נכות א.א.ג - תאונת דרכים ביטוח לאומי

דוגמא להחלטה בנושא נכות א.א.ג - תאונת דרכים ביטוח לאומי: לפני בקשה להתיר למבקשת הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית (להלן "הועדה") של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל), בהתאם לסעיף 6ב' סיפא לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן : "חוק הפלת"ד"), באשר לנכותה של המשיבה בתחום א.א.ג., וכן בקשה להורות על מינוי מומחה רפואי לצורך הערכת נכותה של המשיבה בתחום זה. רקע עובדתי המשיבה, ילידת 22.01.1958, הגישה לבית משפט זה תביעה לפיצויים לפי חוק הפלת"ד, בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים שאירעה, כנטען, ביום 18.02.2007. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה.   נכותה הרפואית של התובעת נדונה בועדה, שם נקבעה למשיבה נכות כדלהלן: נכות זמנית: 40% - לתקופה מ- 19.5.2007 ועד 19.2.2008. 100% - לתקופה מ- 20.2.2008 ועד 30.4.2008. 60% - לתקופה מ- 01.05.2008 ועד 31.8.2008. 100% - לתקופה מ- 01.09.2008 ועד 31.1.2010. 90% - לתקופה מ- 01.02.2010 ועד 15.10.2010. נכות צמיתה: 15% - נכות בתחום א.א.ג. לפי סעיף 72(1)ד5 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) , תשט"ז - 1956 ( להלן: "תקנות המל"ל" ), בגין פגיעה בשמיעה. 10% - נכות בתחום א.א.ג. לפי סעיף 72(4)(ד)ב לתקנות המל"ל, בגין טנטון. 20% - נכות בתחום האורטופדיה לפי סעיף 37(5)ג. 20% - נכות בתחום הפסיכיאטריה בהתאם לסעיף 34(ג). 10% - נכות בתחום הפיברומיאלגיה לפי סעיף 35(1)ג. 5% - נכות בתחום הנוירולוגיה לפי סעיף 29(6) 2 במחצית. סה"כ - 88% נכות צמיתה משוקללת.     טענות הצדדים בתמצית המבקשת טוענת, כי בקביעתה של הועדה נפלו פגמים מהותיים, שעה שהועדה לא התיחסה כלל למצבה הרפואי של המשיבה עובר לתאונה בתחום א.א.ג. המבקשת מוסיפה, כי המשיבה סבלה ממגוון בעיות רפואיות בתחום א.א.ג. במשך שנים רבות, וללא קשר לתאונה, לרבות בעיות רפואיות שהועדה קבעה נכות בגינם. עוד טוענת המבקשת, כי הועדה הסתמכה וביססה קביעתה על מידע רפואי שגוי, שהוצג ע"י המשיבה, לפיו בעיות רפואיות בתחום א.א.ג. החלו לאחר התאונה. בנוסף, ציינה המבקשת, כי כפי העולה מתעודת חדר המיון, המשיבה כלל לא נבדקה ע"י רופא א.א.ג., וכי יש בטענה זו כדי לחזק את הטענה, כי מצבה הרפואי בתחום א.א.ג. היה קיים עובר לתאונה. לטענת המבקשת, הועדה לא היתה מודעת למצבה הרפואי של המשיבה עובר לאירוע התאונה, כפי שניתן ללמוד מתוך המסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשה ואשר לו היו בידיעתה, היתה הועדה מגיעה לידי תוצאה שונה מזו אליה הגיע. על כל אלה, טענה המבקשת, כי בנסיבות מקרה זה מן הדין להתיר הבאת ראיות לסתור ולמנות מומחה בתחום א.א.ג., אשר יקבע את נכותה הצמיתה של המשיבה. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, נקודת המוצא בדיון בבקשה להבאת ראיות לסתור היא שהדבר ינתן אך ורק במקרים נדירים וחריגים ובנסיבות יוצאות דֹּפן, כאשר בית המשפט מתרשם, כי הליך קביעת הנכות על-ידי הועדה היה נגוע בפגם מהותי, או כאשר קיים חשש כי הועדה הרפואית לא נתנה דעתה לתיעוד הרפואי הרלוונטי. לטענת המשיבה, נסיבות חריגות אלה אינן מתקימת בעניננו ודין הבקשה להידחות. המשיבה טוענת, כי נבדקה ע"י מספר רב של ועדות רפואיות, ועל ידי רופאים רבים. המשיבה אינה חולקת על טענת המבקשת, לפיה התלוננה בעבר על סחרחורות, טינטון וירידה בשמיעה - עובר לתאונה - אלא טוענת כי התיק הרפואי במלואו הונח לפני הועדות הרפואיות, כמפורט בפרוטוקול הועדה. עוד מוסיפה המשיבה, כי הועדה אכן התיחסה למצבה הרפואי הקודם בעת שבחנה את ענינה, כפי המצוין בפרוטוקול הועדה מיום 7.11.2007 ומיום 2.2.2009.   דיון ומסקנות   סעיף 6 ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, קובע: נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו. הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דֹּפן, כשכל מקרה יבחן על פי נסיבותיו. ככלל, על בית המשפט להתיר במשורה הבאת ראיות לסתור, וזאת רק מטעמים משפטיים, כגון כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי או כאשר הבירור העובדתי של הוועדה לא היה מלא והמסקנות אינן משקפות את המצב הרפואי של הנפגע לאשורו (ראו: ע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה(4) 77, 82 (1991); רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' חיים טלבינסקי (פורסם, ניתן ביום 28.8.94)). בנוסף, תינתן רשות להבאת ראיות לסתור בנסיבות יוצאות דֹּפן, בהן מתקימים טעמים מיוחדים, כגון במקרה בו לא באו לפני הועדה עובדות רלוונטיות וחשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע, קודם לתאונה, אשר לו עמדו בפני הועדה בודאי היו מביאות לתוצאה שונה (ראו ע"א 563/88 יצחק אשל נ' צור חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3) 520 (1991)). כאמור, המבקשת מבססת בקשתה על המסמכים בתיק הרפואי של המשיבה של המשיבה בקופת החולים, אשר העתקם צורף לבקשה. מעיון במסמכים האמורים עולה, כי יש טעם בטענת ב"כ המבקשת, כי לנתבעת בעיות רפואיות קודמות רבות בתחום א.א.ג., לרבות כאלו החופפות לסעיפי הליקוי על בסיסם נקבעה למשיבה נכות בועדות המל"ל. להלן אערוך סקירה קצרה של המסמכים הרפואים התיקה הרפואי של המשיבה, כפי שצורפו ע"י המבקשת: א. מסמך רפואי מיום 28.7.1999: "מפנה את החולה להתייעצות בשל: סובלת מסחרחורות מזה 10 חודשים אחרי תאונת דרכים...נמצאת בבירור של א.א.ג"; ב. תעודה רפואית מיוס 15.8.2000: "אבחנה משוערת:... TINNITUS..."; ג. מסמך רפואי מיום 4.3.2001: "תלונות/סיבת פניה כאבי ראש בעיקר בזמן שינוי תנוחה הקאות ובחילות לחץ באוזניים והרגשה של ירידה בשמיעה"; ד. תעודה רפואית מיום 14.9.2001: "תלונות/סיבת פניה מתלוננת על סחרחורות וכאב ראש הרגשה של גלים באוזניים..."; ה. תעודה רפואית מיום 23.9.2001: "תלונות/סיבת פניה סחרחורות ללא בחילות אך כן זימזומים באוזניים. טינטוס"; ו. מסמך רפואי מיום 28.9.2006: "תלונות/סיבת הפניה... שומעת רחשים של גלים..."; ז. מסמך רפואי מיום 16.10.2006: "סיבת הפניה תלונות של טינטוו עם אי יציבות מזה 3 שבועות. בדיקה גופנית תקינה כולל בדיקה וסטיבולרית בדיקת שמיעה מצביעה על לקוי בשמיעה מתאים לירידה עקב גיל בלבד"; ח. מסמך רפואי מיום 18.6.2012: "תלונות/סיבת פניה ירידה בשמיעה מזה שנים טיניטוס". נראה אם כן, כי קימת השקה בין הממצאים והמסקנות אליהם הגיעה הועדה, לרבות סעיפי הליקוי שנקבעו, לבין הממצאים הרפואיים כפי העולה מעברה הרפואי של המשיבה עובר לתאונה. אף על פי כן, פרוטוקול הועדה אינו מראה כל התחיסות לממצאים אלה. בנוסף, לא מצאתי ממש בטענת המשיבה, לפיה, מתוך שמצאה הועדה להתיחס לעברה הרפואי של המשיבה, לענין כאבי צוואר מהשנים 1996 ו-2003, כדי להראות, כי הועדה שמה לנגד עיניה גם את המידע הרפואי בנוגע לתלונות קודמות בתחום א.א.ג., ולהיפך - ענין ההתיחסות לבעיות קודמות בתחומים אחרים, כגון בתחום האורתופדיה, כלעומת אי-התיחסות לתלונות קודמות בתחום א.א.ג., דווקא מחזק טענת המבקשת. סיכומו של דבר, סבורני כי עלה בידי המבקשת להציג, בבקשתה, עובדות שיש בהן כדי לעורר ספק של ממש לענין קיומו של קשר הסיבתי בין פגיעות התובעת הנטענות בתחום א.א.ג. לבין התאונה נושא התביעה. כן מתעורר ספק בשאלה, האם נלקח עברה הרפואי של המשיבה בתחום זה, כפי המשתקף במסמכים מתוך תיקה הרפואי, בשקלול הממצאים אליהם הגיעה הועדה, זאת לנוכח אי ההתיחסות לענין זה בחוות הדעת ובפרוטוקולים שהוגשו. סבורני כי די בספיקות ממשיים אלה כדי לקבל את טענות ב"כ המבקשת ולאפשר הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה בתחום א.א.ג.   לאור האמור לעיל, הבקשה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה - מתקבלת.     נכותתאונת דרכיםביטוח לאומי