דוגמא לפסק דין בנושא תליית מודעות בחירות במקומות אסורים: 1. בחודש מאי 2012 התקיימו בחירות להסתדרות העובדים הכללית החדשה. נאשמת 1, סיעת "הבית החברתי", והעומד בראשה - חבר-הכנסת איתן כבל שהוא הנאשם השני בפרשה זו, התמודדו באותן בחירות. נאשמת 3, חברת מועצת העירייה של תל אביב-יפו, תמר זנדברג, הציגה מועמדותה מטעם הסיעה לארגון נעמ"ת. לבחירות קדם מסע תעמולה. במסגרתו נתלו במקומות שונים, לרבות ברחבי העיר תל אביב-יפו, שלטים ומודעות תעמולה. במודעות שמטעם הנאשמים היה המסר נחרץ - "מנצחים את השיטה". אך את הפיקוח השיטתי, שנוקטת עיריית תל אביב-יפו בענינים מסוג זה, לא עלה בידי הנאשמים לנצח כל עיקר. שש מודעות, שהודבקו מטעמם במקומות ובהם הדבר אסור - על גדרות, קירות ושערים ברחבי העיר, שימשו יסוד להגשתו של כתב-אישום בתיק זה. 2. הצדדים הניחו בפנַי הסדר טיעון. הוסכם, כי "הבית החברתי" תיטול על עצמה את האחריות, תודה, תישא בקנס ותתחייב שלא לשוב ולעבור על החוק. את העונש, שבו דיברו הצדדים באותו הסדר, לא ראיתי לאמץ. פרטיו הכתיבו תוצאה, אשר אין פירושה אלא הקלת ראש בנוהג, שלמגינת הלב הפך נפוץ בפרט בימי בחירות, ללכלך את רשות הרבים במודעות תעמולה. 3. אכן, בעוד שעל הדבקתן של מודעות מקפידים המתמודדים, ומאמץ רב כמו גם ממון מושקעים בדבר, הרי שאיש אינו נותן את דעתו למפגע הציבורי שבכך, וממילא אין אדם טורח בהסרתן של המודעות ביום שלמחרת הבחירות. רשימות ומתמודדים, ואלפי עושי-דברם, עמלים כך על לכלוכו של המרחב הציבורי לאורכם של מסעי תעמולה רבי חשיבות, אשר נמוגים כלא היו ביום שלאחר הבחירות ומותירים מאחוריהם את פגיעתם הקשה. לקרעי המודעות, לשיירי כרזות המתגוללים בחוצות ועליהם פניהם המבטיחות של המועמדת או המועמד, לאזיקוני הפלסטיק המכסים כל גדר ועמוד, למדבקות העוטפות כל עץ רענן - לכל אלה אדישים מי שהבטיחו, אך רגע קודם לכן, כי כל מעייניהם נתונים לרווחת הציבור. האחד, כך דומה, תולה את התנהלותו בזו של אחר, משל ביקש הוא-עצמו להימנע מהשחתתם של מקרקעי הציבור, אך יריבוֹ הקדימו ועשה כן, ומה יעשה עתה בניסיונו לנהל תעמולת בחירות יעילה? יש, לחלופין, הנתלים בפעילותם של שלוחים ובני-שלוחים, שאינה בת-שליטה לכאורה, והללו אינם מקפידים בהוראות החוק. על כך אומַר, כי היעדר-ברירה או היעדר-שליטה אלה הם לכאוריים בלבד. ראו על כך, בהקשרו של לא אחר מחבר-הכנסת כבל, את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בת"א 2054/08 עזבון המנוח ליעד גולן ז"ל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, בפסקה הרביעית לפסק-דינו של כבוד השופט נעם סולברג (פורסם במאגרים, 18.3.11). מכל מקום, מחירם של אלה - בצדם. ממון, שלא הושקע במאמץ למנוע עבירות, על כורחו יושקע בתשלומם של קנסות בגין אלו. אם קושי מצוי בדבר, באשר מפלגה או סיעה נתונות - כנאשמת 1 בפני - בחובות כספיים כבדים עקב מערכת הבחירות, אוכל רק להצר על כך ולהניח, כי אותם חובות לא צמחו בהקפדה בשמירתה של הסביבה, כי אם בהיפוכם של דברים. 4. אחֵר, מוסיף ונראה, עשוי למצוא את מפלטו בחופש הביטוי, כמו בכוחו של ערך יסודי זה למרֵק מעשים שבניגוד לדין. אמת, שומה על רשויות האכיפה להקפיד שֶׁבע, ושבעים, כי סמכות המסורה בידיהן לא תיעשה קרדום לגריעה מעקרונות יסוד, כשוויון הבחירות וחירותם של בוחרים ונבחרים כאחד. מטעם זה על מדיניות האכיפה להיות עקיבה, אחידה, עיוורת לענינים זולת תכליתן של ההוראות שבחוק, ומידתית. ועוד יש להבטיח כי הרשות האוכפת, בכובעה האחר כרשות עירונית, תקפיד בהקצאתם של מקומות להצגתה של תעמולת בחירות. שהרי "חופש הביטוי הפוליטי ראוי להגנה מרבית, הן משום שנודעת לו חשיבות יתרה מבחינה חברתית, כיסוד מוסד של המשטר הדמוקרטי, והן משום שהוא חשוף יותר מכל צורה אחרת של ביטוי להתנכלות מצד השלטון" - דברי השופט יצחק זמיר בבג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש-עיריית באר-שבע, פ"ד נג(3) 289, 303 (1999)). אולם, אין חופש הביטוי עומד לבדו, ואין הוא מספק מעטה-מגן של תמיד, לכל פגיעה בערכים חשובים אחרים. ניתן, כידוע, להגבילו ובלבד שהדבר נעשה למטרה ראויה ובאורח מידתי. במקרה שבפני יש כל יסוד למסקנה, כי הרשות המנהלית לא סטתה מדרך הפעולה הנאותה. איש לא טען אחרת. 5. קנה המידה המחמיר, שאותו ביקש המחוקק לאמץ בהוראות החיקוק הנוגעות בדבר - ראו, בפרט, הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 17), תשע"א-2010, ה"ח הממשלה 546, שהתגלגלה לכלל תיקון 20 לחוק - נדרש לבוא לידי ביטוי בגזירת עונשם של מפרים. כך הוא דרך כלל, כך הוא בפרט בעיצומם של ימי בחירות, ובהם ניכר משקלו של מרכיב הרתעתם של היחיד ושל הרבים. אודה, אפוא, כי תהיתי כלום יש מקום להיעתר להסדר נוסף, חלופי, שהניחו הצדדים לפתחו של בית-המשפט. לסופה של שקילה, הן לפי כוחן התקדימי - ולו במידת-מה - של הקביעות אשר לעיל; הן לפי תוכנו של ההסדר הנוסף; והן, כתמיד, על יסוד ההבנה כי משקלל הוא את מערך הסיכונים והסיכויים של כל אחד מן הצדדים, נמצא לי - זו הפעם - מקום לאמצו. 6. עוד קודם לכן אעיר, כי סוגיית העמדתה לדין של סיעה פוליטית, והיא סוגיה נכבדה, לא הועלתה כלל בפנַי וכל טיעון באשר לה לא נשמע. אימוצו של ההסדר שבין הצדדים נסמך על ההכרה בכשרותה של נאשמת 1 לשאת בחבות משפטית, כעולה מן הנתונים שהוצגו לי בדבר היותה צד להתחייבויות כספיות. מבחינה זו, דומה מעמדה לזה של מפלגה רשומה, ובאשר לה נקבע בסעיף 13(א) לחוק המפלגות, תשנ"ב-1992, כי "היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית". ככזו, אמנם עשויה הייתה להתעורר שאלה של מידת החופש בהגשתם נגדה של כתבי-אישום, בהתחשב, למשל, בהוראתו של סעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951. עוד ראו יגאל מרזל המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות 177; 332; 374; 449 (2004). אולם, כאמור, דבר בענין זה לא נטען בפני, ולפיכך הוא יונח לשעתו. 7. אני מרשיע את נאשמת 1, לפי הודיתה, בעבירות על סעיפים 2, 5א ו-13(ב)(1) לחוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984 ועל סעיף 7(7) לחוק עזר לתל אביב-יפו (שילוט), תשמ"ג-1992 עם סעיף 254 לפקודת העיריות. הנאשמת תישא בקנס בסך 9,000 ש"ח. לא מצאתי מקום להיעתר לפריסתו של הקנס לתשלומים, והוא ישולם בתשלום אחד בתוך 30 ימים ממועד המצאתו של פסק-דין זה. לא ישולם הקנס במועדו, הוא צפוי לשאת תוספת פיגורים כבדה על-פי דין. בתוך 30 ימים תחתום נאשמת 1 על התחייבות, שלפיה היא לא תשוב ותעבור איזו מבין העבירות שבהן הורשעה בפרשה זו. ההתחייבות שלא לעבור את העבירה לפי חוק שמירת הנקיון תהיה בסך של 12,000 ש"ח. תשוב הנאשמת ותעבור את העבירה שלפי חקיקת העזר בלבד, תיראה ההתחייבות כמוגבלת לסכום של 3,600 ש"ח. ההתחייבות תעמוד בתוקף במשך שנתיים מיום חתימתה. 8. בתוך 45 ימים תודיע המאשימה את עמדתה באשר לנאשמים 2 ו-3, אך כבר כעת עליה ליתן דעתה להוראתו של סעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, כנזכר. המזכירות תקבע תזכורת פנימית למועד זה. על יסודם של ייפויי-הכוח, המאפשרים שפיטה בהעדר, יישלח פסק-הדין לצדדים ולא יושמע על-פה. זאת, ללא דיחוי. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום ההמצאה. בחירות