תמוה כיצד לא נטענה כל טענה בדבר זיוף הסכם הויתור באותה העת וכיצד לא מצאה טענה זו ביטוי בכתב התביעה.
משכך, נראה כי עדיפה גרסת המבוטחת וחתנה שכן החתן טען שלראשונה ראה את ההסכם בחודש אוקטובר 2012 והמבוטחת העידה שלראשונה ראתה ההסכם לפני כחודשיים שלושה וגרסאות אלו עולות בקנה אחד זו עם זו ואינן מתיישבות עם גרסת עו"ד שירלי יעקוב.

המבוטחת העידה שלא לקחה העתק של ההסכם ואף ציינה שחתמה במהירות. כך גם העידה שדוד לא הוסיף דבר בהסכם בעת שחתמה מאחר והמסמך היה מוכן וציינה שלא קראה מה כתוב בו אלא חתנה תרגם לה את הכתוב בהסכם הויתור. עם זאת הודתה באמיתות חלק מחתימותיה על גבי ההסכם פרט לאחת אך הוסיפה שההסכם לא היה כפי שהוא כעת והוספו בו מספר שורות.
החתן גם טען שאחת החתימות על גבי ההסכם אינה שלו אך השתיים האחרות שייכות לו וטען שהארבע שורות מהמילה "האמור" ועד המלה "הדין" הוספו בשלב מאוחר יותר.

מנגד, טען דוד שמדובר במסמך שנערך ונרשם על ידי בא כוחו, עו"ד בוסקילה. לטענתו, כל מה שנרשם בטוש אדום ובכלל זה המילים שנטען שצורפו בשלב מאוחר יותר, נרשם על ידי בא כוחו, עו"ד בוסקילה. לטענתו כל כל התוספות בטוש כתום נרשמו על ידו והחתימות בעט כחול הן של המבוטחת וחתנה.

לאחר שעיינתי במסמך המקורי ושמעתי גרסאות הצדדים לעניין, עדיפה גרסתו של דוד. דוד צרף את המסמך המקורי אשר טען שנרשם על ידי בא כוחו. אומנם עו"ד בוסקילה לא נחקר לעניין זה אולם ניתן לראות בבירור שכל הכיתוב בעט אדום נעשה באותו העט ונראה ככתב זהה. כך גם לא מצאתי הפרשים בגדלי השורות הכתובות בעט אדום, ולא נראה שחלק מהשורות הוספו בשלב מאוחר יותר.
אף הרישום בכתב יד בטוש כתום שנטען שנרשם על ידי דוד והושלם על ידו במעמד חתימת ההסכם זהה לצבע הטוש בו מולאו יתר הפרטים שלא הושלמו בהסכם לרבות סכום לתשלום וכתובת הנכס וגם מיקום חתימות המבוטחת וחתנה בתחתית ההסכם, יש בו בכדי להעיד שלא ניתן היה לחתום במיקום אחר במסמך שכן המסמך היה מלא בכיתוב למעט חלקו התחתון.

דוד גם העיד שדאג להחתים את המבוטחת וחתנה על כל הוספה שהוסיף במסמך לרבות, סכום, פרטי הדירה וחתימה בשולי המסמך.
אומנם טענו המבוטחת וחתנה שחתמו רק במרכז הדף ובתחתיתו אלא שמעיון בהסכם מדובר בחתימות שנחתמו בעט זהה ונראות דומות למדי בהיעדר כל חוות דעת הקובעת אחרת.
אומנם, הכלל להוכיח שחתימת צד אינה מזויפת מוטלת על הצד שטוען כי חתימה זו אמיתית, שכן אין די בעובדה ששמו של אדם נחזה כמופיע על מסמך מסויים בכדי להוות ראייה לחתימה (ראו ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עיזבון המנוח יורם הורביץ ז"ל, פורסם במאגרים משפטיים). עם זאת, במקרה דנן, הודו המבוטחת וחתנה ששתי חתימותיהם מופיעות על גבי ההסכם אך החתימה השלישית אינה שלהם. משכך ולאור העובדה שחתימותיהם מופיעות על גבי המסמך והטענה שאין מדובר בחתימותיהם עלתה לראשונה ביום 12/12/2012 ללא הסבר מניח הדעת לכך, די בכך בכדי להעביר הנטל לתובעת להוכיח שאין מדובר בחתימותיהם.

התובעת אשר ידעה על קיומו של הסכם הויתור בעת הגשת התביעה לא טרחה לבדוק חתימות אלו בבדיקה גרפולוגית, לא בקשה לראות המקור טרם מועד הדיון וכפי שכבר קבעתי, מעיון במסמך המקורי ובצבע הכיתוב נראה שאכן מדובר בחתימות המבוטחת וחתנה. כך גם לא בקשה בשום שלב לברר מי כתב את המסמך, לא בקשה לזמנו לחקירה ולא בררה מי השלים פרטיו ורק במועד הדיון התבררו העובדות בעניין.

אוסיף שהמבוטחת וחתנה ציינו שלא בקשו העתק מההסכם וראו אותו פעם נוספת רק לאחר כשנה לערך מיום חתימתו ולא ברור כיצד זכרו מהו הכיתוב המדויק בו במיוחד כאשר המבוטחת העידה שהאמור בהסכם תורגם לה על ידי חתנה והחתן העיד שלא ביקש העתק מהמסמך כי מדובר במסמך שהיה חשוב יותר לדוד.

דוד גם הציג בפניי במהלך הדיון סרט של מספר שניות המתעד את טקס החתימה. יוער כי על אף שסרטון זה הוצג בפניי במהלך הדיון מספר פעמים אך לא ניתן היה לראות בבירור באם אכן מופיעות השורות שנטען כי הוספו בשלב מאוחר יותר אם לאו. החתן לא הכחיש שאכן הצילום שהוצג הוא טקס חתימת ההסכם ונראה כי באם היה דוד מבקש לרמות ולהוסיף בשלב מאוחר יותר מילים נוספות להסכם לא היה טורח לנסות ולתעד אותו בעת אירוע חתימתו ואני סבורה שהוכח די הצורך שנהג במלוא הזהירות הנדרשת ובהתאם להנחיית בא כוחו.

בנסיבות אלו, אני קובעת שאין מדובר במסמך מזויף והתובעת לא הצליחה להרים הנטל לעניין זה והוכח די הצורך שהמסמך המקורי המצוי בתיק, הוא הסכם הויתור עליו חתמו המבוטחת וחתנה ולא הוכח שנערך כל שינוי במסמך זה.
11. הוראות סעיף 62 (א) לחוק חוזה הביטוח קובעות כדלקמן:
"היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם".
משכך, השאלה שיש לבחון כעת היא האם הסכם הפשרה שנחתם בין המבוטחת לבין הנתבעים פוגם בזכות התחלוף של התובעת אם לאו.

אכן, כפי שצוין בפסיקה אליה הפנה ב"כ התובעת, הסכם שנערך בין צד שלישי (המזיק) והמבוטח (הניזוק) איננו פוגע בזכות המבטח לחזור אל המזיק בתביעת שיבוב. כך גם הסכם ויתור שניתן על ידי מבוטח אשר קיבל את תגמולי הביטוח, הוא מעשה תרמית כלפי המבטח ולכן הויתור אינו תקף כלפי המבטח.

עם זאת ועל מנת לקבוע באם עברה הזכות לתובעת יש לבחון מהו המועד בו נערך הסכם הויתור.

לעניין זה נקבע בששון- דיני ביטוח, מהדורה שנייה, עמוד 387 כדלקמן:
"הסיטואציה המתוארת בסעיף 62 (ג) סיפא לחוק חוזה הביטוח, כמו גם איסור הפגיעה בזכויות המבטח, חלה- על פי לשונה- רק מהמועד בו עברה הזכות אל המבטח, כלומר: מששילם המבטח את תגמולי הביטוח למבוטחו. מכאן משתמע, לכאורה, כי המבוטח אינו חייב לעמוד על משמר זכויותיו של המבטח עובר לתשלום תגמולי הביטוח, וכי המבוטח רשאי להתפשר עם המזיק תוך שחרורו מאחריות".

משכך, רק לאחר תשלום תגמולי הביטוח נכנס המבטח "לנעלי" המבוטח ועומדת לו זכות התחלוף.

בעניין הנדון טענה התובעת ששלמה את תגמולי הביטוח למבוטחת ביום 7/12/2010 וכפי שנרשם בכותרת הסכם הויתור הוא נחתם ביום 9/12/2010.
התובעת טענה שההמחאה הוצאה למבוטחת ביום 7/12/2010 וזאת בהסתמך על המסמכים המצויים בתיק. המדובר בשיק שניתן ליום 7/12/2010. לטענת עו"ד שירלי יעקוב שטפלה בתביעת השיבוב בלבד ולא בתביעת הביטוח והעידה בפניי המדובר בשיק לפרעון מיידי.
כן העידה עו"ד יעקוב שהשיק ניתן למבוטחת ביד.
עו"ד יעקוב לא הציגה בפניי כל אסמכתא לכך שאכן נמסר השיק למבוטחת ביד, מה גם שלא ניתן ללמוד על כך מהאסמכתאות שנמצאות בתיק ומשכך, לא ברור כיצד הסיקה שבו ביום בו הוצא השיק הוא נמסר למבוטחת ביד כאשר העידה שלא טפלה בתביעת הביטוח אלא בתביעת השיבוב בלבד.

בנוסף, מצופה היה שככל שהשיק נמסר למבוטחת ביד היא תוחתם על כך בעת קבלתו. מה גם שתמוה כיצד ידעה המבוטחת שהשיק הוכן עבורה אצל התובעת ביום 7/12/2010 ובו ביום התייצבה במשרדי התובעת או נפגשה עם נציג מטעמה על מנת לקבלו ומדובר בגרסה תמוהה באשר לנסיבות העברת השיק למבוטחת.
יתרה מזאת, הן החתן והן המבוטחת לא יכלו לומר מתי התקבל אצלם השיק מאת התובעת. החתן העיד תחילה שאינו זוכר מתי ולאחר מכן ציין שהסכם הויתור והתגמולים התקבלו באותה העת.
כך גם המבוטחת לא יכלה לומר באם קודם קבלה התגמולים או קודם נחתם הסכם הפשרה וכל שהעידה הוא ששניהם היו בתחילת חודש דצמבר 2010.
אומנם, טענו המבוטחת וחתנה שתחילה קבלו שיק מהתובעת כאשר המוטב היה הבנק ואחר כך שוב נשלח שיק על שם סוכן הביטוח, אך אין לכך כל רלוונטיות לתביעה שבפניי שכן טרם התקבלו התגמולים אצל המבוטחת ואין די בכוונה לשלמם לצורך קביעת מועד התשלום.
אוסיף לעניין זה שהמבוטחת טענה שנשלחו לה שיקים לסוכן וכך גם טען החתן ותמוה כיצד טענה התובעת שהשיק האחרון נמסר לתובעת ביד וזאת בניגוד לדרכי העברת השיקים למבוטחת קודם לכן. התובעת, חברת ביטוח גדולה ובהיעדר ראייה אחרת, סביר שחלפו מספר ימים מעת הכנת השיק והעד לקבלתו ופרעונו אצל המבוטחת.

כל אלו מובילים למסקנה שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח שאכן השיק נמסר כגרסתה ביום 7/12/2010 למבוטחת ואין בעובדה שהשיק היה מוכן להעברה למבוטחת במועד זה בכדי לקבוע שבה בעת התקבל אצל המבוטחת ומדובר בגרסה לא סבירה.

משכך, עדיפה גרסת הנתבעים לפיה נחתם ההסכם עימם ביום 9/12/2010 בטרם התקבל ונפרע השיק אצל המבוטחת ולכן טרם עברה זכות השיבוב לתובעת ונדחית הטענה לפיה ההסכם בין המבוטחת לנתבעים היה יומיים לאחר קבלת התשלום מאת התובעת.

12. התובעת הוסיפה וטענה בסיכומיה שההסכם שנחתם בין המבוטחת לנתבעים נועד להבטיח נזק שאינו מכוסה בפוליסה, אלא שהתובעת לא הרימה נטל ההוכחה בעניין.
עיון בהסכם מלמד כי זה כולל ויתור על כל טענה בעניין כל נזק הקשור לדירה ואשר נגרם עקב השריפה, לרבות כל טענה מצד חברת הביטוח שלה.
אומנם טען החתן שדוד ידע שההסכם חל רק על הנזק לתכולה אלא שחרף האמור לא הוצגה כל ראיה לענין ומדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב שכן בהסכם צוין מפורשות שהוא כולל היעדר טענה מצד חברת הביטוח ומתייחס לכל טענה בקשר לנזק.
אכן גם המבוטחת צינה שמדובר בכסף שקבלה לפי חשבון שעשתה בהתאם לחשבון ששלמה עבור הנזק אך לא הציגה כל חשבונית באשר לשווי הנזקים לתכולת הדירה, אשר יש בה בכדי להצביע על שווי התכולה ולהוכיח שזו אכן היתה כוונת הצדדים.

המבוטחת גם ציינה שלא דובר איתה כלל על חברת ביטוח וזאת בניגוד לגרסת חתנה אשר העיד כי אמרו לדוד שחברת הביטוח מפצה אותם על הנזק למבנה.
כך גם העידה שחתנה תרגם והסביר לה שהחתימה נועדה להבטיח שקבלה כסף ואין לה תלונות, אך לא נרשם על מה.

מנגד, העיד דוד שהסביר למבוטחת וחתנה שכאשר יקבלו ממנו כסף לא יהיו זכאים לקבל כספים משום גורם אחר והם גם מוותרים על כל טענה עתידית וכך גם צוין באופן מפורש בהסכם הויתור בשפה פשוטה וברורה. יכול שאכן כוונת המבוטחת וחתנה היתה לקבלת פיצוי בגין נזקים לרכוש בלבד, אך לנוכח ההסכם עליו חתמו עם דוד ומשלא הוכח שכך סוכם בין הצדדים בצורה מפורשת, אין לקבל הטענה ודינה להידחות נוכח הסכם הויתור שנחתם בין הצדדים.

יודגש שההסכם מציין בצורה מפורשת שהפיצוי כולל כל נזק לרבות טענה מצד חברת הביטוח.
משכך, אין רלוונטיות לעובדה שהמבוטחת בקשה שההסכם יכלול הנזק לרכוש בלבד שאינו נכלל בפוליסה והתובעת פצתה עבור נזק למבנה בהתאם לאמור בפוליסה.

כאמור, המדובר בהסכם ויתור, פשוט וקריא עליו חתמו המבוטחת וחתנה.
אומנם המבוטחת אינה קוראת עברית כראוי, אך ציינה שהאמור בהסכם תורגם לה על ידי חתנה המבין עברית, הנמצא בארץ מזה כ- 12 שנה ועובד ככלכלן ומשכך, לא ניתן לקבל הטענה לפיה לא ידעה על מה חתמה ודין הטענה לפיה נוצלה להידחות.

למעלה מן הצורך, אוסיף ואומר שמדובר בטענה חדשה שעולה לראשונה בסיכומים, אין לה זכר בכתב התביעה ומדובר בהרחבת חזית שדינה להידחות אף מטעם זה.

13. סוף דבר
דין התביעה להידחות וכך הינני מורה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6000 ₪.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל - שריפה

  2. שריפה עבודות חשמל

  3. ביטוח שריפה אליהו

  4. תביעה על שריפת עסק

  5. שריפה בחולון - ביטוח

  6. שריפת רכב סיאט

  7. ביטוח שריפה בארון חשמל

  8. כוויות קשות עקב שריפה

  9. שריפת מכונית - טוטלוס

  10. שריפה בבית קפה - ביטוח

  11. האם מזגן גרם לשריפה ?

  12. נכות פלסטית בגלל שריפה

  13. שריפה בגלל תיקון

  14. שריפה בגלל מחשב

  15. החלפת אלטרנטור - שריפה

  16. שריפה במלון במהלך חופשה

  17. חוק למניעת שריפות בשדות

  18. שריפה בגלל ריתוך סורגים

  19. מי אחראי לשריפה ? תביעה

  20. שריפה בדירה שכורה

  21. החרגת ביטוח שריפה

  22. שריפת גופות בישראל

  23. צו ייצור אבק שריפה

  24. נזק לרכב חונה בגין שריפה

  25. שריפה דירה לאחר הסכם מכר

  26. ביטוח משכנתא שריפה

  27. שריפה במפעל - ביטוח

  28. שריפה של מכונית – פיצויים

  29. גורמים לשריפה - רכב

  30. על מי אחריות לפרוץ שריפה ?

  31. שריפת מטעים בקיבוץ - ביטוח

  32. שריפה בלוח חשמל בבית

  33. חלוקת אחריות נזקים של שריפה

  34. תביעת שיבוב נגד אחראי לשריפה

  35. שריפה באשמת שוכר – מה הדין ?

  36. שריפה ברכב טויוטה קורולה

  37. כוויות חייל - שריפה בטנק

  38. ביטוח שריפת רכב - חוטי חשמל מנוע

  39. שריפת רכב לאחר תיקון במוסך

  40. פיצוי כספי בגין גרימת שריפה

  41. שריפה בגלל סיבה לא ידועה - ביטוח ?

  42. שריפה של מכוניות – תביעה נזקי שריפה

  43. שריפה של מכונית – חוות דעת חוקר שריפות

  44. תביעת שיבוב - שריפה של רכב בגלל תקלה עצמית

  45. שיפוץ דירה בשכירות מוגנת לאחר שריפה

  46. דליפת דלק - שריפה במהלך תדלוק רכב בתחנת הדלק

  47. שריפת נכס – אי קיום דרישות מכבי אש - ביטוח ?

  48. תביעת שוכר נגד המשכיר בגין רכוש שניזוק בשריפה

  49. שריפה בדירה בשכירות - תביעת בעל הדירה נגד השוכרים

  50. רכבו של התובע נפגע קשות כתוצאה משריפה שפרצה ברכבו של הנתבע

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון