דוגמא להחלטה בנושא עיון חוזר בצו חילוט: הבקשה וטיעוני הצדדים בתמצית: בפני בקשה שהוגשה ע"י המבקשים, שהם נאשמים בכתב אישום המייחס להם וכן לחברות שבשליטתם עבירות לפי חוק העונשין, חוק מס ערך מוסף, פקודת מס הכנסה, פקודת המכס והחוק לאיסור הלבנת הון. בכתב האישום נטען כי הנאשמים/המבקשים ביצעו עבירות שונות ובמסגרת זו העלימו כספים המגיעים לאוצר המדינה בסכומים המגיעים לכדי מאות מיליוני שקלים. ביחד עם כתב האישום הוגשו בקשות לחילוט זמני של נכסים שונים. ביום 1/5/12, לאחר מספר ישיבות ודיונים ממושכים, גובשו עיקרי הסכם בין הצדדים לבקשה זו וצדדים נוספים הטוענים לזכויות בנכסים אותם מבקשת המאשימה/משיבה לחלט . ההסכם הושלם לאחר סידרת דיונים ביום 10/6/12. במסגרת ההסדר שכלל הסדר מפורט בין המדינה, הנאשמים וצדדים הטוענים לזכויות בנכסים, נקבעו בטחונות בנוגע למכלול נכסים וזכויות שישועבדו ו/או יעוקלו לטובת המדינה להבטחת האפשרות לחלט נכסים אם בעתיד יורשעו המבקשים במיוחס להם. כעת בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה אשר נתנה, למעשה, תוקף להסכם בין כל הצדדים הנ"ל. המבקשים עותרים להורות למדינה לשחרר מכלל הכספים שנתפסו סכום של 2.5 מיליון ₪ באופן שיאפשר להם להשלים עסקה לרכישת נכס מקרקעין הידוע כ"בית בזק". יצוין כי אותו נכס מקרקעין נתפס במסגרת הנכסים ששועבדו לטובת המדינה במסגרת ההסכם שצוין לעיל. שוויו של הנכס הוערך לצורך ההסדר הנ"ל בסכום של 13 מיליון ₪ וזאת על בסיס הנחה שהמבקשים ישלימו את הליך רכישתו בסכום של 8 מיליון ₪. אלא שהמבקשים נקלעו למצוקת אשראי ומקורות מימון. לטענתם נגרמה מצוקת האשראי כתוצאה מאירועים שאינם בשליטתם ולא היו צפויים במועד חתימת ההסדר. כך למשל נקלעה חברת אייס רשתות שיווק בע"מ להליכים של פשיטת רגל ופירוק. חברה זו הייתה לקוח של החברות שבשליטת המבקשים והיא חייבת להם סכומים של כ 3,640,000 ₪. הוגשה תביעת חוב למפרק ואולם החברות שבקבוצת מקור הפורמייקה, חברות שבשליטת המבקשים, אינן במעמד של נושים מובטחים. מכאן שהסיכוי לגבות את הכספים הנ"ל, כולם או חלקם, אינו רב. כך גם נקלעו לקשיים חברות אחרות החבות כספים לתאגידים שבשליטת משפחת פיסו וזאת עקב תהליכים בכלכלה העולמית. כל אלו הובילו לירידה בהכנסות החברות שבשליטת המבקשים, וכפועל יוצא מכך גם לקושי בגיוס האשראי כמפורט לעיל. על אלו יש להוסיף כי לטענת המבקשים גם הבנקים אשר בעבר העמידו לחברות שבשליטתם מסגרות אשראי נוחות צמצמו את היקף האשראי העומד לרשות המבקשים, בין היתר כתוצאה מההליכים הפלילים וכן בשים לב לתהליכים כלכליים בשוק האשראי. בהתאם עתרו המבקשים להורות למדינה לשחרר מכלל הכספים התפוסים סכום של 2.5 מיליון ₪ כדי לאפשר את השלמת עסקת רכישת בית בזק (שהוא, כאמור, משועבד לטובת המדינה). יצוין לעניין זה כי בבקשה בכתב התבקש שחרור של הסכום שצוין לעיל. בדיון בפני (עמ' 37 ש' 28) הבהיר ב"כ המבקשים כי יוכל להשלים את העסקה גם אם ישוחרר הסכום של 2 מיליון ₪. המאשימה/משיבה מתנגדת לבקשה. טענתה מבוססת על שני אדנים. הראשון הוא כי אין כלל סמכות להליך של עיון חוזר כאשר מדובר בסעד של חילוט זמני מכוח הוראות חוק הלבנת הון. ב"כ המשיבה טוען כי להבדיל מהליך של מעצר אדם לא נקבעו בחוק הוראות לעניין עיון חוזר בסעד של חילוט זמני ומכאן שאין לבית המשפט סמכות לעיון חוזר ושינוי ההחלטה שניתנה בעבר. מעבר לשאלת הסמכות טוען ב"כ המשיבה כי אין עילה לעיון חוזר. לטענתו ההסדר הכלכלי גובש בהסכמה בין המבקשים, המשיבה וכל הטוענים לזכויות בנכסים. מדובר בהסדר מורכב שהביא בחשבון את מכלול הנתונים הכלכליים לרבות אפשרויות להתפתחויות כלכליות כאלו או אחרות ואין מקום לפגוע היום בסכום המזומן שנתפס ע"י המדינה. טיעוני ב"כ הצדדים פורטו בבקשה בכתב ובטיעון בע"פ ואין צורך לחזור על האמור שם. הסמכות לעיון חוזר: ההליך שבפני הוא הליך במסגרת סעדים שניתנו בהליך של חילוט לפי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס - 2000 (להלן: "חוק הלבנת הון") והוראות סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון המחיל על הליכי החילוט את הוראות סעיפים 36ג' - 36י' לפקודת הסמים המסוכנים . יצוין כי למעשה מדובר בהליך של מתן צו זמני בעניין החילוט, צו שמטרתו להבטיח את יכולת המדינה להיפרע מהנכסים וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים: הראשון הוא שהנאשמים יורשעו בדין. התנאי השני הוא שבית המשפט יורה על חילוט הנכסים במסגרת גזירת הדין או בהליך נפרד בהתאם להוראות חוק הלבנת הון. לגישתי קיימת סמכות לבית המשפט לעיון חוזר בהחלטה על סעד זמני בענייני חילוט מעצם טיבו וטבעו של הסעד, שהינו סעד זמני כהגדרתו.יצוין כי סעיף 21(ו) לחוק הלבנת הון (וכן סעיף 36א'(ה) לפקודת הסמים המסוכנים) מאפשרים למאשימה לבקש את שינוי צו החילוט אם התגלו נכסים חדשים שניתן לחלטם. סבור אני כי מכאן ניתן ללמוד גם על סמכות לעיון חוזר אם חל שינוי אחר במצבת הנכסים המצדיק בחינה מחודשת של הליך החילוט הזמני. ואולם מעבר לכך - מדובר בהליך שעניינו בסעד זמני של הגבלת חירותו של אדם, פגיעה בזכות הקניין ובחופש העיסוק, והכל במסגרת של הליך פלילי וקודם להרשעה בדין. על הליכים מסוג זה חלים עקרונות המשפט הפלילי שעניינם צמצום הפגיעה בזכויות הנאשם למידה המינימאלית הנדרשת להבטחת תכלית ההליך הפלילי. עמד על כך בית המשפט העליון בבש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון ואח' (ניתן ביום 31.10.2007) שם נאמרו הדברים הבאים (סעיף 36 להחלטה): "כי בית המשפט הדן בבקשה למתן סעדים זמניים יעשה כן בזהירות המתבקשת מהפגיעה בקניינו של הנאשם, שמוחזק בשלב זה כחף, ונוכח האפשרות שבסופו של ההליך לא יוחלט על חילוט הרכוש. כפי שנפסק כבר בעבר, תפישת רכוש על מנת להבטיח את אפשרות החילוט בעתיד, בשלב בו ההליך הפלילי עודו מתנהל ולנאשם עומדת חזקת חפות, הינה צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו, לעיתים למשך תקופה ארוכה. לפיכך אם ניתן לנקוט אמצעים "חלופיים" שדי בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט או השגת תכליתו בעתיד, תוך פגיעה פחותה בקניינו של בעל הרכוש, יש להעדיפם על פני סעד זמני של תפיסת הרכוש והחזקתו עד תום ההליך המשפטי: "לא בכדי נקבע בסעיף 36ו(א) כי הצו הזמני שבית המשפט רשאי לתת בעניין זה הוא למתן ערבויות, צווי מניעה, צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט". לא בהכרח יש לנקוט בדרכים הנ"ל לפי סדרן, אולם בסדר הבאתן יש אינדיקציה למידתיות שאותה ראה המחוקק לנגד עיניו. הפגיעה ברכושו של אדם על-ידי נטילתו ממנו, על מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך יש לעשות על פי עיקרון המידתיות המקובל עלינו..." (בש"פ 7715/97 חג'ג נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(1) 14, 18 (1998). ראו גם: בש"פ 3159/00 רבין נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 30.5.00); בש"פ 7023/03 אבוטבול נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 17.8.03); רע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל, פ"ד נג(3) 312, 323 - 324 (1999)). גם בעניין זה הכלל הוא אם כן כלל האמצעי שפגיעתו פחותה, כלל המידתיות (וראו גם: יעל גרוסמן ורוני בלקינד איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה 162 (2003))." סבור אני כי החלת עקרונות אלו, ביחד עם הוראות סעיף 21(ו) לחוק איסור הלבנת הון מובילים אל המסקנה כי יש לבית המשפט סמכות לעיון חוזר בהחלטה למתן צווים זמניים לחילוט במסגרת הליך פלילי. עילות לעיון חוזר: לעניין העילות לעיון חוזר סבור אני כי יש להחיל את העילות המקובלות בהליכים פלילים לעניין הגבלת זכויות של נאשמים קודם להרשעתם בדין.כאמור, משמעות החילוט הזמני היא הגבלה על חופש הקניין וחופש העיסוק של המשיבים ובהתאם יש לבחון את הבקשה לעיון חוזר בראי העילות שנקבעו במסגרת הליכים פלילים במקרים בהם נדונות בקשות לעיון חוזר שעניינן בהגבלת זכויות נאשמים במקרים דומים. ההליכים שהתנהלו בפני, לרבות ההסדר שגובש בזמנו, היו על בסיס ההנחה כי יש ראיות לכאורה המקימות בסיס להרשעת המבקשים במיוחס להם. כפי שכבר ציינתי בהחלטות קודמות בית המשפט לא בחן את הראיות עצמן, הכל כפי שהוסכם בין ב"כ כל הצדדים. עוד ציינתי בעבר כי אין חולק שמדובר בפרשה פלילית סבוכה שבירורה יארך זמן לא מבוטל (בכתב האישום כ 270 עדים) ושתעורר גם שאלות משפטיות הטעונות הכרעה. ככל שהדבר נוגע לתשתית הראיות, כפי שהוסכמה, לא חל כל שינוי בתשתית מעצם העובדה שטרם הוחל בשמיעת ראיות. למעשה טרם ניתנה תשובה לכתב האישום. מכאן שהעילה העיקרית לעיון חוזר היא עילת חלוף הזמן עד היום, משך הזמן הצפוי עד לסיום ההליכים וכן הנתונים החדשים בנוגע למצב הכלכלי של המבקשים, נתונים שהשתנו עם חלוף הזמן מעת שגובש ההסכם שקיבל תוקף של החלטת בית משפט זה. לעניין זה, בשים לב לטיבו של ההליך ובמיוחד כאשר מדובר בהסכם כלכלי שקיבל תוקף של החלטה (הגם שבהליך פלילי),סבור אני גם כי יש להחיל עקרונות שגובשו במסגרת הליכים אזרחיים, ובהטעמה המתחייבת מהליך פלילי, ולפיהם עילה לעיון חוזר תהיה במקרים חריגים בלבד. ראו: רע"א 4472/10 Proneuron Biotechnologies ,Inc נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (ניתן ביום 6.10.2010); רע"א 454/12 אלבקס וידאו בע"מ נ' מגאסון ישראל בע"מ ואח' (ניתן ביום 23.5.2012); רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' משה אורמן, (ניתן ביום 14.7.2011); רע"א 1056/10 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נ' רוני אליעד (ניתן ביום 2.8.2010). ואולם בד בבד עם בחינת קיומם של תנאים חריגים המצדיקים עיון חוזר על בית המשפט גם לבחון האם יהיה בקבלת טענות בדבר עיון חוזר משום פגיעה באיזון שבין זכויות המאשימה והבטחת מטרת החילוט הזמני ובין זכויותיהם של הנאשמים, שחזקת החפות עומדת להם. גם אם חל שינוי באיזון שבין הזכויות הנ"ל יש לבחון האם הפגיעה בזכויות המאשימה היא בלתי מידתית אל מול הפגיעה בזכויות הנאשמים, זאת ככל שלא תאושר בקשתם לעיון חוזר. ככל שהדבר נוגע לשינוי במציאות הכלכלית סבור אני כי מתקיים התנאי של שינוי חריג בתנאים הכלכליים שעל בסיסם נעשה ההסכם שקיבל תוקף של החלטה במסגרת ההליך הזמני להבטחת החילוט. קריסת אייס ותוצאותיה לא היו ידועות למבקשים ולא היו בשליטתם. מכאן שהשינוי בנזילות עסקיהם ברמה קיצונית לא היה בשליטתםוהוא מהווה שינוי חריג המקים, לגישתי, עילה לעיון חוזר. ככל שהדבר נוגע לאיזון שבין זכויות המדינה לזכויות הנאשמים - סבור אני כי אם לא ישוחררו הכספים הנדרשים להשלמת עסקת רכישת בית בזק יגרם למשיבים נזק כלכלי מצד אחד ומהצד השני לא תהיה בכך כל תרומהלהליך החילוט. ההיפך הוא הנכון. ככל שמצב המבקשים יורע כך גם תיפגע מצבת הנכסים שיעמדו בסופו של הליך הפלילי כברי מימוש לחילוט, הכל כמובן בכפוף להרשעה ולהחלטה בדבר אישור החילוט. למעשה נראה כי אי השלמת הסכם רכישת בית בזק רק יפגע במצבת הנכסים שיעמדו לחילוט ולא תהיה בכך כל תרומה למדינה מחד ומאידך יפגעו המבקשים ללא כל תכלית ראויה ובחריגה מהמידתיות הנדרשת להליך הפלילי שעניינו בסעד זמני להבטחת האפשרות להיפרע מהמבקשים, אם יורשעו בעתיד. לעניין הבטחת תקינות ההליך הפלילי והאפשרות להיפרע בעתיד מהמבקשים אוסיף עוד כי לא ניתן לנתק את הליך החילוט מכלל התנהגות המבקשים, כנאשמים, אשר לעת הזו, ועד כמה שידוע, מקפידים בכל ההגבלות שהוטלו עליהם ומקיימים את החלטות בית המשפט בדווקנות, הכל כדי לקיים את ההליך הפלילי כסדרו (ותוך שהם עומדים על חפותם). כל אלו צריכים להילקח בחשבון במסגרת מכלול הנתונים שבוחן בית משפט במסגרת הליכים לסעדים זמניים שעניינם בהגבלת זכויות נאשמים שחזקת החפות עומדת להם. סיכום: אשר על כן אני נעתר לבקשה ומורה כי המדינה תשחרר למשיבים סכום של 2 מיליון ₪ במזומן (כאמור בעמ' 37 ש' 28 לטיעון בפני) לצורך השלמת רכישת בית בזק. מאחר והחלטה זו מתייחסת להסדר חילוט שקיבל תוקף של החלטה אשר היו שותפים לו צדדים רבים, ויתכן ויש באמור לעיל גם כדי להשליך על זכויות עתידיות של צדדים אחרים להסדר הזמני שנעשה עם טוענים לזכויות, תועבר ההחלטה לעיונם של כל הצדדים. עיון חוזרמסמכיםחילוט