לגרסת התובע כאשר ביקש לשוב לעבודה נדרש לחתום על טופס ויתור על ותק שהיה לו ונאמר לו כי יתקבל לעבודה כעובד חדש. התובע סירב ולטענתו בעקבות סירובו הוא פוטר לאלתר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים תוך שהנתבעת מסרבת לתת לו מכתב פיטורים. מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא איפוס ותק בעבודה: 1. התובע הגיש תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו בנתבעת. 2. התובע עבד אצל הנתבעת מחודש 6/2004 עד 2/2007, ושימש כאחראי צוות מ-2/2005. 3. הנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי הקמה ואחזקת גני נוי. 4. התובע עבד 6 ימים בשבוע. 5. התובע אף נהג לאסוף עובדים בדרכו לעבודה. לאחר סיום עבודתו נדרש לעיתים לפזר את העובדים בביתם. 6. התובע טוען כי ב-1/3/07 יצא לחל"ת בהסכמת הנתבעת על מנת לסעוד את אביו שחלה. יומיים לאחר מכן נלקח ממנו הרכב של הנתבעת בו נהג להסיע העובדים. 7. אביו של התובע נפטר בסמוך ל-14/4/2007 (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 12/1/12) 8. לגרסת התובע כאשר ביקש לשוב לעבודה נדרש לחתום על טופס ויתור על ותק שהיה לו ונאמר לו כי יתקבל לעבודה כעובד חדש. התובע סירב ולטענתו בעקבות סירובו הוא פוטר לאלתר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים תוך שהנתבעת מסרבת לתת לו מכתב פיטורים. 9. לפיכך תובע פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון דמי הבראה ופדיון דמי חופשה בסך כולל של 127,552 ₪. 10. הנתבעת מכחישה טענות התובע וטוענת כי התובע התפטר מעבודתו לאחר שבתחילת חודש מרץ 2007 הודיע כי אינו חש בטוב ומאז לא שב לעבודה תוך שהוא מותיר בחזקתו את רכב החברה והטלפון הנייד ששימשו אותו להסעת עובדים וליצירת קשר עם החברה במהלך עבודתו כראש צוות. 11. הנתבעת חולקת על הטענה כי סוכם עם התובע כי ישהה בחל"ת. 12. נטען מפי הנתבעת כי התובע מאולם לא ציין בפניה כי ביקש לסעוד את אביו החולה אלא טען כי הינו חולה בעצמו. 13. כ-3 חודשים לאחר עזיבתו פנה התובע וביקש לשוב לעבודה כראש צוות. מנהל הנתבעת הסכים לפנים משורת הדין לקבלו לעבודה אולם לטענת הנתבעת הסכים לקבלו כעובד רגיל, שכן בשלב זה הועסק ראש צוות אחר. 14. הנתבעת הכחישה זכאות התובע לקבלת גמול עבודה בגין שעות נוספות. נטען כי התובע הועסק במשרת אמון כאחראי על צוות עובדים במסגרת מכרז למתן שירותי גינון בעיריית לוד בכל מקרה התובע לא עבד שעות עבודה נוספות בפועל ואם אכן עבד קיבל גמול ו/או תוספת גלובלית למשכורתו, בתקופה בה עבד כראש צוות. 15. לתובע שולמו כל זכויותיו כאשר החישוב נערך על ידי רו"ח של הנתבעת. 16. הנתבעת הדגישה כי תביעתו של התובע הוגשה לבית הדין למעלה מ-4 שנים ממועד בו התפטר מעבודתו שעה שבעבר היה מיוצג על ידי אחרים והתנהלות זו אומרת "דרשני". 17. הנתבעת צירפה לכתבי טענותיה ולתצהירו של מנהל הנתבעת מר עצמון חג'ג מכתב לתובע מיום 4/3/07 בו צוין כי התנהגותו של התובע הינה חסרת אחריות תוך ציון העובדה כי בשיחה טלפונית שהתקיימה בבוקר 1/3/07 הודיע התובע כי חש בבטנו, התובע התבקש להתייצב ולו לשעה אחת על מנת לעזור בהסעה של עובדים אולם סירב ומאז ניתק את הטלפון הנייד ורכב החברה נשאר בחזקתו. גם ביום שלמחרת לא התייצב לעבודה וניסיונות ליצור איתו קשר על מנת לבחון המועד לשובו לעבודה, עלו בתוהו (נספח ה' לתצהיר). 18. ביום 8/3/07 נשלח לתובע מכתב נוסף בו צוין כי ביום 6/3/07 השכילה שרית חג'ג , אשתו של מר חג'ג, לשוחח עם התובע לראשונה מיום 1/3/07. צוין במכתב כי סוכם שהתובע יודיע טלפונית המועד לשובו לעבודה וזאת לאחר בדיקה רפואית שאמור היה לעבור למחרת היום. התובע לא השאיר כל הודעה טלפונית ולא הגיע לעבודה מאז (נספח ו' לתצהיר). 19. על פי כרטיס הנוכחות של התובע לחודש מרץ 2007 התובע היה במחלה מ-1/3 עד 7/3 ומאז לא עבד (נספח ז' לתצהיר מר חג'ג). 20. ביום 26/7/07 שלח ב"כ התובע מכתב לנתבעת. מדובר בעו"ד מעמותת "טבקה" משפט וצדק לעולי אתיופיה (ע"ר) במכתב הנ"ל פנה התובע לתשלום זכויותיו לאור טענתו כי פוטר מעבודתו (סעיף יז' לתצהירו של מר חג'ג). 21. בתגובה שלחה הנתבעת ביום 5/8/07 תשובה וטענה בין היתר כי בשנת 2007 עבד התובע בחודש ינואר ופברואר ונעלם בלי להודיע. כאשר בתחילת חודש מרץ נעשו ניסיונות ליצור עימו קשר טלפוני. נטען כי הנתבעת מעולם לא אישרה לתובע לצאת לחל"ת וכי התובע לא פוטר אלא התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת ודרשה תשלום בסך של 5,032 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת. 22. תביעת התובע הוגשה לבית הדין ביום 17/6/2010. 23. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן העידו מטעמו קנדה טרקיין, ויצחק תרונך. מטעם הנתבעת הצהיר ונחקר המנכ"ל עצמון חג'ג. הצדדים הגישו סיכום טענותיהם בכתב. דיון והכרעה 24. השאלה הראשונה שיש לדון בה היא האם התובע פוטר או התפטר מעבודתו. לאחר מכן נדון בתביעות הכספיות שתבע התובע. האם התובע פוטר או התפטר 25. התובע הצהיר כי בסוף חודש פברואר 2007 יצא לסעוד את אביו החולה. יומיים לאחר שיצא לחל"ת, הגיע נציג הנתבעת ולקח את רכב הנתבעת שהיה בחזקתו ולאחר שאביו נפטר ביקש לחזור לעבודתו, כפי שסוכם מלכתחילה, אך להפתעתו נאמר לו כי עליו לחתום על טופס ויתור על הוותק שצבר בעבודתו והנתבעת הסכימה לקבלו לעבודה כעובד חדש, התובע סירב. 26. אין מחלוקת כי התובע לא עבד בפועל בנתבעת החל מ-1/3/07 ונשאלת השאלה האם ניתוק יחסי העבודה בין הצדדים מוביל למסקנה כי התובע פוטר מעבודתו כפי שטען בתביעתו ובתצהירו במקום עדות ראשית או בשל התפטרותו לרגל מצב בריאות לקוי של בן משפחתו, כפי שטען בסיכום טענותיו. 27. נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח גרסתו כי פוטר מעבודתו. 28. טענת התובע כי בתקופה בה נעדר מעבודתו שהה בחל"ת לא הוכחה. 29. התובע אף לא חזר על הטענה בסיכום טענותיו. למעלה מן הדרוש יצוין כי גם לא הוכח הבסיס העובדתי לטענה, היינו הסכמת הצדדים ומקור משפטי ממנו ניתן להסיק כי מדובר בהעדרות מחמת חל"ת. 30. בסיכום טענותיו טוען התובע שתי טענות האחת, כי ניתן לראותו כמי שהתפטר מחמת סיבות בריאות של אביו. השניה, כי פוטר שכן הנתבעת סירבה להשיבו לעבודה בתפקידו כראש צוות ובהתנהלות זו יש משום הודעת בעל דין כי התובע פוטר מעבודתו. 31. הכלל הוא כי אין לטעון טענת פיטורים ולחילופין טענת התפטרות שכן מדובר במכשול שטוען לו התובע שספק אם ניתן לסלקו ( דיון ל"ג 3/8 טוטנאור בע"מ - אליהו לפידות פד"ע ד' 321. "היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים, לידי גמר" (דב"ע נא/1-3 מפעלי ים המלח בע"מ - דוד שיינין, פד"ע כב' עמ' 271). הדיבור (או ההתנהגות - י.ה.), המביא את היחסים לידי סיום חייב להיות חד משמעי. מעשיו של המפטר קובעים אם הוא פיטר, ומעשיו של המתפטר קובעים אם הוא התפטר. כיצד "יראהו" הצד השני, או כיצד "יחשב" בעיני הצד השני, הוא חסר משמעות ונפקות (דב"ע נז/39-3 אליק בביוב - נפתלי גפן, לא פורסם). בית הדין חייב להכריע מי הביא את היחסים שבין הצדדים לידי סיים, דהיינו אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות, גם שעה שלדעתו אין נפקות לשאלה בקשר לחבות בפיצויי פיטורים. כשבאים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים לידי גמר, יש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה; ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה (דב"ע ל/18-3 נח בנצילוביץ - אתא בע"מ, פד"ע ב', 41). אין הדין וההלכה יכולים להפוך מעשה של התפטרות לפיטורים או מעשה של פיטורים להתפטרות, כל אשר ניתן הוא לתת להתפטרות תוצאה משפטית אחרת, כגון תוצאה של תשלום פיצויי פיטורים. 32. יצוין כי טענת התובע כי יש לראותו כמי שהתפטר מחמת סיבות בריאות של בן משפחה על פי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג 1963 הועלתה רק בסיכום טענותיו. התובע לא פירט עילה זו בכתב תביעתו ו/או בתצהירו. סוגיה זו אף לא היתה "חזית הדיון" במהלך שמיעת הראיות. 33. מכל שנאמר לעיל די בכך כדי לדחות הטענה בדבר התפטרות בדין פיטורים. 34. מעבר לדרוש יצוין כי התובע לא הוכיח הבסיס העובדתי המוטל עליו להוכיח התפטרות שדינה כפיטורים על פי הוראת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים. התובע לא פירט כל בסיס עובדתי בסיכום טענותיו לטענה זו. התובע לא המציא הן לנתבעת והן במהלך הדיון כל אישור רפואי התומך בטענתו. מעבר להעלאת הטענה לא הובאה כל ראיה לאמיתות תוכנה ואין קשר בין העובדה כי בסופו של יום, עם כל הצער, אביו של התובע נפטר, לבין הבסיס העובדתי והמשפטי שעל התובע היה לטעון ולהוכיח על פי הוראות החוק. 35. לפיכך גם מטעם זה יש לדחות את טענת התובע בדבר התפטרות בדין פיטורים המצדיקה פיצויי פיטורים. 36. נשאלת השאלה האם אכן התובע פוטר מעבודתו לאור הראיות שהובאו בפנינו. 37. אין חולק וכך גם העיד התובע כי החל מיום 1/3/07 לא התייצב לעבודה. על פי דוח הנוכחות שהוצג על ידי הנתבעת התובע שהה במחלה במשך השבוע הראשון (נספח ז' לתצהירו של מר חג'ג). התובע העיד כי לא הודיע באותו יום על העדרותו. אולם הוסיף כי למחרת שראה שמצבו של אביו התדרדר, שרית (אשתו של מר חג'ג - י.ה.) התקשרה ואמר לה כי אינו מגיע בשל בעיה עם אביו (עמ' 5 לפרוטוקול). כשנשאל: מתי סוכם שיחזור לעבודה השיב: "לא סוכם". 38. הנתבעת טוענת כי ביום 1/3/07 טען התובע כי סבל מכאבי בטן ובשל כך לא התייצב לעבודה. טענת הנתבעת נתמכת במכתבים ששלחה לתובע בזמן אמת. ביום 4/3/07 שלחה לתובע מכתב בו ציינה את השיחה הטלפונית שהתקיימה עימו ביום 1/3/07. מהמכתב עולה כי רכבו של התובע נלקח ממנו, והתובע לא יצר קשר במהלך כל השבוע על מנת לוודא מתי יתייצב לעבודה. במכתב נוסף מיום 8/3/07 צוין כי נוצר קשר עם התובע ביום 6/3/07 לראשונה וסוכם כי התובע ישוב לעבודה ו/או יודיע עמדתו לאחר ביקור רפואי ביום 7/3/07. צוין במכתב כי עד למועד כתיבתו לא שב התובע ולא יצר קשר עם הנתבעת (נספחים ה' ו-ו' לתצהירו של מר חג'ג). 39. מר חג'ג פירט בתצהירו ובעדותו את השתלשלות העניינים אשר לטענתו הובילה למסקנה כי התובע התפטר מעבודתו. 40. מר חג'ג פירט בתצהירו את אשר עולה מהמכתבים ששלחה הנתבעת לתובע ושצוטטו לעיל (סעיף 27 - 31 לתצהירו). מר חג'ג טען כי התובע החליט על דעת עצמו כי אינו מגיע לעבודה ונעלם מעבודתו ומאמצי החברה ליצור עימו קשר על מנת לוודא מועד שובו לא הועילו. מר חג'ג אף צירף לתצהירו טופס 106 של התובע לפיו דווח לרשויות המס כי התובע סיים עבודתו בחודש פברואר 2007. גם בחקירתו פירט את השתלשלות העניינים (עמ' 18 לפרוטוקול). 41. ובאשר למועד בו שב התובע לעבודה. גרסתו של התובע היתה בלתי עקבית בסוגיה זו. כנשאל בחקירתו מתי ביקש לשוב לעבודה העיד תחילה כי "את התאריך אני לא זוכר זה היה לאחר חודש ושבועיים מהרגע שעזבתי את העבודה". אולם בהמשך שנאמר לו כי היה זה לאחר 4 חודשים ממועד עזיבתו השיב: "אני לא זוכר. מה שאני יודע זה חודש ושבועיים לאחר שסיימתי 30 של אבי". (עמ' 6 לפרוטוקול). התובע לא ידע להעיד מדוע לא פירט עובדה זו בתצהירו. הנתבעת טענה בכל כתבי טענותיה כי התובע ביקש לשוב לעבודה לאחר 3-4 חודשים (סעיף 10 לכתב ההגנה וסעיף 38 לתצהירו של מר חג'ג). אביו של התובע על פי גרסתו נפטר במחצית חודש אפריל 2007 (עמ' 6 לפרוטוקול). אין חולק כי גם לאור גרסת התובע שצוטטה לעיל אכן ביקש לשוב לעבודה לאחר למעלה מ-3 חודשים ממועד שעזב את עבודתו, התובע לא פרט מועד מדויק למרות שידע כי זו טענת ההגנה של הנתבעת שפורטה מיד בכתב ההגנה. 42. אין חולק כי כאשר התובע ביקש לשוב לעבודה באותו תפקיד סרבה הנתבעת וטענה כי מקומו מולא על ידי עובד אחר וכי יכול לשוב כעובד רגיל. התובע סירב לשוב לעבודה ולגרסתו טוען כי התנהלות זו של הנתבעת בסירובה להשיבו לעבודה, הינה בבחינת פיטורים. 43. לאור השתלשלות העניינים שפורטה לעיל אנו בדעה כי יחסי העבודה בין הצדדים נותקו ויש לראות את התובע כמי שהתפטר מעבודתו לאחר שהפסיק להתייצב בעבודה ולא יצר כל קשר עם הנתבעת כמעסיקתו עד לתקופה בה ביקש לשוב לעבודה, היינו כעבור כ-3 חודשים. אין לראות בסירוב הנתבעת לקבלו חזרה לעבודה לאותו תפקיד, בבחינת פיטורים. לאור השתלשלות העניינים שפורטה לעיל, לא היתה מוטלת כל חובה על הנתבעת להעתר לבקשתו של התובע להשיבו לאותו תפקיד לאחר שנעדר למעלה מ-3 חודשים ללא כל סיבה משפטית מוכחת וללא הסכמת הנתבעת. אין ספק כי התובע גם עבר עבירת משמעת חמורה. לפיכך תגובת התובע וסירובו לשוב לעבודה אלא לתפקידו הקודם, הינה בבחינת התפטרות ללא זכות לפיצויי פיטורים. 44. יצוין כי הנתבעת טענה בסיכום טענותיה ולו באופן חילופי כי גם אם היתה מתקבלת טענת התובע כי פוטר מעבודתו, אין לזכות התובע בפיצויי פיטורים בשל התנהלותו (סעיף 38 לסיכום הטענות). עוד נדגיש כי הוכח ניתוק יחסי עובד ומעביד בין הצדדים בשים לב לאורך התקופה ממועד בו עזב התובע עבודתו עד למועד בו הוכח כי ביקש לשוב לעבודה. יצוין כי לא נטען מפי התובע וגם לא הוכח על ידו כי יש לראות בהיעדרותו כניתוק ארעי של יחסי עובד ומעביד. אנו בדעה כי הוכחה הפסקת הרציפות ביחסי עובד ומעביד ומדובר בתקופה של למעלה מ-3 חודשים ושלא הוכח אחרת. 45. בנסיבות אלה גם דרישת הנתבעת להחתים את התובע על טופס 101 על מנת להעבירו למוסד לביטוח לאומי לאחר שהתובע ביקש לשוב לעבודה אין לראותה כעילה לקבוע כי התובע פוטר מעבודתו בשל עובדה זו. למותר לציין כי גם טענה זו לא נטענה בסיכום טענות התובע. 46. מכל הסיבות שפורטו לעיל לרבות העובדה כי התובע זנח בסיכום טענותיו טענתו העיקרית כי קיבל חופשת חל"ת לרבות הנסיבות שהובילו לניתוק היחסים הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח כי פוטר מעבודתו אלא כי התפטר ולא הוכיח התפטרות בדין פיטורים. 47. לפיכך, התביעה לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת נדחית. התביעה לגמול עבודה בשעות נוספות 48. התובע תובע גמול בגין עבודה בשעות נוספות בטענה כי עבד מידי יום 4 שעות נוספות במשך כל ימות החודש ובמשך כל תקופת עבודתו. התובע פירט בתצהירו כי עבד כאחראי צוות עם רכב צמוד במשך 6 ימים בשבוע. כי נדרש לאסוף עובדים בדרכו לעבודה ולאחר האיסוף התייצב במחסן הנתבעת בשעה 6:45 בבוקר. לגרסתו עבד בימים א' עד ה' עד שעה 18:15 וביום ו' סיים עבודתו בשעה 14:00. כן ציין התובע כי לאחר סיום עבודתו נדרש לפזר את העובדים בביתם. 49. הנתבעת חולקת על גרסת התובע וטוענת כי התובע בתחילת תקופת עבודתו הועסק כעובד זמני שקיבל משכורתו לפי שעות עבודה לרבות שעות נוספות כאשר עבד בפועל. סמוך לחודש פברואר 2005, לאחר שהנתבעת זכתה במכרז לאספקת שירותי גינון בשטח עיריית לוד, מונה התובע לראש צוות ובמסגרת מינוי זה עבד עד להתפטרותו. על פי תנאי המכרז על התובע היה לעבוד מ- 07:30 עד 15:00 לכל המאוחר. מר חג'ג הצהיר כי התובע התגורר בגדרה והתייצב במשרדי החברה ואסף הציוד ממחסן החברה בשעה 6:45 עד 07:00. לאחר מכן נסע ללוד והחל עבודתו בשעה 07:30. לאחר סיום עבודתו ב-15:00 יצא התובע לדרכו בחזרה לחיטים ובסמוך לשעה 15:30 סיים עבודתו לאחר פריקת הציוד של החברה. 50. מר חג'ג לא חולק על העובדה כי לעיתים נדרש התובע לעבוד שעות נוספות ומעבר לשעה 15:30, אולם טען כי התובע קיבל תוספת למשכורתו בסכום גלובלי עבור שעות אלה. כן טען כי התובע שירת בנתבעת במשרת אמון בשים לב למהות עבודתו והעובדה כי לא נדרש למלא דוח נוכחות. כמו כן נטען כי מעולם לא נערכה התחשבנות עם התובע כאשר עזב עבודתו קודם לסיום יום העבודה. 51. נקדים ונאמר כי מחד, הנתבעת לא השכילה להוכיח כי התובע הועסק ב"משרת אמון" ומאידך, התובע לא השכיל להוכיח טענתו כי מידי יום במשך כל תקופת עבודתו עבד 4 שעות נוספות. 52. לגרסת התובע, לאחר שסיים העבודה כראש צוות בלוד נסע לעבוד במקומות אחרים מטעם הנתבעת למשל במכבים ובשוהם והיה זה בשעה 16:00. מעדותו עולה כי באתר לוד עבדו עימו שני עובדי קבלן אשר עבדו 8 שעות יומיות על פי דיווח שדיווח לנתבעת בכרטיסי עבודה של אותם עובדים שצורפו לתביעתו. כן העיד כי לא הסיע את העובדים עם סיום עבודתם לביתם באופן קבוע והדגיש כי את אלה שעבדו בגדרה (מקום מגוריו של התובע) הסיע באופן קבוע ולעיתים מנהל הנתבעת פיזר את העובדים (עמ' 10 לפרוטוקול). 53. התובע העיד כי את החישובים בכתב התביעה ערך ב"כ. כמו כן הודה בחקירתו כי לא לקח בחשבון את החודשים בהם נעדר מעבודתו (חודש דצמבר 2004). התובע הודה כי במהלך התקופה יצא להפסקת אוכל מידי יום ולמשך חצי שעה (עמ' 10 לפרוטוקול). 54. מטעמו של התובע העידו שני עובדים בנתבעת. העד קנדה העיד כי עבדו עד 16:30 באופן רגיל ולאחר מכן לעיתים היו הולכים למחסן ולעיתים חזרו לביתם. מדובר בעד אשר לא עבד ביום שישי ולא עבד עם התובע באתר לוד. העד הנוסף יצחק תרונך העיד כי בעל הבית היה אוסף אותו מביתו בשעה 06:30 ולעיתים האחראי עליו. משם מגיעים למקום העבודה ועבד עד 16:30 עם הפסקה. מחקירתו הנגדית הובהר כי לא עבד בלוד עם התובע ואף שולמו לו שעות נוספות על פי דו"ח שעות נוספות שצורף ושאושר על ידו (נ/1 - נ/2) 55. מנהל הנתבעת העיד כי מסגרת יום העבודה בעיריית לוד היתה קבועה כאשר התובע התייצב לעבודה בשעה 07:00 בעירייה וסיים בשעה 15:00 ובשעה 15:30 היה במחסן אחרי פריקת הכלים (עמ' 17 לפרוטוקול). 56. באשר להסעות שביצע התובע נטען כי חלק מתפקידו היה להסיע בבוקר את העובדים תושבי גדרה שכן התובע התגורר במקום. עובדים אחרים הוחזרו על ידי ראשי הצוותים שלהם ולא על ידי התובע, אלא מידי פעם ובשל אילוצי המערכת היה התובע מסיעם חזרה (עמ' 16 לפרוטוקול). 57. מר חג'ג הבהיר כי העד קנדה לא עבד בצוות של התובע וגם לא עבד בימי שישי. לפיכך עבד עד השעה 16:30. התובע היה מחזיר את העד לביתו רק מידי פעם. מר חג'ג לא שלל את העובדה כי יכול והגיעו לביתם לאחר השעה 18:00 אולם אין מדובר במסגרת עבודה קבועה אלא "אחת לחודשיים שלושה שהיום הזה היה קורה". 58. לאחר עיון בטענות הצדדים לרבות בסיכום טענותיהם מסקנתנו כי התובע לא השכיל להוכיח כי מידי יום ביומו במשך כל תקופת עבודתו עבד 4 שעות נוספות יומיות כפי שתבע בתביעתו. הוכח כי התובע, טרם החל לשמש כראש צוות עבד באתרים אחרים. מעיון בתלושי השכר לתקופה זו עולה כי שולמו לו שעות נוספות. התובע אף לא הוכיח פוזיטיבית כי שב מידי יום ביומו לביתו שבגדרה בשעה 18:15. התובע אומנם הסיע עובדים לעבודה או ממנה אולם אין לכלול בחישוב שעות עבודתו את השעות בהן שהה בדרכו ממקום מגוריו למקום עבודתו וחזרה לביתו. 59. התובע אף לא הוכיח כי נתן משקל לעובדה כי שהה בהפסקה מידי יום כאשר ערך את חישוביו. 60. טענתו כי עבד במסגרת קבועה של שעות עבודה - לא הוכחה. 61. אף בתקופה שעבד התובע באתר לוד היינו ממרץ 2005 בן השעות 07:00 עד 15:30, לא הוכח כי עבד שעות נוספות בשים לב לעובדה כי עבד שישה ימים וזכה בהפסקה שלפחות חצי שעה גם לגרסתו. 62. גם אם לגרסת הנתבעת לא ניתן לשלול כי התובע עבד מעת לעת שעות נספות, לא הוכח בפי התובע או על פי הראיות שהוצגו בפנינו כל בסיס עובדתי על פיו ניתן לערוך חישוב כלשהו של השעות הנוספת שעבד התובע אם עבד בתקופה זו או אחרת. התובע אף לא טרח לערוך חישוב כלשהו בסיכום טענותיו. אין ספק כי הבסיס העובדתי לתביעתו לא הוכח על ידו ובתקופה הרלוונטית הנטל היה מוטל על התובע להוכיח תביעתו לרבות השעות המדויקות בהם עבד בכל אתר ואתר. 63. לפיכך דין התביעה לשעות נוספות - להדחות. התביעה לפדיון חופשה ופדיון דמי הבראה 64. התובע זנח תביעות אלה בסיכום טענותיו ולפיכך דינן להידחות. תביעת הקיזוז 65. הנתבעת טענה כי התובע התפטר מעבודתו ללא כל מתן הודעה מוקדמת וביקשה לקזז את תמורתה. 66. מאחר ותביעות התובע נדחו - יש לדחות טענת הקיזוז. לסיכום 67. תביעות התובע - נדחות. 68. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד פסק הדין עד לפרעון המלא בפועל. 69. כל צד רשאי להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד פסק דין זה. ותק בעבודה