סמכות רשם האגודות השיתופיות בעניין בפירוק

דוגמא להחלטה בנושא סמכות רשם האגודות השיתופיות בעניין בפירוק: לפני בקשת המשיב 2 לדחייתה על הסף של המרצת הפתיחה שבכותרת בשל חוסר סמכות עניינית. 1. רקע הדברים קו אופ הריבוע הכחול אגודה לשירותים בע"מ (בפירוק) (להלן: האגודה), נרשמה בשנת 1942 כאגודה שיתופית צרכנית, אשר במרוצת השנים מיזגה לתוכה עשרות אגודות צרכניות מקומיות. נכון לשנות התשעים של המאה הקודמת, החזיקה האגודה בדבוקת השליטה בריבוע הכחול ישראל בע"מ, בכ-80% ממניות המשביר לצרכן ישראל בע"מ, ב-75% ממניות ריבוע כחול רהוטים בע"מ (זכיינית "איקאה" בישראל), וכן בזכויות במספר נכסי מקרקעין. בשנת 2000 מינה רשם האגודות השיתופיות, מתוקף סמכותו לפי תקנה 28א לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה - 1975, ועד ממונה לאגודה, לנוכח אי סדרים בהתנהלותה. לחברי הוועד מונו כב' השופטת (בדימוס) מרים בן פורת ז"ל, מר דוד ברודט ועו"ד ד"ר ליפא מאיר. לאחר פרסום רשימת חברי האגודה על ידי הרשם בחודש אוקטובר 2001, ובעקבות הליכים משפטיים שהתנהלו בעניין נכסי האגודה, הגיש הועד הממונה לבית המשפט העליון תוכנית פעולה, לפיה תוגש לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הסדר בין האגודה לבין חבריה, בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999. הצעת ההסדר הושתתה על מכירת נכסי האגודה ושימוש בתמורה שתתקבל לשם פדיון מניותיהם של כ- 24,000 חברי האגודה, כאשר כספי הפדיון המגיעים לחבר שנפטר יועברו ליורשיו. תוכנית הפעולה אושרה על ידי בית המשפט העליון בחודש פברואר 2002 ובחודש יולי אותה שנה אישר בית משפט זה (כב' הנשיא בדימוס א' גורן) את הסדר הפשרה על פי המתווה האמור (פש"ר 1152/02). בהתאם להסדר שאושר, פעל הועד הממונה למימוש נכסי האגודה, אשר נמכרו בסך העולה על 1.6 מיליארד ₪. בשנת 2003 החלה האגודה, באישורו של בית המשפט, בביצוע תשלומים לחברים על חשבון פדיון המניות ונכון להיום בוצעו חמישה תשלומים, אשר במסגרתם קיבלו בעלי המניות סך כולל של כ- 60,500 ₪ לכל בעל מניה, על חשבון פדיון מניותיהם. ביום 31.12.09, לאחר סיום ההליכים העיקריים בהסדר שבין האגודה ובין חבריה ובעקבות בקשת הועד הממונה, ניתן על ידי רשם האגודות השיתופיות צו לפירוק האגודה ועו"ד ד"ר ליפא מאיר מונה למפרק האגודה (להלן: "המפרק"). כיום, מצוי בקופת האגודה סכום של כ-185 מליון ₪, אשר שייכים לבעלי מניות ספציפיים וטרם נפדו. זאת, משום שחלק מבעלי המניות לא התייצבו לקבלת הכספים המגיעים להם על חשבון פדיון מנייתם וחלק מבעלי המניות באגודה נטלו רק חלק מהתשלומים על חשבון פדיון המניות ולא התייצבו לקבלת תשלומים נוספים. המרצת הפתיחה שלפני הוגשה ביום 25.11.12 על ידי גמלאי האגודה, המבקשים לקבל לידיהם את חלקם היחסי בכספים שנותרו בקופת הפירוק. על פי הנטען בהמרצת הפתיחה, המבקשים הינם קשישים המתקיימים מפנסיה זעומה שאינה מאפשרת להם קיום בכבוד והם זקוקים לכספים אלה. המרצת הפתיחה הוגשה לאחר שהמבקשים למדו, מפרסומים שונים באמצעי התקשורת ומתכתובת שניהלו למול המפרק, כי המפרק שוקל בימים אלה מה לעשות עם יתרת הכספים שלא חולקה וכי בין היתר נשקלת האפשרות להעביר את יתרת הסכום לקרן העיזבונות המנוהלת על ידי האפוטרופוס הכללי. במסגרת המרצת הפתיחה, עותרים המבקשים לקבלת סעד הצהרתי, לפיו הכספים הנותרים בקופת האגודה הינם כספי בעלי המניות של האגודה וכי המבקשים, שהינם חלק מבעלי המניות, זכאים לקבלת חלקם היחסי בכספים אלו. עוד מבקשים הם, כי בית המשפט יורה למפרק להעביר לידיהם כספים אלו וכן יורה למפרק להימנע מלבצע כל עסקה בכספים שבקופת האגודה ובפרט להעבירם לגוף שלישי כתרומה או כתשלום או בכל דרך אחרת המאיינת את זכותם של המבקשים לממש את זכויותיהם ביחס לכספים אלה. ביום 3.1.13 הגיש המפרק בקשה לדחייתה על הסף של המרצת הפתיחה, היא הבקשה שלפני. יצוין, כי במסגרת הבקשה טען המפרק, ובדין טען, כי בנסיבות העניין אין הועד הממונה רלבנטי להליך דנן, שכן מיום כניסתו לתוקף של צו הפירוק שניתן לאגודה, חדל הועד הממונה מלשמש בתפקידו המפרק בא בנעליו, זאת בהתאם לתקנה 30(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד - 1984. המבקשים לא הגישו תגובה לבקשת המפרק במועדים הקבועים לכך ותחת האמור הגישו ביום 30.1.13 בקשה שכותרתה "בקשה למתן רשות תגובה לבקשת המשיבים", שבמסגרתה העלו את טענותיהם לגופה של הבקשה. לפיכך, הורתי כי ההחלטה תינתן על פי הנימוקים ב"בקשה למתן רשות תגובה לבקשת המשיבים", המהווים תגובה הלכה למעשה. 2. טענות הצדדים המפרק טוען, כי בהתאם לסעיף 48(2) לפקודת האגודות השיתופיות, מתנהל פירוק האגודה אך ורק לפני רשם האגודות השיתופיות וכי ככל שלמבקשים קיימות טענות בעניין ההליכים אותם נוקטת האגודה לאיתורם של בעלי מניות באגודה, הרי שיש להעלותן לפני הרשם, אשר מטפל בעניין זה ממש. על פי הטענה, במסגרת הליכים אלה, הנדונים, כאמור, לפני רשם האגודות השיתופיות, הורה הרשם לרשות האוכלוסין, ביום 20.11.12, למסור למפרק את כל המידע הדרוש לשם איתור כל חברי האגודה. לטענת המפרק, ככל שהרשם יקבע, על יסוד החומר העובדתי המצוי לפניו והחומר הנוסף אשר יונח לפניו לאחר סיום הבדיקות אשר נקבעו על ידי הרשם עצמו, כי יש להפקיע את זכויותיהם של החברים הבלתי מאותרים באגודה, כולם או חלקם, וכי יש להעביר את חלקם בכספי האגודה ליתר בעלי המניות או לידי האפוטרופוס הכללי מכוח זכותו על נכסי נפקדים, הרי שהחלטה זו תחייב את המפרק. אולם, החלטה זו מסורה בידי הרשם והיא תוכל להתקבל רק לאחר מיצוי הליכים מורכבים המתנהלים בתיק זה על ידי המפרק. המבקשים טוענים, כי בהתאם לסעיף 48(5) לפקודת האגודות השיתופיות, נדרש קיומו של "צו" על מנת להקנות סמכות לדיון לפני רשם האגודות השיתופיות. על פי הטענה, במקרה הנדון, אין המדובר ב"צו" כלשהו שנתן המפרק, אלא בהצהרה בדבר זכותו של אדם להיחשב לבעל זכות באגודה ועל כן הסמכות לבית המשפט המחוזי. המבקשים טוענים עוד, כי אף שככלל בית המשפט אינו מתערב בהליכי פירוקה של אגודה שיתופית וזהו עניין לרשם האגודות השיתופיות לענות בו, הרי שאפשר שבית המשפט יידרש לעניין שבסמכותו, אשר הינו בעל השלכה על הליכי פירוק אגודה שיתופית, וכי הדבר לא יחשב כהתערבות בעניין המסור לרשם האגודות השיתופיות. המבקשים מפנים, לעניין זה, להחלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד"ר ע' זרנקין) בפר"ק (חי') 12521-06-09 משקי עמק יזרעאל אגודה שיתופית מרכזית לחקלאות בע"מ נ' עוף העמק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ - בפירוק (ניתן ביום 23.6.09) וכן לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (מפי כב' השופט בנימין ארבל ובהסכמת כב' השופטים האשם חטיב וזיאד הווארי ברע"א (נצ') 5/10 וע"א 350/09 קיבוץ חנתון נ' אלה גורן ו- 25 אח' (ניתן ביום 15.7.10). על פי הטענה, ענייננו הינו מסוג המקרים הללו, שכן מלאכת מימוש הנכסים ופירוק האגודה הושלמה וכן נסתיימה מלאכת המשיבים באיתור בעלי המניות הזכאים לחלוקת כספי המימוש והסעד המבוקש במסגרת התובענה הינו סעד הצהרתי, המסור בידי בית משפט זה. 3. סמכויות רשם האגודות השיתופיות במסגרת הליכי הפירוק סעיף 48 לפקודת האגודות השיתופיות מקנה לרשם האגודות השיתופיות סמכות ייחודית לדון בענייניה של אגודה שיתופית בפירוק, כשם שלבית המשפט המחוזי סמכות ייחודית לדון בענייניה של חברה בהליכי פירוק. בבג"ץ 1641/10 פלוטקין גיל נ' רשם האגודות השיתופיות (ניתן ביום 11.10.12), דן בית המשפט העליון (כב' השופטים י' עמית, א' חיות וע' פוגלמן) בהרחבה, בסמכויות רשם האגודות השיתופיות במסגרת הליכי פירוק. באותו עניין, נדונו שלושה תיקים מאוחדים - עתירה לבג"ץ ושתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (רע"א (נצ') 5/10 וע"א 350/09 קיבוץ חנתון נ' אלה גורן , שאליו הפנו המשיבים בתגובתם) שנדונו כערעור - שמאחוריהן ניצבו שתי קבוצות ביניהן נתגלע סכסוך הנסב על גורלו של קיבוץ חנתון: מצד אחד, חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד אשר הגיעו בשליחות התק"מ בשנים 2004-2003 לחיזוק הקיבוץ מבחינה דמוגרפית, המבקשים להקים קיבוץ שיתופי לצד הקיבוץ המתחדש בחנתון, ומצד שני, חברי הקיבוץ - הן הותיקים, הן אלו שזה מקרוב נקלטו בעקבות פעילות עו"ד מירום שמונה כמפרק מפעיל לקיבוץ לשיקום הקיבוץ כלכלית ודמוגרפית. באותו עניין, החליט המפרק לפנות את חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד מהקיבוץ, מאחר שראה בהם "אורחים נוטים ללון", שהגיע זמנם לעזוב את הקיבוץ וללכת לדרכם. חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד השיגה על החלטת המפרק לפנותם מהקיבוץ הן לפני רשם האגודות השיתופיות (על החלטה במסלול זה, בגדרה הורה הרשם לקבוצה לעזוב את הקיבוץ בתוך 30 יום, הוגש בג"ץ 1641/10), הן במסלול אזרחי בבית משפט השלום (על פסק-דינו של בית משפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי נשוא רע"א 7266/10 מטעם חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד ורע"א 7050/10 שהגישו המפרק והקיבוץ). אחת הסוגיות שהונחו להכרעת בית המשפט העליון הייתה שאלת סמכותו של רשם האגודות השיתופיות לדון במסגרת הליכי הפירוק בזכויות העותרים. חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד טענו לפני בית המשפט העליון, כי סמכותו של רשם האגודות השיתופיות בפיקוח על הליכי פירוק מוגבלת אך ורק לתביעות כספיות של נושי האגודה וכי אין למפרק סמכות לתפוס חזקה בנכסים שבמועד צו הפירוק לא היו בחזקתה של האגודה. בית המשפט העליון פסק, כי רשם האגודות אכן היה מוסמך להורות על פינוי וסילוק יד חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד מהבתים בהם החזיקו בקיבוץ. בית המשפט העליון סקר את הוראות סעיף 48(2) לפקודת האגודות השיתופיות, שם נקבע כי פירוק אגודה יתנהל תחת פיקוחו של רשם האגודות השיתופיות ואת הוראות סעיף 48(5) לפקודה, שבמסגרתו העניק המחוקק לרשם האגודות השיתופיות סמכות לדון בערעור על החלטות המפרק, בדומה לסמכותו של בית המשפט האזרחי של פירוק לדון בערעור על החלטות מפרק חברה. בית המשפט הוסיף וקבע, כי בניגוד לטענת חברי הקבוצה, סמכות זו, הן לפי הלכת זיברט (ע"א 136/50 עזבון המנוח זיברט נ' אגודה הדדית בית ונחלה בע"מ (בפירוק), פ"ד ח 958, 969-968 (1954)), הן לפי הפרקטיקה הנוהגת, אינה מוגבלת אך ורק לתובענות כספיות. מכאן, שלרשם האגודות השיתופיות יש סמכות לדון בפינוי של חבר קיבוץ מביתו בקיבוץ שבפירוק. קל וחומר לגבי פינוי של בר רשות מבית בקיבוץ, כמו במקרה שנדון שם. בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי תביעתם של חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד קשורה בטבורה לשאלת מעמדם וזכויותיהם בקיבוץ, נושאים מובהקים הנמצאים בגדר סמכויות המפרק ורשם האגודות השיתופיות וכי פיצול ההתדיינות בין רשם האגודות השיתופיות לבין ערכאות אזרחיות, בסכסוך הנוגע לזכויות בנכסים השייכים לקיבוץ, עלול להביא להכרעות סותרות ולהתארכות ההתדיינות. בית המשפט העליון ציין, כי אמנם תביעתו של המפרק כנגד צד שלישי יכול ותידון בפני רשם האגודות השיתופיות ויכול ותידון בפני בית משפט אזרחי לאחר קבלת אישור הרשם. אולם, יש להחיל על דרך ההיקש את המגמה של ריכוז ההליכים בפירוק חברות בפני בית משפט של פירוק גם על הליכים בפני רשם האגודות השיתופיות. בית המשפט העליון ציין עוד, כי על פי המצב החוקי כיום, הסמכות לדון בערעור על החלטות רשם האגודות השיתופיות לגבי אגודה בפירוק מסור לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, אם כי לעמדת בית המשפט העליון, הוא אינו הערכאה המתאימה לכך ויש צורך בהסמכת ערכאה מתאימה, בחקיקה ראשית, לדיון בנושאים האמורים. בית המשפט סיכם וקבע, כי בשלב זה, וכל עוד לא תוקן החוק, המסלול הינו כדלהלן: החלטת מפרק ( ערעור לפני רשם האגודות השיתופיות האגודות השיתופיות ( עתירה לבג"ץ. לאור כל האמור, דחה בית המשפט העליון את העתירה בבג"ץ 1641/10 וכן את רע"א 7266/10, שהוגשו על ידי חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד, וקיבל את רע"א 7050/10 שהגישו המפרק והקיבוץ. אני סבורה כי לאור האמור, הסמכות לדון בטענות המבקשים לעניין חלוקת יתרת הכספים שנותרה בקופת האגודה מסורה לרשם האגודות השיתופיות. זאת במיוחד, כאשר רשם האגודות השיתופיות מלווה את הסכסוך מזה שנים והוא אף מעורה בניסיון המפרק לאתר את חברי האגודה שטרם התייצבו לקבלת הכספים המגיעים להם על חשבון פדיון מנייתם, ובכלל זה הורה לרשות האוכלוסין למסור למפרק את כל המידע הדרוש לשם איתור החברים (ההחלטה צורפה כנספח 2 לבקשה לסילוק על הסף). לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, שקלתי האם להורות על דחיית התביעה, או שמא על העברתה לדיון לפני רשם האגודות השיתופיות. כאמור לעיל, המחוקק קבע הסדר מיוחד למקרה של פירוק אגודה שיתופית, על פיו תהא לרשם האגודות השיתופית סמכות ייחודית לדון בכל השגה על פעולתו של המפרק או החלטה שנתן. מאחר שעל פי האמור בבקשה לדחייה על הסף, טרם מוצו ההליכים לאיתור כל חברי האגודה וממילא טרם התקבלה החלטה סופית של המפרק באשר לגורלם של הכספים שנותרו בקופת האגודה, הרי שטרם הבשילה השעה לדון בתובענה. לאור זאת, מצאתי להורות על דחיית התובענה. 4. סוף דבר הבקשה מתקבלת. אני מורה על דחיית התובענה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות. רשםאגודה שיתופית