פיטורים עובד סיעוד

להלן פסק דין בנושא פיטורי עובד סיעוד:

פסק דין

השופט שמואל צור

השאלה העומדת לדיון

1.     המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) מעניק שירותי סיעוד כאלה ואחרים, לפי חוק, באמצעות ספקי שירות חיצוניים. אחד מספקי שרות אלה הוא מט"ב, עמותה לטיפולי שירות הרווחה (להלן - מט"ב). ספק השרות מעניק את השרות על פי החלטה של ועדות מקומיות מקצועיות לענייני סיעוד הפועלות לפי סעיף 231 לחוק הביטוח הלאומי (להלן - ועדה או ועדות מקצועיות) אשר גם מפקחות על מתן השרות על ידי ספק השרות. אחד החברים בוועדות המקצועיות הוא נציג המוסד וחברים אחרים בה הם אחות של שירותי הבריאות ועובד סוציאלי של שרותי הרווחה המקומיים (סעיף 231(ב) לחוק הביטוח הלאומי).

2.     בשנת 2002 הוציא אגף הסיעוד של המוסד "הנחיות לנותני שירותים בדבר ניגוד עניינים במסגרת חוק ביטוח סיעוד" (אגרת 117 מיום 10.3.02; נספח ב' לעיקרי הטיעון מטעם מט"ב). בפתח ההנחיות נקבע:

"על מנת להימנע ממצב של ניגוד עניינים בו קיים טשטוש תפקידים בין הספק (נותן השירותים) לבין המזמין והמפקח, חייבת להיות הפרדה ברורה פיזית ותפקודית בין הספק ובין הרשות המעורבת בהפעלת חוק ביטוח סיעוד (הרשות המקומית, שירותי בריאות כללית, הביטוח הלאומי ברמה המקומית וכן משרדי הרווחה, הבריאות והביטוח הלאומי ברמה הארצית) להלן - "הרשויות".


בהמשך נקבעו הנחיות כאלה ואחרות בעניין דיור, תקשור, ניהול ועוד. בפרק "כח אדם" שבהנחיות נקבעה ההוראה הבא:

"2.     מניעת ניגוד עניינים בקרב ממלאי תפקידים בארגון בשכר או לא בשכר

     על הארגון נותן השירותים לוודא כי בין ממלאי התפקידים אצלו לא קיימים כאלה שבגינם יש חשש כי חברי הוועדה המקומית יימצאו במצב של ניגוד עניינים בעת קבלת ההחלטה להפנות אליו הזמנות שרות.

קיים איסור לכהונה בארגון כמנהלים, בעלים, עובדים או פעילים (בשכר או שלא בשכר) על הבאים:

(א)     חבר הוועדה המקומית שבתחום המגזר הגיאוגרפי שאותו משרת הארגון.

(ב)     נושא תפקיד בגוף שחבר הוועדה הוא עובדו.

(ג)     בני משפחה של הנ"ל.
     בן משפחה לעניין זה נחשב: הורה או הורה של בן/בת זוג, בן/בת זוג, בן/בת, אח/אחות, חתן/כלה, חותן/חותנת, דוד/דודה, נכד ובן-זוגו, וילדיהם של כל אלה".


3.     בשנת 2006 הורחבה הנחיה זו והמוסד הוציא הוראת הבהרה לפיה:

"... איסור העסקה של ממלא תפקיד (בשכר או שלא בשכר) במצב לגביו קיים חשש לניגוד עניינים, מתייחס גם לממלאי תפקיד בתחום הרחב בו עוסק הארגון, אף שיתכן שתחום זה מופרד מתחום שירותי הסיעוד. לדוגמא, יש לבדוק ניגוד עניינים גם לגבי ממלאי תפקיד בארגון העוסקים בתחום שירותי כח אדם (שירותים שאינם קשורים בסיעוד), בתחום הנהלת חשבונות, בתחום הטיפול באוכלוסיות אחרות (פרט לקשישים) ועוד ועוד".


בהמשך פורטו המצבים האפשריים לקיומו של ניגוד עניינים גם עם בעלי תפקידים "בתחום הרחב" והובהר כי "האפשרות להיווצרות מצבים כאלה די בה כדי לקבוע את הכלל, גם אם לא אירעו בפועל אירועים מהמין המוזכר" (אגרת מס' 163 מיום 11.5.06; מוצג ב/2 לעיקרי הטיעון מטעם מט"ב).

4.     השאלה שבפנינו היא האם הנחיות אלה ראויות וסבירות והאם יש בהן כדי להצדיק פיטורים של עובד בגוף המעניק שירותי סיעוד שהוא בן משפחה של חבר ועדה מקצועית, אף אם עובד זה אינו עוסק במישרין במתן שירותי הסיעוד. בית הדין האזורי אישר את הנחיות המוסד ומכאן הערעור בפנינו.

הרקע העובדתי
5.     מט"ב הינה עמותה המעניקה שירותי סיעוד לאוכלוסיות נזקקות, ובהן - קשישים, נכים, מוגבלים ועוד. מט"ב מעניקה את שירותי הסיעוד על פי הקצאות או הזמנות של משרדי הרווחה, השיכון, הביטחון וכן המוסד לביטוח לאומי. הזמנת שירותי הסיעוד ממט"ב נעשית באמצעות ועדה מקצועית הפועלת לפי חוק בה מכהן, בין השאר, נציג המוסד.

6.     בשנים האחרונות החלה מט"ב לפעול גם בתחומים נוספים ובהם - מתן שירותי אומנה לילדים במצוקה באזור חיפה והצפון. שירותי האומנה ניתנים על ידי מט"ב על פי הזמנות משרד הרווחה ולא כשרות לפי חוק הביטוח הלאומי.

7.     ביום 15.5.04 התקבלה המערערת לעבודה כמזכירת שירות האומנה במט"ב בעיר עפולה. מסתבר שאימה של המערערת היא מנהלת אגף הסיעוד בסניף עפולה של המוסד ובתוקף תפקידה היא חברה בוועדה המקצועית בעיר עפולה. על רקע זה דרש המוסד ממט"ב - על יסוד ההנחיות שהוציא - להפסיק את העסקתה של המערערת בסניף עפולה של מט"ב בשל חשש לניגוד עניינים.

8.     בתגובה הודיעה מט"ב כי היא שבעת רצון מתפקודה של המערערת וכי בפועל אין מצב של ניגוד עניינים בין תפקידה לבין מעמדה של האם. מט"ב הסבירה כי המערערת מועסקת בתחום האומנה, השונה מתחום הסיעוד. מט"ב ציינה כי תחום האומנה במט"ב פועל באופן נפרד, אף שהוא מהווה חלק מהפעילות הכוללת של מט"ב (מכתבה של גב' מלנקי מיום 18.5.06; מוצג ד/1 לעיקרי הטיעון מטעם מט"ב). מט"ב ביקשה להמשיך להעסיק את המערערת בתפקידה בתחום האומנה.

9.     המוסד לא קיבל את עמדת מט"ב ועמד על דרישתו להפסיק את עבודתה של המערערת בסניף עפולה. המוסד הודיע כי אם לא יקיים מט"ב את דרישתו, הוא ישעה את הסכם ההתקשרות בינו לבין מט"ב (מכתב מיום 29.5.06; מוצג ד/2 לעיקרי הטיעון מטעם מט"ב).

10.     לאור עמדה זו של המוסד, הודיעה מט"ב על פיטוריה של המערערת בתוקף מיום 20.8.06.

הדיון בבית הדין האזורי
11.     על רקע זה הגישה המערערת לבית הדין האזורי בנצרת בקשה למתן צו מניעה זמני נגד פיטוריה ממט"ב (בש"א 2078/06). המערערת טענה כי אין כל קשר בין עבודתה בשרות האומנה של מט"ב לבין שירותי הסיעוד ואין כל חשש לניגוד עניינים בין תפקידה במט"ב לבין תפקידה של אימה במוסד. לטענתה, דרישת המוסד לפטרה ממט"ב מוגזמת, אינה עומדת במבחן המידתיות ואינה מצדיקה את הפגיעה בחופש העיסוק שלה.
     לעומתה, טען המוסד כי, בשל התלות הרבה של מט"ב במוסד, אין להתיר לאימה של המערערת להימצא במצב - או חשש לקיומו של מצב - בו היא פועלת שלא מתוך שיקולים מקצועיים בתפקידה כחברה בועדה המקצועית בעפולה המוסרת עבודות למט"ב ומפקחת על ביצוען.

12.     בית הדין האזורי (השופט חיים ארמון; תיק 1891/06) דחה את תביעת המערערת. בית הדין האזורי קבע כי אף שלא קיים קשר בין עבודתה של המערערת בשרותי אומנה של מט"ב לבין המוסד, אין לראות בדרישת המוסד להפסקת עבודתה במט"ב בשל החשש לניגוד עניינים של אימה, משום דרישה בלתי סבירה שיש להתערב בה. בקשר לכך ציין בית הדין האזורי כי תלותה של מט"ב במוסד רבה ותפקידה של אימה של המערערת במוסד ובוועדה המקומית המקצועית בעפולה יכולה להיות בעלת השפעה מכרעת על החלטות בדבר ההתקשרות של המוסד עם מט"ב לשם קבלת שרותי סיעוד למבוטחים באותו אזור. בית הדין ציין כי, מבחינה אובייקטיבית, תמיד ייתכן החשש שמא החלטותיה של האם במסגרת תפקידה במוסד יושפעו מרצונה שלא לפגוע בביתה (המערערת). בית הדין האזורי ראה עצמו כגורם המפקח על פעולות המוסד ומצא שההנחיות שהוציא המוסד תואמות את ההלכה ואינן בלתי סבירות או מרחיקות לכת עד כדי הצדקה להתערב בהן. מעבר לכך בחן בית הדין האזורי את העניין גם מנקודת המבט של מט"ב, לאמור - האם יש מקום לדרוש ממט"ב שלא להיענות לדרישות של המוסד. בקשר לכך קבע בית הדין האזורי כי דחיית דרישת המוסד על ידי מט"ב תגרום להפסקת התקשרות המוסד עם מט"ב, דבר שיהווה פגיעה קשה ביותר במט"ב.
     במצב דברים זה ועל רקע הקביעה כי דרישת המוסד אינה בלתי סבירה, קבע בית הדין האזורי כי אין לבוא חשבון עם מט"ב בכך שנענתה בחיוב לדרישות המוסד לפטר את המערערת.

הערעור
13.     המערערת חוזרת על טענתה כי פיטוריה ממט"ב אינם סבירים שכן היא מועסקת במט"ב במסגרת שרות אומנה הנפרד משרות הסיעוד של מט"ב ואין לה, בעבודתה, כל קשר למוסד. לטענתה, דרישת המוסד ממט"ב לפטרה פוגעת בחופש העיסוק שלה ובאפשרותה לעבוד גם במקומות עבודה אחרים שהמוסד מממן או מפעיל את שרותיו באמצעותם. המערערת מדגישה כי היא אישה בוגרת אשר התקבלה לעבודה במט"ב בכוחות עצמה ודרישת המוסד באה לאחר שכבר הועסקה במט"ב לשביעות רצון הממונים עליה.

14.     מט"ב תומכת בפסיקת בית הדין האזורי. לטענתה, משעה שנקבע כי דרישת המוסד להימנע מהעסקת המערערת בשל תפקידה של אימה במוסד אינה בלתי סבירה, הרי ההחלטה להפסיק את העסקתה הינה נכונה וראויה. לטענת מט"ב אין לדרוש ממנה להפר את הוראות המוסד, המהווה ספק העבודה העיקרי שלה.

     המוסד טוען כי הניסיון לתאר את שרותי אומנה של מט"ב כיחידה נפרדת משרותי הסיעוד הינו מלאכותי, ככל שהדבר נוגע לסוגיית ניגוד עניינים. לטענת המוסד, הדרישה ממט"ב לפטר את המערערת נובעת ממעמדה של האם בוועדה המקצועית ומן הדין לאפשר לה לקחת חלק בקבלת החלטות המבוססות על שיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד, שאינם מושפעים מגורם זר כלשהו. לטענת המוסד, החלטות המתקבלות במסגרת התקשרות המוסד עם מט"ב בתחום הסיעוד משפיעות גם על פעילות שירותי האומנה של מט"ב.

דיון והכרעה
16.     מצב של ניגוד עניינים מתקיים כאשר אדם המופקד על ענייניו של אחר מוצא עצמו מחליט או פועל בעניין הנוגע בו עצמו, בקרובים לו או בגוף בו הוא קשור. כאשר עניין שעליו מופקד אדם עשוי להתנגש עם עניינו האישי או עם עניין אחר עליו הוא מופקד - הרי זה מצב של ניגוד עניינים (בג"צ 3132/92 מושלב נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה; לא פורסם - סעיף 11 לפסק הדין; וכן פרופ' אהרון ברק, ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד, משפטים, כרך י', עמ' 11).

17.     מצב של ניגוד עניינים אסור במיוחד כשמדובר בעובד ציבור המפעיל סמכויות מכוח חוק. הטעם לאיסור נעוץ בצורך להבטיח שהחלטות של עובד ציבור יתקבלו תוך הפעלת שיקולים ענייניים ולא למטרות זרות ובצורך לשמור על אמון הציבור כי החלטות שמקבלים משרתי הציבור הן ענייניות ונעשות ביושר, בהגינות ובלא משוא פנים (אהרון ברק, שם, בעמודים 15 - 16 וכן בג"צ 531/79 סיעת הליכוד בפתח תקווה נגד מועצת העירייה, פ"ד ל"ד(2) 566, 572 - 573 וכן בג"צ 4360/94 תייסיר טארטור נגד שר המשטרה, פ"ד נ(2) 560, 565); והוסיפה על כך השופטת פרוקצ'יה בפרשת "אלוני", לאמור:

"עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית הוא כי אסור לבעל תפקיד ציבורי להימצא במצב של ניגוד עניינים. עקרון זה בנוי על כללי הצדק הטבעי וכללי חובות האימון. כללי הצדק הטבעי אוסרים על משוא פנים ודעה קדומה, וחובות האימון המוטלות על בעל תפקיד ציבורי מחייבות כי יפעל בתפקידו באימון, ביושר ובהגינות. כאשר מתקיים ניגוד עניינים אצל בעל תפקיד ציבורי, עולה חשש כי שיקולים זרים מנחים את דרך פעולתו, ואלה עלולים להשפיע על פעולתו של הגוף עליו הוא נמנה, להניע את החלטותיו משיקולים שאינם ענייניים, ולהסיטו מדרך המינהל תקין. הדבר עלול לפגוע באימון הציבור
במערכת השלטונית. ניגוד עניינים מובהק מתקיים כל אימת שעולה ניגוד בין האינטרס השלטוני לבין האינטרס הפרטי - הן האישי והן הרכושי (בג"צ 6499/99 מפדל נ' הרב שלמה בן עזרא, פד"י נג (5), 606, 618; בג"צ 971/99 התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת הכנסת, פד"י נו(6)117, 149; בג"צ 3250/94 אורן נ' מועצת עירית פתח תקוה, פד"י מט(5) 17, 25)..."

(בג"צ 7805/00 רוני אלוני נגד מבקרת עיריית ירושלים, לא פורסם; תק-על 2003 (2), 1121).

18.     לא זו בלבד שאסור על אדם ואיש ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים בפועל, אלא שאסור לו להמצא במצב של אפשרות לניגוד עניינים. עצם החשש לקיומו של ניגוד עניינים מצדיק להפעיל צעדים למניעתו. לעניין זה, האפשרות לקיומו של מצב של ניגוד עניינים נבחנת על פי אמת מידה אובייקטיבית של האדם הסביר. עמד על כך השופט ברנזון בפרשת "חסון", לאמור:

"...המבחן מבוסס על חששות סבירים העלולים להתעורר בלבו של אדם סביר היודע את כל פרטי העניין שמא בעל התפקיד הוא בעל דעה קדומה. הדין הוא שענייני הצדק - והליכים מעין שיפוטיים בכלל זה - חייבים להתנהל כך שאדם סביר המסתכל מהחוץ, גם יראה את הצדק בכל הדר עשייתו, ולא יעלה על דעתו שהממונים על עשיית צדק נוהגים במשוא פנים ולפי דעות קדומות".

(בג"צ 293/64 חסון נגד הרשות המוסמכת, פ"ד י"ט 572, 576).



     בפרשת "י.ב.מ. ישראל" התעוררה שאלה בדבר מעמדו של מר דסקל, שהיה יועץ חיצוני לאגף התקציבים בענייני מחשוב וגם הועסק בחברת האם של חברת קונתהל אשר השתתפה במכרז למחשוב בתי המשפט. על שאלה זו משיב השופט אהרון ברק לאמור:

"10.     ... אסור היה על דסקל לשמש, בעת ובעונה אחת, גם כיועץ למשרד האוצר בענייני העבודה נושא עתירה זו וגם כעובד שכיר של תדיראן. לעניין זה אין נפקא מינה שדסקל הועסק על ידי משרד האוצר עוד לפני שהחל הטיפול במיחשוב בתי המשפט. הטענה אינה כי במתכוון נוצר מצב של ניגוד עניינים. הטענה היא כי נוצר, הלכה למעשה ושלא במתכוון, מצב של ניגוד עניינים, אשר חייב הסתלקותו של דסקל מטיפולו בעניין... לא ניגוד העניינים בפועל הוא הפוסל את ייעוצו של דסקל ואת השתתפותם של אנשי אגף התקציבים... אלא ההימצאות של דסקל במצב בו עלול להיות לו ניגוד עניינים (בג"צ 531/79 סיעת הליכוד, פ"ד ל"ד(2) 566 , 572).

11.     וישאל השואל: היכן יוצב הגבול, ומתי תיפסק אותה "שרשרת" של ניגוד עניינים? תשובתי היא פשוטה: השרשרת תיקטע באותה חוליה שממנה ואילך שוב לא יעלה החשש האובייקטיבי לניגוד עניינים. המבחן אינו סיבתי-עובדתי, אלא נורמטיבי. הכללים בדבר איסור על ניגוד עניינים משקפת השקפה חברתית - אתית באשר להתנהגות הראויה של אדם הפועל למען זולתו. הם נגזרים בכל הנוגע לעובדי ציבור, מרצונה של החברה לשמור על אמון הציבור ברשויות השלטון".

(בג"צ 202/90 י.ב.מ. ישראל בע"מ נגד משרד המשפטים, פ"ד מה' (2) 265, 272 - 273).

הנה כי כן, המבחן לקיומו של ניגוד עניינים הוא אובייקטיבי ובבסיסו החשש המקנן בליבו של האדם הסביר כי, במצב נתון, קיימת אפשרות סבירה לניגוד עניינים ולפגיעה בטוהר המידות העלולים לפגוע באמון הציבור בפעולות רשויות השלטון.

19.     אמת המידה האובייקטיבית לקיומו של ניגוד עניינים מחייבת אפוא לבחון את סוגיית ניגוד העניינים גם מן ההיבט של מראית פני הדברים. היבט זה בוחן - מעבר לבחינת האפשרות הסבירה לקיומו של ניגוד עניינים - גם את השתקפותה של מציאות מסוימת בעיניו של האזרח הסביר המשקיף על פעולת המינהל. בהיבט זה יש צורך להראות לא רק שפעולת המינהל אינה נגועה בניגוד עניינים אלא גם שכלפי חוץ אין היא נראית ככזו (ראו אשר מעוז, משוא פנים: הדין בעניינו של קרוב, עיוני משפט, כרך ו', עמוד 197). מראית פני הדברים נועדה אף היא - כחגורת בטחון נוספת - לחיזוק תדמיתו של המינהל בעיני הציבור כגוף הפועל ללא דופי ולחיזוק אמון הציבור בפעולותיו והחלטותיו.

20.     מצבים של ניגוד עניינים ניתנים לפתרון אלא שהפתרון אינו אחיד ויש להתאימו לכל מקרה. לא הרי ניגוד עניינים מובהק וברור כהרי ניגוד עניינים מרוחק ומסופק ולא הרי ניגוד עניינים נקודתי כהרי ניגוד עניינים רחב. לעתים הפתרונות ממוסדים וקבועים בחקיקה (ראו, למשל, כללי שירות המדינה (מינויים, סייגים בקרבה משפחתית) התשכ"ט-1969 או תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה) תשס"ה-2005). לעתים הפתרונות הם פרטניים ומותאמים לנסיבות המיוחדות הקיימות או לנסיבות האישיות של בעל התפקיד. כך, למשל, ניתן להעביר סמכות לקבלת החלטה מסוימת מבעל תפקיד אחד למשנהו, לעתים על בעל תפקיד להימנע מהשתתפות בקבלת החלטה, לעתים ניתן לצרף אליו בעל תפקיד נוסף לפעולה במשותף ולעתים - במקרים קיצוניים - אין מנוס מפסילת בעל התפקיד מלכהן בתפקידו (ראו, טנה שפניץ וורדה לוסטהויז, ניגוד עניינים בשירות הציבורי, ספר אורי ידין, כרך ב', 315 בעמ' 324 ואילך). הנה כך, יש להתאים את הפתרון הנכון למצב הקיים בנסיבות כל מקרה.

ומן הכלל אל הפרט
21.     המוסד מבצע חלק מתפקידיו באמצעות גופים חיצוניים. מבין גופים אלה מספקת מט"ב שירותים בתחום הסיעוד. המוסד - באמצעות פקידיו ובשיתוף עם גורמי רווחה מקומיים - מקצה למט"ב דרישות למתן שירותים ומפקח על פעולתה. מט"ב פועלת על פי התקשרות חוזית עם המוסד ורואה עצמה כפופה להנחיות והוראות המוסד בתחום פעילותה.

22.     כחלק מפעילות הפיקוח של המוסד על הגורמים המעניקה לו שירותים - ובהם מט"ב - הוציא המוסד הנחיה לפיה נאסר על ספק השירותים (לענייננו - מט"ב) להעסיק בארגונו מנהלים, בעלים, עובדים או פעילים שהם חברי הועדה המקומית בתחום המגזר הגאוגרפי בו פועל נותן השירות או שהם נושאי תפקיד בגוף שחבר הוועדה הוא עובדו או שהם בני משפחה של אלה (אגרת 117; סעיף 2 לעיל). אין ספק - ואף אין חולק - כי הוראה זו של המוסד במקומה ונחוצה שהרי היא נועדה ליצור הפרדה בין חברי הוועדות המקצועיות- ובהם נציגי המוסד - לבין אלה הפועלים מטעם נותני השרות, כדי שהחלטות יתקבלו על בסיס ענייני בלבד ולמנוע מצב של ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים בפעולות הוועדות הללו.

23.     אלא שלימים הורחבה הוראה זו והוחלה לא רק על אלה הפועלים במישרין אל מול הוועדות המקצועיות (לענייננו - עובדי הסיעוד במט"ב), אלא גם על בעלי תפקידים "בתחום הרחב בו עוסק ספק השירותים..." אף שיתכן שתחום זה מופרד מתחום שירותי הסיעוד (אגרת 163; סעיף 3 לעיל). הוראה מורחבת זו חלה על עובדי מט"ב העוסקים בתחומים שאינם סיעוד, ומכאן תחולתה על המערערת המועסקת בתחום האומנה במשרדי מט"ב בעפולה, בעוד אימה היא נציגת אגף הסיעוד בוועדה המקצועית בעפולה. השאלה שבפנינו היא, אפוא, האם הרחבה זו - על הדרישה הנובעת ממנה להפסקת עבודתה של המערערת - סבירה ומידתית.

24.     בחינת העניין מביאה אותנו למסקנה שעל אף התוצאה הקשה למערערת של דרישת המוסד להפסקת העסקתה במט"ב, יש לדרישה זו מקום כדי למנוע מצב של חשש לניגוד עניינים וכדי למנוע מצב של מראית פני ניגוד עניינים בהעסקתה במט"ב. בבואנו לבחון את הוראת המוסד, יש לתת את הדעת למספר נתונים ושיקולים הנוגעים לעניין:

1.     לצורך העניין מניחים אנו שאמנם קיימת הפרדה פנימית במשרדי מט"ב בין הזרוע המעניקה שירותי סיעוד לבין זו העוסקת בשירותי אומנה ושעובדי האומנה במט"ב אינם קשורים בפעולות הסיעוד. עם זאת, מדובר באותו גוף עצמו הפועל תחת אותה מסגרת ארגונית (מט"ב) שעיקר עיסוקו הוא בתחום הסיעוד והדעת נותנת שכך הוא מזוהה גם כלפי חוץ.

2.     המוסד - באמצעות מט"ב - מעניק שרות מכח חוק לציבור הרחב. שירות זה ניתן באזור מוגדר (עפולה) וקטן יחסית, בו "כולם מכירים את כולם". אימה של המערערת מופקדת על מסירת עבודה למט"ב והמערערת עובדת במשרדי מט"ב. במצב דברים זה קיים חשש שהחלטותיה של האם בכל הנוגע למט"ב - אף שלא מדעת - יושפעו מן העובדה שהבת מועסקת שם, אף אם בתחום שונה. יותר מכך, במצב דברים זה קיימת מראית פני ניגוד עניינים, לפחות כפי שזו נשקפת לנגד עיניו של אדם או מתחרה של מט"ב המשקיף מן הצד.

3.     עובדי מט"ב העוסקים בשירותי סיעוד ובשרותי אומנה פועלים מאותו בית משרדים, וקשה עד מאוד לעמוד על ההפרדה לאמיתה בין פעולותיהם. יותר מכך, יכולת הפיקוח החיצונית על סדרי הניהול הפנימי במט"ב רחוקה ומוגבלת, מעצם טיבה.

4.     מעמדה של אימה של המערערת בכיר יחסית ובדרך הטבע מידת השפעתה על החלטות הוועדה המקצועית - ומכאן על מט"ב - הינה ניכרת. ככל שמעמד העובד בכיר יותר ומוטת השפעתו רחבה יותר, כך קיים פוטנציאל מובהק יותר למצב של ניגוד עניינים ועל כל פנים קיים צורך מובהק יותר לנקוט גישה זהירה אף משיקולים של מראית פני הדברים.

5.     המערערת היא פקידה ברמה שאינה בכירה יחסית. דרישת המוסד להפסקת עבודתה של המערערת פוגעת אמנם בחופש העיסוק שלה, אך רק ככל שמדובר בעיסוקה במט"ב או בתחום הסמכות של הוועדה המקצועית בעפולה. המערערת אינה מנועה לעבוד אצל כל מעסיק אחר בעפולה או לעבוד במט"ב בכל אזור אחר. בנסיבות העניין מדובר בפגיעה שאינה גדולה יתר על המידה.

25.     בחינת כלל הנסיבות הללו ושיקלולן מביאים למסקנה שבנסיבות העניין יש להעדיף את אינטרס הציבור למנוע חשש לניגוד עניינים בפעולת המוסד והוועדה המקצועית תוך שמירה על מראית תקינה של פעולת המינהל בעיני הציבור הרחב, על פני עניינה של המערערת להמשיך ולעבוד בסניף עפולה של מט"ב. במצב דברים זה - ועל אף הפגיעה בחופש העיסוק של המערערת - אין מנוס מאישור דרישת המוסד להפסיק את העסקתה של המערערת בסניף עפולה של מט"ב כדי להסיר כל חשש לניגוד עניינים או למראית עין של ניגוד עניינים.

26.     חשוב להדגיש שאין לראות במסקנתנו משום הטלת דופי במערערת או באימה. נהפוך הוא, מן המידע שלפנינו עולה שמדובר בעובדת חיובית ומסורה הזוכה לשבחים מן הממונים עליה. כמו כן אין בליבנו ספק בדבר מקצועיותה ותום ליבה של אימה של המערערת, עובדת בכירה במוסד, ולטוהר החלטותיה במילוי תפקידה. אלא שאין בכל אלה כדי לשלול את הצורך לנקוט גישה קפדנית ומחמירה יחסית, בכל הקשור לשמירה על מראית פני טוהר המידות בשירות הציבורי ועל מניעת חשש - ולו קלוש ומרוחק - לניגוד עניינים. בקשר לכך יש לציין לחיוב את גישת המוסד אשר נתן דעתו לצורך להוציא הוראות מינהל לשם מניעת מצב של ניגוד העניינים ומקפיד ליישם את הוראותיו הלכה למעשה.

27.     סוף דבר - הערעור נדחה. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.


השופט יגאל פליטמן

1.     דעתו הממצה של חברי השופט שמואל צור מוסכמת עלי מהיבטה העקרוני ולא מצאתי מקום להוסיף עליה. עם זאת אין לראות בכך סוף פסוק ללא בחינת המקרה שלפנינו גם בהיבטו החוקתי.

2.     משנקודת המוצא הינה, כי "קיימת הפרדה פנימית במשרדי מט"ב בין הזרוע המעניקה שירותי סיעוד לבין זו העוסקת בשירותי אומנה ושירותי אומנה במט"ב אינם קשורים בפעילות הסיעוד" (סעיף 24(1) לדעת חברי השופט צור); מתעוררת בנסיבות אלה, שאלת האיזון הראוי בין חופש העיסוק של המערערת להמשיך בעבודתה כמזכירה בשירותי האומנה, לבין ניגוד עניינים אפשרי, לאור היות אמה נציגת המוסד בוועדה המקצועית בעפולה הקובעת את נותן שירותי הסיעוד, זמינותם ושיעורם.

3.     באשר לחופש העיסוק על פי סעיף 4 לחוק יסוד חופש העיסוק - "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."

4.     בנסיבות המקרה, משהמוסד ביקש להשעות התקשרותו עם חברת מט"ב, שעצם קיומה כחברה סיעודית תלוי בבחירתה כנותנת שירותי סיעוד, אם לא תפוטר המערערת; ומשלא נותרה ברירה לכן בידי חברת מט"ב, אלא להודיע למערערת על פיטוריה - בנסיבות אלה אין ספק שנפגע חופש עיסוקה על ידי המוסד.
5.     באשר לניגוד העניינים, משמעו לענייננו - חשש של העדפת האם, במסגרת עבודתה בביטוח הלאומי, את חברת מט"ב בה עובדת בתה. במילים אחרות, חשש להתנהגות בלתי שוויונית, ביחס המוסד לחברות הסיעוד שלא כמתחייב, מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מחוק המוסד לביטוח לאומי וחובתו כגוף ציבורי, ובניגוד לחובת תום הלב ותקנת הציבור על פי חוק החוזים (חלק כללי).

6.     אם כך יש לראות את הדברים, ואם יש בהם כדי לעגן בחוק או לפי חוק, את הפגיעה בחופש העיסוק; ראוי להניח, כי בהיבט העקרוני היה מקום להוצאת הנחיות המוסד לחברות הסיעוד; משתכליתם ראויה והולמת ערכיה של מדינת ישראל.

7.     אולם באשר למבחן המידתיות על שלושת שלביו, אזי, גם אם האמצעי של הוצאת ההנחיות מתאים עקרונית להגשמת מטרת השוויון, כך שההנחיות עומדות במבחן הקשר הרציונלי או מבחן ההתאמה; וראוי בעטיין עקרונית, לגרום למעשה לפיטורי עובד מחברת הסיעוד בה הוא מועסק ובכך לפגוע בחופש עיסוקו. עדיין, ראוי המקרה שלפנינו להיבחן גם על פי מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה וגם על פי מבחן התוצאה המידתית של קיום יחס ראוי בין התועלת הצומחת ממהשגת התכלית הראויה במקרה שלפנינו, לבין הנזק הנגרם מהפגיעה בזכות החוקתית של חופש העיסוק.


8.     על פי סעיף 231(ב) לחוק, הוועדה המקצועית הקובעת את שרותי הסיעוד ואת נותן שירותי הסיעוד, כוללת - אחות שירותי בריאות, עובד סוציאלי ועובד המוסד.
באופן טבעי, כחלק מתפקידה כמנהלת אגף הסיעוד בסניף עפולה מונתה אם המערערת לנציגת המוסד באותה וועדה. אולם, אין הכרח כי נציגת המוסד באותה וועדה תהא דווקא אמה של המערערת. נציג המוסד הנבחר על ידו לוועדה אינו חייב להיות מנהל אגף הסיעוד בסניף עפולה. אין מניעה למשל, כי המוסד ישלח כנציג מטעמו לוועדה עובד אחר שלו מסניף אחר.
כאן המקום להדגיש, כי גם אם אמה של המערערת לא תמלא את התפקיד של נציג המוסד בוועדה, לא יפגע כהוא זה שכרה, שהרי לא ניתן כל תשלום נוסף לנציג המוסד בוועדה.


9.     משעל המוסד לפעול באופן האמור, אזי המנעותו מכך, ודרישתו האולטימטיבית לפיטורי המערערת; משמעה - בחירה מצידו שלא באמצעי שפגיעתו פחותה; ונזקה של המערערת בחופש עיסוקה בשל פיטוריה במקרה שלפנינו, עולה על התועלת מהשגת התכלית, הראויה לכשעצמה, של חשש לניגוד עניינים.


10.     סוף דבר - אם דעתי תשמע - יתקבל הערעור כאמור, ופיטורי המערערת יבוטלו. אם דעתי לא תשמע, איני סבור שבית דין זה יכול לפטור עצמו מהדיון החוקתי בתיק, ומהחזרת ההנחיות לבחינה שכזאת על ידי המוסד.

הנשיא סטיב אדלר

לאחר שעיינתי בחוות דעתם של חבריי השופט צור והשופט פליטמן, אני מצטרף לדעתו של השופט צור כי דין הערעור להידחות מן הטעמים שפורטו בחוות דעתו.

נציג עובדים מר יצחק ברק
אני מצטרף לדעתם של השופט צור והנשיא אדלר.

נציג מעבידים מר אורן שחור
אני מצטרף לדעתם של השופט צור והנשיא אדלר.

סוף דבר - הערעור נדחה כאמור בפסק דינו של השופט שמואל צור, אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק סיעוד

  2. חוק ביטוח סיעוד

  3. גניבה של מטפל סיעודי

  4. הערכת תלות ביטוח לאומי

  5. גמלת סיעוד ביטוח לאומי

  6. גמלת סיעוד - תעודת עיוור

  7. ביטוח סיעוד קבוצתי

  8. פיטורים עובד סיעוד

  9. מטפלת סיעודית זרה - תביעה

  10. ערעור על מבחן תלות

  11. תביעת מטפלת סיעודית

  12. הוספת נקודות בסיעוד

  13. עורך דין ביטוח סיעוד

  14. שירותי סיעוד – ניגוד עניינים

  15. ביטוח סיעודי - אי גילוי

  16. גמלת סיעוד - עזרת הזולת

  17. ביטוח סיעוד כללית מושלם – תביעה

  18. תאונת עבודה מטפלת סיעודית

  19. אלצהיימר / דמנציה - ביטוח סיעוד ?

  20. פטירת המעסיק עובד זר סיעודי

  21. הערכת תלות גמלת סיעוד ביטוח לאומי

  22. הצעת חוק זכויות עובדי סיעוד

  23. ביטוח לאומי ועדת ערר סיעוד

  24. עובד זר סיעודי - ביטוח לאומי

  25. צו הביטוח הלאומי ביטוח סיעוד

  26. מי זכאי לגמלת סיעוד מביטוח לאומי ?

  27. מטפל סיעודי זר - עבודה 7 ימים בשבוע

  28. זכויות מטפלת סיעודית מאוקראינה

  29. הצעת חוק גמלת סיעוד מוסד סיעודי

  30. קשר בין גמלת סיעוד לתאונת דרכים

  31. סעיף 224(א) חוק ביטוח לאומי - גמלת סיעוד

  32. תקנות בריאות העם צוות סיעודי במרפאות

  33. ביטוח סיעוד מתום תקופת ההמתנה עד הגשת תביעה

  34. דחיית חברת ביטוח תשלום גמלת סיעוד - משלים לגימלאי

  35. סעיף 223 חוק הביטוח הלאומי - שירותי סיעוד / השגחה

  36. תביעה לקבל תשלום בגין חודשים בהם העסיק מטפל באופן פרטי

  37. האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים לאחר שהמטופלת הסיעודית בה טיפלה נפטרה ?

  38. זכאות לגמלת סיעוד כמי שתלויה לחלוטין בביצוע כל פעולות היום יום בכל שעות היממה

  39. זכאות לגמלת סיעוד בשיעור המקסימלי כמי שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות היומיום

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון