דוגמא להחלטה בנושא תקן ישראלי 1004 חלק 3 - בידוד אקוסטי: 1. השאלה העומדת במחלוקת במסגרת בקשה זו, האם התקן הישראלי 1004 חלק 3 העוסק ב"בידוד אקוסטי בבנייני מגורים: רעש ממעליות" (להלן: "התקן"), מחייב, לצורך בחינת התאמה לתקן במקרה של בניין מגורים בו יש יותר ממעלית אחת, בדיקת כל מעלית בפני עצמה או שמא בדיקה בעת הפעלת כל המעליות יחדיו, בו זמנית? רקע והבהרת המחלוקת 2. המבקשים רכשו ביום 4.6.10 מהמשיב 1 דירה מס' 63 בקומה 17 בבניין מגורים בחדרה (להלן: "הדירה"). בבניין קיימות 3 מעליות. 3. במסגרת התביעה טוענים המבקשים לרעש חריג וחזק הנשמע בכל חלקי הדירה שמקורו במנועי המעלית הנמצאים מעל דירת התובעים (ראה סעיף 15(ה) לכתב התביעה). 4. במסגרת הסכם פשרה שהושג בין הצדדים בתאריך 2.1.11, סוכם כדלקמן: סעיף 1.1: המשיבה 3 תתקן את הליקוי האקוסטי ואי ההתאמה "בין אם מקורו ברעש הנגרם בדירה משלושת מנועי מעליות הבניין וכל הקשור אליהם, לרבות בסיסם ו/או מחדר מכונות המעליות של הבניין וכל המותקן בו ו/או מפירי המעליות הנ"ל והקיים בהם, ו/או בכל הקשור ברעש הנוגע בין באופן ישיר ובין באופן עקיף בשלושת המעליות של הבניין ומערכותיהם והקשור אליהן, לרבות מסילותיהן ותאיהן ו/או כל מקור אחר, בין אם מקור הליקוי הינו בביצוע ובין אם בתכנון ו/או מכל מקור אחר, באופן שהרעש בדיקה לא יעלה על הקבוע בתקן ישראלי 1004 חלק 3 בדבר רעש מעליות...". סעיף 9: בגמר תיקון הליקוי האקוסטי תמסור המשיבה 3 לתובעים דו"ח המפרט את העבודות שבוצעו לעניין תיקון הליקוי האקוסטי האמור, וכן אישור המומחה מטעמה מר שמעון גרינבאום כי רמת הרעש עומדת בתקן ישראלי 1004 חלק 3 בדבר רעש מעליות. סעיף 10: לאחר מסירת הודעה כאמור יגישו הצדדים בקשה מוסכמת לביהמ"ש על מינוי מומחה אקוסטי מטעמו, לצורך בחינת עמידת הרעש בתקן. 5. בישיבת יום 16.1.12, ולנוכח סעיף 10 להסכם הפשרה האמור, מיניתי מומחה אקוסטי מטעם ביהמ"ש, שיהיה מכריע, את המהנדס מר עמוס יפה. 6. בתאריך 20.5.12 נתן המומחה יפה את חוות דעתו בנושא הרעש הנובע מ- 3 מערכות מעלית שבבניין המגורים בו מצויה הדירה. בחוות דעתו התלבט המומחה האם התקן דורש הפעלת כל מעלית בפני עצמה והתאמתה (או אי התאמתה) לתקן, או שמא בבניין מגורים בו יש יותר ממעלית אחת, יש לבחון את התאמת המעליות כולן כיחידה אחת, לתקן. היינו - הפעלתן בעת ובעונה אחת, ובדיקת התאמת הרעש הנובע מהפעלה זו לתקן. המומחה בחן את שני המצבים (הפעיל כל מעלית בנפרד ובחן התאמתה לתקן, ואף הפעיל את שלוש המעליות בו זמנית, תוך מדידת הרעש הנובע מהן ובחינת התאמתו לתקן), והשאיר שאלה זו להכרעת ביהמ"ש. 7. מציין המומחה יפה כי לדילמה זו נקלע לנוכח טענות מומחי הצדדים, כדלקמן: המומחה האקוסטי מצד התובע טען כי יש להפעיל את מערכות שלוש המעליות בו זמנית, שכן התקן אינו קובע כי נדרשת הפעלה יחידנית של כל מערכת מעלית בפני עצמה. על כן, הולמת בדיקת ההתאמה לתקן ע"י הפעלת כל מערכות המעלית שבבניין בעת ובעונה אחת, לצורך מדידת הרעש. לעומתו, המומחה האקוסטי מצד הנתבעים טוען כי הולמת יותר הפעלה פרטנית בלבד של כל מערכת מעלית בפני עצמה והתאמתה לתקן. לטעמו של מומחה הנתבעים, התקן מאזכר את התקן הגרמני VDI 2566-1988 (להלן: "התקן הגרמני"), ומכיל את הוראותיו בתקן. עפ"י התקן הגרמני, ההוראה היא להפעיל, בבניין רב מעליות, כל מערכת מעלית בפני עצמה והתאמתה לתקן. 8. מציין המומחה יפה כי אמנם התקן הגרמני מאוזכר בתוך התקן, אולם הוא לא מצא בתקן ביטוי המגדיר את הזיקה בין הוראות התקן הגרמני לבין התקן הנדון (הישראלי). הוסיף וציין המומחה כי מאחר והוראות התקן הגרמני שונות מהותית מהוראות התקן, וביצוע המדידות עפ"י התקן בלבד, לעומת ביצוע המדידות עפ"י הוראות התקן הגרמני, עשויות להשפיע על ממצאי המדידות, הוא משאיר כאמור את סוגיית שאלת הזיקה של התקן הגרמני לתקן הישראלי, להכרעת ביהמ"ש. 9. לנוכח התלבטות זו של המומחה בחוות דעתו, טוענים המבקשים בבקשתם הנדונה, ומבקשים כי ביהמ"ש יאמץ טענתם זו, כי התקן הישראלי אינו מכיל את הוראות התקן הגרמני, באופן שיש לבדוק את התאמת הרעש לתקן בבניין רב מעליות בעת הפעלת כל המעליות בעת ובעונה אחת, בו זמנית. לעומתם, טוענים המשיבים בתגובתם, כי ללא קשר לתקן הגרמני ושאלת הכללתו או אי הכללתו בתקן, בדיקת בניין רב מעליות עפ"י התקן הישראלי מחייבת בדיקת כל מעלית ומעלית בנפרד והתאמתה לתקן. ככל שבדיקת כל מעלית תתאם לתקן, יש לומר כי יש התאמה של כל המעליות בבניין לתקן. 10. האבחנה בין שתי השיטות ברורה, ואף באה לידי ביטוי במקרה הנדון עפ"י מדידות המומחה מטעם ביהמ"ש: כאשר המומחה בחן כל מערכת מעלית בפני עצמה בבניין המגורים בו מצויה הדירה, נמצאה התאמה לתקן. כאשר המומחה בחן התאמה לתקן בעת הפעלת כל מערכות המעלית בו זמנית (3 במספר) היתה חריגה מהתקן. המומחה מטעם ביהמ"ש, על מנת לצאת מכל ספק, מדד את מדידות הרעש הן בהפעלת כל מעלית בפני עצמה והן בהפעלת שלוש המעליות בעת ובעונה אחת. דיון והכרעה 11. נוסח התקן צורף כנספח 1 לתגובת המשיבים. 12. הכותרת של התקן - "בידוד אקוסטי בבנייני מגורים: רעש ממעליות". 13. בהקדמה לתקן נרשם כדלקמן: "רמת הרעש הנפלטת ממערכת המעלית בבנייני מגורים, תלויה במערכת ובאופן התקנתה ובמרחב הפנימי של הבניין ובתכנונו. במסמך של איגוד המהנדסים הגרמני VDI 2566-1988 מפורטות המלצות להפחתת רמת הרעש והמלצות לשיטות מדידה של רמת הרעש הנפלטת ממערכת המעלית". 14. סעיף 1 לתקן נושא כותרת "חלות התקן", וקובע כדלקמן: "תקן זה דן בשיטות המדידה, ובדרישות לרמת הרעש הנקלט בחדר מגורים או הנקלט בחדר שינה, ממערכת מעלית בבניין מגורים. התקן חל על מערכת המעלית במצבים האלה: מתן פקודות ההפעלה ותחילת התנועה, משך התנועה בשני הכיוונים, עצירת התנועה, סגירת דלתות המעלית ופתיחתן. התקן חל על מערכת מעלית שהיא במצב תקין. אין תקן זה חל על רמת רעש הנוצר מפעילויות אנשים במעלית (כגון: צעקות, הובלת חפצים וכדומה). אין תקן זה בא במקום הוראות כל דין". 15. סעיף 2 לתקן נושא כותרת "אזכורים": בסעיף זה תחת כותרת המשנה "תקנים לאומיים" מוזכר התקן הגרמני. 16. בסעיף 3.1 לתקן מופיעה הגדרת "מערכת מעלית", אשר היא כדלקמן: "מערכת הכוללת חדר מכונות, לרבות המערכות המפעילות את המעלית, ופיר המעלית שבו נע תא המעלית ושמורכב בו ציוד עזר". 17. בסעיף 4 לתקן העוסק בסימנים בתקן, מופיעה האות "L" כמייצגת את רמת הרעש הנוצרת ממערכת המעלית ללא רעש רקע. 18. בסעיף 7 לתקן הנושא כותרת "מדידה", רואים התייחסות למדידת רמת הרעש של מערכת המעלית כשהיא במצב תקין (סעיף 7.1). 19. בסעיף 7.5 לתקן העוסק ברמת הרעש, אנו רואים שמודדים את הרעש של מערכת המעלית, עם תחילת הפעלתה, תוך כדי תנועה בשני הכיוונים, עם עצירתה ועם סגירת הדלתות ופתיחתן. 20. סעיף 8 לתקן עוסק בקביעת רמת הרעש ממערכת המעלית עפ"י תוצאות המדידה. 21. סעיף 9.2 לתקן קובע כי בדו"ח הבדיקה לפי תקן זה, יש להגדיר את "מערכת המעלית הנבדקת ומיקומה" (סעיף 9.2(ב)). 22. כאמור, אנו רואים איזכור של התקן הגרמני בשני מקומות בתקן: בהקדמה (סעיף 13 לעיל) ובסעיף 2 לתקן (ראה סעיף 15 לעיל). למעשה, האיזכור של התקן הגרמני בסעיף 2 לתקן, נובע מאיזכורו בהקדמה לתקן. כך שלמעשה באופן ממשי התקן הגרמני מאוזכר בתקן רק פעם אחת, בהקדמה, כמפורט בסעיף 13 לעיל, וגם זאת רק ע"י הזכרת שמו והמלצותיו בצורה כללית ביותר. בנסיבות אלה יש לומר כי איזכור התקן הגרמני בתקן, בסעיף ההקדמה, אין פירושו אימוץ הוראות התקן הגרמני לתקן דנן, שכן כל שצוין באיזכור התקן הגרמני הוא - שבמסמך של איגוד המהנדסים הגרמני, נשוא התקן הגרמני, יש פירוט ההמלצות להפחתת רמת הרעש ולשיטת מדידה של רעש הנפלטת ממערכת המעלית. הא ותו לא! אין בכך לטעמי אימוץ של התקן הגרמני לתוך התקן הישראלי, במיוחד כשהתקן הגרמני שונה מהותית מהתקן הישראלי, כפי שציין המומחה בחוות דעתו, כדלקמן: א. במקום בו מספר מעליות, לצורך מדידות תופעל מעלית אחת בלבד (בתקן הישראלי הוראה כזו איננה מוזכרת). ב. מפלס הרעש המירבי הנדרש ע"י התקן הגרמני הוא 30 דציבל בחדרי מגורים (בתקן הישראלי לעומת זאת נדרש מפלס רעש מירבי של 35 דציבל, והפער לגרסת המומחה יפה הוא משמעותי). ג. בעת בדיקת המעלית נדרשת נוכחות של אדם אחד בתא המעלית (לפי התקן הישראלי המעלית צריכה להיות ריקה בעת הבדיקה). ד. נדרשת סדרה ארוכה של בדיקות אקוסטיות (שאינה נדרשת בתקן הישראלי). 23. לנוכח השוני המהותי שבין שני התקנים, מתבקשת המסקנה כי אם היתה כוונה להחיל את התקן הגרמני בתקן הישראלי, מחברי התקן היו עושים זאת בצורה ברורה ומפורשת. משלא נעשה כך הדבר, יש לומר כי התקן הגרמני איננו חלק מהתקן הישראלי. 24. יחד עם זאת, מסקנתנו דלעיל אינה פותרת את השאלה שהציב המומחה יפה בפני ביהמ"ש, האם בבניין רב מעליות, לכשרוצים לבחון את תחולת התקן על מעליות הבניין, יש לבצע מדידות רעש בעת הפעלת כל מעלית בפני עצמה, או בעת הפעלת כל המעליות בו זמנית? 25. הדילמה איננה פשוטה, שכן מחד - בבניין רב מעליות יש אפשרות קרובה כי יופעלו בעת ובעונה אחת יותר ממעלית אחת, ואולי אפילו כל המעליות. משכך, האם אין הצדקה לבצע מדידת התאמת רעש לתקן בעת הפעלת כל המעליות בעת ובעונה אחת?! מאידך - לשון התקן העוסקת במדידת הרעש, מדברת על בדיקת מערכת מעלית בבניין מגורים (ראה סעיפים 14 ו- 18-21 לעיל), תוך הגדרת "מערכת מעלית" (ראה סעיף 16 לעיל) באופן שממנה ניתן להסיק שמדובר על בדיקת מערכת מעלית אחת. על כן לכאורה גם בבניין רב מעליות, יש לבצע התאמה לתקן של כל מעלית בפני עצמה, ולא תוך הפעלת כל המעליות בבניין המגורים בעת ובעונה אחת. 26. לאחר שהתלבטתי בשאלה זו, ואף לא מצאתי לה תשובה בפסיקה, הגעתי למסקנה כי בדיקת התאמה לתקן בבניין מגורים בו יותר ממעלית אחת, יש לבצע תוך בדיקת כל מעלית ומעלית בפני עצמה, והתאמתה לתקן. 27. נימוקיי הם כדלקמן: א. מכון התקנים הישראלי הוא תאגיד ממלכתי המופקד על הגדרת תקנים למוצרים ושרותים הניתנים בישראל. המכון בוחן מוצר שנמסר לבדיקתו, ועם עמידתו בהוראות התקן הרלבנטי ניתן לו תו תקן. במילים אחרות - תן תקן ניתן למוצר. על כן, כשבוחנים התאמה לתקן של מוצר מסוים, יש לבחון את אותו מוצר פרטני והתאמתו לתקן. כך הוא הדבר גם בבניין בו יש יותר ממערכת מעלית אחת. כל מערכת מעלית בפני עצמה היא מוצר, אותו יש לבחון להתאמה לתקן. על כן, אם בבניין דנן יש 3 מעליות, ויש צורך לבדוק התאמתן לתקן, יש צורך לבדוק כל מערכת מעלית בפני עצמה תוך התאמתה לתקן, כי זה המוצר לגביו ניתן התקן. ב. התקן גם מותאם לבחינת מערכת מעלית אחת. הדבר נלמד בצורה ברורה מהוראות התקן המדברות על מערכת מעלית אחת. ציינו בסעיפים 14-21 לעיל את הסעיפים בהם מוזכרת מערכת מעלית אחת לצורך בחינת התאמה לתקן, והדבר מחזק את שציינו בס"ק(א) לעיל כי זהו המוצר שנבדק - מערכת מעלית אחת והתאמתה לתקן (להבדיל משתי מערכות מעלית הפועלות בעת ובעונה אחת, והתאמתן לתקן). אם לא תאמר כן, אתה עלול להחטיא את המטרה ולא לקלוע להוראות התקן, שכוון, מבחינת מדדי הרעש המותרים עפ"י התקן, למערכת מעלית אחת ולא יותר מזה. לכן יכולה להיות תוצאה (כפי שארע בפועל במקרה דנן עפ"י חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש), שבחינת כל מעלית ומעלית בפני עצמה תהיה התאמה לתקן, ובהפעלתן יחדיו לא תהיה התאמה לתקן, שכן לא לצורת בדיקה כזו יועד התקן. 28. מנסה ב"כ המבקשים לציין כי סעיף 1.1 להסכם הפשרה (כמפורט בסעיף 4 לעיל) מלמד כי כוונת הצדדים היתה שבדיקת מערכות המעלית בבניין בו מצויה הדירה, תהא בעת ובעונה אחת, שכן צוין בסעיף זה בהסכם שיש לבדוק אם מקור הרעש הנגרם בדירה נובע "משלושת מנועי מעליות הבניין", דבר המלמד לכאורה על הפעלתן בו זמנית. טענה זו של המבקשים לא שיכנעה אותי לשינוי מסקנתי דלעיל מהטעמים הבאים: א. ניתן לפרש את סעיף 1.1 להסכם הפשרה, אפילו עפ"י לשונו, באופן שיעלה בקנה אחד עם מסקנתי דלעיל, בדרך הבאה: יש לבדוק כל אחד ואחד משלושת מנועי המעלית בבניין, במסגרת בדיקת מערכת המעלית בו הוא מותקן, האם הוא עומד בדרישות התקן מבחינת מדידות רעש. היינו - בדיקת 3 מערכות המעלית בבניין בנפרד, כל אחת בפני עצמה, וכך תיבדק מידת הרעש הנובע מצד מנועי המעליות בנפרד תוך התאמה (או אי התאמה) לתקן. ב. בכל מקרה האמור בסעיף 1.1 להסכם הפשרה שבין הצדדים, איננו יכול להחיל על התקן, את מה שהתקן לא התכוון להחיל ו/או לבדוק. 29. על השאלה, כיצד תשפיע מסקנתי דלעיל על גורל טענת המבקשים בתביעתם הנדונה, כי הפעלת שלוש המעליות בעת ובעונה אחת גורמת לרעש חזק ובלתי סביר המפריע להם, לא נדרשתי לענות במסגרת בקשה זו, ובוודאי שלא אעשה זאת טרם שמיעת הצדדים במסגרת המשך הדיונים בתובענה זו. 30. איני עושה צו להוצאות בבקשה זו, לאור העובדה כי מומחה ביהמ"ש למעשה הציג את השאלה דנן והעביר אותה לפתחו של ביהמ"ש. אקוסטיקהתקן (מכון התקנים)