שריפה בגלל מחשב

דוגמא לפסק דין בנושא שריפה בגלל מחשב:

ההליך
1. תביעת שיבוב להחזר תגמולי ביטוח שהתובעת שילמה למבוטחיה, בגין שריפה שאירעה בדירתם (להלן: "הדירה"), ביום 05.02.06, דירה מס' 3 ברחוב כורזים מס' 8 נווה שרת, תל אביב (להלן: "הבניין").

2. התובעת טוענת שהשריפה נגרמה כתוצאה מהתלקחות מסך המחשב הביתי בדירה, שנגרמה כתוצאה מכשל שהתחולל בעת חזרת מתח החשמל, לאחר הפסקת חשמל יזומה על ידי חברת החשמל, עליה לא ניתנה התראה מוקדמת. מכאן תביעתה.

הנתבעת טוענת שלא היתה בבניין כל הפסקת חשמל, לפיכך לא היה צורך לחדש את זרם החשמל שלא הופסק, והתובעת לא הוכיחה שנחשול מתח הוא שגרם לשריפה.

3. המחלוקת בין הצדדים היא אך בשאלת אחריות הנתבעת לנזקי השריפה; הנתבעת הודיעה כי הנזק אינו שנוי במחלוקת (פרוטוקול מיום 02.05.10). בהתאם להודעה זו, הוסכם שחלק מתצהירי העדות הראשית מטעם התובעת יוגשו כראיה ללא חקירה נגדית.

4. ואלו הם העדים שהעידו:

מטעם התובעת העידו המומחים: מר שלמה מאור, חוקר שריפות, ומר אשר סלוצקי, מהנדס חשמל וחוקר שריפות. כן העידו מר ינון שמואלי, חוקר שריפות מטעם כיבוי אש, ושכן בבניין, מר ויטלי סונקין. בנוסף לעדים שהעידו, הוגשו תצהירים של שלושה עדים, ללא חקירה נגדית, והם: תצהירו של מר אורי אילתי, מסלק תביעות במחלקת תביעות אצל התובעת; חוות הדעת של השמאי מר עופר לוי, וחוות דעתו של המהנדס והשמאי, מר יוסף גולדקלנג, לעניין הנזק שנגרם בדירת המבוטחים (אני מתעלמת מתצהיר נוסף, תצהירה של הגב' שקולניק, מאחר והעדה לא העידה, ובישיבת יום 02.05.10, הודיעה הנתבעת על רצונה לחקור את העדה בחקירה נגדית).

מטעם הנתבעת העידו המומחה, מר אבי מרקוביץ, מהנדס חשמל וחוקר שריפות, מר מרטין קלוש, מנהל מחלקת תלונות במחוז דן, ומר שלום עזני, מי ששימש כראש הצוות שביצע עבודות חשמל באותו היום בו אירעה השריפה.

5. פרוטוקול הדיון מיום 04.11.10 הוקלט ותומלל. לאחר בחינת התמלול, התברר שחסר חלק מהפרוטוקול, ונשלח תמלול נוסף. תמלול זה הוא הקובע, וההפניות בפסק הדין מתייחסות אליו (וראה ההחלטה מיום 07.04.11, ופרוטוקול הדיון מיום 21.03.11).

העדויות
6. לגרסת התובעת בתאריך השריפה היתה בבניין הפסקת חשמל יזומה על ידי חברת החשמל, ובעת חזרת החשמל, נוצר נחשול מתח שגרם לשריפה. אלו הראיות שהובאו לביסוס הטענה.
חוקר השריפות מר שלמה מאור, ביקר בבניין למחרת השריפה, וביום 07.02.06 ערך חוות דעת מומחה (חוות הדעת צורפה להודעה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת, מס' 5). מאור שוחח עם הדיירת המתגוררת בדירה בשכירות, הגב' לורה ריף, וממנה למד לדעת שביום בו אירעה השריפה היא עזבה את הדירה בשעה 09:00 בבוקר, והותירה את המחשב כשהוא דלוק. בסביבות השעה 16:00 התקשר אליה שכן בבניין, וסיפר לה שהדירה בוערת. מאור שוחח גם עם בעלת הדירה, הגב' שקולניק, וזו סיפרה לו שהיא שמעה משכנים שבמהלך היום היתה הפסקת חשמל אזורית, ושזרם החשמל חודש בסביבות השעה 11:30 (עמ' 3 לחוות הדעת; אני ערה לכך שמדובר בעדויות שמיעה, אלא שהנתבעת בסיכומיה, מנתחת עדויות אלו ללא כל הסתייגות, ראה למשל סעיפים 30 – 33 לסיכומים). מאור בחן את הממצאים בדירה, והגיע למסקנה שמוקד השריפה הוא בפינת המחשב בחדר המגורים בדירה. הוא לא מצא ראיות היכולות לבסס חשד להצתה, והחליט לפנות למהנדס החשמל מר סלוצקי כדי שיבחן מה גרם לאש. בחקירתו הנגדית הבהיר כי לאחר שמצא שמוקד השריפה הוא בפינת המחשב, ומאחר ובמקום ישנם מספר מכשירי חשמל, הוא פנה למר סלוצקי, מהנדס חשמל, כדי שיחווה דעתו לעניין מקור הדליקה (עמ' 20 שורות 3 – 7).
המומחה מר סלוצקי ביקר בדירה למחרת השריפה, ביום 06.02.06, חקר את נסיבותיה, והגיש חוות דעת מומחה, ת/1 (מסמך מס' 6 בהודעה על הגשת תצהירים מטעם התובעת). גם סלוצקי שוחח עם שוכרת הדירה, וזו סיפרה לו שבבוקר השריפה היא עזבה את הבית בסביבות השעה 09:00 ושקודם לכן, היא לא עבדה במחשב, אך הותירה אותו דולק. ידוע לה שבשעות שלאחר מכן היתה הפסקת חשמל מתוכננת, אך היא לא ידעה על כך. היא שמעה משכנים שבסביבות השעה 11:30 חזר החשמל, ובסביבות השעה 12:00, הם החלו להרגיש ריח שריפה מדירתה. לדבריה, לאורך זמן רב היו בעיות חשמל בדירה. שכן נוסף, מסר לסלוצקי שהיו בחוץ הודעות על הפסקת חשמל מתוכננת, ושכן נוסף, ויטלי סונקין, סיפר לסלוצקי שלאורך השנים היו בבניין בעיות חשמל חוזרות ונשנות. גם סונקין סיפר ששכנים מסרו לו שכבר בשעה 12:00 הם החלו להרגיש ריח שרוף, מבלי לדעת מה מקורו. במסגרת החקירה, מצא סלוצקי, בבניין סמוך, בניין מס' 10, הודעה על הפסקת חשמל זמנית בין השעות 08:30 – 09:30 באותו יום בו אירעה השריפה. סלוצקי בחן את הדירה והגיע לאותה מסקנה אליה הגיע מאור, שהשריפה פרצה בפינת המחשב הממוקמת בסלון הדירה. לאחר שבחן את מכלול הממצאים הוא הגיע למסקנה שמוקד השריפה הוא בספק הכוח של מסך המחשב. מסקנתו היא שקיימת אפשרות סבירה ביותר, שהשריפה נובעת מכשל שהתחולל במסך המחשב, אשר נוצר בעת חזרת המתח, עם סיום הפסקת החשמל.

בחקירתו הנגדית אישר סלוצקי כי כאשר ערך את חוות דעתו, הוא סבר שבניין מס' 8 ובבניין מס' 10 מוזנים מאותו עמוד חשמל, כפי שכך כתב גם בחוות הדעת, ויתכן וטעה בכך (עמ' 10 שורות 18 – 23). עם זאת, גם אם ביחס למתח הנמוך חלה טעות, ושני הבניינים מוזנים משנאים שונים, המתח הגבוה של שני הבניינים חייב להיות משותף (עמ' 10 – 11). לפיכך, מאחר ואין ספק שבאותו היום בוצעו עבודות חשמל בקו מתח גבוה המוביל חשמל גם לבניין מס' 8, הדבר השפיע גם על אספקת החשמל לבניין זה, על כן המסקנות שהסיק בחוות דעתו, בעינן עומדות.

עד נוסף מטעם התובעת הוא מר ינון שמואלי, חוקר דלקות שביצע חקירה מטעם כיבוי אש. שמואלי הגיע לדירה ביום 08.02.06, וביום 14.02.06 ערך חוות דעת חקירת דליקה (מסמך מס' 7 בהודעה על הגשת תצהירים מטעם התובעת). בחוות דעתו מציין שמואלי שעל גבי מכולה ברח' כורזים הוא מצא הודעה של חב' חשמל על הפסקת חשמל יזומה באזור. גם הוא מצא שמוקד הבעירה הוא בשולחן המחשב, גם מסקנתו היא שאין סימנים המעידים על הצתה בזדון, וגם הוא סבור שגורם השריפה הוא כשל חשמלי באזור המחשב. בעדותו הוסיף שלפי מראה עיניו המוקד הוא במסך המחשב (עמ' 32 שורה 22). העד הגיש גם טיוטה שערך בכתב ידו, בה נכתב שלהערכתו נחשולי מתח הם שגרמו לשריפה (ראה מסמך ת/2; עמ' 33 שורות 1 – 8).

מר ויטלי סונקין הוא שכן של המבוטחים ובמהלך השנים התגורר בשתי דירות בניין בו אירעה השריפה. לפי עדותו, במהלך השנים היו בבניין בעיות חשמל חוזרות ונשנות. העד לא זכר פרטים מדוייקים לגבי בעיות אלו (עמ' 2 – 3), ומה שהוא יכול היה לומר זה שהיו כל הזמן קפיצות של חשמל (עמ' 4 שורות 1 – 5), וזכור לו גם מקרה בו נשרפה קופסא של חברת החשמל שהיתה מותקנת על עמוד חשמל (עמ' 3 רישא). אשר ליום השריפה. באותו יום הוא עבד בבית, ולפתע, בסביבות השעה 15:00 – 16:00, החל מכשיר האל - פסק לצפצף, והחשמל קפץ. הוא ניגש לארון החשמל כדי להרים את המפסק, ולאחר מכן, כשיצא לחצר כדי לראות מה פשר הריח, שמע זגוגיות מתנפצות בדירה מעליו, ונוכח לראות שהדירה עולה באש (עמ' 3 שורות 21 ואילך). הוא אינו זוכר אם גם בשעות מוקדמות יותר מכשיר האל פסק ציפצף (עמ' 4 שורות 36 – 37), אך זכור לו שהיו קפיצות בחשמל (עמ' 5 רישא). בחקירתו הנגדית הבהיר, כי לזיכרונו, היו קפיצות במתח החשמל, אך לא זכור לו שבאותו היום היתה הפסקת חשמל מוחלטת בדירה (עמ' 7 - 8).

עד כאן עדויות התובעת בדבר גורמי השריפה.

7. מטעם הנתבעת העידו 3 עדים, שני עובדים בחברת החשמל, והמומחה מר אבי מרקוביץ. לטענת עדי הנתבעת, במועד השריפה, אכן היתה הפסקת חשמל יזומה באזור, וגם במספר בתים ברחוב כורזים נותק זרם החשמל, עם זאת בבניין מס' 8, שם אירעה הדלקה, לא נותק החשמל, ממילא, אין כל יסוד לתיאוריה לפיה האש מקורה בכשל שנוצר בעת חזרת המתח עם תום הפסקת חשמל שלא היתה.

עזני משמש כראש צוות בחברת החשמל. לפי האמור בתצהירו, בתאריך 05.02.06 ביצע צוות בראשותו עבודות חשמל ברחוב כורזים, והעבודות בוצעו בקו מתח גבוה. לשם ביצוע העבודות נותק זרם החשמל ממספר בניינים ברחוב כורזים, אך לא מכולם. עזני צרף לתצהיר מסמכים מהם עולה שהבניינים ברחוב כורזים מקבלים חשמל ממספר שנאים, וזרם החשמל נותק רק מחלק מהשנאים, אך לא מכולם. השנאים המספקים חשמל לבניינים מס' 3, 5, 7, 9, 10, 13 נותקו מזרם החשמל, אך השנאי המספק חשמל לבניינים מס' 2, 4, 6, ו – 8, הוא שנאי F 4/7, לא נותק. לביסוס הטענות צרף עזני מסמך, פקודת ניתוק וקיצור (פקמ"ק) המפרטת את כל הפעולות שיש לבצע בעת ביצוע העבודות, וכן מסמך נוסף, הזמנה להוצאת פקמ"ק, בה מפורטים כל הבניינים שהחשמל בהם אמור להיות מנותק (נספחים א', ב', לתצהיר).

דברים דומים העיד גם מרטין קאלוש, מנהל מחלקת תלונות מחוז דן, בחברת החשמל. גם הוא כותב בתצהיר שרק בחלק מהבניינים ברחוב כורזים נותק החשמל אותו יום, שבניינים מס' 2, 4, 6, 8, ברחוב כורזים מוזנים משנאי F 4/7, בו לא הופסק זרם החשמל, מאחר ובקו המתח הגבוה המוביל חשמל לאותו שנאי, לא בוצעו עבודות. קאלוש הוסיף וצירף לתצהירו מסמכים נוספים, בהם סכמה תפעולית, מעין מפה, ממנה הוא למד שבית מס' 8 מקבל חשמל משנאי F 4/7 (נספח ב' לתצהיר).

המומחה מר מרקוביץ הגיש חוות דעת מומחה (מס' 2 בהודעה על הגשת תצהירים מטעם הנתבעת). לפי האמור בחוות הדעת, מרקוביץ ביקר בבניין באותו יום בו אירעה השריפה, 05.02.06, ובדיקתו נערכה לאחר שיקום מערכות החשמל. הוא בחן את לוח החשמל, ומצא שלמרות שמערכת החשמל שוקמה, מערכת הארקה לקויה. לדעתו, השריפה נגרמה כתוצאה מהתלקחות בתוך הדירה, ואם מערכת הארקה בדירה היתה תקינה, הדלקה לא היתה מתפתחת. מרקוביץ מצא גם שמתקני החשמל של חברת החשמל היו תקינים, ולא הם הגורם לשריפה.

עד כאן עדויות הנתבעת.

קביעת ממצאים
8. מהעדויות עולה, שאין מחלוקת כי מקור השריפה הוא כשל שהתחולל במסך המחשב. זו מסקנתם של מומחי התובעת, של חוקר הדלקות מטעם כיבוי אש, וגם מומחה הנתבעת לא חלק על מסקנה זו. המחלוקת הממשית היא לעניין מקור הכשל במסך המחשב.
התובעת טוענת שמקורו במתח החשמל שנוצר עם חידוש זרם החשמל, לאחר ניתוקו; הנתבעת טוענת שזרם החשמל לא נותק, על כן גם לא חודש, ויש לחפש את הכשל במקום אחר.
במחלוקת זו, אני מקבלת את עמדת התובעת. אני מקבלת טענתה כי מכלול הראיות מוביל למסקנה, שהאפשרות הסבירה היא שהכשל במסך המחשב נוצר כתוצאה מחזרת מתח החשמל לאחר ניתוקו. מסקנה זו מתבקשת מתוך צירוף של מקבץ הראיות שהציגה התובעת, מהתהיות העולות מהראיות שהציגה הנתבעת, ובהיעדר כל הסבר אחר לפרוץ האש.
9. בטרם יפורטו הדברים יש להדגיש זאת. הנתבעת לא חלקה על עצם האפשרות שייגרם נחשול מתח עם חידוש זרם החשמל, ושהוא יגרום לכשל שיגרור דליקה. הנתבעת גם לא טענה שאם אומנם זה מקור האש, אין היא אחראית לנזק שנגרם. כאמור, טענתה היחידה היתה, שזרם החשמל לא נותק.
10. אין מחלוקת שבאותו היום היתה באזור הפסקת חשמל יזומה, לרבות במספר בניינים ברחוב כורזים, כולל בבניינים סמוכים לבניין בו אירעה השריפה.
אין גם מחלוקת שהפסקת החשמל יסודה בעבודות חשמל יזומות שביצעה הנתבעת, ושעבודות חשמל אלו (שמהותן לא נתבררה עד תום ההליך), בוצעו בקו מתח גבוה, ולא נמוך. בהתאם לעדויות, קו מתח גבוה מוביל חשמל לאזור שלם, בניגוד לקו מתח נמוך המספק חשמל רק למספר בניינים, המוזנים מאותו שנאי. סלוצקי העיד שכאשר מבוצעות עבודות בקו מתח גבוה, הדבר יכול להשפיע למרחקים (עמ' 11). גם העד עזני העיד שקו מתח גבוה מיועד להולכה בלבד, הוא מוליך חשמל לשכונות שלמות, על כן לביצוע עבודות בקו מתח גבוה, יש השפעה רחבה יותר (עמ' 38). מומחה הנתבעת, מרקוביץ, הסכים בעדותו שאם יש תקלה בקו מתח גבוה, הדבר יכול להשפיע על דירות רבות גם אם בשנאי הספציפי לא מבוצעת כל עבודה (עמ' 50 שורות 7 - 11).
משהוכח שבאותו היום ובאותו הרחוב, נותק זרם החשמל למספר בניינים סמוכים, ומשהובהר שבאותו היום ובאותו הרחוב בוצעו עבודות חשמל בקו מתח גבוה, יש היגיון רב בסברה, שהעבודות שבוצעו השפיעו גם על אספקת החשמל לבניין הנדון, בניין מס' 8, ושבעטיין של אותן עבודות, הופסק זרם החשמל גם לבניין מס' 8.
אלא שכמובא, עדי הנתבעת טוענים, שמהמסמכים שהוגשו עולה שהחשמל בבניין מס' 8, לא נותק. האומנם?
11. בחנתי היטב את המסמכים שצירפה הנתבעת, והגעתי למסקנה שאין בהם כדי להוכיח טענותיה. הנתבעת מבססת טענותיה על מסמך ביצוע פעולות, פקודת ניתוק וקיצור, פקמ"ק, בו מפורטות אחת לאחת כל הפעולות שיש לבצע במסגרת ביצוע העבודות (נספח א' לתצהיר עדני, נספח ז' לתצהיר קלוש). לטענתה ממסמך זה עולה שזרם החשמל בשנאי 4/7 F המזין את החשמל לבניין מס' 8 ברחוב כורזים, לא נותק.
אלא שבחינת המסמכים מעלה שאין בהם כדי להוכיח שלא בוצעו עבודות בשנאי 4/7 F כשם שאין בהם כדי להוכיח ששנאי 4/7 F הוא המספק חשמל לבניין מס' 8.
12. תחילה לקשר בין שנאי 4/7 F לבניין מס' 8. בפקמ"ק שצורף מפורטות הפעולות שיש לבצע במסגרת ביצוע העבודות, אך אין בו כדי לקשור בין מספרי הבתים למספרי השנאים הנזכרים. קשר זה מצאה הנתבעת במסמכים אחרים.
עזני, צרף לתצהירו את נספח ב', בו מפורטים הבניינים להם ניתנה הודעה על כוונה לנתק את זרם החשמל. אלא שלא רק שעזני העיד שמסמך זה אינו קשור אליו והוא אינו יודע לגביו דבר (עמ' 37 שורות 8 – 17), ולא רק שתאריך המסמך הוא 14.03.06, יותר מחודש לאחר מועד ביצוע העבודות, אלא שעל פניו, מדובר במסמך חלקי וחסר. המסמך שצורף לתצהיר עדני (כמו זה שצורף לתצהיר קלוש) כולל 3 עמודים בלבד, בכל אחד רשימה של 8 בתים מהם נותק זרם החשמל, סה"כ 24 בתים. כך, למרות שבתחתית המסמך נכתב שמספר הבניינים להם הופסק זרם החשמל הוא 75 בתים (ראה בשורת הסיכום בכל עמוד), משמע חסרים ממסמך זה עמודים רבים. לאור זאת אין לשלול את האפשרות שבאחד מאותם עמודים חסרים, מפורט גם בית מספר 8 ברחוב כורזים. אני ערה לכך שיתכן והעמודים האחרים מתייחסים לרחובות אחרים, אך בהיעדר כל איזכור או הסבר לכך שצורף מסמך חלקי בלבד, התהייה במקומה עומדת. יש להדגיש שעדני הודה בעדותו, כי אינו זוכר את העבודות עצמן, ועדותו נסמכת כל כולה על מסמכים בלבד (עמ' 35 שורות 24 – 29).
מסמך נוסף, הוא נספח ב' לתצהירו של קלוש, סכמה תפעולית, מעין מפה, המעידה לטענת קלוש, כי בית מספר 8 מוזן מהשנאי 4/7 F (סעיף 3 לתצהיר). בעדותו הבהיר קלוש שהקווים הכהים הנראים באותה סכמה מתארים את קווי המתח הנמוך, ומהם ניתן ללמוד אלו בתים מוזנים מכל אחד מהשנאים (עמ' 43). אלא שבאותה סכמה אין כל קו המחבר בין בניין מספר 8 לשנאי כלשהו, ויש רק קו מקווקו חלש. העד נתבקש להבהיר את הדברים, ולדבריו, "הקו המקווקו זה אני הוספתי..." (עמ' 43 שורות 26 – 30). משמע, מהמסמך עצמו, כפי שהוא, לא ניתן להסיק איזה שנאי מספק חשמל לבניין מס' 8, כפי שהודה העד עצמו בהמשך עדותו (עמ' 44 שורה 9 ואילך), ורק הקווקוו שהוסיף העד הוא הקושר בין השנאי לבניין. מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת כי מדובר במעשה חמור, של הצגת מסמך שעבר שינוי, כמסמך מקורי. יתרה מזאת, העד העיד שכדי לקשור בין השנאי לבניין מס' 8 יש לעיין ברישומים ולבדוק בשטח, ושאין בפניו את המסמכים הדרושים. בנסיבות אלו, ומשלא הובהר על יסוד מה הוסיף העד את אותו קווקוו, לא ניתן לבסס ממצאים עובדתיים על יסוד סכמה זו. ואכן, משנשאל העד איזה שנאי מזין חשמל לבית מס' 13, הוא טען שאין בידיו כלים לבדוק את הדבר, ועליו לבדוק זאת לפי כתובת, בית, עמוד וכיו"ב (עמ' 45 שורות 11 – 19).
המסקנה היא שלא הוכח ששנאי 4/7 F, שלפי הטענה לא נותק בו זרם החשמל, מספק חשמל לבניין מס' 8. לא למותר להוסיף כי בסיכומיה (למשל סעיפים 2, 6) טענה הנתבעת לראשונה שהשנאי המזין חשמל לבית מס' 8, הוא שנאי אחר שמספרו F3/7 * 4, ולא שנאי 4/7 F כפי שטענו העדים מטעמה (סעיף 3 לתצהיר קלוש, סעיף 4 לתצהיר עדני). אין מקום לטעון לראשונה בשלב הסיכומים, טענות עובדתיות חדשות העומדות גם בניגוד לטענות עדי הנתבעת עצמם.
13. הטענה הנוספת, לפיה זרם החשמל בשנאי 4/7 F לא נותק, גם היא לא הוכחה. כאמור, הנתבעת טוענת שהפקמ"ק שהוצא (נספח א' לתצהיר עדני) מוכיח שלא בוצעו עבודות בשנאי 4/7 F, שזרם החשמל בו לא נותק, ומכאן שהחשמל לבניין מס' 8 לא הופסק.
בצדק רב טען ב"כ התובעת שמדובר במסמך שלא ניתן להבינו, ושראוי היה להסביר את תוכנו בתצהיר העדות הראשית, ולא להסתפק בצירוף המסמך עצמו. עם זאת, אינני מקבלת טענתו, כי יש להתעלם מהמסמך. המסמך הוגש ללא התנגדות, והוא קביל. בנסיבות אלו, לא ניתן להתעלם מהאמור בו.
אלא שמהאמור במסמך עולה, לכאורה, ההיפך מטענת הנתבעת, ולכאורה עולה דווקא כי זרם החשמל בשנאי 4/7 F הופסק. לכאורה אמרתי, מאחר והמסמך צורף ללא כל הסבר, העד לא נחקר על הדברים בצורה מספקת, וכאמור, מדובר במסמך הקשה להבנה. סעיף א' לאותו מסמך מפרט אלו עבודות יש לבצע בשעה 08:30 בבוקר. סע"ק 3 מתייחס לעמוד 4/7 F (שלטענת הנתבעת מתייחס לבניין מס' 8), ונכתב בו כך: "בעמוד 4/7 א. לוודא שמופסק מנתק מ.ג. (= מתח גבוה – י.ר) ראש ולתלות שלט אזהרה. ב. להפסיק מנתק מ.ג. צדדי ותלות שלט אזהרה ולדווח לפיקוח".
על פניו, מתוכן ההוראה עולה שיש להפסיק את זרם החשמל בשנאי המצוי בעמוד זה, וזאת בניגוד לטענת הנתבעת שזרם החשמל בשנאי 4/7 F לא הופסק. העד עדני נתבקש להבהיר את הדברים, אך עדותו אינה משכנעת, ולא הבינותי טענתו כי "מופסק זה פתוח" (עמ' 40 שורה 23). יש לציין כי אותה הוראה עצמה, ובאותו הנוסח, מצוייה בהמשך סעיף א' ביחס לעמודים נוספים, לגביהם אין מחלוקת שזרם החשמל בהם כן נותק (ראה סע"ק 4 – 6). בהמשך המסמך, בסעיף ב', יש התייחסות נוספת לעמוד 4/7 F , ועתה נכתב כי בשעה 09:30, עם תום ביצוע העבודות, " בעמוד 4/7: א.ממנתק מ.ג. ראש להוריד שלט אזהרה ולחברו ולדווח לפיקוח ב. ממנתק מ.ג. צדדי להוריד שלט אזהרה ולחברו ולדווח לפיקוח". התייחסות נוספת לעמוד 4/7 F נמצאת בסעיף ד(3) למסמך, בו מפורטות פעולות נוספות שיש לבצע בסיום היום, בשעה 14:30. לאור האמור, ובהתחשב בכך שהמסמך שצורף אינו ברור ולא ניתן הסבר ראוי לגבי תוכנו, לא הוכיחה הנתבעת שלא בוצעו פעולות כלשהן בעמוד 4/7 F, ושאכן זרם החשמל בו לא נותק.
14. זאת ועוד. המסמכים שצורפו, אינם מעידים אלא על התכנון המקורי של אופן ביצוע העבודות, ואין בהם כדי ללמד מה אירע בפועל, כגון, עקב אילוצים שנוצרו בשטח. מכאן, שגם אם בהתאם לתכנון המקורי, זרם החשמל בעמוד 4/7 F לא אמור היה להיות מנותק, אין כל בטחון כי כך אירע גם בפועל. ואכן, העד עזני העיד שאם עקב אילוץ בשטח יבוצעו פעולות נוספות, הן לא יבואו לידי ביטוי במסמכים שהוכנו מראש, ויוצאו מסמכים משלימים (עמ' 36 - 37). הנתבעת לא הבהירה אם צורפו על ידה כל המסמכים הקשורים בביצוע העבודות, וגם לכן לא ניתן לדעת אם בסופו של יום, במהלך ביצוע העבודות, זרם החשמל לבניין מס' 8, נותק.
15. יש להוסיף שהנתבעת, בחרה שלא לפרט מה מהות העבודות שבוצעו על ידה באותו היום. כל שהובהר הוא שמדובר בעבודות שבוצעו בקו מתח גבוה. בנסיבות אלו טענת הנתבעת כי למרות שבאותו היום זרם החשמל בבניינים סמוכים, נותק, ולמרות שבאותו היום בוצעו על ידה בסמוך עבודות חשמל עלומות, אין כל אפשרות שאלו השפיעו על אספקת זרם החשמל לבניין הנדון, משכנעת עוד פחות.
16. כפי שכבר נאמר, הנתבעת לא הציגה כל הסבר חלופי לקרות השריפה. אכן כן, הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובעת. אינני מקבלת את הטענה שיש להורות על היפוך נטל הראיה, ואיני סבורה שנתקיימו התנאים המבססים את סעיף 41 לפקודת הנזיקין. הנטל להוכיח קיומם של תנאים אלו רובץ על התובעת, והיא לא הוכיחה קיומם. די בכך שאליבא דתובעת עצמה, הנזק נגרם כתוצאה מכשל במסך המחשב של המבוטחים, וממילא לא נתקיים התנאי לפיו: "הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו".
עם זאת, ולמרות שהנטל להוכחת התביעה רובץ על התובעת, אין להתעלם מכך שהנתבעת לא הציגה כל הסבר חלופי לפרוץ האש. זאת, למרות שלפי עדותו של קלוש, כבר סמוך למועד השריפה נודע לנתבעת שיש טענה שהיא האחראית לפרוץ האש (עמ' 43 שורה 1 – 14). מומחה הנתבעת הודה בעדותו כי כלל לא בחן מה היו הגורמים לאש, הוא אינו יודע מה גרם לאש, וכל תפקידו היה לבחון אם נפל פגם במתקני חברת החשמל.
אל מול חסר זה, שני מומחים נפרדים, מר סלוצקי מטעם התובעת, ומר שמואלי, מטעם כיבוי אש, הגיעו שניהם למסקנה אחידה, ולפיה, האפשרות הסבירה ביותר היא שנחשול מתח הוא שגרם לשריפה.
17. זה המקום להתייחס לחוות דעתו של מומחה הנתבעת. כאמור, המומחה העיד שכל שנתבקש הוא לבחון את תקינות מתקני הנתבעת במועד השריפה. אלא שאין כל טענה לפגם במתקני חברת החשמל, והטענה היא לנחשול מתח. אין בחוות דעתו של מרקוביץ, כדי לשלול מסקנה זו.
זאת ועוד. חוות דעתו של מרקוביץ בעייתית בשל מספר נסיבות נוספות. ראשית, לפי האמור בה היא מבוססת על ביקור במקום ביום השריפה, 05.02.06. אלא שלא רק שהעד קלוש, שהעיד שהוא זה שפנה למומחה מרקוביץ, העיד שהפנייה היתה מספר ימים לאחר מכן, אלא שמתוכן חוות הדעת עולה שהדבר אינו אפשרי, מאחר ובעת הביקור, מערכת החשמל בבניין כבר שוקמה. שנית, המומחה מרקוביץ העיד כי ערך את חוות דעתו מבלי לבקר בדירה בה אירעה השריפה, אלא רק בחדר המדרגות. בנסיבות אלו, המסקנה היא שחוות הדעת ניתנה מבלי שהמומחה ביקר במקום בו אירעה השריפה. שלישית, המומחה נתבקש לבדוק רק מה אחריותה של חברת החשמל, והוא לא ניסה כלל לתהות אחר גורמי השריפה.
טענתו העיקרית של מר מרקוביץ היתה שהארקה בדירה היתה לקוייה, ולפיכך, היא לא מנעה את התפתחות השריפה. מבלי להתייחס להסתייגותו של מר סלוצקי, לפיה הארקה לקוייה אינה יכולה לגרום לשריפה, אין מקום לקבל טענה זו. מר מרקוביץ ביקר בבניין (לא בדירה) לאחר השיפוץ שנעשה, ולפיכך, אין במסקנותיו, כדי להעיד על מצב הדירה בעת השריפה.
התוצאה היא שאין בראיות שהציגה הנתבעת כדי לשלול את מסקנות עדי התובעת.
18. טוענת הנתבעת כי מהראיות שהובאו עולה שהחשמל בבניין מס' 8 לא הופסק. טענה זו נסמכת הן על עדותו של השכן ויטלי סולקין שהעיד שבמועד השריפה הוא שהה בדירה ולא היו הפסקות חשמל, להבדיל מקפיצות וניתוקים, והן על האמור בחוות דעתם של סלוצקי ומאור, כי שוכרת הדירה העידה שהיא עזבה את הבית בשעה 09:00 בבוקר, והותירה את המחשב דלוק, משמע, בשעה זו היה עדין חשמל בבניין.
אינני מקבלת טענה זו. גם אם בשעה 09:00 היה חשמל בדירה, וגם אם לפי הודעות חברת החשמל, ניתוק הזרם נעשה כבר בשעה 08:30, אין בכך כדי לשלול ניתוק זרם החשמל לבניין מס' 8 בשעה מאוחרת יותר.
אשר לעדותו של סולקין. הרושם המתקבל מבחינת העדות הוא, שפרטים רבים אינם זכורים לעד, והוא עצמו העיד שנוכח הזמן שחלף, הוא אינו יכול להשיב על השאלות שנשאל (ראה למשל בעמ' 2 שורות 5, 12, 31; עמ' 3 שורה 9, 18 – 20). עדות העד גם אינה עקבית. תחילה העיד שביום השריפה היו תנודות וקפיצות בחשמל, והיו גם מקרים בהם "לשנייה נפסק חשמל וחוזר" (עמ' 12 שורה 12), אך לאחר מכן העיד ש"לא זוכר שהחשמל הופסק לגמרי" (עמ' 12 שורות 24 – 28). נראה כי לזיכרונו של העד, ביום השריפה לא היתה הפסקת חשמל כוללת בדירה, להבדיל מקפיצות במתח, עם זאת הוא עצמו אינו בטוח מה היה. הזיכרון החזק שלו מאותו היום הוא אירוע השריפה, ומעבר לזיכרון זה, העד אינו משוכנע בדבריו. לא ניתן על יסוד עדות זו, לקבוע ממצא פוזיטיבי כי לא היתה הפסקת חשמל בבניין באותו יום, וכלל לא ברור אם כשהעד מעיד שלזיכרונו הוא שהה בדירה, הוא אכן לא יצא כלל את הבית לאורך כל שעות היום.

19. טענה נוספת היא שמאחר והחשמל חודש בשעה 09:30 והשריפה פרצה רק בסביבות השעה 16:00, לא יתכן לקשור בין הדברים. אינני מקבלת טענה זו, ומספר טעמים לדבר. ראשית, גם אם התוכנית המקורית היתה לחדש את זרם החשמל בשעה 09:30, אין זה אומר כי כך אירע בפועל. שנית, הן בחוות דעתו של סלוצקי, והן בחוות דעתו של מאור נכתב ששכנים מסרו שהחשמל חודש רק בסביבות השעה 11:30. בחוות דעתו של סלוצקי נכתב גם ששכנים מסרו שכבר בסביבות השעה 12:00 הם החלו לחוש בריח של שריפה, אך לא ידעו מה מקורו. שלישית, גם אם השריפה התגלתה בסביבות השעות 15:00 – 16:00, אין זה אומר מתי היא פרצה. לא מן הנמנע כי היא פרצה שעות קודם לכן, או שהכשל אירע מספר שעות קודם, וחלף זמן מעת היווצרות הכשל, עד לפרוץ השריפה, ועד להתפשטות האש לעבר כלל הדירה, וגילוייה. רביעית, לכאורה, וכפי שכבר נאמר, מנספח א' לתצהירו של עדני, הפקמ"ק, עולה שבוצעו פעולות בזרם החשמל גם בשעה 14:30, ובשעה זו חודש זרם החשמל לשנאי 4/7 F, הוא השנאי המזין, לטענת הנתבעת, את בניין מס' 8, שם אירעה השריפה.

20. ועוד טוענת הנתבעת, כי אם אומנם נחשול מתח גרם לשריפה, ניתן היה לצפות שמכשירים נוספים יינזקו, אך מתברר שלא ניזוק כל מכשיר נוסף. גם טענה זו אינה משכנעת. ראשית, יתכן שנפגעו מכשירים נוספים, ואין על כך מידע. שנית, הנתבעת לא צירפה כל ראייה להוכחת טענתה כי לא הוגשו תלונות נוספות על פגיעות שכאלו. הדבר עלה בסיכומים, אך לא בשלב הראיות, וזאת למרות שמטעם הנתבעת העיד מר קלוש, מנהל מחלקת תלונות מחוז דן. שלישית, תהייה זו לא הוצגה לשלושת המומחים שהעידו מטעם התובעת, ולא ניתנה להם ההזדמנות להתייחס אליה. ולבסוף, גם אם לא נפגעו מכשירי חשמל נוספים, אין בכך כדי לאיין את מכלול הראיות שהובאו, כמפורט לעיל.

מסקנת הדברים
21. סיכומם של דברים. על התובעת להוכיח תביעתה על פי מאזן ההסתברויות. אין מחלוקת שבתאריך 05.02.06 פרצה שריפה בדירה מס' 3 בבניין מס' 8 ברחוב כורזים בתל אביב. אין גם מחלוקת שמוקד השריפה הוא במסך המחשב הדירתי.

מהראיות עולה שבאותו יום נותק זרם החשמל בבניינים סמוכים ברחוב כורזים. עוד עולה שבאותו היום בוצעו עבודות חשמל באזור, ושהעבודות שבוצעו הן עבודות בקו מתח גבוה. המומחים כולם הסכימו, שעבודות בקו מתח גבוה יכולות להשפיע על מספר רב של צרכנים, ועל אזור נרחב. מהות העבודות שבוצעו, לא הובהרה. מוקד האש הוא מסך המחשב, היינו מכשיר חשמלי, והוא נותר דולק לכל אורך שעות היום, והוזן מרשת החשמל. דיירת הדירה לא היתה בביתה כל אותו היום, ומכאן שלא בוצעה על ידה כל פעולה עובר לפרוץ האש. לא רק מר סלוצקי, מומחה התובעת, הסיק שהנסיבות מעלות סבירות גבוהה שהשריפה פרצה עקב נחשול מתח, אלא כך סבר גם מר שמואלי, מומחה לחקירת דלקות מטעם כיבוי אש, שהוא מומחה בלתי תלוי.

הראיות שהביאה הנתבעת לשם הוכחת טענתה, כי למרות שבבניינים הסמוכים הופסק זרם החשמל, בבניין מס' 8 לא הופסק הזרם, אינן משכנעות, לא באשר לטענה לפיה בניין מס' 8 מוזן משנאי על עמוד 4/7 F, ולא לעניין הטענה שזרם החשמל בעמוד 4/7 F, לא נותק.

בסופו של יום, אין להתעלם מסמיכות הזמנים והמיקום, בין ביצוע עבודות ברשת החשמל ברחוב כורזים ובין פרוץ האש. אין להתעלם גם מהקשיים בראיות שהציגה הנתבעת, ומהיעדר כל הסבר אחר לפרוץ האש.

לאור האמור אני קובעת שהשריפה נגרמה כתוצאה מכשל שהתחולל במסך המחשב, ושנוצר כתוצאה מתופעת מעבר שהתפתחה, בעת החזרת מתח החשמל לבניין לאחר שהופסק קודם לכן.

22. כפי שכבר נאמר, המחלוקת היחידה שהועמדה להכרעה, היתה הגורם לשריפה, ולא עלו כל טענות נוספות. גם השאלה (שנדונה לא אחת בפסיקה) אם יש לייחס לנתבעת אחריות לנזקים שנגרמו עקב שינויים במתח החשמל, לא הוצבה כפלוגתא בין הצדדים, ולא נטענו לגביה כל טענות. בנסיבות אלו, איני נדרשת לה.

אציין רק, למעלה מהדרוש, כי גם הנתבעת אינה חולקת על חובתה ליידעה את הצרכנים מראש אודות הפסקת חשמל יזומה. הנתבעת גם נוהגת לעשות כן בפועל, וכך נהגה גם בענייננו. אלא שלגבי בניין מס' 8, לא כך נעשה, וגם הנתבעת מודה שהיא לא נתנה לצרכנים בבניין זה, כל הודעה מוקדמת. ממילא, לא יכולה להיות מחלוקת כי הצרכנים המתגוררים בבניין מס 8 לא יכלו לדעת על הפסקת החשמל היזומה ולהיערך לקראתה.

23. הנתבעת הודיעה שאין מחלוקת לגבי היקף הנזק שנגרם. הנזק גם הוכח בפועל בחוות דעת המומחים מטעם התובעת. הוכח גם שהתובעת שילמה למבוטחים את תגמולי הביטוח הנתבעים על ידה (ראה חוות דעת המומחים, עופר לוי ויוסף גולדקלנג, ותצהירו של נציג התובעת, שהוגשו בהסכמה).

24. התוצאה היא שאני מקבלת את התביעה. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 109,916 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד תשלום בפועל, ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק, ושכ"ט עו"ד בסך 16,000 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל - שריפה

  2. שריפה עבודות חשמל

  3. ביטוח שריפה אליהו

  4. תביעה על שריפת עסק

  5. שריפה בחולון - ביטוח

  6. שריפת רכב סיאט

  7. ביטוח שריפה בארון חשמל

  8. כוויות קשות עקב שריפה

  9. שריפת מכונית - טוטלוס

  10. שריפה בבית קפה - ביטוח

  11. האם מזגן גרם לשריפה ?

  12. נכות פלסטית בגלל שריפה

  13. שריפה בגלל תיקון

  14. שריפה בגלל מחשב

  15. החלפת אלטרנטור - שריפה

  16. שריפה במלון במהלך חופשה

  17. חוק למניעת שריפות בשדות

  18. שריפה בגלל ריתוך סורגים

  19. מי אחראי לשריפה ? תביעה

  20. שריפה בדירה שכורה

  21. החרגת ביטוח שריפה

  22. שריפת גופות בישראל

  23. צו ייצור אבק שריפה

  24. נזק לרכב חונה בגין שריפה

  25. שריפה דירה לאחר הסכם מכר

  26. ביטוח משכנתא שריפה

  27. שריפה במפעל - ביטוח

  28. שריפה של מכונית – פיצויים

  29. גורמים לשריפה - רכב

  30. על מי אחריות לפרוץ שריפה ?

  31. שריפת מטעים בקיבוץ - ביטוח

  32. שריפה בלוח חשמל בבית

  33. חלוקת אחריות נזקים של שריפה

  34. תביעת שיבוב נגד אחראי לשריפה

  35. שריפה באשמת שוכר – מה הדין ?

  36. שריפה ברכב טויוטה קורולה

  37. כוויות חייל - שריפה בטנק

  38. ביטוח שריפת רכב - חוטי חשמל מנוע

  39. שריפת רכב לאחר תיקון במוסך

  40. פיצוי כספי בגין גרימת שריפה

  41. שריפה בגלל סיבה לא ידועה - ביטוח ?

  42. שריפה של מכוניות – תביעה נזקי שריפה

  43. שריפה של מכונית – חוות דעת חוקר שריפות

  44. תביעת שיבוב - שריפה של רכב בגלל תקלה עצמית

  45. שיפוץ דירה בשכירות מוגנת לאחר שריפה

  46. דליפת דלק - שריפה במהלך תדלוק רכב בתחנת הדלק

  47. שריפת נכס – אי קיום דרישות מכבי אש - ביטוח ?

  48. תביעת שוכר נגד המשכיר בגין רכוש שניזוק בשריפה

  49. שריפה בדירה בשכירות - תביעת בעל הדירה נגד השוכרים

  50. רכבו של התובע נפגע קשות כתוצאה משריפה שפרצה ברכבו של הנתבע

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון