פטירת מומחה מטעם בעל דין

דוגמא להחלטה בנושא פטירת מומחה מטעם בעל דין: לפני מונחת בקשה לאשר הגשת חוות דעת חליפית מטעם התובע (להלן: "המבקש") היות שהמומחה מטעמו הלך לעולמו. הרקע לבקשה: המבקש הגיש ביום 11.02.08 כתב תביעה כנגד המשיב (הנתבע) על סך 2,256,274 ₪ אשר עניינה בנזקים שנגרמו לו כתוצאה מרשלנות הנתבע אשר היה רו"ח של המבקש בזמנים הרלוונטיים לתביעה. לצורך הוכחת הנזקים הנטענים על ידו צירף המבקש לכתב תביעתו חוות דעת מומחה, אשר נערכה על ידי רו"ח יוסי מייזלס ז"ל - נספח א' לכתב התביעה (להלן: חוות הדעת המקורית"). ביום 15.02.10 הוגשה על ידי המשיב חוות דעת מומחה נגדית, אשר נערכה על-ידי רו"ח יגאל רופא (להלן: "חוות הדעת הנגדית"). ביום 25.07.10 מונה בהסכמת הצדדים רו"ח אלכס הילמן כמומחה מטעם בית משפט. ביום  26.10.10, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להחלפת המומחה על פי שיקול דעת בית המשפט, היות שקיימים יחסי ידידות בין התובע לרו"ח אלכס הילמן. ביום 02.11.10 מונה רו"ח ראובן אינהורן כמומחה מטעם בית משפט וביום 28.02.11 הוגשה  חוות דעתו (להלן: "חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט"). מעיון בחוות הדעת ניתן ללמוד, כי לצורך הכנת חוות הדעת העבירו באי כוח הצדדים מסמכים וביניהם: כתב התביעה (כולל נספחים), חוות הדעת של רו"ח מייזלס מטעם התביעה, כתב הגנה (כולל נספחים), חוו"ד של רו"ח יגאל רופא, תצהירים וכן התקיימה פגישה ביום 03.02.11, עם ב"כ הצדדים ועם רו"ח מטעמם לצורך קבלת הסברים והבהרות. ביום 12.09.11 במעמד הדיון, ביקש המבקש להגיש חוות דעת אחרת מטעמו היות ועורך חוות הדעת רו"ח מייזלס הלך לעולמו. בהמשך, לאור החלטות בית משפט הוגשה בקשה מפורטת על ידי המבקש למתן חוות דעת נוספת מטעמו בצירוף חוות דעת חליפית.       מכאן הבקשה שלפני: נימוקי הבקשה וההתנגדות לה: נימוקה העיקרי של הבקשה הינו מניעת עיוות דין חמור מן הטעם, כי לאור פטירתו של עו"ד מייזלס לא תהיה בידי המבקש היכולת להבהיר את ממצאי חוות הדעת לבית המשפט ולמומחה אשר מונה מטעם בית משפט.   רו"ח מייזלס לא יוכל להסביר ולהגן על חוות דעתו ורכיביה ברמה החשבונאית ומקצועית, בדבר הנזקים החשבונאיים אותם הסב המשיב למבקש ברשלנותו, ופעולות אותן יכול היה לבצע ואשר לו היה נוהג במקצועיות המוטלת עליו, סכום חובו של התובע למס הכנסה היה לכל היותר בסך של 190,710 ₪.     עוד מוסיף המבקש, כי טרם החל שלב שמיעת הראיות, ההליך מצוי בשלב של קדם משפט שני ובין לבין התקיימו ישיבות גישור. המבקש טוען, כי ניתנה הסכמתו לזהות המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש ולא למינויו. כמו-כן, חוות הדעת המקורית אינה שלמה ואין לה ערך ראייתי ללא העדת המצהיר. המשיב מתנגד להגשת הבקשה, לאור השיהוי הרב בהגשתה. מציין המשיב, כי רו"ח מייזלס נפטר בחודש ספטמבר 2010 כשמומחה מטעם בית משפט מונה ביום  02.11.10, כחודש לאחר מועד פטירתו. חרף זאת, המבקש לא ביקש להחליף את חוות הדעת מטעמו ו/או להוסיף חוות דעת חדשה במועד מינוי המומחה על ידי בית המשפט והגיש את הבקשה דנא רק שנה לאחר מינוי מומחה בית משפט ולאחר שהתקבלה חוות הדעת על ידו. לדברי המשיב,  בפגישה שנערכה עם המומחה מטעם בית משפט ביום 03.02.11, רו"ח מטעם משרד המנוח הגיע כדי לספק הבהרות והסברים לחוות דעתו של רו"ח מייזלס. לאור האמור לעיל, טוען המשיב כי השיהוי הרב בהגשת הבקשה מחייב הכנת חוות דעת נגדית חדשה וכן התייחסות נוספת של המומחה מטעם בית משפט. יש בכך כדי לגרום פגיעה בזכויות דיוניות של המשיב שכן כנגדו תלוי ועומד הליך משפטי משנת 2008, במסגרתו נתבע לתשלום של מיליוני שקלים.     עוד מוסיף המשיב, כי הבקשה מהווה ניסיון "למקצה שיפורים" פסול ויש בה כדי לעלות טענות עובדתיות חדשות וכי למשיב אין זכות קנויה להגיש חוות דעת נוספת לאחר שמונה מומחה מטעם בית משפט. כמו-כן, אין בחוות דעת נוספת כדי להצמיח ידיעות אישיות של רו"ח מייזלס שהשתתף בהליך מול פקיד שומה. בתגובה טוען המבקש, כי אין בכוונתו להרחיב חזית ואין בכוונתו לנהל את התביעה מחדש ולתקן את כתב טענותיו והסכומים הנטענים בכתב התביעה בעינם נשארים וכן ראשי הנזק. הבקשה עוסקת אך ורק בהוכחת התביעה ותו לא. לגופה של חוות הדעת טוען המשיב, כי חוות הדעת החליפית פותחת חזיתות עובדתיות ומשפטיות חדשות וכוללת מספר רב יותר של סעיפים, מצורפים לה יותר נספחים, סכומי הנזק שונים ונטענות בה טענות מפי השמועה.  מנגד טוען המבקש לעניין זה, כי חוות הדעת אינה מרחיבה את החזית אלא מתייחסת באופן מקצועי ושונה בכל הנוגע לעריכת חוות הדעת תוך כדי ליקוט נתונים רלוונטיים לצורך גיבוש המסקנות. חוות הדעת החליפית, בחנה את ראשי הנזק הנטענים בכתב התביעה ואף הגיעה להערכת נזק נמוכה מזו שנמצאה בחוות הדעת המקורית. דיון ומסקנות: בבואי לבחון את טענות הצדדים בבקשה שלפני, סבורני כי השאלה המרכזית העומדת בפנינו הינה באשר לזכות הצדדים לחקור את המומחים מטעמם, שעה שלאחר קבלת חוות דעת המומחים מטעמם, הסכימו הצדדים למינוי מומחה מטעם בית משפט. תקנה 130 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984, עוסקת בעניין זה וקובעת: "מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 (להלן - מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו ". בענייננו, עיון בפרוטוקול הדיון, מיום 17.06.10, מעלה כי הצדדים נתנו הסכמתם למינוי מומחה מטעם בית משפט (לא לעניין זהותו), עם זאת, הצדדים עמדו על זכותם לחקור את המומחים מטעמם ולא ויתרו על זכות זו.  מכאן, כי עומדת לצדדים הזכות ע"פ הדין לחקור את המומחים מטעמם. לאור פטירתו של רו"ח מייזלס , נגדעת זכותו של המבקש לחקור את המומחה מטעמו על מסקנותיו וכפועל יוצא אף בית המשפט לא יוכל להתחקות אחר אמיתות תוכנה ומהימנותה של חוות הדעת מטעם המבקש. "כלל הוא כי מומחה מטעם בית המשפט משמש מעין זרוע ארוכה של בית המשפט, בתחום מומחיותו (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673).  יחד עם זאת, ברור כי בית המשפט אינו חייב לקבל את מלוא חוות הדעת המוגשת לפניו והוא רשאי לדחותה באופן מוחלט, או לקבל חלקים ממנה אשר נמצאו מתאימים ונכונים במהלך שמיעת הראיות. (ראה: ע"א 792/88 שלום ברזלי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד מד (3), 828 עמ', 832-833, כך קבע גם כב' השופט אור בע"א 974/91 עמיד נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ (5) 104, עמ' 107-108)".                          יתרה מכך, לצורך הכנת חוות דעתו נפגש רו"ח איינהורן- המומחה מטעם בית משפט עם הצדדים על מנת לקבל הבהרות. מועד הפגישה התקיים לאחר פטירתו של רו"ח מייזלס ועל כן מתן ההבהרות ניתן ע"י נציג מטעם משרדו של המנוח רו"ח מייזלס , דהיינו לא מפי עורכה של חוות הדעת. לאור האמור לעיל, דומני כי יש לאפשר למבקש להגיש חוות דעת חליפית. עם זאת, שעה שטרם מינויו של רו"ח איינהורן ידע המבקש את עובדת פטירתו של רו"ח מייזלס מבלי שציין עובדה זו בפני ביהמ"ש ומבלי שפנה לביהמ"ש בבקשה זו עוד טרם הכנת חוות דעתו של מומחה מטעם בימ"ש, הרי שאין להתיר הגשת חוות דעת אשר תהווה מקצה שיפורים לחוות דעתו של מר מייזלס, לאחר שמסקנותיו של רו"ח איינהורן, מומחה מטעם בית משפט כבר היו ידועות לצדדים ואף צדדו בגרסת המשיב. מהמקובץ לעיל, שוכנעתי כי יש להגביל את חוות הדעת החליפית למרכיבים אשר נדונו ע"י רו"ח מייזלס בחוות הדעת המקורית ולראשי הנזק הנטענים בכתב התביעה בלבד. נוכח התוצאה אליה הגעתי, אשווה בין חוות הדעת החליפית לחוות הדעת המקורית שהוגשה מטעם המבקש. ראשית, ניתן לראות כי במסגרת חוות הדעת נבחנו אותם ראשי נזק, ככלל ההבדל העיקרי בין חוות הדעת הינו בשווי הנזק הנובע ברוב מרכיבי הנזק ממועד חישוב הריבית, כאשר חוות הדעת המקורית העריכה את הנזקים עד ליום עריכת ההסכם עם פקיד שומה- 30.08.06. ואילו חוות הדעת החליפית הוסיפה לחישוב הנזק ריבית והצמדה  עד ליום הגשת התביעה- 05.02.08. אפרט את ההבדלים בין ראשי הנזק:               ראש נזק תשלום מס ביתר כתוצאה מאי קיזוז הפסד מועבר: שתי חוות הדעת בחנו את ההפסד כתוצאה מאי קיזוז מלוא ההפסד משנת המס 1991 לשנת 1992 וכן שתי חוות הדעת חישבו הפסד זהה בסך 555,223 ₪ שלא קוזז מהכנסה חייבת בין השנים 1994-1995. ראש נזק: צו שומה משנת 1989: שתי חוו"ד הדעת בחנו את טענת המבקש, לפיה המשיב לא יידע את המבקש בדבר זכות הערעור על החלטת פקיד שומה להוציא צו שומה לשנת המס 1989. שתי חוו"ד חישבו ראש נזק זה כמסתכם לסך של 300,00 ₪. המבקש נתן הסכמתו להסדר כאמור בסעיף 5.15 לחוו"ד המקורית ו- 5.20 לחוו"ד החליפית,לפיו שילם את קרן המס בסך 300,000 ₪. ראש נזק: פחת מתקן שפכים:       חוו"ד המקורית העריכה ראש נזק זה בסך 166,251 ₪ ואילו חוו"ד החליפית העריכה ראש נזק זה בסך של 59,828 ₪. עיון בסעיפים 6.9 ו- 6.13 לחוו"ד החליפית המספקים הסבר לטעות שנפלה בחוו"ד המקורית ולגובה הנזק הרי שהוכחת הנזק תוגבל למסגרת המועדים המוגדרים בסעיפים 12-13 לכתב התביעה. בעניין זה אעיר, כי לא מצאתי כל מניעה, לתקן טעות "חישובית" שנפלה במסגרת חוו"ד המקורית, בעת הגשת חוו"ד החליפית ובוודאי כאשר מדובר בצמצום המחלוקת, במובן של הקטנת הסכום.          ראש נזק: ניכוי מס במקור: הן הרקע העובדתי והן סכום הניכוי במקור לשנים 1990-1992 אשר לא תוקצר זהה בשתי חוות הדעת ועמד על 387,036 ₪ במונחי קרן, ובתוספת הצמדה וריבית הסכום מסתכם לסך של 696,194 ₪.         הסכם השומה: חוו"ד המקורית והחליפית בדקו את אותם המרכיבים אך דרך החישוב הינה שונה, ותוצאות החישוב שונות. לסיכום, עיון מדוקדק בשתי חוו"ד מעלה כי למעשה נבחנו אותם ראשי נזק בהתאמה וסיכום גובה הנזק הינו בשיעור כמעט זהה. חישוב הנזק נעשה בדרך שונה וטענת המשיב לעניין זה אף מחזקת את הצורך לחקור את עורך חוו"ד, דבר שלא היה מתאפשר לו הייתה מתקבלת חוו"ד המקורית.       אשר על כן, חוו"ד החליפית תוכל לשמש להוכחת ראשי הנזק הנטענים בכתב התביעה בלבד ואשר אינם חורגים מאותם ראשי נזק שנדונו במסגרת חוו"ד המקורית. הפערים בין הסכומים, ככל שהם נובעים מהבדלים בין מועדי ההצמדה והריבית , דהיינו, פעם אחת נעשה החישוב עד למועד עריכת ההסכם עם פקיד השומה (30/8/06 ) ופעם אחרת עד ליום הגשת התביעה (5/2/08 ), הרי שאין המדובר בעניין עקרוני ומהותי וביהמ"ש במסגרת פסק הדין יתייחס למועד החישוב הרלוונטי ובלבד שאין בכך חריגה ממסגרת הטענות כפי שהן באות לידי ביטוי בכתב התביעה. בנסיבות העניין ולאור התנהלותו של המבקש, לרבות העיתוי בהגשתה של הבקשה, המבקש ישא בהוצאות הבקשה לטובת המשיב בסכום של 3,000 ₪ (כולל מע"מ), ללא כל קשר לתוצאות. ב"כ הצדדים מתבקשים להעביר עותק חוו"ד החליפית לעיונו של המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש ולידיעתו נוכח פטירתו של המומחה שערך את חוו"ד המקורית שהוגשה לתיק. בזיקה לישיבת הקדם הראשונה נראה כי טוב יעשו הצדדים אם ישקלו שוב הפנייתם להליך של מגשר חיצוני - עו"ד ורו"ח ניתן לשקול אף בוררות. בעל דין נפטרמומחה