דוגמא להחלטה בנושא עיון בתיק בית משפט העוסק בסוגיות דומות: עובדות המקרה המבקש הינו עו"ד המועסק במשרד העוסק במתן ייצוג לתובעים בין היתר בתביעות של "הולדה בעוולה". למבקש מספר תיקים העוסקים בשאלות דומות לאלו שנדונו בתיק זה לרבות שאלת המועד בו נשלחו יולדות כדבר שבשגרה לביצוע בדיקת סקירת מערכת ולסוגיית הפסקות ההריון בשנות השמונים. כיום המבקש מנהל תיק דומה בבית המשפט המחוזי בחיפה ת.א 25059-11-10 (להלן: "התיק האחר") כאשר אחת מהנתבעות הינה מדינת ישראל. המבקש, מבקש לעיין בתיק זה וזאת לאור סוגיות דומות שנדונו במקרה זה לבין התיק האחר והן: (א) האם אכן היתה פרקטיקה נהוגה להפנות לביצוע בדיקת סקירת מערכות בסוף שנות השמונים. (ב) האם ניתן היה לבצע הפסקות הריון מעבר לשבוע ה-24 להריון. סוגיות אלו נדונו בחוות דעת הצדדים ועלו במהלך חקירת המומחים והעדים השונים בתיק בו מתנהל התיק ובניהם פרופ' הרמן שחזר בו במהלך עדותו מקביעות מסוימות שאוזכרו בחוות דעתו. המבקש בבקשתו מצמצם את בקשתו לעיון למסמכים אלו בלבד וזאת לטענתו על מנת להפיס את דעתו של התובע הטוען לפגיעה בפרטיותו: א. כתבי טענות ב. חוות דעת המומחים שהוגשו בתיק לעניין שאלת האחריות בלבד. ג. פרוטוקולי העדויות והחקירות של המומחים והעדים בתיק. ד. ספרות מקצועית ומאמרים שצורפו לתיק. הדיון בפנינו נסוב על המחלוקת האם לאפשר למבקש עיון במסכים אלו. טענות המבקש 5. לטענת המבקש זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון אשר נקבע בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה. וכי ביסודו של סעיף 4 לתקנות עומד עקרון זה אשר מאגד בתוכו הן את חופש הביטוי והן את זכות הציבור לדעת ומהווה מעיקרי היסוד של שפיטה ראויה ושל עשיית משפט צדק. 6. עוד מוסיף המבקש וטוען כי על פי ההלכה, הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית המשפט וכי איסור העיון והפרסום יהיה במידה שאינה עולה על הנדרש. 7. לעניין טענתו של התובע לפיה עיון בתיק זה יפגע בפרטיותו, טוען המבקש כי לו הפגיעה בפרטיותו של התובע היתה מהותית עבורו, היה מבקש כי הדיון בעיינו יתקיים בדלתיים סגורות וכי יינתן צו איסור פרסום של פרטיו, ולא כך היה. 8. המבקש מציין כי אין לו עניין במסמכים הרפואיים של התובע והוא מסכים כי כל פרט מזהה של התובע יושחר בטוש כהה והוא מתחייב שלא לעשות שימוש במסמכים אלו זולת לצורך ניהול תיק דומה אשר מצוי במשרדו ובכך תמנע הפגיעה הנטענת האפשרית בפרטיותו. 9. לעניין טענת הנתבעת בנוגע לחסיון החל על חוות דעתם של המומחים ועל העדויות והחקירות של המומחים בהיותם נגזרת של חוות הדעת, טוען המבקש כי טענת החיסיון הנטענת הינה טענת סרק שאינה מגובה ולו בהחלטה שיפוטית אחת. טענה זו באה על מנת לנסות ולהסתיר את העובדה כי המומחה מטעמה רשם בחוות דעתו ככל הנראה חצאי אמיתות ורק בעת חקירתו יצאה האמת לאור. טענות התובע 10. התובע מבקש מטעמים של צנעת הפרט, לדחות את הבקשה. לטענתו אין כל הצדקה לאפשר לצד ג' לעיין בעניינים הנוגעים לבריאותו ולבריאות אמו. טענות הנתבעת 11. למדינת ישראל (להלן :"הנתבעת" ) אין כל התנגדות שהמבקש יהיה רשאי לעיין בכתבי הטענות ובספרות הרפואית בתתי סעיפים א' וד'. אך לטענתה אין להתיר למבקש לעיין בחוות הדעת ובפרוטוקול העדויות כמבוקש בתיי הסעיפים ב' וג'. 12. לטענת הנתבעת אין לאפשר עיון בחוות דעת המומחים ובפרוטוקולי עדויות החקירות של המומחים והעדים בתיק וזאת בשל זכות החיסיון. מומחה רפואי אשר עורך חוות דעת עבור לקוח, מתנה זאת בכך שחוות הדעת לא תועבר לצד חיצוני אלא בהסכמתו. הסכמה שכזו לא ניתנה ע"י המומחים בתיק זה. 13. עוד טוענת המערערת כי הזכות לשמירה על סודיות רפואית עוגנה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק זכויות החולה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק הגנת הפרטיות וחוקים אחרים הדנים בהיבטים השונים של מימוש הזכות. על פי חוק זכויות החולה, כל מטפל או עובד מוסד רפואי חייבים לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל אליהם בעת מילוי תפקידם או במהלך עבודתם. 14. הנתבעת מתייחסת לפסקי דין אותם ציטט המבקש בכתב בקשתו וטוענת כי ההיתר לעיין בחוות הדעת הרפואית ובפרוטוקול הדיון היו מנימוקים ספציפיים שאינם מתקיימים בתיק זה. עוד מוסיפה המערערת כי גם במקרים בהם בית המשפט אפשר לעיין בחוות דעת רפואיות ובפרוטוקולים, האישור ניתן בכפוף להסכמת המומחים. דיון והכרעה 15. בקשה לעיון בתיקי בית המשפט נבחנת לאור תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית משפט), התשס"ג- 2003 (להלן: "התקנות"). סעיף 4(א) לתקנות קובע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על- פי דין". תקנה 4 (ד) לתקנות מונה את השיקולים שעל בית המשפט לשקול: "בבואו לשקול בקשת עיון, יתן בית המשפט את דעתו, בין השאר לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". תקנה 4(ו) מסדירה את היקפו של העיון, לפיה "החליט בית המשפט להתיק את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך ביון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים, ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגבלים את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים מחייבת זאת". 16. כאמור, התקנות מתוות מסלול תלת- שלבי לבחינה של בקשה לעיון (ראו ע"א 9927/06 פלוני נ' מדינת ישראל- ג' ( 26.10.08)). בשלב הראשון נבחנת השאלה האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש, במידה ושאלה זו תענה בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון מוצדק. בשלב זה נקודת המוצא היא כי לכל אדם זכות עיון וזכות זו נגזרת מעיקרון הפומביות. על בעל הדין המתנגד לעיון נטל השכנוע שאין להתיר את העיון המבוקש (ראו בג"ץ 1447/03 תובל ש"י נ' פנים להתחדשות יהודית לישראל (לא פורסם; 1.11.2004)). עם זאת, זכות העיון אינה זכות מוחלטת וההכרעה בשאלת העיון מבוססת על איזון בין הזכויות והאינטרסים של כל הנוגעים בדבר- מבקש העיון, בעלי הדין ואינטרס הציבורי (ראו ע"א 9927/06 פלוני נ' מדינת ישראל- ג' ( 26.10.08)). בשלב השלישי במידה ויש הצדקה לאפשר את העיון יש לבחון כיצד ניתן לאפשרו לבעל הדין המבקש, תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. במסגרת זו יש אפשרות להגביל את היקף העיון או להתנות בתנאים (ראו ע"א 3914/31 לחאם נ' פקיד שומה נצרת (לא פורסם; 1.5.2006)). 17. בשלב הראשון נבחן האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. הנתבעת טוענת לחיסיון על פי חוק לפיו על פי חוק זכויות החולה, כל מטפל או עובד מוסד רפואי חייבים לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל אליהם בעת מילוי תפקידם או במהלך עבודתם. טענת חיסיון זו אינה מתיישבת עם האפשרות לפיה ניתן לאפשר עיון במסמכים וזאת תוך השחרת שמותיהם של המטופלים ובדרך זו שמירה על פרטיותם. על אפשרות זו אדון בהרחבה בשלב השלישי . זאת ועוד, הדיון בתיק הינו דיון בדלתיים פתוחות ופרטיו של התובע מופיעים במאגרים משפטיים כאלו ואחרים ועל כן נשמטת הקרקע תחת טענת החיסיון שכן יש לזכור כי החיסיון עליו מצביעה הנתבעת תכליתו הינה חיסיון על פרטי המטופל ולא חיסיון על חוות דעתו של הרופא. 18. בשלב השני יש לבחון האם קיימת הצדקה לאסור את העיון. כאמור נקודת המוצא היא התרת העיון והתנגדות לעיון נשקלת בהתחשב בתכלית העיון ולמידת הפגיעה בבעלי הדין. מכתב הבקשה עולה כי מטרת העיון של המבקש הינה ללמוד את חוות דעתם של המומחים שכן הוא מטפל בתיק דומה בו ניתנה חוות דעת על ידי אותו מומחה, פרופ' הרמן שלטענת המבקש חזר בו מעדותו בתיק הנדון. נראה כי האינטרס אותו מציג המבקש הינו אינטרס לגיטימי שעשוי להעניק לו זכות לעיון בתיק בית משפט. באשר לאינטרס התובע, אכן אינטרס צנעת הפרט הינו אינטרס הראוי להגנה, יחד עם זאת יש לזכור כי כפי שכבר נאמר, התביעה כולה נשמעה בדלתיים פתוחות ופרטיה נחשפו לציבור הרחב וזאת דרך פרסום במאגרים המשפטיים. במצב דברים זה לא ניתן להסתפק בטענה הכללית שהועלתה מטעם התובעת בנוגע לצנעת הפרט (ראו ע"א 9927/06 פלוני נ' מדינת ישראל- ג' ( 26.10.08)). באשר לטענת הנתבעת כי מומחה רפואי אשר עורך חוות דעת עבור לקוח מתנה את בכך שחוות הדעת לא תועבר לצד חיצוני אלא בהסכמתו, נראה כי טענה זו לא בוססה כראוי מה גם שבעניין אחר ודומה למקרה הנדון בפנינו (ראו ע"א 9927/06 פלוני נ' מדינת ישראל- ג' ( 26.10.08)), לא הביעה המדינה כל התנגדות למתן אפשרות לעיון בחוות דעתם של מומחים מטעמה והותירה אל שיקול הדעת לבית המשפט. זאת ועוד, יש לזכור כי "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון" (דברי הנשיא א' ברק בבג"צ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 22.8.2005). במקרה הנדון לא הורם הנטל לא מצד הנתבעת ולא מצד התובעת לשכנע כי העיון בתיק יפגעו במי מהן באופן המצדיק מניעת העיון. 19. בשלב השלישי עלינו לבחון האם יש מקום להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, כדי לצמצם כמה שניתן את הפגיעה בזכויות ובאינטרסים של הנתבעת והתובעת שהן בעלות הדין המתנגדות לעיון. המבקש הודיע כי אין לו כל התנגדות כי מתוך המסמכים יושחר בטוש כהה שמו של התובע ואמו וכל פרט מזהה אחר אודותיהם. זאת ועוד, המבקש התחייב שלא לעשות שימוש במסמכים אלו זולת לצורך ניהול תיק דומה אשר מצוי במשרדו ובכך תמנע הפגיעה הנטענת האפשרית בפרטיותו. התוצאה על מנת לא לפגוע בפרטיותו של התובע יש לאפשר למבקש לעיין בתיק ולצלם את המסמכים שהתבקשו תוך הסתרת כל פרט מזהה של התובע במישרין או בעקיפין. לשם כך יושחרו כל הפרטים המזהים המופיעים על גבי העתקי החומר. השחרת הפרטים תיעשה על ידי המשיבים. היה הדבר כרוך בתשלום ישא בו המבקש. על המבקש להפקיד בידי המשיבים התחייבות לשאת בשכרם בגין ביצוע השחרת הפרטים המזהים. 20. זכות העיון ניתנת כמבוקש בכפוף לתנאים שלעיל. על המשיבים לבצע את פעולת ההשחרה בתוך 30 יום מקבלת התחייבותו של המבקש לשאת בשכרם. עיון בתיק בית משפטמסמכים