צו הריסה למבנה נטוש

דוגמא להחלטה בנושא צו הריסה למבנה נטוש: בפני בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה, מכוח סעיף 212 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965. עניינה של בקשה זו במבנה הנמצא בתוך מקבץ בן שלושה מבנים בשטח פתוח, על אדמות מדינה, הנמצא בתוך שטח אש מוכרז, צפונית מזרחית לכביש 31, ומזרחית לכביש 316. כעולה מעדות הפקחים בפני, תצהירו של הפקח אילן אוחיון והתמונות שהוצגו לעיוני, המבנה נחזה כנטוש, וניתן להתרשם מן התמונות כי אכן מדובר במבנה הרוס בחלקו, פנוי מכל חפץ (קיימות תמונות של פנים המבנה), ולמעשה המבנה נראה כמט לנפול. ראוי לציין כי למבנה אף אין גג וקירותיו שבורים בחלקם, ובתוך המבנה עצמו, על ריצפתו פזורה פסולת בניין. העיון בתצלום האוויר מלמד כי המקבץ נמצא בתוך שטח פתוח לחלוטין. מעדויות הפקחים בפני היום, ומהתצהיר שהוגש, ולאור האמון שאני נותן בעדויות הפקחים שהעידו בפני, אני קובע כי נעשו מאמצים של ממש לאתר את בוני המבנה או בעליו. לצורך הדיון היום בוצעו בשתי הזדמנויות שונות הדבקות על גבי מקום בולט על קירות המבנה של מעטפות ובהן העתק הבקשה, החלטות בית המשפט, והזמנה לדיון בפני היום. ראוי לציין, כי גם על המעטפה נרשם בצורה גדולה ומובלטת דבר קיום הדיון היום והזמנה לכל בעל עניין להתייצב. משלא התייצב היום איש, חרף ההזמנות שהושארו על גבי המבנה, הרי שנאלצתי לקיים את הדיון במעמד צד אחד, ונוכח עובדה זו אף ביקשתי את הפקח להעיד על תצהירו, וכן את הפקח הנוסף להעיד על הפעולות שעשה. ראוי לציין כי הפקחים אף נשאלו שאלות על ידי בית המשפט. מעדותם של הפקחים בפני, התרשמתי ממהימנותם, ונותן אני אמון באמור על ידי הפקח אוחיון בתצהירו ובעדותו בפני, ובפקח כהן, בעדותו בפני, באשר לניסיונות לאתר את בעלי/בוני המבנה כמו גם באשר למצב המבנה והעובדה כי מדובר במבנה נטוש. בבקשתה בכתב ובדיון בפני, ביקש ב"כ המבקשת כי אורה על הריסת המבנים מכוח סעיף 212 לחוק. דיון סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובע: " הריסה ללא הרשעה: נעברה עבירה בבנין לפי פרק זה, ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף 205, רשאי הוא לצוות כן אף ללא הרשעה, ובלבד שחלה אחת הנסיבות האלה: (1)   אין למצוא את האדם שביצע את העבירה; (2)   אי-אפשר או בלתי מעשי הוא למסור לו הזמנה לדין; (3)   מי שהיה בעל הבנין בשעת ביצוע העבירה וביצע אותה איננו בעל הבנין עוד; (4)   אין להוכיח מי ביצע את העבירה; (5)   מי שביצע את העבירה מת או איננו בר-עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות את פעולתו חוקית." דומה כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי המבנה נבנה ללא היתר, ובכל מקרה, נותן אני אמון במצהיר בעניין זה. נחה דעתי, כי אכן עשתה המבקשת כל אשר ניתן על מנת לאתר את בוני המבנים או המשתמשים בהם ולמסור להם הזמנה כדין. נחה דעתי, כי לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבירה, ולמעשה גם ככל הנראה, לא ניתן להפריך טענת הגנה אפשרית לו הייתה עולה של התיישנות. בנסיבות אלה, דומה כי אכן לא ניתן להורות על הריסה לאחר הליך משפטי כנגד עבריין, מכוח סעיף 205 לחוק, ומשלא ניתן לקיים הליך שכזה, הרי שהסעד היחיד לו יכולה לעתור המבקשת, הוא מכוח סעיף 212 לחוק. הגם כך, אם באשר להריסה מכוח סעיף 205 לחוק, הכלל הוא כי משהורשע אדם בביצוע עבירה לפי חוק זה של בנייה ללא היתר, יהרס המבנה, שונים הם פני הדברים בהריסה מכוח סעיף 212 לחוק. בהליך שכזה, נוכח העובדה שלא התקיים הליך שיפוטי, נקבע, מעין "שסתום ביטחון", הדורש רכיב נוסף מעבר לעובדה שהמבנים נבנו ללא היתר. רכיב זה הוא העניין הציבורי שבהריסה. ככלל, בניגוד להריסה לפי סעיף 205, לא יהיה די בבנייה ללא היתר, כשיקול יחידי כדי להכריע את הכף בזכות מתן צו הריסה; ועל בית המשפט, בהליך לפי סעיף 212, לבחון אם בנסיבות הענין מחייב הענין הציבורי את הריסת המבנה. בע"פ 3490/97 אליהו יצחק נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כפר סבא, פ"ד נב(1), 136 , 141-142 (1998), נאמר, בין השאר: "לשיטתי, יש להבחין בין סמכותו של בית המשפט להורות על הריסה לפי סעיף 205 לחוק התכנון - בעקבות הרשעה באחריות להקמת מבנה ללא היתר - לבין הסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 212 לחוק התכנון להורות על הריסת מבנה שהוקם ללא היתר, ללא קשר להרשעה. תכליתו של צו הריסה לפי סעיף 205 הנ"ל היא, להחזיר את המצב לקדמותו ולסלק מבנה שהוקם תוך הפרת החוק לבל ימצא חוטא נשכר; בעוד שתכליתו של צו הריסה לפי סעיף 212 הנ"ל היא, שמירת הסדר הציבורי ומניעת מטרד מן הציבור בשל עצם קיומו של מבנה בלתי חוקי. לא בכדי מדבר סעיף 205 הנ"ל ב"אמצעים נוספים" לענישתו של עבריין בנייה; ואילו סעיף 212 האמור מדבר ב"הריסה ללא הרשעה", לאמור - שאין בה משום נקיטה באמצעים כנגד עבריין בנייה, אלא בהסרת "מכשול" לרבים במובן הרחב של המושג. צו הריסה לפי סעיף 205 לחוק התכנון מכוון כנגד העבריין; בעוד שצו הריסה לפי סעיף 212 לחוק האמור מכוון כנגד ה"מבנה" שהוקם שלא כחוק. כאשר מדובר בהריסה מכוח הסמכות שבסעיף 205 לחוק התכנון, די לה לתביעה בקיומה של הרשעה בהקמת מבנה ללא היתר; והכלל שקבע בית משפט השלום כנקודת מוצא למתן צו ההריסה במקרה דנן - "אכן, בדרך כלל בנין שנבנה ללא היתר דינו להיהרס" - כוחו יפה בהקשר זה. ברם, כאשר מדובר בבקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה - לפי סעיף 212 לחוק התכנון - שונים פני הדברים. בהקשר זה, אין די לה למדינה בהוכחה כי נתקיימו התנאים המקימים את הסמכות לצוות על ההריסה ועליה להוכיח כי בנסיבות הענין ישנה הצדקה ליתן צו כזה מטעמים של "ענין ציבורי" חשוב; כאשר בפני המתנגד למתן הצו פתוחה האפשרות להציג שיקולים התומכים בהתנגדותו. צו הריסה ינתן רק במקום ששיקולי ה"ענין הציבורי" גוברים על השיקולים האחרים שמציג המתנגד. העובדה שהמבנה נושא הבקשה הוקם ללא היתר, מהווה תנאי יסודי לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 212 לחוק התכנון; ומקובל עלי שעצם הקמתו של המבנה שלא כחוק מהווה שיקול נכבד להריסתו". ברע"פ 3407/03 עופר ירושלמי נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(2), 2416 , 2417 (2003), חזר בית המשפט העליון על מבחנים אלו. במקרה דנן, מדובר בשטח פתוח המשמש כשטח אש מוכרז, הבנייה שבוצעה בו אינה תואמת את תוכנית המתאר ואינה תואמת את יעודה של הקרקע, כעולה מן הראיות שהוגשו. לא זאת אף זאת, גם כאשר מדובר בשטח פתוח ואולי בעיקר כאשר מדובר בשטח פתוח, הותרת מבנים שנבנו שלא כחוק על תילם, תיצור בסופו של יום אנדרלמוסיה תכנונית, תפגע באינטרס הציבורי של הותרת שטחים פתוחים, ובמקרה דנן, אף באינטרס הציבורי הנובע מייעודה של הקרקע לשמש כשטח אש. לא זאת אף זאת, הותרת מבנים שנבנו שלא כחוק על אדמה אשר לא נרכשו בה הזכויות כחוק, על תילם, תביא לתוצאה שחוטא יצא נשכר: "יהיו, איפוא, מקרים שבהם יגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה ליתן צו הריסה לפי סעיף 212 הנ"ל בשל כך, שבנסיבות המיוחדות למקרה, עומדת הותרת המבנה הבלתי חוקי על כנו בניגוד זועק "לאינטרס הציבורי שחוטא לא יצא נשכר"; יהיו מקרים שבהם תהיה הצדקה למתן הצו במניעת ה"אנדרלמוסיה" שיוצרת בניה ללא היתר; ויהיו מקרים שבהם תימצא ההצדקה למתן הצו ב"מטרד" שיוצר המבנה שנבנה שלא כחוק." (ע"פ 3490/97 אליהו יצחק נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כפר סבא, פ"ד נב(1), 136 , 142-143 (1998)). סוף דבר, משנחה דעתי כי מדובר במבנה שנבנה ללא היתר, ומשקבעתי כי המבנה נטוש, ומשמצאתי כי על פי הראיות שהוצגו בפני, עשתה המבקשת כל שניתן לאתר את בעל העניין במבנה ללא הועיל, אני מקבל את הבקשה וניתן בזאת צו להריסת המבנה, כמבוקש בבקשה. הריסת מבנהצו הריסהצוויםמבנה