תאונת עבודה של מזכירה

דוגמא לפסק דין בנושא תאונת עבודה של מזכירה:



התובעת ילידת 9.8.1956 (להלן: "התובעת") נפגעה בתאונת עבודה במהלך עבודתה אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), כמזכירה במזכירות קיבוץ עינת.

הנתבעת 2, הינה חב' לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את הנתבעת 1 בביטוח חבות מעבידים.



התאונה התרחשה בתאריך 19.2.2008, בשעה 09:00 לערך, כאשר התובעת הלכה במסדרון מזכירות הקיבוץ ונתקלה בארגז שהיה מונח מתחת לשולחן, אשר עמד בסמוך למכונת הצילום.




התובעת הובאה לאחר האירוע לחדר המיון בבית חולים השרון, שם אובחנה פגיעה בכתפה הימנית.




כתוצאה מפגיעתה, הייתה התובעת באי כושר לעבודה בין התאריכים 19.2.2008 ועד 18.4.2008.

בבדיקת CT נמצא אצל התובעת שבר מרוסק בכתפה הימנית ללא תזוזה משמעותית וכן, קרע מאסיבי של הסופרה ספינטוס.



עם תום תקופת אי הכושר, פנתה התובעת לרופא תעסוקתי אשר האריך מעת לעת את חופש מחלתה וזאת עד לתאריך 30.6.2009.




לכתב התביעה צרפה התובעת חוות דעת האורתופדית ד"ר תמיר לביה לפיה, נותרה לתובעת נכות רפואית בשיעור 25%, בהתאם לסעיף 41 (4) ג לתקנות המל"ל.




מטעם הנתבעות צורפה חוות דעת ד"ר אילן כהן אשר קבע לתובעת נכות רפואית בשיעור 15% לפי סעיף 41 (4) ב לתקנות המל"ל.




הצדדים הגיעו להסכמה לפיה, נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת הינה בשיעור 20%.


ראיות הצדדים:



מעדותה של התובעת עלה כי שימשה כמזכירה טכנית ואחראית על טיפול באורחי המזכירות, במשך 11 שנה.




בסמוך לחדרה של התובעת היה מסדרון ציבורי, אשר היה מיועד לשימוש כל חברי הקיבוץ, שם עמדו מכונת צילום ושולחן וכן פינת המתנה ובסמוך למסדרון, היו חדר תקשורת ומטבחון.




התובעת טענה כי הייתה אחראית אך ורק לטיפול בחדרה ולא בשטח הציבורי.




בנוסף לתפקיד זה, ניהלה התובעת ועדיין מנהלת את ענף התושבות בקיבוץ.




את נסיבות האירוע, תיארה התובעת כדלקמן:

"באותו בוקר של האירוע היו לנו אורחים לישיבה של המנהל הכלכלי ניב. אנשי בנק שעמדו והמתינו מחוץ לחדר שלו, התבקשתי להכין להם קפה.
במסדרון שרוחבו כ- 3 מטרים, מצד ימין יש פינת ישיבה עם שולחן עגול וכמה כסאות המתנה. מצד שמאל יש מכונת צילום תעשייתית גדולה ובצמוד, יש שולחן ישן כזה, גדול לחיתוך המפות והצילומים. בהמשך יש את המטבחון שהוא לשימוש כולם ... אני נתקלתי בארגז מתחת לשולחן, אשר צמוד למכונת הצילום. אנשים עמדו באזור פינת ההמתנה, הם לא ישבו אלא עמדו ולא נשאר הרבה מקום. מהחדר שלי לכיוון המטבחון נאלצתי כמובן, להגיע לאזור השולחן ואז הרגשתי "בום". זה לא היה קרטון ריק, אלא מלא בקבוקים. נתקלתי בשפיץ של הקרטון שבלט, הוא בלט מספיק בשביל להפיל אותי הוא נתן לי את הנפילה הזאת. הדבר העיקרי שאני זוכרת זה את ה"בום" של הבקבוקים הכבדים. הביאו מתנות לחברים החדשים שלנו. חב' אמפא שלחה את המתנות, אינני יודעת מתי."
עמ' 4-5 לפרוטוקול.



