נפילה בבריכת שחיה

דוגמא לפסק דין בנושא נפילה בבריכת שחיה:


1.         בפני תביעת נזיקין בגין נזק גוף לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, נ"ח של התובע, יליד 1935, אשר נפל בשטח בריכה "בית החייל" בניהול הנתבעת מס' 1, שהנתבע מס' 2 הוא בעליה (להלן: "הבריכה") ביום 4.7.06 (להלן: "התאונה").
            לטענת התובע, כתוצאה מהנפילה נגרם לו שבר בעצם הירך. הוא עבר ניתוח בהרדמה כללית להחלפת חצי ממפרק הירך בפרוטזה.
            על פי הגרסה בכתב התביעה, התובע ביקר ביום התאונה בבריכה ותוך כדי הליכה ברחבה שסביב הבריכה, הוא נתקל בבלט במרצפת והחליק על ירקת שהייתה מצויה על המרצפות. נטען כי הוא נפל על פלג גופו הימני ואגנו ספג חבלה חזקה. הוא הובהל לבית החולים ע"ש "סורוקה" ושם אובחנו רגישויות וחשד לשבר, אבל בדיקת CT שבוצעה בבית החולים פורשה כתקינה והתובע שוחרר לביתו. אולם לאחר שכאביו גברו, הוא חזר לביה"ח ואז אובחן השבר בעצם הירך.

חבות



הנתבעת ו/או נציגתה במקום לא קיבלו דיווח על התאונה ביום קרות התאונה, אלא שהנתבעת באמצעות הנתבע מס' 2, קיבלה הודעה לאחר שבוע. בסיכומיו חולק בא כוח הנתבעים, עו"ד ברששת, על החבות ומפנה לגרסאות לגורם התאונה ומיקום התאונה, ולסתירות. לכתב התביעה צורפו 3 צילומי צבע של שטח מרוצף עם סימני רטיבות ונטען שגם הייתה שם ירקת. 2 צילומים נלקחו בסמוך לגדר ומה שגם התברר להיות פתח הכניסה למתחם המגודר של הבריכה. היכן שיש גם מקלחת. הצילום השלישי הוא של שטח מרוצף מאותו סוג ריצוף, כמו הצילומים הקודמים, ללא סימני זיהוי למיקום הצילום. על פי כתב התביעה, הצילומים נלקחו מזירת האירוע. בחדר המיון דיווח התובע כי נפל בבריכה ונחבל באגן ימין.


למומחה הרפואי מטעמו, פרופ' דן עטר, דווח התובע כי החליק ונפל (חוות דעת פרופ' דן עטר מיום 3.12.06). על פי התיעוד הרפואי של בית החולים סורוקה מיום 24.7.06, הבדיקה במיון ביום התאונה, כולל CT מחשש לשבר, לא הצביע על קיומו של שבר באגן. אבל כעבור כ-20 יום גברו הכאבים והתובע חזר למיון ואובחן שבר סובקפיטלי בצוואר ירך ימין דבר שהצריך ביום 28.7.06 התערבות כירורגית.

3.         מתוך שלושת הצילומים שצורפו לכתב התביעה, הוגשו כראיות שניים, הכוללים את מיקומם בסמוך לגדר והם סומנו ת/7 ו-ת/8. בהמשך הוגשו גם מרצפות (מוצגים נ/13 ו-נ/14).
            הצילומים צולמו על ידי בנו של התובע, על פי הנחיית התובע, אך שלא בנוכחות התובע (עמ' 24 לפרוטוקול). לפי עדות הבן, יעקב נגר, הצילומים בוצעו באותו יום (עמ' 24 לפרוטוקול). המקום לצילום נבחר על ידו שכן לפי עדותו באותו יום הוא בא לבריכה לאסוף את המשפחה כדי להסיע אותם הביתה. אז רצה אליו הנכדה והודיעה שסבא נפל (התובע – מ' ו'). הוא מצא אותו ישוב על כסא ולפי מיקום הכסא הוא הניח ששם הייתה השלולית. כי כנראה שהתובע לא היה יכול ללכת (עמ' 24 לפרוטוקול, מול שורות 7-9). בחקירה ראשית הוא העיד שראה את הנפילה אך הוא הסכים בחקירה נגדית שהוא לא ראה את אביו נופל (עמ' 24 לפרוטוקול, מול שורה 20). הוא אישר שהצילום ת/8 הוא ליד הכניסה, היכן שנמצא "הדוש" (עמ' 24 לפרוטוקול, מול שורה 30).

            בנוסף לצילומים שצילם הבן (מוצגים ת/7 ו-ת/8), גם יועץ הבטיחות שנתן חוות דעת צילם צילומים שצורפו לחוות דעתו. היועץ, אינג' אבי אלון, ביקר בבריכה ביום 9.2.11. הצילומים צולמו ע"י בנו של התובע לפי הנחיית המומחה. במקום היה גם התובע וכן מהנדס אזרחי שהוא עורך דין (עמ' 5 לפרוטוקול, מול שורות 26-31). צילום ת/3 הוא הכניסה לבריכה והמקלחת במקום. צילומים ת/1 ו-ת/2 הם של התובע ליד הגדר, אך לא ליד הכניסה לבריכה, היכן שנמצאת המקלחת. התובע אישר בחקירתו שכשנפל עמד במקום של הצילום שסומן ת/1 (עמ' 10 לפרוטוקול).

4.         בחקירתו הסביר התובע, כי הוא יצא מהבריכה והלך לכיוון המגבת שהייתה תלויה על הגדר. הוא לקח את המגבת והסתובב לנגב את הנכדה, ובסיבוב הוא החליק ונפל על הירקת (עמ' 9 לפרוטוקול). הסברו לנפילה היה שהייתה שלולית והיה בתוכה ג'ל או ירקת (עמ' 9 לפרוטוקול, מול שורה 28). הוא חזר והסביר שהחליק כי במקום היה ברצפה "כמו ג'ל, כמו ירקת" (עמ' 10 לפרוטוקול, מול שורה 9). הוא הושב על כסא והנכדה קראה לבן. מי שהושיב אותו על כסא, לטענתו, הייתה האישה שמכניסה אנשים לבריכה.
לפי עדותו את התאונה ראו גם אשתו והבת, שיצאו אחריו והיו במרחק של כ-2-3 מטר (עמ' 10 לפרוטוקול).
התובע גם הסביר שכדי להגיע לגדר הוא הלך דרך השלולית והוא לא הרגיש שהוא מחליק (עמ' 11 לפרוטוקול). אבל כשהוא נפל, אנשים צעקו שהיו מקרים כאלה: "הבלטות היו קצת שקועות והמים נגרר שם" (עמ' 11 לפרוטוקול). בהמשך החקירה הנגדית הוא העיד שמי שראה את התאונה הייתה האישה שהביאה את הכסא, שלוקחת את הכרטיסים (עמ' 17 לפרוטוקול).

בתו של התובע, גב' רבקה כהן, שהייתה באותו יום בבריכה עם הוריה (התובע ואשתו – מ' ו') וילדיה, סיפרה שכשהם יצאו מהמים התובע הלך להביא את המגבת והיא והיתר היו "שתיים או שלוש צעדים אחריו" (עמ' 19 לפרוטוקול). לגבי הנפילה היא העידה: "דיברנו וראינו אותו מועד" ובהמשך "ראיתי אותו מחליק" וכן "הוא יצא מהמים, הוא רצה למשוך את המגבת והחליק לכיוון הגדר. הוא נפל על רגל ימין וקיבל מכה ברגל" (עמ' 19 לפרוטוקול). באשר להרמה והושבת התובע על כסא, העידה הבת שאחרי הנפילה "אחי ועוד אחד הרים אותו על כיסא ואמר שכואב לו ולקחנו אותו לבית החולים" (עמ' 21 לפרוטוקול). לפי עדותה האישה שלוקחת כרטיסים שלחה מיד עובדת לנקות את השטח, אך בגלל שלא היה ניקוי יסודי נותרה הירקת (עמ' 21 לפרוטוקול). לפי עדות הנתבע מס' 2, העדה קטי ליס מסרה לו שקיבלה דיווח על הנפילה מהבת של התובע (עמ' 36 לפרוטוקול).

5.         בא כוח התובע טוען, כי התובע החליק על מרצפות שחלקן שקועות, חלקן בולטות, שאינן ישרות ועל ירקת וזה מוכיח שהנתבעים התרשלו ויש להחיל את האמור בסעיף 41 לפקנ"ז ולקבוע שנטל הראיה חל על הנתבעים (סעיף 2.8 לסיכומי עו"ד עידן לוי, ב"כ התובע). סעיף 41 לפקנ"ז.

            נקודת מוצא לבחינת התרשלות היא שמיקום הנפילה אינו במחלוקת. אולם ראיות התביעה סותרות מבחינת המיקום והמצב של המרצפות במקום הנפילה.

            אני מעדיפה את עדות התובע ומיקום הנפילה שהוא מסר למומחה ואשר צולם (מוצג ת/1). דהיינו, לא בסמוך למקלחת והכניסה לבריכה.

            אני מאמינה לתובע שהוא נפל לאור עדותו, והעדויות והראיות התומכות בכך. הנפילה כנראה לא הייתה קשה, לכאורה, שכן לא הוזעק המציל במקום. השאלה היא מדוע הוא נפל. אינני מחילה את הוראות סעיף 41 לפקנ"ז שכן לא השתכנעתי שהתובע לא היה יכול לדעת מדוע הוא נפל, האם נתקל במרצפת בולטת או שקועה או החליק, או שניהם.
            על פי כתב התביעה התובע "נתקל בבלט במרצפת והחליק על ירקת" על המרצפות (סעיף 5 לכתב התביעה). הבת של התובע העידה שהוא מעד, שהוא החליק, וגם שהוא החליק כשהוא משך את המגבת.
גרסת הבת, שהיא עדה, נותנת תיאור אופן הנפילה.
התובע תיאר שהלך דרך שלולית ולא החליק ואז הוא הגיע לגדר, היכן שהייתה תלויה המגבת, הוא לקח את המגבת והסתובב ובסיבוב הוא החליק ונפל על ירכו. התובע גם העיד על מרצפות רעועות ועל ירקת.
            בתצהירו הוא מתאר התקלות תוך הליכה במרצפת בולטת והחלקה על הירקת (סעיף 5 לתצהיר).

6.         לגבי מיקום השלולית, אין עדויות מדויקות. כפי שעולה מתוך העדויות, התובע אינו טוען שהחליק ונפל בתוך השלולית וגם הבת שהעידה שראתה את הנפילה לא סיפרה שראתה את אביה נופל בתוך השלולית. הבן לא ראה את השלולית כי התמקד במקום שמצא ירקת וגם כי אחותו העידה שעובדת באה ליבש את השלולית על פי הוראות גב' קטי. בתשובה לבא כוח הנתבעים הסביר התובע, שככל הנראה מחמת שקיעה בכיוון הגדר המים זורמים לכיוון הגדר (עמ' 16 לפרוטוקול), ולאפשרות זו יש גם אישור של המומחה (עמ' 8 לפרוטוקול). הבת מעידה שהייתה שלולית והם לא התייחסו אליה (עמ' 21 לפרוטוקול). לכאורה, השלולית הייתה סמוכה לגדר אך לא ברור חלקה במנגנון התאונה ומה חלקה ביחס למרצפות הלא ישרות.
            באשר לירקת שמתפתחת, העיד הנתבע מס' 2 כי החום העז והחומצה המוכנסת לבריכה אינם מאפשרים התפתחות ירקת בשלוליות עומדות (עמ' 35 לפרוטוקול) הוא חלק שבצילומים ת/7 ו-ת/8 רואים ירקת (עמ' 36 לפרוטוקול). יחד עם זאת, אין מחלוקת כי הצילומים ת/7 ו-ת/8 צולמו במקום שמוזרמים מי ברז ולא מי בריכה.

            השתכנעתי אפוא שמדובר בשלולית ואם התובע החליק זה לא בגלל ירקת אלא בגלל סיבה אחרת, כי התובע לא החליק במקום שיכולה להתפתח ירקת (ליד המקלחת). גם התובע העיד שהיה שם משהו מחליק "כמו ג'ל" כמו "ירקת". הוא לא הבהיר במדויק היכן.
            מאחר ואף אחד לא העיד שהתובע החליק בתוך שלולית והתובע העיד שהנפילה הייתה תוך סיבוב, יש לתור אחר סיבה אחרת לנפילה ומיקומה.
            מכאן אני חוזרת לעדות הבת של התובע שציינה כי מעד, החליק, ועדות התובע שנתקל במרצפת והחליק.
            באשר להחלקה – לא השתכנעתי כי היא בגלל ירקת.

            נעשה ניסיון להוכיח כי סוג המרצפות במקום היו מועדים להחלקה כשהן רטובות. המומחה מטעם התובע חיווה את דעתו כי "החיפוי בזמן הנפילה עשוי מאריחים... מרצפות בטון...." וכי "שמי בריכה שמנוניים יותר ממים רגילים המקטינים את מקדם ההחלקה ברצפת בטון שממלא חלקה" (סעיפים 7.3. ו-7.4 לחוות דעת המומחה).
            בחקירה נגדית הוא אישר שאם בשנת 2007 החיפוי היה של מרצפות גרנוליט זה היה בסדר (עמ' 3 לפרוטוקול). לשאלת ביהמ"ש בהפניה לצילומים ת/7 ו-ת/8 הוא אישר שנראה לפי הצילום שזה "מסוג גרנוליט משהו מחוספס" (עמ' 7 לפרוטוקול).
            המומחה הוסיף ששלולית יכולה להיווצר מהעדר פילוס (עמ' 8 לפרוטוקול).

7.         לאחר ששקלתי את הראיות, השתכנעתי, כי תוך כדי סיבוב התובע איבד שיווי משקל בסמוך למקום שהייתה התנקוות מסוימת של מים, מחמת העדר פילוס מסוים ותוך כדי כך הוא החליק על חומר כלשהו.

            את העדר הפילוס אני מבססת על ריבוי הגרסאות שכולן מגיעות לאותה תוצאה של העדר פילוס מקומי.

            באשר לסיבה להחלקה –
            רק התובע המציא חוות דעת. על פי חוות הדעת של המומחה מטעם התובע "מי הבריכה שמנוניים יותר ממים רגילים". התובע העיד שהחליק על משהו "כמו ג'ל". כלומר, יתכן ומדובר בחומרים המשמשים את המתרחצים ולאו דווקא במי בריכה או בירוקת.

            אני מאמינה לתובע שנפל ואני גם מאמינה לבתו שהוא מעד. אני מקבלת את גרסת התובע שכאשר ניסה לייצב את עצמו, הוא החליק ואיבד את שיווי המשקל שלו ונפל. מאחר ואין עדות שנפל לתוך השלולית או בשלולית, אני יכולה להניח שרגלו הרטובה מהשלולית גרמה לו להחליק על המרצפת עליה הסתובב.

            בא כוח הנתבעים חלק על מומחיות המומחה לחוות דעתו בעניין של בטיחות בבריכות, שכן אין לו הסמכה לבטיחות בריכות.
            קושי נוסף שניתן להוסיף הוא שכאשר המומחה ביקר במקום, היו עבודות שיפוץ ולמעשה הוא לא ראה את המצב בסמוך לתאונה. בין מבחינת סוג המרצפות ובין מבחינת הפילוס. הוא הגיע בחורף, בחודש פברואר, כאשר הבריכה נשוא התביעה הייתה בתקופה הרלבנטית בריכה קיצית. כמו כן, בפברואר אין את אותן מידות חום גבוהות. בנוסף, חלפו כמעט 5 שנים ממועד התאונה ושיפועים יכולים להשתנות, ולכן לא ניתן לגזור ממה שנמצא במקום מבחינת מים שנקווים לגבי המצב בעת התאונה. התובע ובתו אמנם העידו שאנשים צעקו שיש שלוליות, אך אף אחד לא הועד לתמוך בכך.

באשר לסוג החיפוי –
מתוך תשובת העד לשאלת ביהמ"ש, עולה כי מתוך הצילומים הוא ראה שמדובר בחיפוי מרצפות גרנוליט. הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית שממנה ניתן ללמוד את המשמעות של סוג ריצוף זה בתנאי רטיבות.

המומחה הפנה לתקנה 10(א) וכן 10(ג)(2) לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), תשס"ד – 2004 ((להלן: "התקנות" או "תקנות הסדרת מקומות רחצה" – בהתאמה), וכן לתקנה 25 בהתייחס לחובות מחזיקי בריכות למניעת החלקה.
מחוקק המשנה הטיל על מחזיקי בריכות לתחזק את השטחים באתר הבריכה שנרטבים דרך שגרה "באופן המונע החלקה" (תקנה 25(ב) לתקנות).
הצדדים לא הגישו חוות דעת שרלבנטית למועד התאונה שממנה ניתן ללמוד מה נעשה בבריכה למניעת החלקה מעבר לריצוף בגרנוליט שזה בטון שיצקו בתבנית ועליו שמים אבנים קטנות, חלוקי נחל, מפוזרים ועושים החלקה על מנת שכמות המים גדולה לא תצוף (עמ' 7 לפרוטוקול). אך אין עדות או ראיות להתנהלות משטח כאמור עם מעט מים וחומר "דמוי ג'ל".

העדה קטי ליס, העידה שכאשר שלוליות של מים מצטברות סביב הבריכה היא זו ששולחת אותם לנקות (עמ' 60 לפרוטוקול). העדה לא פרסה בפני ביהמ"ש שיטת עבודה של ייבוש קבוע של שטחים רטובים אלא תפקוד לפי הוראה של העדה (סעיף 9 לתצהירה), אחרי פעולות הניקיון הראשוניות של הבוקר (סעיף 10 לתצהיר). כלומר, שיתכן ובמהלך היום תהיה הצטברות של מים שהמתרחצים אינם מתריעים לקיומה והצוות לא מונחה לטפל בו, כי הוא תלוי הוראה של העדה. העדה גם העידה בתצהירה כי במשטחי גרנוליט סיכון ההחלקה יותר נמוך משמעותית (סעיף 4 לתצהירה), אך היא הסכימה בחקירה נגדית שאין לה הסמכה של קצין בטיחות (עמ' 63 לפרוטוקול).

8.         לטענת בא כוח הנתבעים, רטיבות בסביבה של בריכה היא בגדר סיכון סביר ורגיל וסיכון החלקה אינו מטיל על בעל העסק או המחזיק אחריות כל עוד הוא נוקט באמצעים סבירים להקטנת הסיכון. לחלופין, יש להטיל על התובע אשם תורם. מתוך הראיות השתכנעתי, כי ההחלקה היא פועל יוצא של המים, וקיום המים הם פועל יוצא של העדר שיטת עבודה של ייבוש קבוע במקומות שבהם יש הצטברות של מים. המעידה היא פועל יוצא של מגרעת מסוימת שבגללה גם ניקוו במקום מים.

            מחוקק המשנה כאמור, הטיל על המחזיק בסוגיית ההחלקה שתי חובות. האחת, למנות איש צוות בריכות שישמור בין היתר על סדר וניקיון (תקנה 10(ג)(2) לתקנות) וכן לתחזק את השטחים "שנרטבים כדרך שגרה באופן המונע החלקה" [תקנה 25(ב)].
            את חובת הזהירות המושגית הטיל מחוקק המשנה על המחזיק שכן תכלית החיובים נשוא תקנות 10 ו-25 הם להגן על ציבור המתרחצים. התובע הוכיח שהעדר טיפול שוטף במים שנקווים יוצר סיכון בלתי רגיל שהמשפט מוצא לפצות בגינו [ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז (1) 113 (1982)].

            ב"כ התובע טען בתביעה שהסיכון הבלתי רגיל הוא השילוב של מרצפות בולטות או לא מפולסות יחד עם ירוקת במקום שצולמו הצילומים ת/7 ו-ת/8.
            הוכח שהתובע לא מעד שם ולא החליק שם.
            במקום שהתובע תיאר למומחה שמעד או בסמוך לכך הייתה שלולית שהתובע לא ראה בה כל סיכון והוא עבר דרכה. בנקודה שבה הוא הסתובב ומעד, ככל הנראה היה חומר שמנוני שהתערבב עם המים או עם כפות רגליו הרטובות. בבריכה מים וחומרים שמנוניים ולאו דווקא מהחומרים שמשמשים לחיטוי הבריכה והם סיכונים רגילים. אולם, המשפט בחר למנוע את קיומם של סיכונים אלה כעולה מחקיקת המשנה.
            לכן השאלה היא האם שיטת העבודה בבריכה של טיפול על פי תלונה ולא כשיטה שוטפת היא התרשלות.

            התרשלות משמעה שאדם סביר ונבון היה צריך לצפות שמהמעשה או מהמחדל יכול מתרחץ להיפגע במהלך הרגיל של הדברים.
            בענייננו, שיטת עבודה שהיא תלוית דיווח, לאחר שהבריכה נפתחת למתרחצים ותלויה באידוי מחמת החום, וגם תלויה במתרחצים שלא יותירו חומרים שמנוניים בשטח הבריכה ולא ישירו מגופם ובגדיהם מים במעברים אינה שיטת עבודה סבירה. אדם סביר/מנהל סביר/מחזיק סביר/בעלים סביר היה צריך לצפות ההיפך ולכן היה על הנתבע מס' 2, כבעלים, כמחזיק, כהגדרתו בתקנות, להסדיר שיטת עבודה מסודרת וקבועה והוא לא עשה כן, ובכך הייתה ההתרשלות. כי השתכנעתי שלא המעידה גרמה לתובע ליפול אלא ההחלקה על חומר דמוי ג'ל שהתערבב עם המים בסמוך למקום שהם ניקוו – המכונה "שלולית".

            לפיכך, הורם הנטל והוכחה חובת הזהירות המושגית. התובע היה מבאי הבריכה ולכן כלפיו חלה חובת זהירות קונקרטית. התובע נפל ונפגע באגן. לא הובאו ראיות השוללות את הקשר הסיבתי בין הנפילה והפגיעה באגן לבין השבר, ולכן הוכח הקשר הסיבתי. לפיכך, הוכחה עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35-36 לפקנ"ז.

9.         התביעה הוגשה כנגד הנתבעת מס' 1, הבעלים והמחזיקה, וכנגד הנתבע מס' 2 כבעל מניות יחיד וכקובע את מדיניות הנתבעת 2, לרבות תחזוקה שוטפת. בסיכומיו, חזר בא כוח התובע על טיעון זה וגם כי לנתבע מס' 2 דפוס התנהגות רשלנית וזאת בהתייחס לתיק עמק על ניהול עסק ברכה ללא רישיון, כאשר כתב האישום הוגש כנגד חברה קודמת וכנגד הנתבע מס' 2. הנתון של הגשת כתב אישום נכון אך גם שהמדינה חזרה בה מהאישום (מוצג נ/12).
            בא כוח הנתבעים משיב, כי תנאי לחבות של מנהל הוא שהוא אישר את התנהלות עובדי החברה או הורה על הביצוע. אך זו לא הטענה של התובע ולכן לא הוכחה חבותו.
            בחקירה נגדית נשאל הנתבע מס' 2 להגדיר את חלוקת העבודה בינו לבין קטי ליס והצוות שניהל את המקום. על פי גרסת הנתבע מס' 2, קטי ליס ניהלה את בריכת "בית החייל", את כל נושא כוח האדם ותפעול הבריכה (עמ' 29 לפרוטוקול). לגרסתו, היה במקום גם מפעיל בריכה שהוא בעל המקצוע להפעלה (רומן) (עמ' 30 לפרוטוקול). העדה קטי ליס העידה שמפעיל הבריכה היה רומן ורשבסקי. אך הוא לא זומן להעיד.
            על פי התקנות החבות הכוללת בבריכה היא למחזיק בריכה [תקנה 4 לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה)].
            כאמור, הנתבע מס' 2 טען, כי מי שניהלה את הבריכה הייתה קטי ליס שהסבירה שההכשרה שלה הייתה להיות "מדריכת אירובי", היא לא ניהלה את המקום (עמ' 63-64 לפרוטוקול).

            אין אני מעדיפה את תיאור התפקיד שניתן ע"י קטי ליס מאשר הנתבע מס' 2, ולכן אני קובעת שהוא היה במעמד של מחזיק בריכה ולכן חלות עליו חובות ישירות, כולל הפעלת שיטת עבודה בטוחה, ומכאן גם החבות בתיק זה.

רשלנות תורמת

10.        התובע אינו אדם צעיר ואינו חסר ניסיון. צפוי כי ידע כי חומר שמנוני נמצא בבריכה ומובא על ידי המתרחצים וגם כי כשחומר זה מתערבב עם מים אפשר להחליק עליו. לכן היה עליו להעדיף את המעבר מסביב לבריכה.
            לפיכך, אני קובעת, כי תרומתו לתאונה היא של 30%.

הנזק

נכות רפואית

11.        התובע הגיש חוות דעת רפואית כי בנפילה נגרם שבר סוב-קפיטלי של צוואר הירך הימנית ועל כך נקבעה לו נכות של 30% לצמיתות לפי סעיף 35(1)(ד) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "התוספת לתקנות"). בא כוח הנתבעים לא חלק על הנכות אלא על התפקוד.
            במועד התאונה היה התובע כבן 71.

כאב וסבל

12.        אני קובעת לתובע פיצוי בסך של 80,000 ₪, שלוקח בחשבון את היקף הפגיעה שנגרמה לתובע בנפילה ותוצאותיה.

עזרת זולת לעתיד

13.        הצדדים חלוקים על ראש נזק זה.
            התובע טוען כי הוא מתקשה בעמידה ממושכת, בעליה וירידה ממדרגות, בכיפוף הגוף, כאבים בברך ימין, סובל מצליעה ותלוי במקל הליכה. כמו כן אינו מסוגל לבצע מטלות יומיומיות. על פי חוות דעת פרופ' עטר מטעם התובע, מצב התובע למועד מתן חוות הדעת, 3.12.06 הוא כי קיימת הנעה מלאה של הפרק ונותרה חולשה גדולה של אבדוקטורים מימין "המתבטאת בצליעה מסוג טרנדלנבורג בצד זה". בהנעת הברכיים יש רשרוש קל בשלוש הלשכות והבולט יותר הוא בברך שמאל. התובע עבר בירור MRI לברך ימין ביום 19.3.01 שהראה AVN בקונדיל טיביאלי פנימי וקרע בקרן האחורית של המניסק המדיאלי. התובע עבר 40 טיפולים בלייזר ודיווח כי הוא חזר לפעילות מלאה במשך השנים שקדמו למתן חוות הדעת ללא תלונות.

            בתו של התובע, גב' רבקה כהן, העידה כי ביטוח לאומי הפסיקו את העזרה בבית לאחר ששה חודשים והיא זו שמסייעת 3 שעות ביום בלבוש, היגיינה אישית, להיכנס ולצאת מהשירותים, ואילו במקלחת מסייע אחיה, יצוין עוד מפי העדה כי האם אינה מתפקדת מחמת מחלותיה ועד לתאונה האב השלים את החסר שעבר לאחר התאונה לכתפי הבת שגם נעזרת באחיה.
            בחקירתו אישר התובע, כי הוא יכול ללכת מרחקים קצרים ללא מקל, כעשרות מטרים, כגון מהאוטו לחנות ובחזרה (עמ' 15 לפרוטוקול).

            הנתבע מס' 2, ה"ה ניסים חי דורון וכן יוכבד לוי עקבו אחר התובע וצילמו אותו כאשר מתוך הראיות הללו עולה, כי התובע מתהלך בעזרת מקל הליכה בלבד והוא עצמאי בהליכתו. התובע צולם כהולך למרחק מסוים, לפי הצילומים הוא יצא מבית החולים וחצה את שדרות רגר לבדו. הוא גם צולם יוצא או נכנס לרכב הנהג (מוצגים נ/1-נ/12). נטען גם שהוא עלה לאוטובוס לבד.
            בא כוח הנתבעים טוען בסיכומיו כי העזרה בבית של הבת היא לאור מצבה של האם ולא מחמת מגבלות האב.

            התובע עבר השתלה של פרק ירך בנסיבות אלה הוא מוגבל. למועד מתן פסק הדין הוא כבן 77 כאשר ברקע בעיות ברכיים שאליהם התייחס פרופ' עטר. לא הוגשו ראיות על קבלת סיוע מביטוח לאומי. על פי הראיות, השתכנעתי כי התובע צריך סיוע, בין של עזרים ובין של בני משפחה, אך לא בהיקף שתואר על ידי המשפחה אלא בטיפול במשך הבית, קניות וכדומה.
            בא כוח התובע עותר לפיצוי בגובה של 2,500 ₪ לחודש. לא בוצע חישוב מהוון עד לתום תוחלת החיים.
בהעדר חוות דעת שיקומית ובשים לב לטיב הפגיעה וגילו של התובע, אני פוסקת לתובע סכום חודשי המבוסס על 3 שעות שבועיות מהוון עד לתום תוחלת החיים, שאני מעמידה על 84, לפי הסכום לשעה של 35 ₪. סך הכול:
35 X 3 X 4 X מקדם היוון של 7 שנים (75.6813) = 31,786 ₪ (מעוגל כלפי מעלה) נכון להיום.

עזרת זולת לעבר

14.        התובע עותר לפיצוי של 12,000 ש"ל על התקופה שמהתאונה ועד ליום 14.8.06 תום תקופת האשפוז והשיקום. בגין עזרת המשפחה מעבר לעובדת סיעודית של המל"ל. לאחר מכן ועד למתן פסק הדין נתבע סכום של 30,000 ₪ בגין סיוע חודשי של 2,500 ₪ של בני המשפחה. על פי הראיות עולה, כי העזרה היא לשני ההורים ולא רק לתובע.

            אני פוסקת בראש נזק זה פיצוי הלוקח בחשבון כי גם בתקופת האשפוז והשיקום נעזר התובע בבני המשפחה בסך של 5,000 ₪ ופיצוי לאחר מכן כי הוא נזקק לעזרה. הגם שאינני מקבלת את תיאור הבת להיקף העזרה. אני מחשבת את היקף העזרה לפי מחצית של 3 שעות שבועיות כפול 35 ₪ לשעה למשך 6 שנים. שכן התובע מוגבל אך חלק מהשעות הנדרשות הן חלופה במקום אשתו שאף היא התדרדרה מבחינה רפואית.
אני מעמיה את הפיצוי הכולל על סך של 20,120 ₪ נכון להיום.

הוצאות רפואיות לעתיד

15.        התובע עותר לסכום של 7,000 ₪ לפי עלות של נעל מיוחדת לפי 700 ₪ לכל זוג בהחלפה של פעם בשנה. בפועל התובע העיד כי מחמת חסרון כיס הוא עבר לנעליים רגילות עם מדרסים. לא הוגשה חוות דעת רפואית כי התובע נדרש בגלל ההשתלה לנעליים מיוחדות וגם לא הובאה חוות דעת לעלותם, וזאת מעבר לכך שהמקסימום שניתן לתבוע הוא לפי תוחלת חיים על פי לוחות הלמ"ס. כמו כן לא הובאה אסמכתא כי התובע אינו זכאי להשתתפות של קופת חולים. התובע גם עותר לעלות מקל הליכה, אך לא הוגשה ראיה למחירה. כמו כן הוא עתר לכלול בראש הנזק הזה עלות הוצאות לטיפולים רפואיים, עלויות של אביזרים, ללא פירוט או אסמכתא האם הם נכללים או לא נכללים בסל הבריאות וכמה הם עולים.
            אני פוסקת לתובע בראש נזק זה סכום גלובאלי של 5,000 ₪ בשים לב לטיב הנכות.

נסיעות לעתיד

16.        בא כוח התובע טוען להוצאות נסיעה מוגברות וטוען, כי התובע נדרש לשימוש בתחבורה ציבורית והוא אינו יכול לנסוע באוטובוסים. הנתבעים ראו את התובע עולה לנסיעה על אוטובוס ציבורי ללא עזרה. יחד עם זאת, מצב זה הוא גם בר שינוי. אבל התובע גם נוהל ולא הובאו ראיות שהוא נדרש לרכב עם אביזרים מיוחדים.
            לפיכך, בראש נזק זה אני פוסקת לתובע סכום גלובאלי בסך של 10,000 ₪ בשים לב לטיב פציעתו.

נסיעות לעבר, הוצאות רפואיות לעבר

17.        מדובר בנזק מיוחד שיש להוכיח. אני פוסקת סכום גלובאלי של 6,000 ₪, כולל עלויות הנלוות לתקופת האשפוז והשיקום.

            התובע גם עותר לתשלום שכר המומחים מטעמו. מדובר בנזק מיוחד שיש להוכיח. לכתב התביעה לא צורפו קבלות המעידות על תשלום. בתצהיר התובע אין התייחסות לעלות זאת וגם בתיק המוצגים לא מצאתי מוצגים שהם חשבוניות מס או קבלות. לכן אני לא פוסקת בגין עלויות אלה.

סוף דבר

18. הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:


(א) עבור ראשי הנזקים הבאים:
- כאב וסבל - 80,000 ₪;
- עזרת זולת לעתיד - 31,786 ₪;
- עזרת זולת לעבר - 20,120 ₪;
- הוצאות רפואיות לעתיד - 5,000 ₪;
- נסיעות לעתיד - 10,000 ₪;
- הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר - 6,000 ₪.
סה"כ : 152,906 ₪

מסכום זה אני מנקה 30% רשלנות תורמת. היתרה לתשלום עומדת על סך של 101,937 ₪ מעוגל כלפי מעלה. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

(ב) את חלק האגרה שהתובע נשא בה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

(ג) הוצאות משפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

(ה) שכ"ט עו"ד בסך של 20% מהסך של 101,973 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בעבודה

  2. נפילה במקלחת

  3. נפילה בגן משחקים

  4. נפילה במעבר חציה

  5. נפילה לבור ניקוז

  6. נפילה על בטונדה

  7. נפילה במהלך טיול בטבע

  8. נפילה מכיסא בזמן ניקיון

  9. החלקה בסופר מרקט

  10. החלקה במפעל

  11. החלקה ליד הבריכה

  12. נפילה בדרך לעבודה

  13. נפילת אבני חיפוי

  14. נפילת סלע על עובד

  15. נפילה בבריכת שחיה

  16. נפילה בגלל סחרחורת בעבודה

  17. החלקה / נפילה במטבח בבית

  18. נפילה בגלל סדק בכביש

  19. נפילת שלט על רכב חונה

  20. נפילה ממיטה תא מעצר במשטרה

  21. נפילה במסיבת ריקודים

  22. נפילה בגלל בור בכביש

  23. נפילה ממחפרון תוך כדי ירידה

  24. תאונת עבודה נפילה מגג

  25. נפילת אישה מבוגרת ברחוב

  26. נפילה מהמיטה בחדר מיון

  27. נפילה על לבנים על מדרכה

  28. נפילה של מורה – תביעת נזיקין

  29. נפילה בדרך חזרה מהעבודה

  30. נפילה בגלל שקית ניילון

  31. תאונת עבודה נפילת עפר על הראש

  32. נפילה בבית בדרך לעבודה

  33. נפילה בקולנוע – תביעת פיצויים

  34. החלקה על הרצפה בגלל חומר ניקוי

  35. שילוט אזהרה - רצפה רטובה

  36. נפילה בגלל נוזל ניקוי על הרצפה

  37. נפילת עובד שעמד על כיסא

  38. תאונת עבודה מנופאי - נפילה ממנוף

  39. פיצויים בגין נפילה לתהום

  40. פגיעה כתוצאה מנפילת ארון

  41. החלקה על רצפה - שכבת פוליש ווקס

  42. פציעה בחדר כושר - נפילת משקולת

  43. נפילה של שוטר ברחוב בדרך לעבודה

  44. נפילה בגלל מרצפה שבורה על מדרכה

  45. נפילת אבן על הראש – תביעת פיצויים

  46. נפילה ליד בריכה בגלל שלולית מים

  47. תביעה נגד קייטנה – נפילה מעל סוס

  48. נפילה בחו"ל - ביטוח נוסעים לחו"ל

  49. נפילה של ילדה ברחוב בגלל חוט ברזל

  50. תביעה נגד חוות סוסים - נפילה מסוס

  51. גג אזבסט נשבר נפילה מגג של מסגר רתך

  52. נפילה במתחם אטרקציה תיירותית

  53. נפילה בגלל רצפה רטובה במטבח

  54. נפילה לאחר הוצאת התינוק מהרכב

  55. נפילה במהלך תיקון מנוע של רכב

  56. נפילה מעמוד חשמל – תאונת עבודה חשמלאי

  57. כיסא נשבר בגלל ישיבה - נפילה על עכוז

  58. נפילה על רצפת PVC למניעת החלקה

  59. עליה לגג כדי לתקן דליפה - נפילה

  60. החלקה על גרגרי פלסטיק מפוזרים על הרצפה

  61. תאונת עבודה עולה חדש - נפילה מגג אסבסט

  62. נפילה של מלצר במטבח בגלל רצפה רטובה שמן

  63. תביעה נגד טיב טעם - נפילה של לוח זכוכית

  64. נפילה מן הקומה הראשונה – תביעה לפיצויים

  65. נפילת עובד ניקיון בזמן שטיפת רצפה

  66. נפילת עובדת בסופר בגלל רצפה רטובה

  67. תביעה נגד עיריית חולון - נפילה בבית הקברות

  68. נפילת רמקול על רחבת ריקודים – תביעת פיצויים

  69. תוך כדי שיחה בטלפון פתח את החלון ונפל

  70. תאונת עבודה בגלל רוח - נפילת חפץ כבד על ראש עובד

  71. תביעה מסגר עצמאי פגיעה בעבודה נפילה בתוך בית מלאכה

  72. תביעה נגד מכון כושר: פציעה (נפילה) בשיעור זומבה

  73. נפילה ביציאה מהרכב בגלל תיק שהיה מונח מתחת למושב

  74. נפילה בגלל רטיבות ברצפה בגלל החזקת דליים מלאים במים

  75. עת שעלה לרכב כדי להתחיל בנסיעה, החליק התובע, נפל ונחבל

  76. נפילה מהמשאית ביום גשום - הרגל נלכדה בין הברזל והברזנט

  77. נפילה בעליה במדרגות הקבינה בגלל שאריות שמן וסולר בנעליים

  78. נפילה בשירותים במהלך העבודה עקב רטיבות ומים שהיו על הרצפה

  79. נפילה לאחור בניסיון לחצות כביש בגלל רכב שנסע במהירות מופרזת

  80. סוס התפרץ לכביש לאחר שהנתבע נפל ממנו ורכב התובעת פגע בו

  81. איבד את שיווי משקל וכתוצאה ממים ושמן שהיו על גבי הרצפה החליק ונפל

  82. נפל עת נתקל בסלע גדול שהיה מונח על השביל ואשר חסם את המעבר כמעט לחלוטין

  83. תאונת דרכים: כאשר עצר ליד ביתו והחל להוריד את החפצים, כשהמנוע עדיין פועל, הוא החליק ונפל

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון