פוליסת אלומה לבית העסק

דוגמא לפסק דין בנושא פוליסת אלומה לבית העסק: לפני תביעה כספית בסך של 358,539 ₪ (נכון להגשת כתב התביעה) בגין תגמולי פוליסת ביטוח מסוג "אלומה לבתי עסק" שמספרה 06/06/63/139411 (להלן:"הפוליסה") שהונפקה לטובת התובעת עקב אירוע פריצה לבית העסק כפי שיתואר בהמשך. התובעת עוסקת במכירת חומרי גלם לתעשיית ייצור חומרי הניקוי ומוצרים קוסמטיים, וכתובת בית העסק בקיבוץ נצר סירני , באר יעקב (להלן: "העסק"). הנתבעת היא חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו את בית העסק בפוליסה האמורה לתקופה שבין התאריך 01.04.2006 ועד ליום 31.3.2007 הפוליסה כללה כיסוי ביטוחי למקרה פריצה לבית העסק (עד 526,830 ₪) במקרים שבהם נגרם נזק מלאי, נזקים למערכות האזעקה ולמערכת הצילום במעגל הסגור-ציוד, והכול כפי המפורט בהצעה, ברשימה ובפוליסה. בלילה שבין ה- 18.2.07 לבין ה- 19.2.07 התקשרו מהמוקד שהתובעת הייתה מנויה עליו והודיעו לבתו של אחד מהבעלים של התובעת כי התקבלה קריאה של האזעקה. אותו שותף- מר יום טוב אשכנזי, אמר לבתו ליאת שתבקש מהמוקד שישלחו סייר ולאחר פרק זמן מה התקבלה שיחה מהמוקד לפיה סייר ביקר במקום והכול נראה סביר. רק למחרת בבוקר ביום 19.2.07 נתגלתה הפריצה כאשר אחד הנהגים של התובעת הגיע למקום. בעקבות אירוע הפריצה הודיע מר אשכנזי לסוכנת הביטוח אודות המקרה, שמאי מטעם הנתבעת הגיע לבית העסק וערך חוות דעת לעניין האירוע ולעניין הנזק. התובעת הגישה דרישה לתשלום תגמולי הביטוח אולם זו נדחתה על ידי הנתבעת, על פי מכתב הדחייה מיום 15.5.07 משני טעמים: הראשון: בשל אי הגעת המבוטח לבית העסק בזמן קבלת קריאת המוקד. השני: אמצעי מיגון שהיה חסר- לא הותקנה תיבת בקרה בתוך תיבת מתכת בעובי 3 מ"מ בנעילת מנעול רתק. טענות מוסכמות: אין מחלוקת בין הצדדים כי אכן התרחש מקרה ביטוח - פריצה לבית עסק התובעת בתאריכים הנקובים בתביעה. אין מחלוקת כי בדוחות הסוקר שנעשו ובפוליסות שהונפקו לטובת התובעת לאחר מקרה הפריצה הראשון בבית העסק של התובעת בשנת 2005, הופיע התנאי הקובע כי בכל מקרה של קבלת הודעה מחברת המוקד בדבר קבלת אותות ממערכת האזעקה יסור לבית העסק מחזיק מפתחות ויערוך במקום סיור בליווי סייר מוקד. אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד האירוע התקבלו קריאות חריגות של מערכת האזעקה בחברת המוקד וכי האחרונה יצרה קשר טלפוני עם ביתו של נציג התובעת ולאחריה אף לא אחד מבעלי בית העסק הגיעו לבית העסק. אין מחלוקת כי מתחם בית העסק היה סגור ומוקף גדר נעולה ובכל מקרה סייר המוקד לא יכול היה להיכנס לבית העסק על מנת לבצע בו בדיקה פנימית. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ובישיבות שמיעת העדויות נחקרו העדים הבאים: מר יום טוב אשכנזי- שותף ואחד מהבעלים אצל התובעת. מר יוסי כהן- שותף ואחד מהבעלים של התובעת. מר פלד אורן- אשר כתב חוות דעת לעניין מערכת האזעקה בבית העסק לאחר אירוע הפריצה השנייה. מר נח פאר- עוסק בשמאות ביטוח ושימש כסוקר מטעם הנתבעת והגיש חוות דעת לנתבעת עובר לאירוע הפריצה באשר למיגונים בבית העסק של התובעת. גברת שולה צ'אקו - חתמת הנתבעת. מר גנון אברהם ניסן- מנכ"ל חברת המוקד שחר אשר התובעת הייתה מנויה עליה. הגברת ליאת דוניו אשר עבדה בחברת המוקד שחר והייתה אמונה על הקשר עם הסייר בשטח. הגברת שרה בר לבב - סוכנת הביטוח של התובעת. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב ואף הוגשה תגובה לסיכומים. טענות הצדדים: הצדדים חלוקים עובדתית ומשפטית לעצם החבות. באשר להיקף הנזק הצדדים הסכימו ביניהם על גובה הנזק על פי הערכת שמאי הנתבעת (סך של 310,082 ₪ בערכי שיפוי, אשר לא יכלול סכומי מע"מ ובניכוי דמי ההשתתפות העצמית של התובעת על פי הפוליסה בסך של 2,500$ עם הפרשי הצמדה בלבד מיום תחילת תוקף הפוליסה. עיקר טענות התובעת בכתב סיכומיה: נטל ההוכחה כי התובעת לא קיימה את כל אמצעי המיגון מוטלים על הנתבעת. הנתבעת לא עמדה בנטל זה. התובעת עמדה בכל תנאי המיגון אשר היו ידועים לה. התובעת העבירה את דרישות המיגון של הסוקר כפי שהן לחברת מוקד השחר אשר אישרה את הזמנת העבודה לפי דוח הסוקר. וזאת מאחר שמדובר בנושאים מקצועיים שממילא נציגי התובעת אינם מבינים בהם. לאחר מספר בדיקות וחליפת מסמכים מול הסוקר, אושרו אמצעי המיגון אצל הנתבעת. התובעת טוענת ככל שתתקבל טענת הנתבעת בדבר ליקוי באמצעי המיגון הרי שנציגי הנתבעת התרשלו שלא קיימו מעקב פיסי אודות ביצוע אמצעי המיגון בפועל. לחילופין חברת שחר היא זו שהתרשלה ואין באמור לגרוע מקבלת התגמולים לתובעת. לא ניתן לצפות כי התובעת תהיה גם מומחית בעניינים טכניים של אמצעי מיגון. הנתבעת לא הוכיחה כי מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה ביטוח ללא אותו אמצעי מיגון שנקבע בפוליסה ולא קוים גם לא בדמי ביטוח מרובים. הנתבעת לא טענה ולא הוכיחה כי העדר אמצעי המיגון ככל שלא הותקנו השפיעו על קרות מקרה הביטוח ולמעשה אין כל קשר סיבתי בין העדר קיומו של תנאי המיגון כנטען לבין קרות מקרה הביטוח. הנתבעת צריכה להוכיח כי התובעת ידעה אודות החריג בדבר ההגעה לבית העסק. הטענה כי הוראה זו היא תנאי מקדים לתחולת הביטוח אינה נכונה שכן בעת כריתת חוזה הביטוח לא ניתן לצפות את קיומה או העדר קיומה בעתיד. לא יתכן כי רק מרגע הגעתו של המבוטח לבית העסק חלה הפוליסה. התובעת טוענת כי בשום שלב לא נמסר לה כי בפוליסה קיים החריג הנ"ל והנתבעת לא וידאה עם התובעת כי היא מודעת לקיום החריג הנ"ל. הסוקר לא החתים את נציגי התובעת על ידיעתם אודות החריג הנ"ל. הסעיף הרלבנטי אינו מנוסח בצורה המחייבת את נציגי התובעת להתייצב וגם לא קובע במפורש מהי הסנקציה לאי הגעת נציגי התובעת לבית העסק. ההוראה הנ"ל מובלעת בתוך פרק אמצעי המיגון באותיות קטנות ובניגוד לדרישות ההבלטה שבדין. מדובר בחריג לסיכון בלבד. דין התביעה כנגד סוכנת הביטוח להידחות הואיל כי נציגי הנתבעת לא ידעו את סוכנת הביטוח דבר קיומו של החריג - הגעה לבית העסק. הנתבעת בחרה להוסיף החריג מבלי שווידאה כי החריג ידוע לסוכנת הביטוח או לנציגי התובעת. הנתבעת הכחישה את טענותיה של התובעת בסיכומיה וטענה כי: בפוליסת הביטוח לשנת 2006 בשנה הקודמת לאירוע הפריצה וכן בפוליסה לשנת 2005 הופיעו ההתנאות באותו נוסח. נציגי התובעת בחרו שלא להגיע לביצוע בדיקות פנימיות של בית העסק גם במקרים קודמים בהם הוזעקו על ידי חברת המוקד. התובעת קיבלה את כל הפוליסות והרשימות באופן סדיר. התובעת העבירה לנתבעת שני אישורים לפיהם מקוים הנוהל בינה לבין חברת מוקד שחר לפיו בכל מקרה של קבלת התראות חריגות ממערכת האזעקה - מוזעק מחזיק המפתחות לאתר לצורך ביצוע עם הסייר. הנתבעת טוענת כי התובעת לא הוכיחה כי לא ידעה על התנאי להגיע לבית העסק. גם לא טענה זאת בכתב התביעה - דבר המהווה הרחבת חזית וגם לא הזמינה למתן עדות את הגברת לידיה טופצ'י- מי שהייתה אחראית על קבלת ואישורי הפוליסות אצלה. הנתבעת טוענת כי ידעה הגברת טופצ'י אודות ההתניה ומשכך ניתן לייחס לתובעת ידיעה על התניה זאת. גם הטענה כי דרישות המיגון לא הובלטו כראוי דינה להידחות הואיל ולא טענה זאת התובעת בכתב התביעה - מדובר בהרחבת חזית. הנתבעת טוענת כי נציגיה לא התרשלו בחובתם לוודא האם הותקנו אמצעי המיגון וידעו אודותם נציגי התובעת מקום שבו קיבלה הנתבעת הודעה על קיומם ומקום שלא יכולה הנתבעת לוודא קיום נוהל הגעת מחזיק המפתחות לבית העסק. גם אם התרשלה חברת המוקד שחר איתה התקשרה התובעת אין זה מעניינה של הנתבעת כי לפי תנאי הפוליסה אין כיסוי. דיון והכרעה: בחנתי את טענות הצדדים, העדויות וחומר הראיות שהובאו בפניי. לאחר כל זאת הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לקבל התביעה ולקבוע כי התובעת זכאית לתגמולי הביטוח בגין אירוע הפריצה הלא מוכחש. דרישות המיגון על פי הפוליסה: ברשימה לפוליסה נכתב כי הכיסוי על פי הפוליסה למקרה פריצה מותנה במפורש בקיום אמצעי המיגון כמתואר בדו"ח הסוקר מיום 23.6.05 ובכפוף להמלצותיו המפורטות ברשימה וביניהן: "יש להתקין רכזת ממחושבת רבת אזורים עם סוללה נטענת ולהתקינה במקום מוסתר באולם האחורי הפנימית שבין האולמות, נעולה בתוך תיבה מפח בעובי 3 מ"מ עם מנעול רתק" וגם- "קיום הסכמים עם המוקדים והנהלים כדלקמן: ...זימון המבוטחים או מורשים מטעמם המחזיקים במפתחות בית העסק בכל מקרה של קבלת קריאת אזעקה משני אזורים או אבחון תנועה חשודה במוקד הויאודפוני". אמצעי המיגון מפורטים באריכות על פני שני עמודים מתוך הרשימה. הנתבעת טוענת כי התובעת לא עמדה בתנאי המיגון המחייב אותה להגיע בכל עת שיש קריאות משני מוקדים כאמור, כאשר חתמת נתבעת הצהירה כי התנהגות זו של התובעת חשפה את הנתבעת לסיכון אשר לא התחייבה לשאת בו מלכתחילה והיא מהווה החמרת סיכון משמעותית ובלעדיה לא הייתה התובעת מתקבלת לביטוח. התובעת טוענת כי נציגיה כלל לא ידעו על הוספת התנאים הללו לפוליסה, ולא נמסרו לנציגיה כי אם לא יגיעו לבית העסק ישללו מהם תגמולי הביטוח והכיסוי הביטוחי וגם ברשימה לא נכתבה סנקציה זו. בנוסף כי אין קשר סיבתי בין אי התקיימות תנאי זה לבין נסיבות המקרה שהביאו הנזק. טענות התובעת לעניין עמידתה בתנאי המיגון הראשון: התקנת : רכזת ממחושבת רבת אזורים: התובעת טוענת כי לא ניתן לצפות ממנה להיות מומחית בפרטים הטכניים הביצועיים של אמצעי המיגון ומקום בו המבוטח סבר בתום לב כי אמצעי המיגון קיימים לא ישללו ממנו קבלת התגמולים. מר אשכנזי העיד כי התובעת העבירה את דרישות הסוקר לחברת שחר אשר נציגיה היו בקשר ישיר עם הסוקר מטעם הנתבעת. עוד העיד כי ההתקשרות בעניין אמצעי המיגון הייתה במישרין בין מתקין אמצעי המיגון מחברת השחר לבין מר נח פאר ולאחר חילופי מכתבים ובדיקות אשרה הנתבעת את אמצעי המיגון. התובעת טוענת כי די בביצוע הזמנת העבודה מטעמה על ידי חברת שחר בהתאם לדוח הסוקר על מנת לצאת ידי חובתה של התובעת לביצוע בתום לב של אמצעי המיגון הנדרשים. התובעת טוענת כי התקיימו מספר בדיקות וביקורות של הסוקר בבית העסק וזאת על פי המסמך מיום 23.6.06 ובו נכתב כי: "בביקורנו האחרון בבית העסק נפגשנו עם נציג חברת מוקד ועם נציג מהנהלת העסק המבוטח וסוכם שתהליך התקנת כל המגונים כמפורט לעיל והמצאת האישורים הדרושים יושלם עד ליום א' הקרוב, 26.6.05". התובעת מציינת כי בעקבות הסיור עם הסוקר התקבל אצלה מכתב מחברת השחר מיום 26.6.05 המאשר כי לאחר הסיור שנערך עם סוקר הביטוח תוקנו כל הרג'קטים שנמסרו. ומכתבים או של חברת השחר הועברו לחתמת הנתבעת. גם מר נח פאר מסביר כי המצוי במכתבי חברת השחר כולל את כל פרטי המגונים הנדרשים ומעיון במכתבים אלו עולה כי כל המגונים הנדרשים בבית העסק על ידי הנתבעת- אושרו וקיימים בו. התובעת טוענת כי מר נח פאר אישר בעדותו כי התובעת הזמינה את אמצעי המיגון הנדרשים וכי האישור לפיו חברת שחר ביצעה את אמצעי המיגון עונה על הנדרש וממנו ניתן להבין כי חברת שחר השלימה את ביצועם ואם לא בוצעו אמצעי המיגון הרי שחברת שחר התרשלה וההסתמכות של התובעת על אישורים אלו הייתה בתום לב. טענת הנתבעת לפיה לא הותקנו המגונים הנדרשים לא הוכחה ולמעשה על פי עדותו של מר גנון ניסן מנכ"ל חברת שחר אין מקום להניח כי התיבה לא הותקנה כנדרש. גם הסוקר מטעם הנתבעת וגם החתמת לא וידאו מול חברת המוקד את התקנת התיבה כפי המסוכם. הכרעה לעניין זה: על פי דו"ח אורן פלד, אירוע הפריצה התרחש דרך דלתות חזית צד שמאל. על הדלתות מותקנים מתגים מגנטיים ובמסלול הפורצים מותקנים גלאים א.א. פאסיביים. לפיכך במהלך הפריצה אמורים לפעול הצופרים וההתקשרות למוקד. במהלך הפריצה עקרו הפורצים את מערכת האזעקה ויחידת המשדר האלחוטי. הפורצים חדרו למבנה דרך בית עסק שכן אשר אינה נגישה לסיירי המוקד ולכן ישנה חשיבות לבדיקה הפנימית. מערכת האזעקה הייתה דרוכה לפני האירוע במידה והייתה מתבצעת בדיקה פנימית הנזק היה מצטמצם או נמנע. אכן תנית המיגון בדבר תיבת בקרה בתוך תיבת מתכת בעובי 3 מ"מ בנעילת מנעות רתק, הופיעה הן בפוליסות המאוחרות לאירוע הפריצה הראשונה והן בדוחות הסוקר ונראה כי התובעת קיבלה על עצמה את ההתחייבות להתקין התיבה כנדרש. אולם התובעת הסבירה בסיכומיה באריכות מדוע סברה כמבוטחת סבירה כי תנאי מיגונים זה הותקן בבית העסק וכיצד פעלה בתום לב למלאם על ידי התקשרות עם חברת מוקד חיצונית המומחית בעניינים טכניים אלו- חברת שחר. ככל העולה מהדו"ח של הסוקר נח פאר מיום 23.6.06 נראה כי רכזת ממוחשבת רבת אזורים עם סוללה נטענת הותקנה באולם אחורי על מחיצה אולם ללא הגנה של תיבה עם מנעול רתק שנדרש להתקין. בסוף דו"ח זה אף נכתב לחתמת הנתבעת כי סוכם שהליך התקנת המגונים יושלם ויומצאו אישורים על כך. כלומר שלא יהיה צורך בבדיקה נוספת מטעם הסוקר עצמו. אני סבור במצב זה יכול היה המבוטח להסתמך על בדיקתו של מוקד שחר אשר אישר לתובעת כי המגונים הותקנו כנדרש. יתירה מזאת, אני סבור כי עצם אי התקנת התיבה הנ"ל כנדרש אין בכך לדחות התביעה שכן אמנם התניה זו לא מולאה כנדרש אולם בטרם האירוע מערכת האזעקה הייתה דרוכה ובעת האירוע כן עבדה מערכת האזעקה וכן הופעל המוקד והתקבלו קריאות. כלומר בין אם תיבת הפח הותקנה ובין אם לא- עדיין התקבלו קריאות בגין הפריצה ובפועל שאר המגונים שהיו מותקנים כנדרש פעלו והתריעו ועל כן איני סבור כי בעצם אי התקנת התיבה הממוחשבת היה בכדי לסכל את אירוע הפריצה בבית העסק של התובעת. על כן, מדובר באמצעי שהיה בו הקלה על הסיכון של המבטחת שלא הוכח שהיה בו למנוע את אירוע הפריצה. על כן אני סבור שאין בטענה זו די בכדי לדחות התביעה. אי הגעת מחזיק המפתחות לבית העסק: טוענת הנתבעת בסיכומיה כי אשת הקשר בין הנתבעת לסוכנת הביטוח מטעם התובעת הייתה המזכירה לידיה טופצ'י אשר לא הובאה למתן עדות ולמעשה היא הייתה אמורה להסביר אם ידעה או לא על התנאי לפיו יש להגיע לעסק. העדים כולם הצביעו כי לידיה הייתה האמונה על קבלת חוזי הביטוח בבית העסק, ללא מעורבות שלהם כבעלי העסק ועל כן אי הבאתה למתן עדות שומטת את הקרקע תחת הטענה לחוסר ידיעת התנאי. גם יום טוב אשכנזי העיד כי, הגברת לידיה טופצי מזכירה ומנהלת חשבונות אצל התובעת, עובדת כיום והייתה אז אחראית על הקשר עם סוכנת הביטוח. היא הייתה עוברת על הפוליסות ומאשרת או לא לסוכנת. העיד כי בכל הנושא של המגונים הנדרשים בפוליסה, הגברת לידיה ומתקין מיגונים מטעמו התנהלו מול הנתבעת ומול הסוקר מטעמה של הנתבעת. אולם איני מקבל הנחה זו, הואיל ואותה מזכירה הייתה בקשר עם סוכנת הביטוח במישרין ולפיכך משלא ידעה סוכנת הביטוח את תנאי ההגעה לעסק כתנאי לכיסוי הביטוחי לא יכולה הייתה המזכירה לקבל מידע זה, ומכל מקום אין בטענת הנתבעת לבדה לאשש כי ידעה המזכירה התנאי והתעלמה ממנו. מר יום טוב אשכנזי העיד בבית המשפט כי לא היה מודע לדרישה לפיה עליו לסור לבית העסק כל אימת מתקשרים אליו נציגי המוקד. העיד כי ביום האירוע רק הוא ידע על הקריאות, השותף העסקי שלו יוסי לא ידע על הקריאות של המוקד ולכן אף אחד מהם לא הגיע לבית העסק. מר יום טוב אשכנזי, העיד כי כאשר התקבלה השיחה מהמוקד בדבר האזעקות ענתה לשיחה בתו ליאת, כאשר אמרו לה שהסייר היה ונראה כי הכול בסדר מחוץ למבנה ועל כן לא הגיע לבית העסק. העיד כי בכל שיחות הטלפון מהמוקד נאמר לו שכדאי להגיע לבית העסק אפילו שמדובר באזעקת שווא. הגיע בפעמים קודמות במקרים שלא היה כלום ולכן ביקש מהם לשלוח סייר נוסף לאחר חצי שעה ואם הסייר הנוסף יראה דבר חריג אז שיודיעו לו. לא הודיעו לו דבר ולכן חשב שאין פריצה. וזה למעשה היה ההסדר בינו לבין חברת מוקד גם בפעמים הקודמות לקריאה הזאת. אני מאמין לעד התביעה שכן התרשמתי כי אין המדובר בבעל עסק המזלזל בבית עסקו ואדיש למתרחש בבית העסק. מר יום טוב אשכנזי העיד כי בקריאות קודמות היה פעם מגיע לבית העסק ופעם לא מגיע. כאשר היה מגיע בחלק מהפעמים עשה כן בגלל האכפתיות שלו לבית העסק לא בגלל שזו הייתה דרישה בפועל של המבטחת. העיד כי לא יידע על השיחה של המוקד את יוסי השותף שלו ולמעשה מועד הגילוי של מקרה הפריצה היה בעת שנהג בשם יוסי לוי - הגיע לבית העסק ביום שני בבוקר. גרסה זו לפיה לא ידע בעל העסק כי תנאי לכיסוי ביטוחי היא הגעת מחזיק מפתחות בעת קריאת הסייר מקבלת חיזוק גם מגרסת סוכנת הביטוח לעניין זה אשר לא הייתה מודעת להוספת התנאי החדש ברשימה. בתצהירה, הגברת שרה בר לבב: ציינה כי הנתבעת לא יידעה אותה על סעיף המתנה הגעת המבוטחים לבית העסק בעת קריאת הסייר ולו ידעה על כך הייתה מתנגדת ומחפשת כיסוי ביטוחי בחברה אחרת. באשר למגונים הנוספים היא סמכה על סוקר הנתבעת שאישר התקיימותם. ובעדותה, הגברת שרה בר לבב: טענה כי קראה את הפוליסות שקיבלה למעט דרישות המגונים. אחרי שקיבלה את דו"ח הסוקר היא הודיעה לנציגי התובעת כי הם צריכים להשלים בהקדם את שאר המגונים שלא הושלמו עדיין ואשר לגביהם עודכנה על ידי הנתבעת. הסוכנת העידה בהגינותה כי את כל הפרק בנושא המגונים בפוליסות לא קוראת כלל כבדרך שגרה, ורק כאשר חברת הביטוח אומרת לה במפורש על שינויים מעבירה הנושא לידיעת המבוטח. בנוסף, העידה כי את הסקר לאחר הפריצה הראשונה בבית העסק לא קראה בזמן אמת רק לאחר שלא שילמו את תגמולי התביעה קראה. הסוכנת העידה כי אמרה לתובעת כי ללא השלמת דרישות המיגון הנתבעת עלולה לבטל את הביטוח, אמרה לשני השותפים הן ליוסי והן ליום טוב. ואפילו שלחה על כך מכתבים אולם לא יכולה הייתה להגיד דבר על הגעה לעסק משום שלא הייתה מודעת לתנאי זה. על פי חקירת מר יוסף כהן- שותף ומנהל התובעת: הלה כלל לא היה מעורב בענייני הביטוח, רק ידע שיש כיסוי ביטוחי. העיד כי לאחר קריאת המוקד בערב הפריצה רק למחרת השותף הודיע לו על הקריאה. העיד כי המוקד התקשר גם אליו מספר פעמים בעבר. ואז היה מבקש שישלחו לשם סייר. ואם היו מודיעים שהכול בסדר אז בכך המקרה היה מסתיים. התרשמתי כי בפועל מנהלי התובעת לא נדרשו מטעם נציגי המוקד להגיע לבית העסק כתנאי מפורש שהוסכם לשם קיום הכיסוי הביטוחי דבר המחזק כי לא נמסרה כל ידיעה כזאת גם מטעם נציגי המוקד לנציגי התובעת. על פי נסיבות תיק זה עולה כי סוקר הנתבעת וחברת המוקד שחר הם אלו שתיאמו ביניהם את המלצות הסוקר ודרישות הנתבעת לצורך קיום הכיסוי הביטוחי, ולא מצאתי בכל מסכת הראיות הוכחה לפיה נציגי התובעת ידעו על חובתם להגיע לבית העסק בעת קריאות המוקד כתנאי לכיסוי הביטוחי. הנתבעת אמנם סומכת ידיה על המצוין מפורשות בפוליסות וברשימות החל משנת 2006 אולם הרשימה הייתה התקשרות חדשה לאחר אירוע הפריצה אשר כללה שני עמודים של תנאים חדשים אשר לא הובאו לידיעת בעלי התובעת מפורשות. באשר לאמצעי המיגון הרי שהתובעת סמכה ידה על חברת מוקד בתום לב ובסבירות שכן לה מומחיות בדבר. באשר לתנאי ההגעה לבית העסק לא מצאתי כי מי מבעלי בית העסק חתם על הצהרה כי בכל קריאה עליו לסור לבית העסק כתנאי לכיסוי הביטוחי. למעשה גם נציגי הנתבעת סמכו ידם על חברת מוקד שחר על מכתביהם ועל מסקנותיהם ללא צורך בבדיקה בפועל נוספת: חקירת גברת שולה צ'אקו: חתמת הנתבעת: העידה כי היא קיבלה מהסוכנת אישור על כך שהמגונים ביצעו כפי דרישת הנתבעת. לאחר מכן שלחה מכתב למר נוח פאר על מנת לשאול אם כל הדרישות שמולאו על פי מכתב הסוכנת של התובעת מולאו כפי דרישת הנתבעת, ולאחר קבלת תשובה חיובית ממר נוח פאר אישרה את הפוליסה. העידה כי בסעיף 11 לפוליסה כתוב שיש צורך בזימון המבוטחים או מורשים מטעמם המחזיקים במפתחות העסק. חקירת מר נח פאר- הסוקר מטעמה של הנתבעת: העיד כי מיום כתיבת דו"ח הסוקר לא ביקר בבית העסק ולא בדק כי כל המגונים אכן הותקנו בו. העיד כי היו אמצעי מיגון שנציגי התובעת אמרו שביצעו אולם לאחר הפריצה בבדיקה התברר כי לא היו מיגונים אלה. אחריות סוכנת הביטוח: מצאתי לנכון לקבוע כי סוכנת הביטוח התרשלה כלפי התובעת וכלפי הנתבעת בכך שלא טרחה לקרוא את הפוליסות אשר הועברו אליה כצינור למבוטחת מאת המבטחת. אין מחלוקת של ממש כי הסוכנת אכן קיבלה את הפוליסות והרשימות בזמן אמת- בה נכתבו מכלול התנאים לכיסוי הביטוחי וכן מכלול אמצעי המיגון הנדרשים. אני מקבל את טענת סוכנת הביטוח בסיכומיה לפיה אינה בעלת מומחיות טכנית לבחינה האם אמצעי מיגון כזה או אחר קיים פיסית והותקן כהלכה על פי הדרישה, אולם איני מקבל טענה זו לעניין התנאי המצוי ברשימה לפיו המבוטח נדרש להגיע לבית העסק עם קריאת סייר המוקד. הסוכנת העידה כי הודיעה למזכירת התובעת דבר כל המגונים הדרושים כפי שנאמרו לה על ידי הנתבעת. באותה נשימה העידה הסוכנת כי היא כלל לא נוהגת לקרוא את הפוליסות ולפחות לא את החלקים בהם מנויים אמצעי המיגון שכן אינה מבינה בכך דבר. אינני מקבל טענה זו שכן כל סוכן ביטוח סביר או אף אדם מן היישוב אשר היה טורח לקרוא את הפוליסה ובעיקר את המשפט בדבר זימון בעל מפתח לבית העסק בקריאת סייר המוקד היה מבין את תוכנו ולא נדרשת מומחיות נוספת לעניין זה. אני מקבל את טענת נציגי המבוטחת אשר סמכו ידיהם על סוכנת הביטוח ועל חברת המוקד שחר שלא הודיעו להם דבר, אולם קשה לי לקבוע מסקנה זו על מי שאמונה מכוח ניסיונה הרב, מקצועיותה הנטענת והשכלתה כי תסתמך רק על מה שנציגי מבטחת מפנים אותה ולא תקרא ולו את עמודי הרשימה הנספחים לפוליסה של לקוחה. חובתה של סוכנת הביטוח היה לוודא כי נציגי התובעת איתם היא בקשר, קיבלו את הפוליסות והרשימות והבינו את תוכנם וימלאו את דרישות המבטחת בהם, בעיקר מקום בו נוצר שינוי ברור עקב מקרה פריצה ראשון שבעקבותיו הוזמן סוקר ודובר על שינוי תנאי המיגון. וכיצד תוודא הסוכנת ידיעה בפועל של המבוטחת מקום בו היא עצמה לא קראה את הפוליסה והרשימה המצורפת לה ולא עמדה על תנאי המבטחת? משכך סבורני כי יש מקום לקבל את הודעת צד ג' ששלחה הנתבעת לסוכנת הביטוח בשיעור של 30% מחיובה של הנתבעת כלפי התובעת. סוף דבר: הנתבעת תשא בחיובים המוסכמים על פי הודעת הצדדים הודעת צד ג' מתקבלת. צד ג' תישא ב-30% מחיוביה של הנתבעת על פי פסק דין זה. כל הסכומים יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום 19.3.07 (30 יום לאחר המקרה) ועד ליום התשלום בפועל. 3. כמו כן הנתבעת תוסיף גם על סכום זה שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% , סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום בפועל. צד ג' תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בשעור 20% מהסכום בו חוייבה 4. הנתבעת תשא בהוצאות המשפט כפי שהוצאו בידי התובע והם ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום הוצאתם ועד ליום התשלום בפועל. זכות ערעור צוך 45 יום. פוליסה