תביעה ייצוגית עקב הטעיית הצרכן

דוגמא לפסק דין בנושא תביעה ייצוגית עקב הטעיית הצרכן: 1. התובע הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת, שהינה יצרנית של מוצרי מזון וביניהם מוצרי עוף. הטענה שהועלתה בבקשה היא כי הנתבעת מטעה את הצרכנים בכך שהיא עושה שימוש במונחים "פרגית" ו-"פילה פרגית", בעוד שלמעשה חלקי העוף ששווקו על ידי הנתבעת היו עשויים מנתחים של חזה עוף, שאינם "פילה" ואינם "פרגית", שכן נתח העוף המכונה "פרגית" הינו הירך העליון של העוף, בעוד שמוצרי הנתבעת כללו חזה עוף. עילות התביעה שצוינו בבקשה הן הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 והפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין. הכוונה להפרת החובה שבסעיף 9(א) לחוק התקנים, תשי"ג-1953, האוסר למכור מצרך שאינו עומד בדרישות התקן הרשמי, כמו גם החובה בסעיף 2(א) לצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), תשנ"ט-1998 (להלן: "צו הסימון") לסמן את המוצרים בהתאם למפורט בתקן ישראלי רשמי 1145. תקן זה אוסר לכלול תיאור מטעה של מוצר מסומן (סעיף 2.7 לתקן). כך גם נכללה בתובענה העילה של עשיית עושר ולא במשפט. הקבוצה התובעת הוגדרה ככוללת מאות אלפי צרכנים של מוצרי העוף הנ"ל, שבהם השתמשה הנתבעת במונחים מטעים, ואשר רכשו את המוצרים מאז חודש ספטמבר 2006. הסעד שהתבקש בתובענה הוא פיצוי חברי הקבוצה בגין ההוצאות שהוציאו לרכישת המוצרים המטעים, וכן פיצוי בגין נזק לא-ממוני שנגרם להם בשל פגיעה באוטונומיה של הפרט. התובע לא נקב, משום מה, בסכום הפיצוי המבוקש. 2. הנתבעת הגישה תשובה לבקשת האישור, בה נטען כי אין תקן מחייב להגדרת נתחים של עוף, וגם אין אחידות בשוק, או הגדרה מחייבת, באשר למונחים "פילה עוף" או "פרגית". למונחים אלו יש משמעויות שונות בהקשרים שונים, ואין להם כל הגדרה מחייבת בחוק. ציבור הצרכנים מייחס למונח "פרגית" את המשמעות של תרנגולת צעירה, ולמונח "פילה" - משמעות של נתח רך ללא עצמות. כאלה היו המוצרים ששיווקה הנתבעת, ולכן לא היתה כל הטעיה של הצרכנים. יתר על כן, המוצר כלל תיאור של רכיביו בצורה מדויקת, באופן שהצרכן ידע בדיוק איזה חלק של העוף הוא רוכש. מטעם זה גם לא נגרם נזק כלשהו לצרכנים, אשר מצדיק את סעד הפיצוי המבוקש. בוודאי אין מקום להשיב לצרכנים את מלוא הסכום ששילמו עבור המוצר, כפי שנתבקש בתובענה. לאור האמור לעיל, השאלות המשותפות של עובדה ומשפט הינן: האם עשתה הנתבעת שימוש מטעה במונחים "פרגית" ו-"פילה"; מה קובעות הוראות החוק בעניין זה, אם בכלל; האם הצרכנים הוטעו על ידי הנתבעת, ואם כן מהו סכום הפיצוי המגיע להם. 3. לאחר שמיעת הראיות בבקשת האישור, כולל חקירתם של הצדדים, המומחה מטעם התובע ד"ר הרברט זינגר, טכנולוג המזון הראשי של הנתבעת מר אבי וילק וחוות דעתו של ד"ר יצחק קלינגר, הודיעו הצדדים לבית המשפט על כך שהגיעו להסדר פשרה. הסדר זה כלל בעיקרו התחייבות של הנתבעת לסייע ולממן תקן שלא קיים היום, אשר יגדיר את השימוש במונחים השונים לגבי חלקי עוף. בית המשפט סבר כי לא ניתן לאשר הסדר מעין זה, שכן קביעת התקן איננה נתונה בידי הצדדים. באותו שלב הצעתי לצדדים להמתין עד לקיומו של תקן חדש, ואז להגיש בקשת הסתלקות מן התביעה, הכוללת גמול לתובע ולבא-כוחו. לאחר שחלה התקדמות נוספת בהליכי התקנת התקן, וטיוטת תקן חדש שהוכנה על ידי המועצה לענף הלול הועברה למכון התקנים לצורך השלמת הליכי התקינה, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה בנוסח חדש, לאור הערות בית המשפט, לאחר שסברתי כי אין מקום לילך במקרה זה במתווה של בקשת הסתלקות, הואיל והסכמת הצדדים כללה התחייבות של הנתבעת שלא לעשות עוד שימוש במונח "פרגית", ומדובר בסעד חלקי לטובת הקבוצה. ביום 13.11.12 אישרתי באישור ראשוני את הסדר הפשרה בין הצדדים, והוריתי להם לפעול על פי הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18 ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). בהתאם להחלטה זו פורסמו הודעות בעיתונים אודות הסדר הפשרה, והעתק מהחלטת האישור הראשונית נשלח ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן. 4. לא הוגשו התנגדויות להסכם הפשרה מטעם מי מחברי הקבוצה או כל גורם אחר, ואיש לא הודיע על רצונו לצאת מהקבוצה. היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הוא איננו מתנגד לאישור הסדר הפשרה, אם כי העיר כי ההסדר איננו קובע דרך שבה יסומנו המוצרים שתשווק הנתבעת. הסברי הצדדים בעניין זה מקובלים עלי, לפיהם אין מקום לחייב את הנתבעת לגבי האופן שבו יסומנו המוצרים. די בכך שהנתבעת התחייבה שלא לעשות שימוש במונח "פרגית", אף שלדעתה אין בכך משום הטעיה, ואין מקום ליתן סעדים שלא התבקשו בתובענה בעניין דרך הסימון של המוצרים. על אופן סימון המוצרים חלים הדינים המפורטים לעיל, כולל צו הסימון, וחזקה על הנתבעת שתפעל על פי הדין. קביעת סימון המוצרים תגביל את הנתבעת בעניין הנתון לשינוי מעת לעת. 5. על פי הסדר הפשרה, התחייבה הנתבעת לחדול מסימון מוצריה במונח "פרגית", עד אשר יותקן תקן אשר יסדיר את השימוש במונח זה. התחייבות זו תכנס לתוקף לא יאוחר מארבעה חודשים לאחר אישור סופי של הסכם הפשרה. התחייבות זו כפופה להוראות הדין והתקן, כך שהנתבעת מחויבת לנהוג בכל מקרה לפי הוראות התקן שיותקן לגבי חלקי עוף. כמו כן הסכימו הצדדים כי הנתבעת תשלם לתובע המייצג גמול בסך 10,000 ₪, ולבא-כוחו תשלם שכ"ט עו"ד בסך 90,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. 6. הצדדים עתרו לבית המשפט להימנע ממינוי בודק, ובקשה זו מוצדקת בנסיבות המקרה, כאשר הסתבר כי קיים בלבול מושגים במשק הישראלי בעניין השימוש במונחים דלעיל, ואין למעשה תקן או הוראת דין אחרת המחייבים בנושא. אין זה ברור האם "פרגית" הינה תרנגולת צעירה, כפי שמבין חלק מן הציבור, או שמא הכוונה היא לאותו חלק עליון של הירך - כפי שמבין חלק אחר מן הציבור. הסעד היחיד הוא התחייבות של הנתבעת לא לעשות שימוש במונח "פרגית", אשר עלול להיות מטעה בשל חוסר הבהירות השוררת בשוק המזון, כל עוד לא הובהר הדבר בתקן. סעד שכזה איננו מצריך מינוי בודק, הליך שיסרבל את אישור ההסדר ויוסיף הוצאות מיותרות. בנסיבות האמורות לעיל, הסדר הפשרה הוא המירב שניתן היה להשיג בתובענה זו, כאשר לא נראה כי היתה הטעיה מכוונת, אם בכלל, של הצרכנים, אלא שההטעיה נובעת מבלבול המושגים השורר בשוק. התובענה לא היתה מיותרת, שכן היא הביאה להבהרת הבלבול השורר בתחום, ולפעילות של מועצת הלול ומכון התקנים אשר יש לקוות כי תשים קץ לבלבול. לכן יש מקום לאשר את הגמול לתובע המייצג ואת שכר הטרחה לבא כוחו. 7. לאור כל האמור לעיל, אני מאשר סופית את הסדר הפשרה. אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום. הפרסום יהיה בעיתונים בהם פורסם האישור הראשוני, והוא יכלול את הפרטים המפורטים בסעיף 25(א)(ד) לחוק, תוך ציון עילות התביעה, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעד שניתן ושיקולי בית המשפט בעניין אישור ההסדר. כמו כן יצוין כי לא הוגשו התנגדויות, תגובות או הודעות הימנעות, למעט הודעת היועץ המשפטי לממשלה כאמור לעיל. 8. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים, וב"כ התובע ידאג כי העתק ישלח ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן (הרשות לסחר הוגן). צרכנותהטעיית צרכניםהטעיהתביעה ייצוגית