פנסיה - כבאים

להלן פסק דין בנושא פנסיה של עובד באיגוד ערים שירותי כבאות: פסק דין 1. לפני תביעה למתן פסד דין הצהרתי הקובע כי על הנתבע 1 להמשיך לשלם לתובע את גמלתו החודשית ולחלופין - לקבוע מי מבין הנתבעים חב בתשלום גמלתו של התובע. כן נתבעו פיצויי הלנת גמלה בגין האיחור שחל בתשלומה במהלך התקופה 12/05 - 1/07. 2. מרבית העובדות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים ואלו הן: א. התובע עבד באיגוד ערים שירותי כבאות איזור הרצליה, מיום 2.8.64 ועד ליום 1.1.79. ב. בחודש 12/78 החליט משרד הפנים על הקמת בית ספר ארצי לכבאות (להלן: "בית הספר"). ביום 17.12.78 נערך זכרון דברים בין משרד הפנים לבין האיגוד (נספח א' לתצהירו של מר בנו קרפל, חשב האיגוד) בו נקבע כי משרד הפנים יתקצב ויקצה תקציבים ותקנים לאיגוד לשם הפעלה ותיחזוק של בית הספר. עיריית ראשון לציון הקצתה למשרד הפנים מבנה לשם הפעלת בית הספר לכבאות. ג. התובע נתבקש על ידי מפקד כבאות הרצלייה ועל ידי מפקח כבאות ארצי, לשמש כמפקד בית הספר (ראו עדות התובע בעמוד 7). לצורך כך עבר התובע להתגורר בראשון לציון ליד בית הספר, קיבל פיצויי פיטורים ורכש בעזרתם דירה. עם קבלת הפיצויים חתם התובע על כתב ויתור וסילוק ביום 17.3.83. ד. ביום 25.1.88 חתמו האיגוד ונציג משרד הפנים על תקנון לבית הספר, בו נקבע כי תקציב בית הספר וכוח האדם הדרוש להפעלתו יכללו בתקציב האיגוד. ה. התובע עבד כמפקד בית הספר לכבאות וקיבל שכר מהאיגוד וזאת עד לפרישתו ב - 4/89. התובע מעולם לא קיבל כתב מינוי כעובד מדינה קבוע. ו. ביום 20.2.89 פנה מר רמי כחלון, מפקח כבאות ראשי, וביקש ממר אברהם אמונה, מנהל שירות עובדים במשרד הפנים לאשר הגדלת אחוזי הפרישה של התובע עד 40%. ז. בחודש 4/89 או בסמוך לכך, פרש התובע לגמלאות מתפקידו כמפקד בית הספר. פרישתו נעשתה על רקע סיכום של ועדה פריטטית משותפת למרכז השלטון המקומי וההסתדרות, בה נקבע כי התובע יפרוש מתפקידו החל מיום 1.5.89 ויקבל גמלה בשיעור 35% ומענק פרישה. ראש מינהל השירות במשרד הפנים, מר בנימין ריקרדו, הורה ליו"ר האיגוד דאז, מר ברקוביץ, להפסיק העסקת התובע ולשלם לו גמלה מיום 1.4.89. ראש המינהל אף אישר לתובע 9.7% הגדלת קיצבה. ח. מאז פרישתו שולמה לתובע גימלה ישירות על ידי האיגוד. הגמלה חושבה לפי משכורת קובעת של דרגה 11 בדירוג מינהלי וותק של 10.4 שנים. ט. משרד הפנים העביר לאיגוד תקציב למימון הגימלה בסעיף תקציבי נפרד, והאיגוד שילם גמלה לתובע. מעת לעת הגיש האיגוד לחשבות משרד הפנים בקשה לתקצוב הגמלה ומשרד הפנים העביר תקצוב בהתאם. י. בשנים 2001 ו - 2002 פנה מפקד שירות הכבאות באיגוד, מר יעקב שני במכתב למשרד הפנים בו ביקש לנתק את הקשר בין התובע לבין האיגוד (נספחים כג, כד, כה לתצהירו של מר בנו קרפל). יא. ביום 20.9.05 כתב מר בנו קרפל למר בני וינרמן, ממונה ארגון ובקרה בנתבעת 2 כדלהלן (נ/2): "הנדון: תשלומי גמלאות למר פסח שם טוב מר פסח שם טוב, גמלאי בית ספר לכבאות מקבל את גמלתו באמצעות איגוד ערים שירותי כבאות ראשל"צ. העברה זאת באמצעות האיגוד אינה תקינה. על מר שם טוב לקבל את גמלתו ישירות ממשרד הפנים - כדוגמת גב' ולינעמת ווינר. על כן הנני להודיעך כי האיגוד יפסיק לשלם את גמלת מר שם טוב ב - 1.1.06. לטיפולך." מר בנו קרפל לא שלח העתק מההודעה לתובע (עדותו של מר קרפל בעמוד 11). יב. בשנת 2006 או בסמוך לכך הגיע חשב חדש למשרד הפנים, אשר היו לו השגות על אופן תשלום הגמלה לתובע. עקב זאת ביום 11.1.06 פנה מר אפי דביר, מנהל תחום (תקצוב ותכנון) בנציבות כבאות והצלה וביקש ממינהל הגמלאות במשרד האוצר להסדיר את נושא גמלתו של התובע. יג. ביום 7.2.06 השיבה גב' חנה שוורץ, מנהלת תחום בכיר (גמלאות) במשרד האוצר, כי היות והתובע אינו עובד מדינה לא ניתן להתייחס לפניה. יד. במהלך התקופה 12/05 - 6/06 לא שולמה לתובע גמלתו החודשית. טו. ביום 31.7.06 פנה התובע לרב טפסר שמעון רומח, וביקש ממנו להסדיר את המשך תשלום גמלתו מהאיגוד. טז. ביום 19.9.06 כתב מפקד השירות באיגוד טפסר יעקב שני לנציבות כבאות והצלה כדלהלן: "1. הגמלאי פסח שם טוב איננו עובד שרותי כבאות והצלה ראשל"צ ולא מתקיימים יחסי עובד מעביד לגביו. 2. בעבר משכורתו של הגמלאי הועברה ע"י משרד הפנים לשירותי הכבאות בראשל"צ, דבר שהופסק לפני 9 חודשים. 3. במהלך תשעת החודשים לא בוצעה כל פעולה על מנת להסדיר את התשלומים המגיעים למר שם טוב, כך שלא קיבל בכל תקופה זו שכר. 4. בהתאם לבקשת הנציב ובקשתך, הנציב עדכן אותי ביציאתו מפגישה עם סמנכ"ל משרד הפנים והחשב על כך שמצא פתרון להעברת גימלתו של מר שם טוב. 5. ברור לנו שהאמור לעיל בניגוד לסיכומים קודמים, אך לאחר בקשתם ומציאת פתרון דרך משרד הפנים וכאירוע חד פעמי ולפנים משורת הדין בהיותנו בתקופת החגים נאשר העברת המגיע לגמלאי. 6. במשפטך האחרון הינך כותב 'בטרם פניית הגמלאי לערכות משפטיות' בהתאם לחוות דעת משפטית אין לאגוד מניעה לפנית הגמלאי לערכות משפטיות כפי שעשתה זאת עובדת אחרת." יז. ביום 29.9.06 הופקד לחשבונו של התובע סך של 14,993 ₪, ביום 3.12.06 - סך של 9,466 ₪, ביום 26.3.07 - סך של 23,127 ₪ ויתרת ההפרשים שולמה במסגרת גמלת חודש 5/07. יח. ביום 10.12.06 כתב מר אפי דביר, מנהל תחום (תקצוב ותכנון) בנציבות כבאות והצלה במשרד הפנים ליו"ר האיגוד, מר אלי חג'בי כדלהלן: "1. בישיבה שהתקיימה במנהלת הגמלאות בנושא המשך תשלום קצבתו של מר פסח שם טוב התברר כי מינהל הגמלאות אינו יכול להפוך את מר שם טוב מגמלאי של א"ע ראשל"צ לגמלאי של המדינה וזאת לאור העובדה שמעסיקו בפועל היה האיגוד גם אם קיבל את מלוא עלות העסקתו מהמדינה. 2. לפיכך אנו מציעים לאיגוד לשלם סכום חד פעמי בגובה הערך האקטוארי של הפנסיה שלו שיחושב על ידי אקטואר מוסמך והאיגוד ימשיך לשלם למר שם טוב את קצבתו החודשית כפי שהיה נהוג עד כה. 3. אבקש התייחסותכם בכתב להצעה זו בהקדם. יט. ביום 18.12.06 פנתה ב"כ התובע למר בנו קרפל, חשב האיגוד, וביקשה לקבל פירוט של תשלומי הגמלה בחודש 9/06. ביום 14.1.07 פנתה ב"כ התובע למר קרפל ומסרה כי התובע רואה באיגוד כאחראי להלנת שכרו. כ. ביום 12.2.07 פנתה ב"כ התובע לרב טפסר שמעון רומח וביקשה שיסדיר את עניין תשלום הגמלה. 3. השתלשלות העניינים מאז הגשת התביעה: א. ביום 28.2.07 הגיש התובע כתב תביעה וכן בקשה דחופה למתן צו זמני המורה לאיגוד להמשיך ולשלם לו את גמלתו. ב. ביום 5.3.07 מסר ב"כ האיגוד, עו"ד סימון, כי האיגוד אינו מוכן לשמש צינור לתשלום הפנסיה של התובע ושעל המדינה לנקוט במהלכים הדרושים לשם הבטחת המשך תשלום הפנסיה. ג. במסגרת הליכי הבקשה לצו הזמני ניתן ביום 29.3.07 תוקף של החלטה לפשרה זמנית שגובשה בין הצדדים, לפיה האיגוד יעביר למדינה פרוט חישוב עלות כספי הגימלה החודשית המגיעה לתובע, וזאת לא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני המועד הקבוע לתשלום כספי הגמלה בכל חודש. בהמשך תעביר המדינה את התשלום בגין הגימלה לידי האיגוד וזאת לא יאוחר מחמישה ימי עסקים לפני המועד שנקבע לתשלום הגימלה מדי חודש (בגין החודש שחלף) והאיגוד יעביר את הכספים לתובע ביום הראשון לכל חודש. במסגרת ההסדר קיבל התובע הפרשי גמלה רטרואקטיבית. ד. מחודש 5/07 הגמלה משולמת לתובע באופן קבוע בהתאם להסדר הזמני. ה. ביום 2.8.07 הודיעה המדינה על הסכמתה להצעת בית הדין לפיה ההסדר הזמני יהפוך לקבוע אולם האיגוד מסר ביום 1.9.07 כי הוא מתנגד להפיכת ההסדר הזמני לקבוע. 4. עיקר טענות התובע: א. כאשר עבר התובע מתפקידו בהרצליה לתפקידו כמפקד בית הספר לכבאות, התנה את המעבר בכך שהאיגוד יהיה אחראי לתשלום מלוא תנאי שכרו. התובע מעולם לא קיבל כל הודעה בדבר הכוונה לשנות את מעמדו ואילו היתה נמסרת לו הודעה כזו - היה מתנגד לה. שינויים כאלו ואחרים שנעשו במשך השנים במעמדו של בית הספר לכבאות אינם יכולים לשנות את מעמדו לרעה ולפגוע בזכויותיו כגמלאי של האיגוד. ב. רק בדיעבד הסתבר לתובע כי שני הנתבעים חלקו באחריות להעסקתו ולתשלום שכרו. ג. בחודש 6/06 נודע לתובע כי מאז חודש 12/05 נמנע האיגוד מלהעביר אליו את הגמלה החודשית המגיעה לו, העומדת על סך של 3,603 ₪ לחודש. ד. לאחר שפנה התובע לאיגוד במטרה להסדיר את העניין, הופקדו לחשבונו בתאריכים 29.9.06 , 3.12.06, 26.3.07 ובחודש 5/07 הסכומים המפורטים לעיל. סכומים אלו הינם נטו ובשל ההפקדה החד פעמית נוכה מס, הגם שבגין התשלום הרגיל של הגמלה - אין ניכוי מס. ה. לאיגוד אין כל טענה נגד זכאותו של התובע לגמלה. כתוצאה מהמחלוקת בין האיגוד לבין המדינה בשאלה מי חב בתשלום הגמלה של התובע - נפגעת זכותו של התובע לקבלת תשלום הגמלה במועד. 5. עיקר טענות האיגוד: א. מעולם לא היו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין האיגוד. הואיל והתובע שימש כמנהל בית הספר לכבאות, הרי שאם התקיימו יחסי עובד ומעביד - הם התקיימו בין התובע לבין הנתבעת 2. ב. עם זאת ולמרות דרישתו הבלתי מתפשרת של האיגוד, במשך השנים, לנתק את היותו "צינור" מעביר שכר לתובע, לא עשה כן באופן חד צדדי. 6. עיקר טענות הנתבעת 2 (להלן: "המדינה"): א. התובע אינו עובד מדינה בשל היעדר כתב מינוי והאיגוד הוא המעביד של התובע. ב. קיים השתק ושיהוי כלפי התובע והאיגוד הטוענים לקיום יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין המדינה, לאחר שנות העסקה רבות ולאחר שהתובע מקבל גמלה מהאיגוד כבר משנת 1989. האיגוד מנוע מלבצע שינוי חד צדדי ולהתנער מההסדר הקבוע לפיו הוא האחראי להעביר לתובע את הגמלה. ג. העובדה שהמדינה תקצבה את שכר התובע ואת גמלתו אינה יוצרת יחסי עובד ומעביד בינה לבין התובע. ד. התובע אינו זכאי לפיצויי הלנה בשל טעות כנה ומחלוקת של ממש לגבי זהות המעביד ולנוכח מכלול הנסיבות. ה. אין להטיל על המדינה הוצאות שכן התמשכות ההליכים בתיק נבעה מהתנהלותו של האיגוד. 7. התובע העיד לעצמו. מטעם האיגוד העיד מר בנו קרפל, חשב האיגוד. מטעם המדינה העיד מר בני וינרמן, ממונה ארגון ובקרה בנציבות כבאות והצלה במשרד הפנים. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. 8. השאלות הטעונות הכרעה בענייננו הן על מי מהנתבעים חלה החובה לשאת בתשלום הגמלה של התובע, האם זכאי התובע לפיצויי הלנת גמלה בגין התקופה 12/05 - 3/07 ואם כן - מי משני הנתבעים חייב בתשלום פיצויי ההלנה. 9. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני הריני מחליטה כדלהלן: א. עניינה של תביעה זו הינו המחלוקת בין הנתבעים באשר לשאלה על מי משניהם חלה החובה לשלם לתובע את גמלתו, שהרי אין כל מחלוקת בעניין עצם זכאותו של התובע לקבלת גמלה. על רקע מחלוקת זו בין שני הנתבעים, נהגו שניהם שלא כשורה כלפי התובע: המדינה איחרה החל מחודש 12/05, ובאופן שיטתי, בהעברת התקציב לאיגוד לצורך מימון גמלתו החודשית של התובע, והאיגוד הפסיק לשלם לתובע את גמלתו מבלי שטרח להודיע לו על כך או להסביר לו את הסיבה לכך. ב. תנאי עבודתם של עובדי המדינה מוסדרים בין היתר בהסכמים ובהסדרים קיבוציים, בתקשי"ר וכן על ידי חוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט - 1959 (להלן: "חוק המינויים"). זכויות הגימלה של עובד מדינה קבוע (עם כתב מינוי מכוח חוק המינויים) הוסדר על ידי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל - 1970 (להלן: "חוק הגמלאות"). ג. חוק שירותי הכבאות, התשי"ט - 1959 (להלן: "חוק שירותי הכבאות") והתקנות שמכוחו מסדירים את הסמכויות, את התפקידים ואת המבנה הארגוני של שירותי הכבאות בישראל. ד. צו איגודי ערים (שירותי כבאות) תשכ"ו - 1961 כונן את נתבע 1 (להלן: "נתבע 1" או "האיגוד") אשר מתוקצב על ידי עיריית ראשון לציון, מועצה מקומית בית דגן ומועצה איזורית גן רווה. תנאי שכרם ועבודתם של עובדי האיגוד מוסדרים בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. ה. סעיף 4 לחוק שירותי הכבאות קבע, בין היתר, כי רשות כבאות חייבת להקים ולהחזיק בתחומה יחידה של כבאים לפי תקן שיקבע שר הפנים. סמכויותיו של שר הפנים לעניין זה הואצלו לנציב כבאות והצלה. ו. מינהל שירות העובדים במשרד הפנים מבצע פיקוח והנחיה מקצועית לרשויות המקומיות והגופים הנלווים (כגון איגודי ערים לכבאות וכו') בנוגע לגימלה. אגף לכוח אדם ושכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים (בעבר המחלקה לתקנים ותנאי שירות) מבצע פיקוח והנחיה מקצועית לרשויות המקומיות והגופים הנלווים - לגבי שכר (נספחים יג, יד, טו ו- יח לתצהירו של מר קרפל). ז. אין חולק כי משרד הפנים הוא שהחליט בחודש 12/78 על הקמת בית הספר לכבאות. כעולה מעדותו של התובע, מפקח כבאות ארצי ביקש ממנו לנהל את בית הספר (סעיף 5 לתצהיר התובע ועדותו בעמוד 7) והתובע ביצע עבודתו עבור המדינה. כעולה מעדותו של מר בני קרפל, היתה מניעה חוקית להקמת נציבות הכבאות כגוף ממשלתי ולפיכך פנו לאיגוד שישמש כצינור להקמת נציבות כבאות (עדותו בעמוד 10). כן אין חולק כי משרד הפנים העביר לאיגוד תקציב למימון הגימלה בסעיף תקציבי נפרד. מעת לעת הגיש האיגוד, כאמור, לחשבות משרד הפנים בקשה לתקצוב הגמלה ומשרד הפנים העביר תקצוב בהתאם. מכאן שהמדינה היתה מעסיקתו של התובע. ח. כאמור טען האיגוד כי שימש אך צינור להעברת שכר מהמדינה אל התובע ואכן אין חולק כי רק בשל בעיות בירוקרטיות נתבקש האיגוד להעביר לתובע את שכרו מדי חודש. עם זאת, במשך שנים רבות ידע התובע כי הוא עובד האיגוד וכי האיגוד משלם לו את שכרו ואת גמלתו. לגרסת התובע, במשך כל שנות עבודתו ואף לאחר שיצא לגמלאות, כלל לא ידע כי המדינה היא שמעבירה לאיגוד את הכספים לצורך תשלום שכרו. כן עולה מעדותו של התובע בפני, כי היה כפוף להוראות הנהלת האיגוד: "כמפקד בית הספר הייתי כפוף פיקודית להנהלת האיגוד. בהיותי מפקד בית ספר האיגוד הוא זה שקבע כיצד עלי לטפל בנושא בית הספר וזאת על ידי החלטות הנהלה שהועברו אלי. ההנהלה היתה מורכבת מנציגי האיגוד, כולל את יו"ר האיגוד ונציגים אחרים לרבות מי שהיה מפקח כבאות ראשי." (עמוד 7) ומכאן שהאיגוד אינו מהווה רק צינור טכני להעברת השכר לתובע. ט. מעבר לכך, כאמור, אין חולק כי במשך כל שנות עבודתו של התובע בבית הספר לכבאות, החל משנת 1979 ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 1989, שילם לו האיגוד את משכורתו לפי סולמות השכר של הכבאים. התובע פרש בחודש 4/89 ובמשך שנים רבות קיבל האיגוד וביצע את ההסדר לפיו הוא משלם לתובע את גמלתו החודשית, כשהיא מחושבת לפי סולמות השכר לכבאים (עדות התובע בעמוד 8) והמדינה מעבירה לאיגוד את כספי הגמלה. מכאן, שיש לראות גם באיגוד כמעסיקו של התובע. י. לנוכח כל המפורט לעיל אני קובעת כי יש לראות את שני הנתבעים כמעסיקים במשותף. לנוכח העובדה כי במשך שנים רבות שילם האיגוד לתובע את שכרו ואת גמלתו ובהיעדר כל שינוי בנסיבות העסקתו של התובע או כל טעם אחר שבגינו יש לשנות מהנוהג כאמור - אין האיגוד רשאי כיום לחזור בו באופן חד צדדי מההסדר כאמור. יא. אשר על כן אני קובעת כי על האיגוד להמשיך ולשלם לתובע את גמלתו החודשית, תוך הצמדתה להסכמי השכר החלים על הכבאים, וזאת בהתאם להסדר הזמני עליו חתמו הצדדים ביום 29.3.07, כך שההסדר יהפוך לקבוע: האיגוד יעביר למדינה פירוט של חישוב עלות כספי הגימלה החודשית המגיעה לתובע, זאת לא יאוחר מ - 15 ימים לפני המועד הקבוע לתשלום כספי הגמלה בכל חודש. המדינה תעביר את התשלום בגין הגמלה כאמור לידי האיגוד, וזאת לא יאוחר מ - 5 ימי עסקים לפני המועד שנקבע לתשלום הגמלה מדי חודש. האיגוד ידאג להעברת הכספים לידי התובע בכל ה -1 בחודש. יב. כעולה מהודעת המדינה שהוגשה לבית הדין ביום 17.11.08, המדינה השהתה את העברת הכספים לאיגוד, כספים שנועדו לצורך מימון גמלתו של התובע. כך למשל, רק בתאריכים 15.10.06 ו - 20.12.06 העבירה המדינה לאיגוד את הכספים בגין עלות הפנסיה של התובע לחודשים 1/06 - 9/06; רק בתאריך 27.3.07 העבירה המדינה לאיגוד את הכספים בגין עלות הפנסיה של התובע לתקופה 11/06 - 3/07. בסיכומים מטעם האיגוד טען האיגוד כי בפועל הועברו הכספים לחשבון הבנק של האיגוד במועדים מאוחרים יותר. לא ניתן כל טעם של ממש מאת המדינה לעיכוב בהעברת כספי הגמלה. הואיל ומעולם לא היתה מחלוקת באשר לזכאותו של התובע לגמלה מדי חודש ואף אין מחלוקת בדבר חובתה של המדינה לעביר לאיגוד את כספי הגמלה ומכיוון שהמדינה עיכבה את העברת כספי גמלתו של התובע לאיגוד ובכך גרמה להלנת גמלתו בלא שהציגה כל נימוק להלנה זו - אני קובעת כי על המדינה לשאת בתשלום פיצויי הלנת גמלה. באשר לשיעור פיצויי ההלנה, מצאתי לנכון לחייב את המדינה לשלם לתובע פיצוי הלנת שכר בשיעור אשר נפסק בפרשת עיריית לוד ואח' (ע"ע 1242/04) בשיעור של 25% שנתי מסכום השכר המולן נטו. יג. לעומת זאת, בנוגע להוצאות בהן נאלץ התובע לשאת כדי לקבל את הגמלה לה הוא זכאי על פי דין - יש לחייב בהן הן את המדינה והן את האיגוד, הן מהטעם שהאיגוד לא טרח ליידע את התובע כי הפסיק לשלם לו את הגמלה החודשית והן מהטעם שהאיגוד התנגד להסכמת המדינה לפיה ההסדר הזמני יהפוך לקבוע ובשל כך התמשך ההליך המשפטי. 10. סוף דבר - א. על האיגוד להמשיך ולשלם לתובע את גמלתו החודשית, תוך הצמדתה להסכמי השכר החלים על הכבאים, בהתאם להסדר הזמני עליו חתמו הצדדים ביום 29.3.07, כך שההסדר יהפוך לקבוע: (1) האיגוד יעביר למדינה פירוט של חישוב עלות כספי הגימלה החודשית המגיעה לתובע, זאת לא יאוחר מ - 15 ימים לפני המועד הקבוע לתשלום כספי הגמלה בכל חודש. (2) המדינה תעביר את התשלום בגין הגמלה כאמור לידי האיגוד, וזאת לא יאוחר מ - 5 ימי עסקים לפני המועד שנקבע לתשלום הגמלה מדי חודש. (3) האיגוד ידאג להעברת הכספים לידי התובע בכל ה -1 בחודש. ב. בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין תשלם המדינה לתובע פיצויי הלנת גמלה בגין החודשים 12/05 - 1/07, בשיעור של 25% שנתי מסכום השכר המולן נטו, מהמועד בו היה זכאי התובע לתשלום הגמלה (ה - 1 בכל חודש) ועד למועד בו שולמה בפועל. ג. בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, ישלם כל אחד מהנתבעים לתובע הוצאות משפט בסך 600 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ + מע"מ. שריפהפנסיהכבאות / מכבי אש