התובעת העידה כי כתוצאה מפגיעתה, נפגעה בידה הדומיננטית, סובלת מכאבי תופת בלילות ונזקקת לכדורים. כמו כן, מתקשה בסוגי לבוש מסוימים ובניקיון הבית. עד לפני שנה העסיקה מנקה שעבדה פעם בשבוע, 7 שעות. המנקה הועסקה באמצעות קבלן חיצוני המועסק בקיבוץ ושולם לה סך 40 ₪ לשעה.




באשר לעבודתה בקיבוץ, התובעת העידה כי ניסתה לשוב לעבודה כחודשיים לאחר התאונה, אולם העבודה הייתה כרוכה בנשיאת קלסרים כבדים והיא אף התקשתה בהקלדה.




כתוצאה מכך הופנתה התובעת לטיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה והחליטה שלא לבצע ניתוח עליו הומלץ לה.




התובעת ממשיכה כיום בעבודתה בנושא התושבות בלבד.




בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי אורך המסדרון בו אירעה התאונה הוא כ-6 מטר ורוחבו 3 מטר, שם צעדה מידי יום במשך 11 שנה.




התובעת הדגישה כי המסדרון היה חסום ברובו על ידי אנשי הבנק אשר המתינו לפגישה ליד פינת ההמתנה ועל מנת שלא להזיזם, היא הלכה בצדו של המסדרון ובסמוך לשולחן וכתוצאה מכך, נתקלה בארגז, אשר בלט מתחת לשולחן.




התובעת הסבירה כי לא זימנה את אנשי הבנק, אשר היו עדים לקרות את התאונה לעדות, משום שביקשה מניב לזמנם, אך הוא לא הצליח לעשות כן. התובעת ציינה כי אינה מכירה אותם באופן אישי, אולם, הייתה לה האפשרות לברר מי היו אנשי הבנק, אשר נכחו בעת התאונה (עמ' 10-11 לפרוטוקול).




עוד העידה התובעת כי הקרטון בו נתקלה עם רגלה השמאלית לא היה במקום יום קודם לכן (עמ' 12 לפרוטוקול).




התובעת עמדה על כך כי היא לא הייתה אחראית לסדר באזור השולחן ומכונת הצילום, אולם מגיעה למקום מנקה לניקיון ושטיפת רצפות אחת לשבוע.




עם זאת ציינה כי אם הייתה מבחינה בקרטון באמצע החדר והיה באפשרותה להזיזו, הייתה

עושה כן ומחזירה אותו למקומו.



בנוסף שבה והדגישה התובעת כי הייתה אחראית לחדרה בלבד והייתה עושה כן על מנת שיהיה נעים להיכנס לאזור הציבורי.




התובעת אישרה כי עד חודש יולי 2010 קיבלה מהקיבוץ את שכרה המלא ומאז חודש אוגוסט 2010 היא מקבלת שכר בגין תפקידה בתחום התושבות בלבד.




במהלך חקירתה הנגדית אישרה התובעת כי היא זו אשר החליטה לסיים את עבודתה במזכירות הקיבוץ, לאחר שעבדה במשך שנה וחצי לאחר תום תקופת אי הכושר:

"ש. מי שהחליט בעצם, בסוף יולי 2010, שתפקידך הסתיים במזכירות זאת רק את?
ת. נכון, אני החלטתי שאני לא עושה את תפקידי כהלכה בגלל המוגבלויות שלי, המקום הוא הבית שלי וחשבתי שמגיע להם יותר. הקיבוץ לא אמר לי דבר."
(עמ' 14, שורות 9-11).



עוד אישרה התובעת כי בעלה חלה בסוף שנת 2010 ומאז הינה מטפלת בו ותומכת בו (עמ' 16 לפרוטוקול).




מטעם ההגנה העיד מר ניב רונן, אשר עבד ביחד עם התובעת במשך 10 שנים במזכירות הקיבוץ.




מר רונן שימש בתפקיד הרכז הכלכלי של הקיבוץ.

מר רונן ציין כי חדרו היה בקצה המסדרון, לאחר הפתח הקיים במסדרון ולא מול השולחן ומכונת הצילום.



מר רונן ציין כי אנשי הבנק עמדו מחוץ לחדרו, מול דלתו, אחרי הפתח ולא כנטען על ידי התובעת.




כאשר נשאל "על מי היה מוטל התפקיד לדאוג לסדר באזור השולחן ומכונת הצילום" העיד כי היה זה תפקידה של המנקה ובאופן שוטף, תפקידה של התובעת.




עם זאת, ציין כי לא היו הנחיות מסודרות בנושא ותפקידה של התובעת היה לוודא כי הסדר נשמר.




תפקידה של התובעת חל על כל החלל, מחדרה של התובעת עד החדר האחרון, היינו, כל שטח המזכירות.




עוד אישר מר רונן כי התובעת סיימה את תפקידה במזכירות בחודש יולי 2010 ביוזמתה (עמ' 17-18 לפרוטוקול).




בחקירתו הנגדית, אישר מר רונן כי התובעת החלה בעבודתה במזכירות לפני שהחל לעבוד שם והוא לא היה זה אשר הגדיר עבורה את תפקידה ומעולם לא אמר לה כי צריכה לעשות דבר זה או אחר.




באופן ספציפי, כאשר נשאל באשר לסידור המסדרון, אישר כי מעולם לא אמר לתובעת כי היא זו האחראית על סידור המסדרון והעיד את הדברים על סמך ההיגיון (עמ' 18 שורות 27-31).




מר רונן אישר כי לאחר שהוגשה התביעה, ניסה להיזכר ביחד עם התובעת מי היו אנשי הבנק ומאיזה בנק היו, אולם לא הצליח להיזכר (עמ' 19 שורות 31-32).




מר רונן, לא זכר את ארגז היין אשר גרם לנפילת התובעת, לטענתה, עם זאת אישר כי היה קשור לחב' אמפא, במועד הרלוונטי, במסגרת תפקידו.




העד לא זכר כי קיבל קרטון יין מאמפא במועד האירוע ולטעמו, מדובר היה בשלב מוקדם של מו"מ עימם ועדיין לא נחתמו חוזים.




מאידך, ציין כי לא היה מקום אחסון מסודר במזכירות ולפעמים, היו שמים ניירות צילום מתחת לשולחן.




עוד אישר כי במסדרון היו שולחן עגול, כסאות, פינת המתנה, שולחן ומכונת צילום (עמ' 20 לפרוטוקול).








דיון:

שאלת החבות:



אין מחלוקת בין הצדדים בדבר עצם קרות התאונה, נשוא התביעה, ולמעשה, אין גם מחלוקת ממשית באשר לנסיבות התרחשות התאונה.




המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת האחריות ולחילופין, אשמה התורם של התובעת, אם קיים.




מהראיות שהובאו בפני, הנני קובעת כי לא נסתרה גרסת התובעת לפיה, נתקלה בקצה של קרטון, אשר עמד מתחת לשולחן, הצמוד למכונת הצילום, במסדרון המזכירות הנתבעת.




הנתבעת לא הביאה מטעמה כל עד אשר סתר גרסת התובעת באשר לנסיבות פגיעתה.

אין נפקא מינה, לטעמי, באם התובעת נתקלה בקצה של קרטון בקבוקי יין או בקרטון של נייר צילום, אשר הונח מתחת לשולחן.



מר ניב רונן אישר כי הנתבעת נהגה לאחסן ניירות צילום מתחת לשולחן, בשל היעדר מקום אחסון.




ממסכת הראיות עלה כי בהתנהלות הנתבעת נפל פגם, בכל הקשור להנהגת שיטת עבודה ו/או נוהל עבודה מסודר, באשר לסדר וניקיון בשטח הציבורי של מזכירות הקיבוץ.

מחד- טענה התובעת כי הדבר לא היה מתפקידה, אולם מעת לעת, משהיה באפשרותה לעשות כן, דאגה לסדר במקום.
מאידך- מר ניב רונן, העיד כי סמך על כך שהתובעת תדאג לסדר באזור השולחן ומכונת הצילום, אולם מעולם לא נתן לה הנחיה מסודרת לעשות כן ואף לא לגורם אחר שעבד במזכירות.



למעשה, פרט לניקיון שבוצע פעם בשבוע על ידי מנקה, לא הוכח כי מי מטעם הנתבעת דאג לסדר וניקיון במהלך השבוע באזור המסדרון ומכונת הצילום, בצורה מסודרת ונראה כי ואקום זה, בהתנהלות הנתבעת, הביא לכך כי לא הונהגו נהלים מסודרים וכי באזור מכונת הצילום והשולחן, לא שרר סדר.




בין הצדדים קיימת מחלוקת האם בעת קרות התאונה, עמדו אורחים, אנשי בנק, שהגיעו לפגישה במזכירות בסמוך לשולחן ולמכונת הצילום או באם עמדו מעבר לפתח בקיר, בסמוך לדלת חדרו של מר ניב רונן.




אנשי הבנק לא זומנו לעדות על ידי מי מהצדדים, אולם הוכח בפני כי נעשה ניסיון לשחזר מי היו אותם עדים ולא ניתן היה לעשות כן.




מאחר ובעת קרות התאונה, מר ניב רונן, עד ההגנה, שהה בחדרו ולא היה עד לרגע התאונה, מצאתי כי יש ליתן אמון בעדות התובעת ובגרסתה ולקבוע כי בעת קרות התאונה, היה המסדרון חסום ברובו על ידי אורחים שהגיעו למזכירות.




במצב זה, נותר אכן לתובעת שטח צר למעבר ועל מנת שלא להזיז את האורחים, נאלצה התובעת לעבור בסמוך לשולחן.

מאחר וקצה של ארגז בלט מתחת לשולחן, נתקלה התובעת בארגז ונפלה אפיים ארצה.



בנסיבות אלו, הנני סבורה כי מלוא האחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבעת ולא מצאתי כי יש להטיל על התובעת אשם תורם כלשהו.




הוכח בפני כי התובעת הייתה אחראית לסדר וניקיון בחדרה בלבד ולא יכולה הייתה לדעת ו/או לצפות כי קיים ארגז בולט מתחת לשולחן.




במצב בו שדה הראיה היה חסום על ידי אורחים שהיו במסדרון, לא יכלה התובעת להבחין בקצה הארגז הבולט ועל כן, אין להטיל עליה אשם תורם כלשהו לקרות התאונה.




הלכה פסוקה היא כי על המעביד חלה חובת זהירות מושגית כלפי עובדיו.

חובתו של המעביד הינה לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי להגן על עובדו מפני סיכונים שהוא יודע או צריך לדעת על קיומם (ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה פדי מב (1) , 425).
הנתבעת הפרה במקרה הנדון את חובת הזהירות המושגית כלפי התובעת ואף בקיום חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובעת, כשלה.



שיטת העבודה, כפי שתוארה לעיל, הביאה למצב מסוכן ובלתי בטוח וניתן היה למנוע בנקל את הסיכון באמצעות קביעת נוהלי עבודה מסודרים באשר לגורם האחראי לסדר באזור מכונת הצילום והשולחן, התקנת מקום אחסון מסודר ואכיפת הסדר במקום.

כל אלו, היו מונעים את קרות התאונה.



ניתן היה למנוע את הסיכון באמצעים פשוטים.

(ע"א 3124/90 מאיר סבג נ' אמסלם ואח' פדי מט (1) , 102).



לעניין אשר תורם, המגמה שהשתמרה בהלכות שנקבעו בפסיקת בתי המשפט, היא כי במקרה בו מדובר בתאונת עבודה אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת אחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד, בייחוס הרשלנות שגרמה או תרמה לתאונה.




היסוד הרעיוני להלכה זו, הוא בכך שהמעביד הינו זה המופקד על מקום העבודה שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו ומתפקידו לדאוג כי תנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים (ע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו ואח' פדי לו (2) , 593).

הנטייה היא שלא לייחס לעובד אשם תורם אלא במקרים שבהם האשם התורם בולט לעין וגרם לתאונה (ע"א 663/88 יהודה שיריזיאן נ' דוידי אשקלון בע"מ פדי מו (3) , 225).



אשר על כן, הנני קובעת כי האחריות לקרות התאונה, נשוא התביעה, מוטלת על הנתבעת ועל כן, על הנתבעות החבות לפצות את התובעת בגין נזקיה כתוצאה מהתאונה.


שאלת הנזק:



הצדדים הסכימו כאמור, כי נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת בגין פגיעתה בתאונה הינה בשיעור 20% בגין פגיעתה בכתף ימין.




כעולה מהתיעוד הרפואי שצורף ומחוות דעת מומחי הצדדים, נראה כי פגיעתה של התובעת בכתפה, הייתה פגיעה מורכבת, אשר גרמה למגבלה משמעותית.




אשר על כן, הנני קובעת כי נכותה התפקודית של התובעת הינה כפי שעור נכותה הרפואית- 20%.






נזק לא ממוני:



בהתאם לשיעור נכותה של התובעת, הטיפולים הרפואיים הממושכים להם נזקקה, הנני מעמידה הפיצוי בגין ראש נזק זה, על סך 60,000 ₪.


הפסד השתכרות:



שכרה של התובעת, עובר לתאונה ,ברוטו, עמד על סך 8,400 ₪, כאשר מתוך סכום זה שכרה של התובעת בגין עבודתה במזכירות היה בסך 5,400 ₪ ושכרה במנהל התושבות עמד על סך 3,000 ₪ .




אין מחלוקת כי עד לחודש יולי 2010 (כולל) שולם לתובעת, על ידי הנתבעת, מלוא שכרה ואין לתובעת טענה בנושא הפסד שכר עד מועד זה (ראו הצהרת ב"כ התובעת עמ' 24 שורות 1-2).




טוענת התובעת כי ממועד זה ואילך יש לפצותה בגין הפסד שכרה בפועל בשל הפסקת העבודה במזכירות הקיבוץ ולחילופין, לחשב שכרה בהתאם לשיעור נכותה התפקודית.




מאידך- טוענת הנתבעת כי התובעת היא זו אשר הפסיקה מיוזמתה את עבודתה במזכירות, מבלי שהתבקשה לעשות כן על ידי הנתבעת וכי בפועל לא נגרם לתובעת הפסד שכר כלשהו ו/או פגיעה בכושר השתכרותה כתוצאה מהתאונה ולחילופין, יש מקום לפסוק לתובעת סכום גלובלי כלשהו.




מהראיות שהובאו בפני, אכן עולה כי התובעת והיא זו בלבד, אשר החליטה מיוזמתה להפסיק את עבודתה במזכירות, לא פוטרה ולא התבקשה לעזוב את תפקידה על ידי הנתבעת ועל כן, אין מקום לקבוע כי הפסד שכר המלא בגין הפסקת העבודה במזכירות, נובע מהתאונה ו/או כי יש לפצות את התובעת במלוא סכום זה.




התובעת אישרה כי הינה ממשיכה לטפל במנהל התושבות מביתה ושכרה בגין עבודה זו ממשיך להיות משולם באופן מלא.




יש לקבוע כי אכן הפסד השכר בגין עבודת המזכירות לא נגרם בעטיה של התאונה.

הוכח כי התובעת שבה לעבודה במזכירות לאחר תום תקופת אי כושר ועבדה ברצף במשך שנה וחצי עד שהחליטה להפסיק את עבודתה.
מכך עולה המסקנה כי להפסקת העבודה אין קשר סיבתי לתאונה וייתכן והדבר נובע ממחלתו של בעלה של התובעת, אותו הייתה צריכה לסעוד ובו לתמוך.



עם זאת, לאור גילה של התובעת, מקצועה ובעיקר שעור נכותה וסוגה הנני סבורה כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות בשיעור נכותה התפקודית .




מאידך, מאחר והתובעת היא זו אשר הפסיקה את עבודתה ללא קשר לתאונה, יש לפסוק מתוך הסכום שיתקבל, מחצית הסכום.




שכרה של התובעת, כאמור, עובר לתאונה היה בסך 8,400 ₪ בצירוף ריבית והצמדה עומד על סך 10,291 ₪.




עד חודש יולי 2010 (כולל) לא נגרם לתובעת הפסד שכר ועל כן יש לפסוק לתובעת הפסד שכר חלקי מחודש אוגוסט 2010 ועד היום בסך 34 * 10,291 * 20% = 69,978 ₪ .

מחצית הסכום עומדת ע"ס 34,989 ₪.



באשר לפגיעה בכושר השתכרותה של התובעת בעתיד, הנני פוסקת לתובעת פיצוי כדלקמן:

10,291 * 20% * 103.5617 = 213,150 ₪.
מחצית הסכום עומדת ע"ס 106,575 ₪ .

עזרת צד ג':



בהתחשב בשיעור נכותה של התובעת ובסוג הנכות, אין ספק כי התובעת מוגבלת בתפקודה היומיומי וזקוקה לעזרה בביצוע עבודות משק הבית.




באשר להוצאות שהוציאה התובעת בעבר בגין עזרת צד ג', הרי שמדובר בנזק מיוחד, אותו יכולה הייתה התובעת להוכיח בנקל שכן, נעזרה בעוזרות בית אשר הגיעו לעבודה באמצעות קבלן ניקיון המצוי בקשר עם הקיבוץ וניתן היה לקבל ממנו נתונים מדויקים בדבר הסכומים ששולמו לו על ידי התובעת.




התובעת לא הגישה ראיות באשר לסכומים ששילמה, עם זאת, בהתחשב בפגיעתה, הרי שאין ספק כי נזקקה לעזרה מסוימת ועל כן, יש מקום לפסוק לה פיצוי גם בגין עזרת בני משפחה, אשר סייעו לה, אותו אעמיד על סך 5,000 ₪ עד היום.




באשר לעזרת צד ג' בעתיד, יש מקום לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין ראש נזק זה בסך של 60,000 ₪.


ניכוי תגמולי מל"ל:



בהתאם לחוות דעת האקטואר שי ספיר, מיום 23.5.2013, סך תגמולי המל"ל אותם יש לנכות מכל פיצוי אשר ייפסק לתובעת, הינו בסך 200,700 ₪.


סיכום:


אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן:

נזק לא ממוני- 60,000 ₪.
הפסד השתכרות בעבר- 34,989 ₪.
פגיעה בכושר השתכרות בעתיד- 106,575 ₪.
עזרת צד ג' בעבר- 5,000 ₪.
עזרת צד ג' בעתיד- 60,000 ₪.



סה"כ- 266,564 ₪.

בניכוי תגמולי מל"ל- 200,700 ₪.


סה"כ- 65,864 ₪.

לסכום זה יתווספו הוצאות משפט שהוציאה התובעת וכן, שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24%.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במפעל

  2. תאונת עבודה משתלה

  3. תאונת עבודה של צלם

  4. 5% נכות תאונת עבודה

  5. טפסן – תאונת עבודה

  6. תאונת עבודה קטלנית

  7. תאונת עבודה יועץ מס

  8. תאונת עבודה טעמי צדק

  9. תאונת עבודה קומפרסור

  10. תאונת עבודה חבר ישוב

  11. תאונת עבודה פגיעה בעין

  12. תאונת עבודה – כרסם חרט

  13. אפילפסיה תאונת עבודה ?

  14. תאונת עבודה שכיר בנגריה

  15. משרד בבית - תאונת עבודה

  16. תאונת עבודה גננת

  17. ביטוח תאונת עבודה

  18. יריות אקדח - תאונת עבודה

  19. מכונת שיוף - תאונת עבודה

  20. דחיית ערעור תאונת עבודה

  21. כמה מקבלים על תאונת עבודה

  22. תאונת עבודה מי משלם

  23. תקנה 15 תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה של מפעיל שופל

  25. 25% נכות בגין תאונה בעבודה

  26. 10% נכות בגין תאונה בעבודה

  27. תאונת עבודה - מטפלת בקשישים

  28. תאונת עבודה של צבעי

  29. תאונת עבודה במעדנייה

  30. טכנאי מזגנים – תאונת עבודה

  31. תאונת עבודה עם מקדחה

  32. תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ

  33. תאונת עבודה בבית אבות

  34. תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל

  35. בדרך לעבודה / תוך כדי עבודה

  36. 100% נכות תאונת עבודה

  37. הרמת משקל כבד - תאונת עבודה

  38. מחלת עור כתאונת עבודה

  39. תאונת עבודה של מזכירה

  40. עורך דין עצמאי - תאונת עבודה

  41. המפקח על העבודה – דו"ח חקירה

  42. תאונת עבודה - נכות של 35 אחוז

  43. תאונת עבודה חברה קדישא

  44. תאונת עבודה - מסור דיסק

  45. תאונת עבודה גננת שכירה

  46. ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

  47. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  48. כפל ביטוח - תאונת עבודה

  49. תביעה נגד טמבור - תאונת עבודה

  50. אימון כושר - תאונת עבודה

  51. מחלוקת לגבי נסיבות תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה תוך כדי ניקוי דגים

  53. עובד ייצור - תאונת עבודה

  54. פתיחת תריס כתאונת עבודה

  55. בלוטת התריס - תאונת עבודה

  56. קריסה של משטח גבס – תאונת עבודה

  57. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  58. תאונת עבודה קשה עם מכונה

  59. תאונת עבודה – פגיעה בהפעלת מכבש

  60. נגיחה של פרה - תאונת עבודה ברפת

  61. עמידה ממושכת - תאונת עבודה

  62. עובד לא חוקי - תאונת עבודה

  63. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  64. ביטוח חבות מעבידים – תאונת עבודה

  65. קטרקט עיניים - תאונת עבודה

  66. עבודה מסוכנת - תאונת עבודה

  67. חישוב פיצוי בשתי תאונות עבודה

  68. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  69. תביעה נגד סולל בונה – תאונת עבודה

  70. הידבקות במחלה כתאונת עבודה

  71. הצעת בית משפט - תאונת עבודה

  72. פגיעה טיול מהעבודה - תאונת עבודה ?

  73. תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל

  74. תאונת עבודה במהלך תיקון תקלה

  75. תאונת עבודה - התיישנות תביעת ביטוח

  76. תאונת עבודה של עצמאי לא רשום

  77. חולשה וסחרחורות כתאונת עבודה

  78. החלפת גלגל ברכב - תאונת עבודה

  79. תביעה נגד מפעלי ים המלח – תאונת עבודה

  80. משקפי מגן לעבודה - תאונת עבודה

  81. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  82. עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ?

  83. הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה

  84. תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך בשר

  85. תאונת עבודה עם מסור - פועל בניין רומני

  86. האם טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת עבודה

  87. חבות מעבידים תאונת עבודה עם סכין

  88. תאונת עבודה של סדרנית סחורה בסופר

  89. הכרה כ"נכה נזקק" לאחר תאונת עבודה

  90. חתך עם סכין יפנית - תאונת עבודה במחנה קיץ

  91. הוצאות טיפולים אלטרנטיביים – תאונת עבודה

  92. בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

  93. תאונת עבודה – הכחשה של מעביד כי העובד עבד

  94. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת עבודה

  95. הטלת חבות על עובד בגין תאונה בעבודה

  96. תאונת עבודה של רתך - תביעה נגד מקום העבודה

  97. כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף

  98. תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ?

  99. האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  100. פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ?

  101. תאונת עבודה של עובד נגריה עם מסור - בטיחות בעבודה

  102. החזר כספי למעסיק מביטוח לאומי על תאונת עבודה

  103. האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  104. לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ?

  105. תאונת עבודה עצמאי – דו"ח שנתי הכנסות - חישוב נתוני שומה

  106. ערעור על דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה

  107. בעת שעסק כמנהל מחסן למוצרי חשמל, נפל וקיבל מכה בראש

  108. תאונת עבודה של עובד עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח לאומי

  109. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון