שכר טרחת עורך דין - מעמד במשרד הפנים

דוגמא לפסק דין בנושא שכר טרחת עורך דין - מעמד במשרד הפנים: בפניי תביעה כספית. 1. התובעת היא עורכת דין. הנתבעים הם בני זוג. התביעה היא לתשלום שכר טירחה בגין שירותים שנתנה התובעת לנתבעים, על פי הטענה. 2. אין מחלוקת, כי ביום 7.8.09 הנתבע פנה לתובעת לשם קבלת שירותים משפטיים. השירותים נגעו לשני עניינים: (א) שדרוג מעמדם של ילדי הנתבעים. (ב) בקשה לאיחוד משפחות. באותו מועד שילם הנתבע לתובעת סך של 5,000 ₪. הוא חתם על התחייבות. במסמך, התחייב הנתבע לשלם לתובעת סכום של 250 דולר, בצירוף מע"מ, בגין כל אחד מארבעת ילדיו. הוא התחייב לשלם סך של 1,000 דולר בגין הבקשה לאיחוד משפחות. הוסכם, כי התשלום יהיה בגין השגת התוצאה של שדרוג מעמד או קבלת אישור לאיחוד משפחות (סעיף 1 למסמך). 3. התביעה שבפניי היא לסכום השווה ל - 2,000 דולר, בצירוף מע"מ, בגין פעולותיה של התובעת בעניינים האמורים. 4. הנתבע טוען, כי אינו חתום על העמוד הראשון של המסמך, ואינו מסכים לתוכנו (סעיף 2, תצהיר התנגדות). אין בידי לקבל טענה זו. מדובר במסמך שלם. הנתבע חתום בשולי העמוד השני שלו. גם התובעת חתומה באותו מקום. אין זה סביר כי החתימה משקפת הסכמה לחלקו הקטן של המסמך, המצוי בעמוד השני. החתימה על מסמך משקפת, ברגיל, הסכמה לכלל תוכנו. הדברים אמורים גם בעמוד הראשון למסמך האמור. יוצא, כי האמור לעיל מחייב את הנתבע. 5. סעיף 3 למסמך ההתחייבות קובע (בתרגום לעברית שצורף על ידי התובעת), כי "אני מצהיר בזה, שמודע לי שסכום ההתחייבות הנ"ל (היינו, הסכומים המפורטים לעיל - ע.ש.), לא קשור באיזה סכום שניתן לעו"ד, או שישולם לעו"ד לאה צמל תמורת עבודה או הוצאות אחרות בגין תיק זה". הניסוח של ההוראה, לפחות בתרגום לעברית, מסורבל. היא אינה מתייחסת באופן מפורש וברור לסכום של 5,000 ₪ ששולם במועד החתימה על ההתחייבות. עם זאת, גם בהינתן העובדה שמדובר במסמך אחיד שנוסח על ידי התובעת או מי מטעמה, מקובלת עלי טענת התובעת כי כוונת הדברים היא שהסכומים המפורטים במסמך ההתחייבות, בגין השגת התוצאות שפורטו, מצטרפים לכל סכום אחר ששולם או ישולם לתובעת, ואינם כלולים בסכום כאמור. 6. לא למותר לציין, כי הנתבע לא טען בתצהירים שהגיש לאי בהירות כלשהי בהוראה האמורה. טענתו בהתנגדות היתה, כמוסבר לעיל, כי הוא אינו כבול כלל בהוראה האמורה, לה לא הסכים ועליה לא חתם. דחיתי טענה זו. 7. לא למותר לציין גם, כי לא נסתרה בחקירת התובעת הטענה שבתצהירה (בפיסקה 5, סיפא), כי הסבירה לנתבע שהתשלום נשוא ההתחייבות בא בנוסף לסכום ששילם בסך של 5,000 ₪ (ראו גם פיסקה 5(ג) לתצהיר). 8. אוסיף, כי הנתבע נקלע לאי התאמה בכל הנוגע לסכום האמור של 5,000 ₪. בתצהיר ההתנגדות הכחיש, כי הסכים לשלם שכר טירחה של 2,000 דולר לתובעת (פיסקה 2). טענתו היתה, כי שילם לתובעת סך של 5,000 ₪ (פיסקה 4). ניתן להבין כי לשיטתו, מיצה תשלום זה את חבותו כלפי התובעת. 9. בתצהיר העדות הראשית של הנתבע הועלתה טענה חדשה. עתה נטען, כי הנתבע התחייב לשלם 2,000 דולר, וכי הסכום של 5,000 ₪ הוא על חשבון הסך האמור (בפיסקה 4). על פי שיטה זו, נותרה חבות של 2,000 ₪ של הנתבע כלפי התובעת (שם). לא אוכל לקבל גירסה זו. היא מנוגדת לגירסה הראשונית שהועלתה בהתנגדות. אין בפניי הסבר סביר לכך. היא גירסה כבושה. אין הסבר סביר גם לכך. הגירסה מנוגדת גם לתוכנו של המסמך, המלמד כי החבות של 2,000 דולר היא חבות מותנית בתוצאה. מחלקים בעדותו של הנתבע עולה בהקשר זה כי לשיטתו 2,000 דולר הינם 5,000 ₪. טענה זו אינה תואמת את שערו היציג של הדולר במועדים הרלוונטיים. אני דוחה, אפוא, גירסה זו של הנתבע. 10. יוער, בתוך כך, כי הנתבע נקלע לקושי נוסף, כאשר טען כי לא קיבל קבלה (בפיסקה 6). מן החומר עולה, בניגוד לטענה זו, כי הופקה קבלה, במועד האמור (7.8.09). 11. מן החומר שבפניי עולה, כי ביום 29.12.10 הודיע משרד הפנים לתובעת על שדרוג מעמדם של ילדי הנתבעים. הדבר היה ימים בודדים לאחר שהנתבע הודיע לתובעת על הפסקת הייצוג (20.12.10, פיסקה 7 לתצהירו). הוצג בפניי חומר המלמד על פעולותיה של התובעת להשגת המטרה האמורה (ראו פיסקה 6 לתצהיר התובעת, ונספח ד' לאותו תצהיר). עולה מן החומר, כי התוצאה נשוא ההתחייבות הושגה, כתוצאה מפעולות התובעת. משכך, חב הנתבע לתובעת סך של 1,000 דולר, בצירוף מע"מ כדין, בגין עניין זה. 12. תוצאה זו אינה משתנה גם נוכח העובדה, שהתובעת חתמה ביום 20.10.10 על מסמך לפיו היא אינה מתנגדת לכך שהנתבע יעבור לעורך דין אחר. התובעת גם מסרה בידי הנתבע את התיק הנוגע לעניינו. אין בכל אלה כדי להצביע על ויתור של התובעת על זכות כלשהי לתשלום, ככל שכזה מגיע לה מן הנתבע. העברת טיפול לחוד, וחבות בשכר טירחה לחוד. טענת הנתבע, כי היה מדובר בגמר חשבון (פיסקה 7 לתצהירו), אינה מגובה בתיעוד אלמנטרי מתבקש. 13. באופן דומה, לא ניתן להסיק מסקנה בדבר ויתור כאמור מכך שהתובעת השיבה לנתבע סך של 1,800 ₪, אותו קיבלה ממנו בגין אגרה לצורך הגשת עתירה בנושא איחוד משפחות (ראו בפיסקה 7 לתצהיר הנתבע בהתנגדות; ראו גם דיון בעניין זה להלן). משלא הוגשה העתירה, השבת הסכום היתה מתבקשת. היא אינה מלמדת על היעדר טענות לחבות כלשהי כלפי הנתבע. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח העולה מתצהיר התובעת (פיסקה 9), לפיו הסבירה לנתבע עניין זה. 14. אשר לבקשה לאיחוד משפחות. בקשה זו נדחתה על ידי משרד הפנים (נספח נ/2 לתצהיר הנתבע, 24.11.10). אין מחלוקת, כי בהמשך לכך היתה כוונה להגיש עתירה מינהלית בנושא זה, באמצעות התובעת. הנתבע טוען, כי התובעת לא עשתה דבר בעניין, כי הזמן להגשת עתירה התקצר והלך, ולכן הפסיק את הייצוג על ידה ביום 20.12.10. 15. התובעת טוענת אחרת. לגירסתה, רק ביום 10.12.00 הודיע הנתבע על רצונו להגיש עתירה. 10 ימים אחרי כן ביקש להפסיק את הטיפול בתיק (ראו בפיסקה 8(ז) לתצהיר התובעת). התובעת סומכת טענה זו על תרשומות שצורפו לתצהירה (ראו נספח ה' לתצהיר האמור; ראו גם תצהיר עו"ד יסמין ברהום). בעיון בתיק לא נמצאה התרשומת הנטענת המתייחסת ליום 10.12.00. חרף זאת, אני מעדיף את גירסת התובעת בנקודה זו, על פני עדותו של הנתבע. גירסת התובעת נתמכת בקבלה שצורפה לתצהירה, המלמדת כי רק ביום 10.12.10 נתקבל מן הנתבע סך של 1,800 ₪ בגין אגרת ההליך. לכך מצטרפת העובדה, שגירסת הנתבע עוררה, כמוסבר, קשיים לא מבוטלים. 16. עם זאת, אין בכך כדי להצביע על זכותה של התובעת לשכר טירחה נוסף של 1,000 דולר בגין נושא איחוד המשפחות. על פי כתב ההתחייבות, שכר הטירחה היה מותנה בתוצאה. התוצאה לא הושגה. זו אף זו, לא הונחה תשתית, ולו לכאורית, המלמדת כי אילו היתה מוגשת עתירה, קיימת הסתברות משמעותית כי התוצאה היתה מושגת. בהקשר זה אציין, כי הנימוק לדחיית בקשת הנתבע לעניין זה נבע מסיבות ביטחוניות. בנסיבות אלה, התובעת אינה זכאית לשכר טירחה בגין עניין זה. 17. לא נעלמה בהקשר זה מעיני הוראת סעיף 7 להתחייבות, לפיה במקרה שהתובע יבקש להעביר את התיק לעורך דין אחר, הוא מתחייב לשלם את מלוא שכר הטירחה של התובעת בתוספת מע"מ. אין בהוראה זו כדי להקים לתובעת זכות לשכר טירחה, מקום בו לא הוכחה התקיימותו של התנאי בו הותלתה מעיקרה הזכות האמורה. בנסיבות שתוארו לעיל, בהן קיימת אי בהירות ממשית בכל הנוגע לעצם האפשרות להתקיימות התנאי, אין לפרש את ההוראה האמורה באופן המקנה לתובעת זכות אוטומטית למלוא התשלום האמור, במצב של מעבר לעורך דין אחר. בפירוש כאמור יש יסוד מקפח, ואף עונשי. אין כל סיבה לקבלו. הדברים אמורים ביתר שאת בשים לב לכך שמדובר על פני הדברים בהסכם אחיד, שנוסח על ידי התובעת או מי מטעמה, ולנוכח פערי ההבנה והידע המובנים בין התובעת, עורכת דין, ובין הנתבע, לקוחה. נוכח שיקולים אלה, אני דוחה את התביעה לעניין זה. 18. התביעה מופנית גם כלפי הנתבעת. הנתבעת אינה חתומה על ההתחייבות. אין תשתית עובדתית המלמדת כי הסכימה לתנאיה. יפוי כוח לתובעת, אשר צורף על ידה, נחתם על ידי הנתבע בלבד. בנסיבות אלה, אין בסיס חוזי לתביעה זו. הואיל ומדובר לשיטת התובעת בתביעה חוזית (פיסקה 20 לתצהיר התובעת), ולא לשכר ראוי, די בכך על מנת לדחות את התביעה נגד הנתבעת. 19. התובעת מבקשת, באופן חלופי, לבסס את תביעתה נגד הנתבעת על דיני עשיית עושר ולא במשפט (ראו פיסקה 23 לתצהירה). גם תביעה זו לא אוכל לקבל. אכן, הוצגו חומרים המלמדים על ביצוע פעולות בשם הנתבעת. עם זאת, לא הונחה תשתית המלמדת, כי מנקודת המבט של דיני השכר הראוי, זכאית התובעת מן הנתבעת לסכום כלשהו, בנוסף לסכום ששולם לה בשיעור של 5,000 ₪. הדברים אמורים גם ביחס לפירוט פעולותיה של התובעת (פיסקה 6 לתצהירה, ביחד עם נספחים ג' וד' לתצהיר האמור). יוצא, כי יש לדחות את התביעה, בכל הנוגע לנתבעת. התוצאה א. התביעה נגד הנתבע מתקבלת בחלקה. הנתבע ישלם לתובעת סך של 1,000 דולר, על פי השער היציג ביום 29.12.10 (3.58 ₪ לדולר). מתקבל סכום של 3,580 ₪. בצירוף מע"מ כדין, מתקבל סכום של 4,135 ₪. לסכום זה יש לצרף הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד ליום פסק הדין. בסך הכל יוצא, כי על הנתבע לשלם לתובעת, נכון ליום פסק הדין, סך של 4,403 ₪. סכום זה ישולם עד ליום 9.8.12. ב. הנתבע ישלם לתובעת גם הוצאות משפט, בסך של 731 ₪ (בגין אגרה), ושכר טירחת עורך דין בסך של 1,000 ₪. לסכום אחרון זה אין לצרף מע"מ. הוא משקף את הסכום שנפסק, את היחס בינו ובין הסכום שנתבע, את מכלול הקביעות לעיל, ואת היקף העבודה שנדרשה בתיק. גם סכומים אלה ישולמו עד ליום 9.8.12. ג. התביעה נגד הנתבעת נדחית. משרד הפניםשכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דין