עיכוב הליכי בוררות למרות פגמים בהתנהלות המבקש

דוגמא להחלטה בנושא עיכוב הליכי בוררות למרות פגמים בהתנהלות המבקש:

1. לפני בקשת המשיבה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות").

העובדות הרלבנטיות להכרעה –

2. המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") הינה ארגון העובדים היציג של עובדי מחיש שירותי מחשוב בע"מ (להלן: "המשיבה" או "מחיש").
3. המבקש 2 הינו ועד עובדי המשיבה (להלן: "הועד").
4. המשיבה היא חברת בת של בנק מזרחי טפחות ומעניקה שירותי מחשוב לבנק.
מחיש מעסיקה כ- 700 עובדים, מתוכם כ- 300 עובדים המועסקים בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים, לצידם עובדים ספורים המועסקים באמצעות חוזים אישיים והשאר, כ- 400, מועסקים באמצעות חברות קבלן.
5. ביום 7.2.12 נחתם הסדר קיבוצי בין המבקשים להנהלת מחיש (להלן: "ההסדר הקיבוצי").
במסגרת ההסכם הוחלט על קליטתם המיידית של כמה עובדי קבלן.
עוד הוחלט כי שלושה עובדים: אלה צייטלין, ברק טובי ואלי ששון (להלן: "העובדים נשוא הבקשה") ימשיכו לעבוד במחיש באמצעות חברות חיצוניות.
הוסכם כי כאשר יקלטו למחיש עובדים נוספים, יקלטו עובדים אלה בראשונה.
הוסכם כי הצדדים ינסו להגיע להסכם כולל עד ליום 30.6.12, ובתקופה זאת לא יישלחו ע"י הועד בקשות להפעלת סעיף 4 להסכם הקיבוצי משנת 1993, שעניינו התנגדות הועד להארכת תקופת עבודתו של עובד קבלן, אשר בעקבותיה על מחיש לסיים את עבודת עובד הקבלן או להעניק לעובד קביעות.
6. ביום 9.7.12 הודיעה מחיש לכ- 29 מעובדיה שהועסקו על ידי חברות קבלן על כך שפיטוריהם נכנסים לתוקף. ברשימת העובדים נכללו העובדים נשוא הבקשה.
בשלב מאוחר יותר חזרה בה המשיבה מפיטוריו של העובד טובי ברק, אך לא הכירה במעמדו כעובד קבוע שלה.
7. לועד התגלה בסוף חודש אוגוסט 2012 כי מחיש קלטה לשורותיה חמישה "עובדי קבלן", שלושה מהם בחודש אפריל ושניים בחודש אוגוסט.
8. ביום 29.8.12 פנה יו"ר הועד לסמנכ"ל תפעול במחיש וביקש לתאם את הליכי הקליטה של העובדים במחיש כעולה מהוראת ההסדר הקיבוצי. הבקשה לא נענתה.
9. ביום 27.9.12 הוגשה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי, להורות למשיבה לקיים את האמור בהסדר הקיבוצי, להחזיר את שני העובדים שפוטרו לעבודתם ולהכיר במעמדם של שלושת העובדים כאחד כעובדים קבועים במשיבה מכח ההסדר הקיבוצי.
10. המשיבה הגישה בקשה לעיכוב הליכים.
בקשה זו היא מושא החלטתנו.

11. טענות המשיבה –

א. ההסדר הקיבוצי מצטרף להסכם תשתית קיבוצי בין הצדדים שנעשה ביום 5.2.89 (להלן: "הסכם התשתית").
סעיף 4 להסכם התשתית קובע:
"כל נספח אשר יתווסף להסכם זה וכן כל תוספת, תיקון או שינוי אשר יוסכם עליהם בכתב בין מחיש לבין נציגות העובדים, דינם ותוקפם כהסכם זה".
סעיף 6 להסכם התשתית קובע הליך ישוב חילוקי דעות, שבסיומו הכרעת בורר יחיד.
ב. לנוכח חילוקי הדעות בין הצדדים ביחס לפירושו של ההסדר הקיבוצי ומשההסדר הקיבוצי מהווה חלק מהסכם התשתית, יש לפעול בדרך הקבועה בהסכם התשתית.
ג. עצם קיומה של מחלוקת בין הצדדים, יש בה כדי להחיל את מנגנון ישוב חילוקי הדעות ואין רבלנטיות לפיכך לטענת המבקשים כי ממילא המשיבה לא התכוונה להחיל על העובדים נשוא הבקשה את ההסכמים הקיבוציים.
ד. כך, אף אין רלבנטיות לתוכן של הסכם התשתית ולכך כי אינו עוסק במי שאינם עובדי המשיבה.
אין רלבנטיות אם המחלוקת מתייחסת להסכם הדן בזכויות מי שהוא כבר עובד המשיבה, או בזכויות מי שאינו עובד המשיבה אך ההסכם מסדיר את קליטתו העתידית.
ה. אופי הסכסוך מתאים להליך ישוב חילוקי הדעות.
ו. אין לקבל את טענת המבקשים כי השאלה שמעוררת בקשת הצד הינה שאלה של סטטוס.
ז. המשיבה היתה ועודנה מוכנה לעשות כל הדרוש לקיום הליך ישוב חילוקי הדעות.

12. טענות המבקשים –

א. ההסדר הקיבוצי אינו מצטרף להסכם התשתית וחזקה על המשיבה שלא התכוונה להאציל על העובדים נשוא הבקשה את זכויותיהם של עובדי המשיבה ולא את ההסדרים החלים עליהם מתוקף שורת הסכמים קיבוציים שנחתמו במהלך השנים.
הראיה היא שהליך הפסקת עבודתם לא התבצע על פי הוראות הסכם התשתית.
ב. ההסדר הקיבוצי נעשה בנפרד מהסכם התשתית ולא מהווה נספח או תוספת להסכם התשתית כפי שעולה מהתנהלות המשיבה מאז.
ג. אין כל מגבלה על המבקשים לפנות לערכאות במיוחד כאשר על ההסדר הקיבוצי חתום הועד בלבד בעוד שעל הסכם התשתית חתומה גם המבקשת.
ד. אין זהות בין העניינים המוסדרים בהסכם התשתית לבין העניין המוסדר בהסדר הקיבוצי. הסכם התשתית אינו עוסק בעובדים המועסקים על ידי חברות אחרות ומוצבים במשיבה.
יתירה מכך. הסכם התשתית קובע במפורש כי הוא אינו חל על עובדי קבלן.
ה. נושא המחלוקת הינו הסטטוס של העובדים נשוא הבקשה, האם מדובר בעובדי המשיבה אם לאו.
מן המפורסמות הוא כי שאלת סטטוס אינה יכולה לשמש נושא לבוררות.
ו. הבקשה מוגשת בחוסר ניקיון כפיים, שכן המשיבה לא טרחה לפנות אל הועד בבקשה לערוך בירור בעניין.
מפנייתו הראשונה של יו"ר הועד ביום 29.8.12 ועד להגשת ההליך המשפטי המשיבה לא היתה נכונה לקיים כל בירור.
כך גם עולה מהתנהלות המשיבה לאחר שנדחה הדיון בבקשת הצד על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסכמה מחוץ לכתלי בית הדין.

ההכרעה –

13. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב הליכים להתקבל וזאת חרף התנהלות מחיש אשר ביקשה את עיכוב ההליכים.
התנהלות מחיש אשר תפורט בהמשך, הגם שהינה לקויה, אין בה כדי להגיע למסקנה כי לא התקיים בה סעיף 5 סיפא לחוק הבוררות, לפיו המבקש את עיכוב ההליכים היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשיכה ועדיין מוכן לכך.

14. מטרתם של סעיפי ישוב חילוקי דעות שבהסכם קיבוצי היא לאפשר קיומם של "חיים הרמוניים" ויחסי עבודה תקינים, במערכת יחסי העבודה הקיבוציים.
לפיכך "במסגרת יחסי עבודה מתוקנים, כאשר מתעוררת מחלוקת משתדלים הצדדים ליישב אותה באמצעות ההליך ליישוב סכסוכים, שנקבע בהסכם הקיבוצי. הליך זה כולל ועדות פריטטיות וכן הליך בוררות".
(עס"ק 3/99 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' – חברת פריקלאס ים המלח בע"מ).

על מטרתם של סעיפי ישוב חילוקי דעות שבהסכמים קיבוציים נאמר:
"בסיטואציה שבה פוטנציאל ההתנגשות גבוה כל כך ושבה שזורים אינטרסים רבים וחשובים למספר כה גדול של משתתפים, בא הסכם העבודה הקיבוצי להבטיח בסיס ותנאים לאפשרות לשמירת השלום, שביעות הרצון והנכונות להזדהות במפעל משותף. מסיבה זו טבעי הדבר שבהסכמי עבודה קיבוציים קובעים מנגנונים שפוטיים משלהם ליישוב סיכסוכים ומחלוקות".
(עו"ד ג. הולין "סעיפי בוררות בחוזי עבודה קיבוציים", הפרקליט כב, 20).

לפיכך נקבע כי בית הדין יכבד סעיפי בוררות בהסכמים קיבוציים ויתן נפקות לכוונת הצדדים לפניה לבוררות:
"בוררות היא דרך המלך המקובלת ביחסי עבודה קיבוציים ובית דין לעבודה יתן נפקות לרצון זה של השותפים ליחסי עבודה קיבוציים, במידה מירבית, ובוודאי לא במידה פחותה מזאת שבית משפט נותן להסכם בוררות, בתחום מסחרי".

(דב"ע שם/10-4 הסתדרות הפקידים ואח' – עיריית רחובות ואח', טרם פורסם, ניתן ביום 15.7.90; ראה גם: דב"ע נה/19-41 ההסתדרות – התעשייה האוירית בע"מ, טרם פורסם, ניתן ביום 5.2.95; דב"ע נג/127-3 עיריית אשדוד – שלמה בנישתי, טרם פורסם, ניתן ביום 2.3.94; דב"ע מה/109-3 אורדן תעשיות בע"מ – צביקל, פד"ע יז 428; דב"ע נג/215-3 אנג'לו איידן – מלון רמדה רנסנס, טרם פורסם, ניתן ביום 22.11.93).

15. המבקשים טוענים כי אין לאכוף במקרה זה את מנגנון ישוב הסכסוך. מקורו של המנגנון הוא בהסכם קיבוצי משנת 1989 שעוסק בעניינים שונים ובכל מקרה מוציא מתחולתו עובדים קבלניים (סעיף 3 להסכם התשתית).
איננו מקבלים טענה זאת.
הסכם התשתית קובע על פי סעיף מטרותיו (סעיף 2) את תנאי העבודה ותנאי השכר לעובדי מחיש, אך בא להבטיח ביצוע יעיל של העבודה במחיש ולטפח יחסי גומלין טובים בין מחיש לעובדיה.
סעיף 3 קובע כי הוא יחול על "כל העובדים, המועסקים כיום, או שיהיו מועסקים בעתיד על ידי מחיש, למעט עובדים בדרג ראשי אגפים ומעלה, עובדים קבלניים ועובדים שיועסקו על פי חוזה אישי".

סעיף 4 להסכם קובע:
"כל נספח אשר יתווסף להסכם זה, וכל תוספת תיקון או שינוי אשר יוסכם עליהם בכתב בין מחיש לבין נציגות העובדים, דינם ותקפם כהסכם זה".

16. בין המסמכים אשר צורפו לבקשת הצד צורפו הסכמים קיבוציים מיוחדים מ- 24.3.94, 28.10.98, 31.3.04 ו- 8.8.05 (להלן: "ההסכמים הקיבוציים המיוחדים").
הסכמים אלה עוסקים באופן ספציפי בעובדים קבלניים, ללמדך שהעובדים הקבלניים הוכנסו למערכת יחסי העבודה הקיבוציים לכל הפחות בכל הנוגע לאורך תקופת עבודתם ולזכותו של הועד להגיש התנגדות להארכת תקופת העבודה.

17. לפיכך מסקנתנו הינה כי הסכמים קיבוציים נכנסים לגדר סעיף 4 להסכם התשתית ולפיכך כל נושא שאין עליו הסכמה בין הצדדים יחול עליו מנגנון ישוב חילוקי הדעות שבסעיף 6 להסכם התשתית.

18. ביום 7.2.12 נחתם הסדר קיבוצי בין הנהלת המשיבה לבין הועד.
המבקשת אינה חתומה על הסכם זה.
הצדדים אינם חלוקים שאין בכך כדי לפגום במעמד ההסכם כהסדר קיבוצי.
עוד אין מחלוקת כי הסדר זה בא לעולם כתוצאה מסכסוך בגין העובדה כי הועד הפעיל התנגדות כעולה מסעיף 4 להסכמים הקיבוציים המיוחדים.
לפיכך נדחית הטענה כי משמדובר בעובדים קבלניים הרי שאין תחולה להוראת סעיף ישוב הסכסוכים שבהסכם התשתית.

19. כפועל יוצא מכך נדחית אף הטענה כי הסכסוך הינו בנושא שהוצא מהמסגרת הקיבוצית.
אכן הסכם התשתית הוציא מתחולתו את עובדי הקבלן, אלא שההסכמים הקיבוציים המיוחדים הכניסו את עניינם של עובדי הקבלן (בחלקם) למסגרת הקיבוצית.
משלא נקבע במפורש כי נושא זה הוצא ממסגרת ישוב סכסוכים שבהסכם התשתית, הרי שלאור המגמה לכבד הסכמים הנוגעים ליישוב סכסוכסים, אנו קובעים כי סעיף 6 שבהסכם התשתית חל אף על סכסוך זה.
20. המבקשים מוסיפים וטוענים כי אופן הפסקת עבודתם של העובדים נשוא הבקשה מלמדת כי אף המשיבה לא ראתה את הסכם התשתית חל על עובדים אלה וכי מדובר בטענה שהועלתה לצורך הליך זה.
אלא שהעובדה כי קיימת מחלוקת בין הצדדים באיזה אופן ניתן להפסיק את עבודתם של עובדי הקבלן נשוא הבקשה אינה מלמדת על תחולת סעיף ישוב הסכסוכים, אלא מלמדת כי אף נושא זה הינו במחלוקת וכי במסגרת ישוב הסכסוך ניתן יהיה לטעון אף טענות אלה.

21. המבקשים מוסיפים וטוענים כי מדובר בנושא שאינו בר בוררות.
כבר נפסק כי "סכסוך בין עובד ומעביד בדבר זכותו של עובד על פי אחד מחוקי המגן אינו יכול להמסר להכרעת בורר".
(בג"ץ 760/79 דנון – בית הדין הארצי לעבודה פד לד (3) 820, 824).
המבקשים טוענים כי נושא הסכסוך הינו הסטטוס של העובדים נשוא הבקשה - האם מדובר בעובדי המשיבה אם לאו - ומן המפורסמות הוא כי שאלת סטטוס אינה יכולה לשמש נושא לבוררות.
גם טענה זו דינה להידחות.
מהות הבקשה נלמדת מהאמור בבקשת הצד, בה התבקש בית הדין:
להורות לבית הדין לפעול על פי ההסדר הקיבוצי המחייב ותוך כך להורות על החזרתה לעבודה של גב' אלה צייטלין ומניעת פיטוריו של מר אלי ששון.
כמו כן ליתן צו המצהיר כי העובדים נשוא הבקשה הינם עובדים קבועים במשיבה מכח ההסדר הקיבוצי.
מדובר בסעדים שעניינם אכיפת הסדר קיבוצי, נושא אשר יש להחיל עליו את מנגנון ישוב הסכסוך שבהסכם התשתית.

22. טענה נוספת של המבקשים הינה כי המשיבה נוהגת בחוסר ניקיון כפיים שכן לא פנתה אל הועד בבקשה לערוך בירור בעניין.
סעיף 5 לחוק הבוררות קובע:
"(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך".

23. סעיף 6 להסכם התשתית קובע:
"6.1 כל ענין המוסדר בהסכם זה שאין עליו הסכמה בין ההנהלה לבין הועד יהיה נושא לבירור בין ההנהלה לבין הועד. בירור זה לא יימשך יותר מאשר שבוע, אלא בהסכמת הצדדים.
6.2 חילוקי דעות בין ההנהלה לבין הועד שלא יושבו כמתואר בפסקה (6.1) לעיל, יובאו לברור בין ההנהלה לבין נציגות העובדים. בירור זה צריך שיסתיים תוך שבועיים.
6.3 חילוקי דעות בין ההנהלה לבין נציגות העובדים, בענינים המוסדרים בהסכם זה, יימסרו להכרעתו של בורר יחיד מוסכם על הצדדים.
באם לא ימצא בתוך שבוע בורר יחיד מוסכם יבקשו הצדדים מינוי בורר יחיד ע"י בית הדין לעבודה בת"א.
סיכום זה יעמוד בתקפו כל זמן שהסכם זה עומד בתקפו, אולם הזכות בידי ההנהלה ונציגות העובדים לשנותו בהסכמה הדדית על-ידי חליפת מכתבים".

המבקשים טוענים כי ביום 29.8.12 פנה יו"ר הועד לסמנכ"ל התפעול במחיש מר וייס וביקש לקלוט את העובדים נשוא הבקשה.
ביום 30.8.12 התקבלה תשובת מר וייס בדוא"ל.
ביום 3.9.12, לאחר שהפיטורים נכנסו לתוקף (ביום 2.9.12), פנה יו"ר הועד למנכ"ל מחיש בדרישה להכיר במעמדם של העובדים נשוא הבקשה כעובדים קבועים על פי ההסדר הקיבוצי.
תשובת מחיש באמצעות מנכ"לה התקבלה רק ביום 23.9.12.
התשובות מיום 30.8.12 ומיום 23.9.12 מתייחסות לגופן של הדרישות ומנמקות את הסירוב לקליטת העובדים. הנימוקים לסירוב הם שקליטת העובדים נשוא הבקשה כפופה להסכם אליו יגיעו הצדדים עד 30.6.12, או כי ההסדר הקיבוצי אינו דן בקליטה בודדת ופרטנית של עובדים נוספים.
המשיבה טוענת כי פעלה במהירות למתן תשובה וכי היא מעוניינת בקיום הליך ישוב חילוקי הדעות.

24. לטעמנו יש פגם בהתנהלות המשיבה.
אמנם המשיבה השיבה במהרה על הפניה מיום 29.8.12, אך הגם שלא הושגה הסכמה לא עיכבה את הליך הפסקת העבודה והמתינה כשלושה שבועות עד למתן תשובה לפניה השניה מיום 3.9.12.
אין מחלוקת כי חילוקי הדעות לא הובאו לבירור כעולה מסעיף 6 להסכם התשתית.
אף אחד מהצדדים לא ביקש בירור כאמור, לא ההנהלה ולא הועד.
יש להצר על כך כי עמדת המשיבה בדבר חלות מנגנון ישוב הסכסוך הועלה לראשונה ערב הדיון בבקשת הצד וכשבועיים לאחר הגשתה.
יחד עם זאת, שיהוי זה, הגם שיש בו טעם לפגם, אין בו כדי ללמד בנסיבות העניין כי המשיבה מוכנה לעשות הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה.

25. אשר על כן, אנו מורים כי חל סעיף 6 להסכם התשתית ולפיכך יעוכבו ההליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות.
מאחר והצדדים ביקשו דחיה לצורך ניסיון לפתור את המחלוקת, ניסיון שלא צלח, יפעלו הצדדים כעולה מסעיף 6.2 להסכם התשתית.
ככל שחילוקי הדעות לא יפתרו, יימסרו חילוקי הדעות להכרעת בורר יחיד מוסכם על הצדדים.
משעסקינן בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק בוררות

  2. תקנות הבוררות

  3. ערעור בוררות

  4. תניית בוררות

  5. מוסד הבוררות

  6. הסכם בוררות

  7. הארכת בוררות

  8. הליך בוררות

  9. ביטול הליכי בוררות

  10. עורך דין בוררות

  11. הסכם - בוררות

  12. מה זה אבעיה ?

  13. בוררות - חובת הנמקה ?

  14. אישור פסק בוררות

  15. תיקון פסק בוררות

  16. פרשנות פסק בוררות

  17. בוררות בין שכנים

  18. סיכול פניה לבוררות

  19. בוררות בנושא ליקויי בניה

  20. עיקול זמני בוררות

  21. סעיף 23 לחוק הבוררות

  22. נטישת הליכי בוררות

  23. ערעור בעניין בוררות

  24. סעיף בוררות חוקת ההסתדרות

  25. איגוד ערים - בוררות

  26. סעיף 29 חוק הבוררות

  27. סעיף 5 לחוק הבוררות

  28. סעיף 29 לחוק הבוררות

  29. בוררות בין עורכי דין

  30. סעיף 24 לחוק הבוררות

  31. פרוייקט בניה - בוררות

  32. טעות גלויה בפסק בוררות

  33. חובת בוררות - צו מניעה

  34. הסכם בוררות לאחר סכסוך

  35. אישור פסק בוררות רבנים

  36. תיקון טעות בפסק בוררות

  37. בקשה לאישור פסק בוררות

  38. בקשה למתן הנחיות בהליך בוררות

  39. סעיף 24(4) לחוק הבוררות

  40. הפרת זכות סירוב ראשונה

  41. שימוש במקרקעין - בוררות

  42. עיקולים לפי חוק הבוררות

  43. ביקורת שיפוטית - בוררות

  44. ערובה לביצוע פסק בוררות

  45. הסכם בוררות בית דין רבני

  46. סעיף 24 (10) לחוק הבוררות

  47. הפרה מתמשכת של התחייבות

  48. בקשה לאשר פסק בוררות חלקי מוטעה

  49. סעיף בוררות בהסכם מייסדים

  50. חקירה נגדית בהליך בוררות

  51. פיצויי פיטורים מוגדלים - בוררות

  52. תניית בוררות בית דין רבני

  53. חלוקת רכוש משפחתי - בוררות

  54. קניית דירה בשוויץ - בוררות

  55. פרשנות תניית בוררות בהסכם

  56. התנגדות הסתדרות פיטורים - בוררות

  57. טופס בקשה להזמנת עד לבוררות

  58. פסק דין הצהרתי – ביטול הסכם בוררות

  59. העברת תיק בוררות בחזרה אל בית משפט

  60. פסק בוררות מנוגד לתקנת הציבור

  61. תנאי הסכם על בוררות בעניין שכר טרחה

  62. טענות בנוגע לאופן ניהול בוררות

  63. ההבדל בין פסק ביניים לבין החלטה

  64. בית דין רבני בוררות - דיני עבודה

  65. סעיף 24(3) לחוק הבוררות - חריגה מסמכות

  66. בקשה לאישור פסק בוררות ובקשה לביטול הפסק

  67. החלטת ביניים - סעיף 23 לחוק הבוררות

  68. טופס הודעה על בקשה לאישור פסק בוררות

  69. תיקון פסק בוררות לאחר אישור ע"י בית משפט

  70. בקשה לאשר עיקול זמני במסגרת בקשה לאישור פסק בוררות

  71. עיכוב הליכי בוררות למרות פגמים בהתנהלות המבקש

  72. בקשה לאישור הסדר בוררות - סעיף 350 ו 351 חוק החברות

  73. תביעת השבה של סכום ששולם ביתר במסגרת הליכי בוררות

  74. חלפו מעל 45 יום בין מתן פסק הבוררות לבין הגשת הבקשה לביטולו

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון