100% נכות תאונת עבודה

ביום 28/12/03, בעת שהנפגע עסק בניקוי סרט פח, תוך כדי פעולת מכונת הליפוף, נלכדה ידו של הנפגע בין הסרט לתוף הליפוף והנפגע נמשך פנימה לתוך גליל הליפוף והמכונה. בניסיון להיחלץ מהמכונה, נפצע הנפגע אנושות. הנפגע פונה באמצעות ניידת מד"א לבית חולים סורוקה. אין חולק, כי לנפגע נגרמה נכות בשיעור של 100% לצמיתות.

מומלץ לקרוא את הקטע להלן אשר נבחר מפסיקת הערכאות השיפוטיות בנושא 100% נכות תאונת עבודה:

מבוא

1. בפניי תביעה לפיצוי, שהגיש המוסד לביטוח לאומי (להלן: "התובע") כנגד פוליפה בית שמש מפעלים (1991) בע"מ ואיילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעות"), לפי סעיף 328 של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ט-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), ו/או לפי פקודת הנזיקין, וזאת בגין סכומי הגמלאות ששילם וישלם למר נאיף אלקיעאן (להלן: "הנפגע"), בגין תאונה שאירעה ביום 28/12/03.

סכום התביעה עמד במועד הגשתה על סך של 4,104,383 ₪, והחישוב המשוערך בסיכומי ב"כ התובע, כולל ריבית, עומד על סך של 6,322,749 ₪, בהתאם למפורט בתעודות עובדי ציבור שהגיש התובע. הנתבעות הגישו חוות דעת אקטוארית, שנערכה על ידי האקטואר שי ספיר, ביחס לקצבאות שהשתלמו ומשתלמות לתובע. לטענתן, סכום הגמלאות ללא הצמדה עומד על סך של 5,817,183 ₪, ובתוספת הצמדה על סך של 5,942,226 ₪.

2. בישיבת בית המשפט, שהתקיימה ביום 03/02/13, הגיעו התובע והנתבעות להסכמה, לפיה הצדדים יוותרו על שמיעת העדויות, בית המשפט יכריע בתביעת התובע כנגד הנתבעות על דרך של סיכומים בכתב, שיעור האחריות של הנתבעת 1 יוכרע בין 70% ל-100%, לבית המשפט תינתן סמכות להכריע אם יש מקום לשערך את תגמולי המל"ל אם לאו ובית המשפט יקבע מהו שיעור שכר הטרחה המגיע לתובע בתביעה זו.

עוד יצוין, כי במסגרת ההסכמה, שהושגה בין הצדדים בישיבת בית המשפט מיום 03/02/13, אף הוסכם, לאור גובה הכיסוי הביטוחי שניתן על ידי הנתבעת 2 לנתבעת 1 ואשר עומד בגבולות 1 מיליון דולר ארה"ב, כי כל חיוב מעבר לסכום הנ"ל, ככל שייפסק, יחול על הנתבעת 1 כחיוב נפרד.
3. יצוין כבר עתה, כי הנתבעות שיגרו הודעות לצדדים שלישיים כנגד אלשורוק בע"מ, מעבידתו של הנפגע (להלן: "צד ג' 1"), וכנגד מדינת ישראל-משרד העבודה והרווחה-אגף הפיקוח על העבודה (להלן: "צד ג' 2"), ואולם הצדדים השלישיים אינם חלק מאותה הסכמה דיונית, אליה הגיעו התובע והנתבעות, והסכמה זו מחייבת, כאמור, רק במישור היחסים שבין התובע והנתבעות.

התשתית העובדתית

4. העובדות הצריכות לעניין הינן אלה:

הנפגע יליד 1982, פועל כפיים, הועסק בזמנים הרלוונטיים לתביעה אצל מעבידתו, צד ג' 1, אשר שילמה את שכרו ואשר הציבה אותו לעבודה אצל הנתבעת 1 חודשים מספר לפני אירוע התאונה.

ביום 28/12/03, בעת שהנפגע עסק בניקוי סרט פח, תוך כדי פעולת מכונת הליפוף, נלכדה ידו של הנפגע בין הסרט לתוף הליפוף והנפגע נמשך פנימה לתוך גליל הליפוף והמכונה. בניסיון להיחלץ מהמכונה, נפצע הנפגע אנושות. הנפגע פונה באמצעות ניידת מד"א לבית חולים סורוקה. אין חולק, כי לנפגע נגרמה נכות בשיעור של 100% לצמיתות.

הנתבעת 2 הייתה במועד התאונה המבטחת של הנתבעת 1 בביטוח תאונות עבודה וצד ג'.

5. תביעתו של הנפגע, אשר הוגשה לבית משפט זה ביום 15/02/06, הסתיימה בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 06/12/10.

6. התובע הכיר בנפגע כנכה בשיעור של 100% כבר ביום 05/06/05, ובחודש ינואר 2010 הגיש התובע את בקשתו להצטרף לתביעת הנפגע בבית משפט זה.

7. מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, לא עומדת לתובע זכות תביעה כנגד המעביד, אלא כלפי צד שלישי בלבד. מטעמים ברורים, לא מבקש התובע אף למצות את תביעתו כנגד צד ג' 2, שכן יהיה בכך לגרוע מסכום ההשבה, לו יהיה התובע זכאי. כאמור, חלוקים הצדדים בשאלת שיעור האחריות שיש להטיל על הנתבעת 1, כאשר הצדדים הותירו בפני בית המשפט את ההכרעה, ביחס לשיעור אחריותה של הנתבעת 1, בין 70% ל-100%.




תביעת המעביד

8. מעיון בסיכומי התובע עולה, כי התובע אינו חולק, כי צד ג' 1 שימש כמעבידו של הנפגע גם לצורך הליך זה, ומציין בעצמו, כי צד ג' 1 היה מעבידו של הנפגע בזמן הרלבנטי לתביעה. עם זאת, טוען התובע, כי לאור העובדה, שלצד ג' 1 לא הייתה כל נגיעה או חלק בשיטות העבודה הנהוגות אצל הנתבעת 1 ואף צד ג' 1 לא ידע על הסכנה הנשקפת לנפגע משיטת העבודה של הנתבעת 1, אין מקום לייחס אחריות כלשהי לצד ג' 1. התובע מוסיף וטוען, כי לאור העובדה, כי צד ג' 1 תפקד כחברת כוח אדם בין הנפגע לבין הנתבעת 1, אין מקום לייחס אחריות כלשהי לצד ג' 1, כפי שנפסק בשורה של פסקי הדין, אליהם מפנה התובע בסיכומיו.

הנתבעות טוענות, כי לא רק שבתי המשפט הטילו ככלל אחריות נזיקית על חברת כוח אדם, ובשיעור שלא נפל מ-20%, הרי בנסיבות העניין, משהמדובר במסגרייה המציבה עובדים בחצרי אחרים, יש לקבוע את אחריותו של צד ג' 1 בשיעור של 40% לפחות, שכן החובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים לשמירה על ביטחון הפועלים חלה על צד ג' 1, גם אם הוא מפקיד את אלה בידי אחרים.

הנתבעות צירפו לסיכומיהן, בין היתר, את דו"ח החקירה של התאונה, שערך צד ג' 2 בעקבות תאונתו של הנפגע. מעיון בדו"ח עולה, כי הנזקים שנגרמו לנפגע בתאונה נגרמו על ידי מכונה, בשל אי גידור לבטח של חלק מסוכן במכונה, ובאופן שלא בוצע גידור לבטח של אזור הסכנה ביחידת הליפוף של מכונת חיתוך וליפוף סרטי מתכת, וכן מאחר והנפגע לא הודרך באופן מסודר לגבי הסיכונים בעבודתו ולא נמסר לו מידע בכתב בדבר הסיכונים הקיימים, ואשר הוא עלול להיחשף להם במהלך עבודתו. עוד צוין בדו"ח, כי התאונה, כפי שהתרחשה, הייתה נמנעת, אילו אזור הסכנה של המכונה המעורבת בתאונה היה מגודר לבטח.

יצוין, כי התובע והנתבעות בסיכומיהם אינם חולקים על אופן פגיעתו של הנפגע ועל קביעותיו של דו"ח החקירה, והשאלה שדרושה הכרעה, אפוא, הינה, שיעור אחריותו של צד ג' 1.

9. במסגרת סיכומי התובע הפנה התובע להודעת הבעלים של צד ג' 1, מר נאיל אבו מצגם, אשר מסר, כי צד ג' 1 סיפק לנתבעת 1 מספר פועלים מועט. לדבריו, הוא לא הדריך את הפועלים בעבודתם, מאחר שהוא הכיר את מנהל העבודה של הנתבעת 1 מאז שנת 2001, סמך עליו וסבר שעובדיו יקבלו הדרכה ממנהל העבודה. עוד ציין מר נאיל אבו מצגם, כי מאחר ומדובר בעבודה פשוטה, שאינה דורשת הכשרה או הסמכה, לא סבר, כי הינו נדרש ליתן הדרכה לעובדים, אותם הפנה לעבודה אצל הנתבעת 1.
אין צורך להכביר מילים, בדבר החובה, אשר הייתה מוטלת על הנתבעת 1, לגדר את המכונה לבטח, להבטיח מקום עבודה בטוח לעובדים ולהזהיר את הפועלים מלהתקרב למכונה המסוכנת, שעה שלנתבעת 1 הייתה שליטה על מקום העבודה ועל שיטות העבודה שהונהגו אצלה. בנסיבות המקרה, יש בסיס לטענות התובע, לפיהן הפרה הנתבעת 1 את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי הנפגע וכן הפרה חובות חקוקות, לרבות הוראות חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק ארגון הפיקוח על העבודה"), סעיף 37(4) לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, ועוד.

ואולם, חובה זו של הנתבעת 1 אינה פותרת את צד ג' 1, חברת כוח האדם, מכל אחריות. אין חולק, שחברת כוח אדם חייבת לוודא שהמזמין, אצלו מוצב העובד, מקיים סביבת עבודה בטוחה. חברת כוח אדם, השולחת עובד, חייבת לוודא, כי אצל אותו מזמין ישנה הקפדה על נהלי וכללי בטיחות נאותים וכי העובדים, אותם הפנתה לעבודה אצל מזמין העבודה, אינם חשופים לסיכונים כתוצאה משיטת העבודה הנהוגה. קבלן כוח אדם, שאינו מוודא את תנאי העבודה וסביבת העבודה אליהם יהיה העובד חשוף, מפר את חובת הזהירות כלפי העובדים. ראה: ע"א (ירושלים) 4272/03, פ.ס. הנדסה ותכנון בע"מ נ' שרחה מוחמד (פרסום נבו), 06/01/04 ; ע"א 686/77, מקורות חברת מים לישראל בע"מ נ' משה מרג'י, פ"ד לד(4), 365 ; ע"א (חיפה) 2898/04, אריה שרותי כוח אדם בע"מ נ' צמנטכל הנדסה ויזום הצפון בע"מ (פרסום נבו), 29/11/05, אשר אושר, כאמור, על ידי בית המשפט העליון ברע"א 12/06, צמנטכל הנדסה וייזום צפון בע"מ ואח' נ' אריה שירותי כ"א בע"מ (פרסום נבו), 19/09/07.

10. כפי שנאמר לעיל, צד ג' 1 שימש כיחידה לקליטת כוח אדם עבור הנתבעת 1, שלח עובדי כפיים בלתי מיומנים לעבודה אצל הנתבעת 1, לא וידא את תנאי העבודה אצל הנתבעת 1, לא בדק אם הנתבעת 1 מקיימת סביבת עבודה בטוחה, וזאת הגם שהיה מודע לסוג העבודה המבוצעת אצל הנתבעת 1 והסיכונים הצפויים בעבודה מעין זו. בכך הפר צד ג' 1 את חובת הזהירות, הן כלפי הנפגע והן כלפי המזמין.

בנסיבות אלה, כאשר אין חולק, כי עיקר האשם נופל על הנתבעת 1, תבוצע חלוקת האחריות בין הנתבעת 1 וצד ג' 1, על פי מבחן האשם המוסרי, שנקבע בע"א 477/85, אפרים בוארון נ' עיריית נתניה, פ"ד מב(1), 415. על פי מבחן מוסרי זה, במקרה שבפנינו עיקר האשם נופל, כאמור, על כתפי הנתבעת 1, ואילו על צד ג' 1 היה מקום להטיל אשם חלקי, אשר בנסיבות אלה מן הראוי להעמידו על 20% בלבד.

לפיכך, יש להפחית משיעור האחריות המוטל על הנתבעת 1, לצורך תביעה זו, שיעור של 20%.


אחריות המדינה

11. באשר לחלקו הנטען של צד ג' 2 לתאונה, טוענות הנתבעות, כי עצם העובדה, שהתובע אינו נוהג להגיש תביעות נגד המדינה, אין בה כדי להסיר מעל כתפיה את האחריות שיש לזקוף לחובתה בקשר עם האירוע הנדון. משעל פי חוק ארגון הפיקוח על העבודה הקימה המדינה את שירות הפיקוח על העבודה ולאור התפקידים המנויים בסעיף 1 לחוק, הנתונים למפקח העבודה האזורי, שמטרתם למנוע סיכונים לעובדים, יש מקום לייחס לצד ג' 2 אחריות לתאונה. הנתבעות טוענות, כי ביום 17/02/03, כעשרה חודשים עובר לתאונה, ביקרה במפעל הנתבעת 1 מפקחת צד ג' 2, הגב' לודמילה ניימן, אשר הוציאה ביום 03/06/03 דו"ח ביקור ובו פירוט ליקויים שנתגלו לטענתה במפעל. בדו"ח הביקור, הגם שנבדקו אתרים שונים במפעל, לרבות אולם הייצור והמתקנים, לא נזכר ליקוי כלשהו שנמצא במכונה שממנה נפגע הנפגע. לאור העובדה, כי אותה מפקחת, הגב' לודמילה ניימן, ערכה גם את דו"ח חקירת התאונה מטעם צד ג' 2, קבעה, כי אחד הגורמים העיקריים לתאונה היה "אי-גידור לבטח של אזור הסכנה ביחידת הליפוף של מכונת חיתוך וליפוף סרטי המתכת", וכן ציינה, כי גידור של המכונה, היה בו כדי למנוע את התאונה, טוענות הנתבעות, כי סמכות הפיקוח, אשר נתונה לצד ג' 2, גוררת אחריה אף אחריות, ובנסיבות אלה, כאשר מדובר בליקויים גלויים לעין, התרשלה הגב' לודמילה ניימן בעבודתה ובאי הבדיקה הראויה, ועל כן חלה על צד ג' 2 אחריות שילוחית, בגין רשלנותה של הגב' לודמילה ניימן, אשר אותה יש להעמיד בנסיבות המקרה על 25%, אותם יש להפחית מתביעתו של התובע.

12. התובע טוען, מנגד, כי לנוכח העובדה, שהטענות הנטענות על ידי הנתבעות הינן במישור הפיקוח, אין מקום לייחס למדינה אחריות לתאונה, וזאת לאור ההלכות שנקבעו בעניין אחריות המדינה בתפקיד פיקוח, בין היתר, בע"א 915/91, מדינת ישראל נ' יצחק לוי, פ"ד מח(3), 45 (להלן: "פסק דין לוי"), ובפסק דין, שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, ת"א (חיפה) 965/03, ויטלי מנבסקי נ' טל-רז בע"מ (פרסום נבו), 27/02/11.

13. אכן, לא בגין כל מחדל או מעשה מוטעה של השלטון, אחראית המדינה ברשלנות כלפי הפרט שנפגע כתוצאה ממנו. עם זאת, וגם כשמדובר בפעילויות שלטוניות, ייתכנו מקרים, בהם תוטל אחריות על המדינה, אף בנסיבות של הפעלת שיקול דעת רחב, ודי בהקשר זה להפנות לאמור בפסק דין לוי:

"עם זאת, גם כשמדובר בפעילויות שלטוניות כאמור, אין לקבל את המודל של שלילת חובת זהירות, שמשמעותו חסינות למערערת, וייתנו מקרים של הטלת אחריות בנסיבות של הפעלת שיקול-דעת רחב – אפילו שיקול הדעת נוגע לתחום פינאנסי מורכב; אפילו מדובר במחדל; אפילו מדובר בנזק כלכלי בהיקף רב. חובת הזהירות פותחת את הפתח להטלת אחריות ומטילה את החובה לנקוט אמצעים סבירים למניעת הנזק. מיתחם הסבירות הנזיקי בעניינים אלה הוא רחב. רק מקרים מוגדרים ייחשבו כמצבים שבהם נקטה הרשות אמצעים שאינם סבירים".
בנסיבות ענייננו, ביקרה מפקחת צד ג' 2, הגב' לודמילה ניימן, במפעל של הנתבעת 1 ביום 17/02/03, וזאת מכוח תפקידה בשירות הפיקוח על העבודה ובהתאם לסמכותה לפי סעיף 3 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה.

סעיף 3 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה הקנה, כאמור, סמכויות נרחבות למפקחי העבודה, אשר כוללים, בין היתר:

"(1) להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועבדים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועבדים בו, או נעשית בו, עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן בפרק זה – מקום עבודה);
(2) לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה;
(3) לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות העבודה;
(4) לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו;
(5) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשמתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם;
(6) ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה;
(7) באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח;
(8) להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו".

סמכותו של מפקח העבודה האזורי, הקבועה בסעיף 6 לחוק, היא, בין היתר: "לאסור את השימוש במכונה, במתקן בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה", ואף "לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה".

הוראות אלה מלמדות, אפוא, כי למפקח על העבודה נתונות סמכויות סטטוטוריות נרחבות, שמטרתן למנוע סיכונים לעובדים ולהבטיח תנאי עבודה בטוחים.

בהקשר זה יש לזכור, כי "קיומה של הסמכות הסטטוטורית הוא הוא המשמש אבן מסד ותשתית, עליהן נבנית חובת הזהירות המושגית". ראה: ע"א 243/83, עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פ"ד לט(1), 113. על כן, כאשר הקנה המחוקק למדינה את החובה לפקח על מקומות עבודה ולהבטיח את שלמות וביטחון העובדים ואף הקנה בידי מפקחי העבודה סמכויות נרחבות, אין מנוס מן המסקנה, כי מוטלת על המדינה חובת זהירות מושגית כלפי ציבור העובדים וייתכן שאף ביחס למעבידים.

אכן, פסק דין לוי, אליו הפנה התובע, צמצם את נקודת המוצא, לעניין חובת הזהירות החלה על המדינה המבצעת פעולות במישור הפיקוח בלבד, כמו פיקוח על בנקים, חברות ביטוח ועוד, שאז המדובר בפיקוח המופנה כלפי צד שלישי, אשר הוא זה שמפעיל במישרין את תחום הפעולה מושא הפיקוח.

ואולם, כפי שצוין לעיל, לצד פעילות הפיקוח מסר המחוקק למפקח העבודה סמכויות שליטה לא מבוטלות, לעניין אכיפת הוראות הבטיחות, לרבות נקיטת האמצעים השונים הדרושים לשם הסרת המפגע ו/או הסכנה, ומכאן שלא מצאתי בטיעוני התובע שיקולים, אשר עשויים להצדיק את שלילת האחריות.

14. בנסיבות ענייננו, התקיימה אף חובת הזהירות הקונקרטית. מפקחת העבודה, הגב' לודמילה ניימן, ביקרה אצל הנתבעת 1 ביום 17/02/03, וכעולה מדו"ח הביקור שלה, בדקה אתרים שונים במפעל, לרבות אולם הייצור, מחסנים, מלגזות ומתקני הרמה. מפקחת העבודה, הגב' לודמילה ניימן, לא ראתה לאזכר ליקוי כלשהו במכונת החיתוך והליפוף, אשר לא הייתה מגודרת לבטח, למרות שאי הגידור של המכונה, כעולה מהתיאור בדו"ח הבדיקה שערכה הגב' לודמילה ניימן, היה גלוי לעין וסכנת הפגיעה של עובד ממכונת הליפוף, אשר לא גודרה לבטח, הייתה בולט.

הגב' לודמילה ניימן אכן יכלה לצפות את פגיעתו הבלתי נמנעת של הנפגע ועובדים נוספים שעבדו אצל הנתבעת 1, לנוכח היעדר גידורה של מכונת הליפוף, כפי שארע בפועל חודשים ספורים לאחר הביקור שערכה במפעל הנתבעת 1.

לפיכך, הגם שהאחריות המוטלת על המדינה אינה להבטיח מניעה מוחלטת של אפשרות פגיעה של עובד, הרי בנסיבות המקרה, שהגב' לודמילה ניימן ביקרה במקום, נכחה שמכונת הליפוף אינה מגודרת, לא כל שכן לבטח, ושעה שלא ננקטו על ידה אמצעים סבירים כלשהם למניעת חשיפת העובדים לסכנה, ניתן לייחס לצד ג' 2 תרומת אחריות בגין אירוע התאונה, אשר בנסיבות הכוללות, לאור אחריות הנתבעת 1 וצד ג' 1 ולאור ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, תעמוד בנסיבות המקרה על 10%.

15. במאמר מוסגר יצוין, כי קביעה זו, אין בה כדי לחייב ו/או להשליך על קביעת אחריותו של צד ג' 2, ככל שתבורר ההודעה לצד ג' 2, שכן צד ג' לא נטל חלק בהסדר הדיוני שהושג בין הצדדים וטענותיו לא נשמעו בכל הנוגע לפסק דין זה.

16. מכל המקובץ עולה, אפוא, כי לצורכי תביעת שיבוב זו של התובע, ראיתי להעמיד את אחריותה של הנתבעת 1 על שיעור של 70%.

שערוך התביעה

17. במסגרת סיכומי התובע נטען, כי על בית המשפט להוסיף לתשלומי העבר ששילם התובע לנפגע הפרשי הצמדה וריבית, ולפיכך, בהסתמך על הגמלאות המשולמות ועתידות להשתלם לנפגע, יש להעמיד את סך תביעתו של התובע על סך של 6,322,749 ₪, הכולל שערוך הצמדה וריבית על תשלומי העבר.

תעודות עובד הציבור ופלטי הגמלאות המשולמים לנפגע, שהמציא התובע ואשר צורפו לתיק המוצגים החלקי של התובע ביום 07/08/11, הינם מחודשים יולי 2011 ואלה לא עודכנו.

18. הנתבעות טוענות, כי לנוכח השיהוי הניכר של התובע בהגשת התביעה ובניהולה, אין התובע זכאי להפרשי הצמדה וריבית ואין מקום לחייב את הנתבעות בעלויות השיהוי, המגולמות בהפרשי הצמדה וריבית.

הסכומים שפורטו בתעודות עובד ציבור אלה עומדים על סך של 5,794,454 ₪ בלבד ולא ניתן הסבר או פירוט בסיכומי התובע לדרך החישוב ולנתון הנקוב בסיכומי התובע, לפיו מסתכמים סכומי הקצבאות בתוספת הצמדה וריבית בסך של 6,322,749 ₪.

הנתבעות צירפו לסיכומיהן חוות דעת אקטואריות של האקטואר שי ספיר, עליהן לא חלק התובע ואשר נערכו בחודש אפריל 2013.

19. מעיון בחוות הדעת עולה, כי סך הקצבה המיוחדת ששולמה לנפגע ועתידה להשתלם עומדת על סך של 3,100,630 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה בלבד על סך של 3,178,591 ₪, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית בסך של 3,256,088 ₪.

באשר לקצבת הניידות עולה, כי סך הקצבה ששולמה לנפגע ועתידה להשתלם לנפגע עומדת על סך של 1,141,939 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה בלבד על סך של 1,143,939 ₪, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית בסך של 1,145,743 ₪.

באשר לקצבת נכות מעבודה (כולל דמי פגיעה), סך הקצבאות ששולמו ועתידות להשתלם לנפגע עומדות על סך של 1,574,614 ₪, בתוספת הצמדה בלבד על סך של 1,619,820 ₪ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סך כולל של 1,668,654 ₪.

20. אכן, ככלל ובהיעדרן של נסיבות מיוחדות, יש לפסוק הפרשי הצמדה וריבית מיום היווצרותו של החוב, ואף בית המשפט העליון, בע"א 5884/08, כפר ויתקין מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית נ' המוסד לביטוח לאומי (פרסום נבו), 26/08/10, אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וציין, כי שיהוי של 4 שנים בהגשת תביעת המל"ל לאחר שקמה עילת התביעה, משלא נטענו נסיבות מיוחדות ומשלא נטען כי יש בשיהוי זה משום פגיעה במשיבים, אין בו כדי להצדיק את שלילת הריבית.

בנסיבות ענייננו, חרף העובדה כי התאונה ארעה ביום 26/12/03 והתובע הכיר בנפגע כנכה בשיעור של 100% כבר ביום 05/06/05, ביקש התובע להצטרף לתביעת הנפגע רק בחודש ינואר 2010 ועתר לתיקון תביעתו, על דרך צירוף התביעה בגין תגמולי הניידות, לראשונה ביום 26/04/11.

אמנם, ההצמדה והריבית, על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, באות להבטיח תשלום, המשקף את ערכו הריאלי של הסכום המקורי, ואולם, לא ניתן להתעלם מטיעונו של ב"כ הנתבעות, לפיו שיהוי ממושך בהגשת התביעה מצד התובע אילץ את הנתבעת 2 לשמור את הרזרבות, כדי לקיים את התביעה המאוחרת שהגיש התובע, לתקופה ארוכה ובכך נגרם לנתבעת 2 נזק כספי, המצדיק כשלעצמו את ביטול השערוך. וראה גם: דבריו של המלומד, זלמן יהודאי, דיני התיישנות בישראל, אוצר המשפט כרך א', עמוד 6-7.

בנסיבות אלה, ושעה שבדיון שנערך ביום 03/02/13 דומה, כי לא שאלת השערוך הייתה בלב המחלוקת של הצדדים, סבורני, כי ראוי להסתפק בשערוך תביעת השיבוב של התובע לעניין תשלומי העבר בהצמדה בלבד.

לנוכח האמור, יועמד הסך המגיע לתובע על 70% מסכום הקצבאות ששולמו או אמורות להשתלם לתובע (5,942,350 ₪), ובסך כולל של 4,159,645 ₪.

הוצאות ההליך

21. בנסיבות העניין, לאור הסכמת הנתבעות לסיים את המחלוקת על דרך של הגשת סיכומים בכתב, ובאופן שיתר את שמיעת כל העדויות והמומחים וחסך בזמן שיפוטי, כמו גם בזמנם ובמאמציהם של הצדדים, הנני מעמידה את סך הוצאות ההליך על תשלום שכר טרחת עורך דין בשיעור של 10% מן הסכום שנפסק, ובסך של 415,964 ₪.


סוף דבר

22. סך השיפוי, בגין הגמלאות, ששולם ועתיד להשתלם לתובע, בתוספת הוצאות ההליך לרבות שכר טרחת עורך דין, עומד על סך של 4,575,609 ₪.

הנני מחייבת את הנתבעות לשלם, ביחד ולחוד, לתובע את הסך של 3,576,400 ₪.

כן הנני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסך של 999,209 ₪.

ככל שהסכומים שנפסקו לעיל לא ישולמו לתובע תוך 30 יום מהיום, יתווספו לסכומים אלה ו/או לחלקם הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

23. ב"כ הנתבעות יודיע תוך 30 יום עמדתן לעניין המשך ניהול ההודעות לצדדים השלישיים.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במפעל

  2. תאונת עבודה משתלה

  3. תאונת עבודה של צלם

  4. 5% נכות תאונת עבודה

  5. טפסן – תאונת עבודה

  6. תאונת עבודה קטלנית

  7. תאונת עבודה יועץ מס

  8. תאונת עבודה טעמי צדק

  9. תאונת עבודה קומפרסור

  10. תאונת עבודה חבר ישוב

  11. תאונת עבודה פגיעה בעין

  12. תאונת עבודה – כרסם חרט

  13. אפילפסיה תאונת עבודה ?

  14. תאונת עבודה שכיר בנגריה

  15. משרד בבית - תאונת עבודה

  16. תאונת עבודה גננת

  17. ביטוח תאונת עבודה

  18. יריות אקדח - תאונת עבודה

  19. מכונת שיוף - תאונת עבודה

  20. דחיית ערעור תאונת עבודה

  21. כמה מקבלים על תאונת עבודה

  22. תאונת עבודה מי משלם

  23. תקנה 15 תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה של מפעיל שופל

  25. 25% נכות בגין תאונה בעבודה

  26. 10% נכות בגין תאונה בעבודה

  27. תאונת עבודה - מטפלת בקשישים

  28. תאונת עבודה של צבעי

  29. תאונת עבודה במעדנייה

  30. טכנאי מזגנים – תאונת עבודה

  31. תאונת עבודה עם מקדחה

  32. תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ

  33. תאונת עבודה בבית אבות

  34. תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל

  35. בדרך לעבודה / תוך כדי עבודה

  36. 100% נכות תאונת עבודה

  37. הרמת משקל כבד - תאונת עבודה

  38. מחלת עור כתאונת עבודה

  39. תאונת עבודה של מזכירה

  40. עורך דין עצמאי - תאונת עבודה

  41. המפקח על העבודה – דו"ח חקירה

  42. תאונת עבודה - נכות של 35 אחוז

  43. תאונת עבודה חברה קדישא

  44. תאונת עבודה - מסור דיסק

  45. תאונת עבודה גננת שכירה

  46. ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

  47. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  48. כפל ביטוח - תאונת עבודה

  49. תביעה נגד טמבור - תאונת עבודה

  50. אימון כושר - תאונת עבודה

  51. מחלוקת לגבי נסיבות תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה תוך כדי ניקוי דגים

  53. עובד ייצור - תאונת עבודה

  54. פתיחת תריס כתאונת עבודה

  55. בלוטת התריס - תאונת עבודה

  56. קריסה של משטח גבס – תאונת עבודה

  57. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  58. תאונת עבודה קשה עם מכונה

  59. תאונת עבודה – פגיעה בהפעלת מכבש

  60. נגיחה של פרה - תאונת עבודה ברפת

  61. עמידה ממושכת - תאונת עבודה

  62. עובד לא חוקי - תאונת עבודה

  63. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  64. ביטוח חבות מעבידים – תאונת עבודה

  65. קטרקט עיניים - תאונת עבודה

  66. עבודה מסוכנת - תאונת עבודה

  67. חישוב פיצוי בשתי תאונות עבודה

  68. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  69. תביעה נגד סולל בונה – תאונת עבודה

  70. הידבקות במחלה כתאונת עבודה

  71. הצעת בית משפט - תאונת עבודה

  72. פגיעה טיול מהעבודה - תאונת עבודה ?

  73. תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל

  74. תאונת עבודה במהלך תיקון תקלה

  75. תאונת עבודה - התיישנות תביעת ביטוח

  76. תאונת עבודה של עצמאי לא רשום

  77. חולשה וסחרחורות כתאונת עבודה

  78. החלפת גלגל ברכב - תאונת עבודה

  79. תביעה נגד מפעלי ים המלח – תאונת עבודה

  80. משקפי מגן לעבודה - תאונת עבודה

  81. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  82. עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ?

  83. הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה

  84. תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך בשר

  85. תאונת עבודה עם מסור - פועל בניין רומני

  86. האם טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת עבודה

  87. חבות מעבידים תאונת עבודה עם סכין

  88. תאונת עבודה של סדרנית סחורה בסופר

  89. הכרה כ"נכה נזקק" לאחר תאונת עבודה

  90. חתך עם סכין יפנית - תאונת עבודה במחנה קיץ

  91. הוצאות טיפולים אלטרנטיביים – תאונת עבודה

  92. בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

  93. תאונת עבודה – הכחשה של מעביד כי העובד עבד

  94. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת עבודה

  95. הטלת חבות על עובד בגין תאונה בעבודה

  96. תאונת עבודה של רתך - תביעה נגד מקום העבודה

  97. כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף

  98. תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ?

  99. האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  100. פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ?

  101. תאונת עבודה של עובד נגריה עם מסור - בטיחות בעבודה

  102. החזר כספי למעסיק מביטוח לאומי על תאונת עבודה

  103. האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  104. לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ?

  105. תאונת עבודה עצמאי – דו"ח שנתי הכנסות - חישוב נתוני שומה

  106. ערעור על דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה

  107. בעת שעסק כמנהל מחסן למוצרי חשמל, נפל וקיבל מכה בראש

  108. תאונת עבודה של עובד עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח לאומי

  109. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון