דוגמא לפסק דין בנושא נזקי ריסוס לחקלאות: פתח דבר בפני שלוש תביעות שבכותרת, אשר הגישו התובעים לשם קבלת פיצוי בגין נזקים לגידולי הבזיל בחלקותיהם (להלן: "גידולי הבזיל") , אשר נגרמו בעקבות רחף חומר ריסוס שבוצע על ידי הנתבעת 2. ביום 13.06.11 ניתן פסק דין חלקי, בשאלת האחריות, כאשר השאלה שנותרה עומדת על הפרק, הינה גובה הנזק שנגרם לתובעים, כתוצאה מרחף חומר הריסוס הנ"ל. לבחינת שאלה זו מונה ביום 10.10.11 מומחה מטעם בית המשפט, מר אודי עדי (להלן: "המומחה"), זאת לאחר שהונחו בפני בית המשפט חוות דעת מומחי הצדדים. במסגרת ישיבת ההוכחות שהתקיימה בפניי ביום 06.11.12 העידו מטעם התובעים, שלושת התובעים בעצמם, מר עמי כהן (להלן: "כהן"), מר דוד מיארה (להלן: "מיארה") וכן מר אבישי יפרח (להלן: "יפרח"). כן העיד בפניי המומחה מטעם התובעים, מר אסף שיפמן (להלן: "שיפמן"). מטעם הנתבעות העיד המומחה מטעמן, מר עמרי עתריה (להלן: "עתריה"). כן העיד בפניי המומחה מטעם בית המשפט. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. דיון ומסקנות בפתח ישיבת ההוכחות הנ"ל, הסכימו הצדדים כי המחלוקת בינם, תתמקד בשלוש השאלות, כלהלן: משך הזמן של פגיעת הגידולים. האם היה צורך בעקירת הגידולים, ובאם כן, הוצאות העקירה. האם היה למחלת הבוטריטיס השפעה על הערכת הנזק. א. משך הזמן של פגיעת הגידולים לטענת התובעים, הנזק שנגרם לגידולי הבזיל נמשך על פני שלושה חודשים, החל מחודש ינואר 2005 ועד סוף חודש מרץ 2005, וזאת בהתאם לעדויותיהם של כל מי שנכחו בחלקותיהם. לטענת התובעים, המומחה מטעמם ביקר בחלקותיהם בתאריכים 6, 17, 26 לחודש ינואר 2005, בנוסף לתאריכים 21.02.05 וכן 17.05.05, וציין כי ראה בתאריכים אלו את מופע הנזקים מהרחף על גבי הבזיל. מנגד, לטענת הנתבעות, הוכח באמצעות חוות דעת המומחה, כי עסקינן בנזק נקודתי וחיצוני של רחף הריסוס, אשר השפעתו על הגדולים נמשכה חודש אחד בלבד. על כן, השאלה הדרושה היא, מהו משך הזמן של השפעת רחף הריסוס על גידולי הבזיל. תחילה אציין לעניין חוות דעתו של שיפמן, מומחה התובעים כי, מלבד אזכור התאריכים בהם ביקר האחרון בחלקותיהם של התובעים, לא ציין שיפמן התוצאות של כל ביקור בתאריכים הנ"ל, מידת השפעת רחף הריסוס על גידולי הבזיל, אשר נצפה בכל אחד ממועדי הביקורים הנ"ל, ובאם נותרה אותה השפעה של הרחף על הגידולים במהלך החודשים ינואר, פברואר ומרץ 2005, כאשר ההתייחסות בחוות הדעת, הינה לנזק באופן כללי, ללא התייחסות לכל מועד ביקור ולכל חודש בחודשו. לא זו אף זו, התמונות אשר צירף שיפמן לחוות דעתו צולמו מהביקורים הרלבנטיים לחודש ינואר 2005 בלבד(6/1/05, 17/1/05 ו- 26/1/05 ), ואין כל תמונות מהביקורים שהיו ב- 21/2/05 ו- 17/5/05 , ולכן לא ניתן להסיק מחוות דעתו של שיפמן, כי נצפו בשטח נזקים בביקורים שנערכו בתאריכים אחרונים אלו. מנגד, מעיון במכתבו של ד"ר טוביה יעקובי (ת/4), אשר שימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הרבולוג ראשי במשרד החקלאות (להלן: "ד"ר יעקובי"), עולה כי הלה ביקר בחלקותיהם של התובעים ביום 16.01.05 והתרשם באופן ישיר מהנזק שנגרם לחממות. במכתבו הנ"ל מציין ד"ר יעקובי כי הבחין בצימוח צעיר אשר היה נקי "הצימוח הצעיר שהחל ללבלב היה נקי וללא כתמים אלה". משמע, עוד בביקורו של ד"ר יעקובי בחלקותיהם של התובעים באמצע חודש ינואר 2005, הבחין בחלקים של גידולי הבזיל שהיו נקיים, ללא סימני פגיעה של רחף הריסוס. זאת ועוד, מעיון במכתבו של הלל מנור (ת/3), אשר שימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה רפרנט בכיר לירקות וגד"ש במחוז העמקים (להלן: "מנור"), עולה כי הלה ביקר בחלקותיהם של התובעים בתאריכים 07.01.05, 20.01.05 ו- 25.01.05. במכתבו הנ"ל מציין מנור כי בביקורו מיום 20.01.05 "ניכרים עדיין נזקים", אף כי "קודקודי הצימוח נראים נקיים מכתמים". להדגיש כי במכתבו הנ"ל, אף שמציין מנור שקודוקי הצימוח נראו נקיים מכתמים, כאשר מנגד ציין כי ניכרים עדיין נזקים, לא נקב האחרון במשך התקופה בה הנזקים בהם צפה, עתידים להימשך. על כן, השאלה שנותרה פתוחה, עליה לא ניתנה תשובה על ידי מנור הינה, משך הזמן בו נישאר אותו נזק שתיעד האחרון בביקורו מיום 20.01.05. עיינתי בדוחות של פקח המזיקים, מטעם התובעים 2 ו-3, מר מאיר גיטלין (ת/7 , ת/8) (להלן: "גיטלין"), אשר ביקר במועדים הרלוונטיים לתביעה, בחלקותיהם של הנ"ל. רישומיו של גילטלין מעידים כי בתאריכים 02.02.05 ו- 09.02.05 נצפו על ידו "נזקים של צריבות מרחף", בחלקתו של מיארה. יחד עם זאת, אף שציין האחרון בבדיקותיו מתאריך 03.03.05 כי נצפו צריבות בבזיל, אך לא נקב ממה נבעו צריבות אלו. משמע, ממקרא הדוחות הנ"ל, התאריך האחרון בו נצפו על ידי גיטלין צריבות מרחף היה 09.02.05, בגידוליו של מיארה בלבד. להדגיש כי תאריך 03.03.05, היה התאריך האחרון בו רשם גיטלין על צריבות כלשהן שנצפו על ידו. מנגד, עיינתי בחוות דעתו של ד"ר ישעיהו קליפלד, מומחה מטעם הנתבעות (להלן: "קליפלד"), ממנה עולה כי ביקר בחלקותיהם של התובעים בתאריך 03.02.05. ממקרא חוות הדעת, וכן מחקירתו הנגדית, לא ניתן ללמוד על זמן כלשהו, שייחס קליפלד להימשכות הנזק על גידולי הבזיל. אמנם בתשובותיו של ד"ר קליפלד, אישר האחרון כי רחף הריסוס יכול לפגוע בצמיחה הצעירה (עמ' 92 לפרוטוקול), יחד עם זאת, אין ללמוד מתשובותיו בחקירתו הנ"ל, כי הרחף גרם לפגיעה בצמיחה הצעירה במקרה הנדון, במיוחד ולא ציין בחוות דעתו פגיעה כזו ולא כל פגיעה אחרת, אלא תשובתו בחקירתו הנ"ל, ניתנה ברמת הכלל, ולא בהתייחס למקרה הספציפי עסקינן. עוד העיד מטעם הנתבעות עתריה, אשר ערך חוות דעת בעקבות האירוע הנדון. בחקירתו הנגדית ציין עתריה כי ביקר בחלקות התובעים בחודש ינואר 2005, וכן ערך ביקור עם ד"ר קליפלד, אותו ערך האחרון בחלקות התובעים בתאריך 03.02.05. מלבד התאריכים הנ"ל, לא הצליחו התובעים להצביע על מועד ביקור נוסף של עתריה בחלקותיהם, מעבר לתאריך 03.02.05. בנוסף, העיד עתריה כי את ממצאי חוות דעתו ביסס על מסקנותיו של ד"ר אנג'ל, אשר ביקר בחלקותיהם של התובעים. יחד עם זאת, לא ניתן ללמוד מתשובותיו של עתריה כי את ביקורו עם ד"ר אנג'ל, ערך ביום 22.02.05, ככל וד"ר אנג'ל מציין כי תאריך זה הינו התאריך הנוסף בו ביקר בחלקותיהם של התובעים, לאחר בדיקה ראשונית שנערכה בחממות, ללא שציין האחרון תאריך עריכתה (ראה עמ' 3 לחוות דעת ד"ר אנג'ל). משמע, מהראיות שהונחו בפניי, וכן מעדותו של עתריה אשר לא נסתרה, התאריך האחרון בו ביקר בחלקותיהם של התובעים, היה ביום 03.02.05, כשאר לא הצליחו התובעים להוכיח, כי עתריה נכח בחלקותיהם במועד מאוחר יותר. כאמור, לצורך הערכת הנזק שהתגלה בגידוליהם של התובעים כתוצאה מרחף הריסוס ומשך הזמן לכך, מונה מומחה מטעם בית המשפט. בממצאי חוות דעתו לגבי כל אחד מהתובעים, מתאריכים 16.02.12 ו- 27.02.12 ציין המומחה כי "השפעת רחף ריסוס העשביה על הבזיל התמשכה חודש אחד בלבד". במסגרת סיכומיהם, עותרים התובעים לדחיית מסקנותיו של המומחה, ומבקשים לקבל מסקנותיו של המומחה מטעמם. מומחה בית המשפט נחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו. מעמדה של חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לעניין אימוץ חוות דעת מומחה שמונה ע"י בית המשפט ומעמדה המיוחד לצורך קביעת מסקנות בעניינים מקצועיים, נאמר בע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ. עיריית ראשון לציון פד"י מא (1) בעמ' 139 כדלקמן: "מינוי מטעם בית המשפט של מומחה הוא נוהג רצוי שיש לעודדו. כפועל יוצא ממינויו של המומחה כאמור, אין הצדדים צריכים ויכולים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם. הצדדים רשאים לדרוש הבהרות מן העד, כאמור בתקנה הרלוואנטית, ואף לחקור אותו, כפי שעולה מפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. אולם יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת. לצורך העניין שלפנינו יש להוסיף, שגם יכולתם להסתמך על דברי המומחים שלהם מצטמצמת, כי לפני בית המשפט מצויה חוות הדעת של מי שמונה על ידיו, היינו של מי שאינו מייצג צד בדיון, ובית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות דעת של המומחה והוא הקובע מהי המידה, מהו האופן ומהו ההיקף של האימוץ על ידיו של האמור בחוות הדעת". בע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ. רוזנטל חנן ו- 32 אח', פ"ד נב (4), 563, 568-569 נאמר כי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצרוך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד-שקילת אמינותו מסור לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעונו לעשות כן..". הלכה פסוקה היא כי מקום בו חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט עומדת במבחן הביקורת וההיגיון, בית משפט לא יטה להתערב במסקנות המומחה מטעמו, אלא אם כן מתברר שהתשתית העובדתית עליה מתבססת חוות הדעת אינה מהימנה (ראו: ע"א 2160/90 רז נ. לאץ, פ"ד מז(5) 170). חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט הינה חוות דעת העדכנית ביותר, נערכה לאחר עיון ושקילה מקצועית של חוות הדעת מטעם התובעים והנתבעיות כאשר המומחה מטעם בית המשפט, הינו מומחה נייטרלי ואובייקטיבי. בענייננו, ממצאיו של המומחה נראים בעיני סבירים, ואין לומר שעמדתו התמוטטה בשאלות ההבהרה. אסקור להלן את עדותו של המומחה וחקירתו הנגדית בפניי. בעדותו בפניי אישר המומחה כי אינו מומחה לקוטלי עשבים (עמ' 133 ש' 3-5), יחד עם זאת, הוא ציין שאת מסקנותיו בכל הנוגע לחומר שנמצא על גידולי הבזיל והשפעתו, סמך על חוות דעתם של ד"ר יעקובי וד"ר קליפלד, "מומחים בעלי שיעור קומה בתחום שלהם" (עמ' 133 ש' 14-22). לשאלת ב"כ התובעות לעניין העיכוב בצמיחה כתוצאה מרחף הריסוס, השיב המומחה: "..את מתכוונת לעיכוב מבחינה שייקח לו יותר זמן לגדול. אני לא מסכים עם העיכוב. אני אומר שלדעתי לא יהי עיכוב". (עמ' 134 ש' 1-2). ובהמשך ; "למקום הוזמן הילל מנור וד"ר יעקובי שניהם היו בסמוך לנזק בינואר. קליפלד היה בתחילת פברואר. גם הילל מנור על מה שהוא כותב וממה שהוא לא כותב לא ניתן להבין שיש בעיה בהתפתחות של הגידול. גם ד"ר יעקובי מצביע על נקודות ואומר שבצימוח הצעיר הוא רואה התאוששות. אם היו נזקים מתמשכים הוא היה אמור לראות אותם". (עמ, 134 ש' 8-11). עדותו של המומחה, מתיישבת עם מכתביהם של הלל מנור (ת/3) ושל ד"ר יעקובי (ת/4) אשר כפי שציינתי לעיל, לא הצביעו על צפי כלשהו להימשכות נזק, אשר נצפה בגידולים, אם בכלל, ככל ולדעתם הצימוח הצעיר וקודקודי הצימוח נראו נקיים. אחזור ואדגיש כי, תשובותיו של ד"ר קליפלד בחקירתו בעניין האחריות, ניתנו ברמת הכלל, ולא בהתייחס למקרה הספציפי עסקינן, ואין בכך כדי לסתור את מסקנותיו של מומחה בית המשפט, אשר בחוות דעתו הסתמך על בדיקות שבוצעו על ידי מומחים, בזמן קרות הנזק " עובדה שביקרו 3 מומחים ולא ראו עיכוב בגידול. הם דיברו על צימוח חדש" (עמ' 134 ש' 14). כאשר לשאלת ב"כ התובעים לעניין משך הנזק, אחרי תאריך 16.01.05, ענה המומחה: "אני חושב שאם לא ראה סימנים זאת אומרת שההשפעה חלפה ואין השפעה מתמשכת". (עמ' 135 ש' 3). בתשובותיו לא שלל מומחה בית המשפט כי השפעה של הריסוס על הגידולים היתה גם אחרי תאריך 16.01.05, ולצורך כך, העריך בחוות דעתו כי הנזק לגידולים יימשך לחודש אחד ולא למספר ימים. " בצימוח הצעיר חלק מהעלים עוד לא נפתחו ויכול להיות שהיה בחלקים מסוימים אולי ואני מעריך ולכן הפיצוי שלי התייחס לחודש ימים ולא למס' ימים.." (עמ' 135 ש' 9-10). עדות זו של מומחה בית המשפט מתיישבת עם מסקנתו של הלל מנור (ת/3), מתאריך 20.01.05 לפיה, על אף שקודקודי הצימוח נראים נקיים מכתמים, אך מנגד ניכרים עדיין נזקים. הערכת המומחה לפיה הפיצוי ניתן לחודש, נעשתה על מנת לכסות הנזקים שעדיין ניכרים בגידולי הבזיל, כפי שציין הלל מנור, אשר יש בהם כדי לפגוע בו, הגם שקודקודי הצימוח נראים נקיים: "ש: ביססת את המסקנה שלך על מה שראה ד"ר יעקובי? ת: חלק. ש: ביססת גם על חוות הדעת של מנור? ת: כן. הצימוח הצעיר לא נושא. בחלק מהם עדיין רואים סימנים של כתמים אבל הוא כותב שקודקוד הצימוח נראה נקי מכתמים. עושים קטיף סלקטיבי וגם קיטום. הקיטום והקטיף הסלקטיבי נעשים בשביל לנקות את הצימוח הפגוע. אנו הגענו למסקנה שהייתה השפעה כזו או אחרת על הגידול. ש: עד מתי היתה השפעה? ת: 30/01. סדר גודל של כחודש. ש: בכל ינואר יהיו צריבות שילכו ויפחתו אבל אתה לא יכול לשלול שיהיו צריבות גם בחודש פברואר? ת: להערכתי הנזק הוא סדר גודל של כחודש.." (עמ' 136 ש' 6-17). יחד עם זאת, לשאלת ב"כ התובעים לעניין הצריבות שנצפו על ידי גיטלין (ת/7), ובאם הנזק נמשך בחודשים פברואר ומרץ 2005 השיב המומחה: "...תכן ובעלים התחתונות נשארו צריבות, יכול להיות. מומחים יותר גדולים ממנו בדקו ואומרים כל הזמן שהצימוח הצעיר נקי ורק בחלק התחתון של העלה חש פגיעות..........אם ראה נקודה פה נקודה שם זה לא מעיד עם כלל השטח" (עמ' 138 ש' 26-29). ובהמשך; "ש: ...אני מפנה לדוח של גיטלין שהיה בפניך, אין חולק שבפברואר ובמרץ היו עדיין סימני צריבות? ת: הוא כתב צריבות, צריבות של מה? ש: ב2/2 אתה מסכים איתי שהיו נזקים של מי שראה שם? ת: אני חוזר על תשובתי" (עמ' 139 ש' 1-5). לשאלה באם בסוף חודש 02/2005 היו סימני פגיעות השיב המומחה בשלילה (עמ' 139 ש' 10-12). בחקירתו הנגדית חזר מומחה בית המשפט וציין כי צריבה שצוינה בדו"ח של גיטלין (ת/7), לגבי חודש 03/2005, אין משמעה צריבה מחומרה הריסוס, ככל ולא ניתן כל פירוט לסוג הצריבה, כאשר בבדיקות קודמות צוין צריבות מרחף (עמ' 144 ש' 9-15). מוסיף המומחה בחקירתו הנגדית כי מכל החומר שהוצג לו, ומהתרשמותו לאחר ביקור שערך בשטח ודיבר עם התובעים והשמאים מטעמם, לא ראה כי בחודשים 02/05 ו - 03/05 ניכרו סימנים של הריסוס, כאשר אף לא הוצגו בפניו בדיקות מעבדה כאלו (עמ' 145 ש' 29-31), ובאם ישנם סימנים כאלו אין בהם כדי להשפיע על השיווק (עמ' 144 ש' 16-21) ( ראה גם תשובת המומחה בעמ' 145 ש' 26-28). בחקירתו הנגדית אישר המומחה כי לא הוצגו בפניו מסמכים כלשהם שיש בהם כדי להצביע על קשר כלשהו בין ירידה ביבול אצל התובעים אחרי חודש ינואר 2005 לרחף הריסוס שהתגלה. (עמ' 146 ש' 1-4). הנה כי כן, בחקירתו של מומחה בית המשפט בפניי, חזר האחרון על המסקנה אליה הגיע בחוות דעתו, לפיה השפעת רחף הריסוס על גידולי הבזיל נמשכה לתקופה של חודש ימים. לשאלת בית המשפט חזר המומחה על מסקנתו הנ"ל (עמ' 141 ש' 17-21), וציין כי התאריך ממנו יש לחשב את תקופת חודש הימים של הימשכות הנזק, הינה מהיום בו ביקר הלל מנור בחלקות, בתאריכים 05.01.05 או 06.01.05 (עמ' 141 ש' 23). דהיינו, בהתאם להערכת מומחה בית המשפט, הנזק שנגרם לתובעים, נמשך עד ליום 06.02.05. יחד עם זאת, ביחס לתובע מיארה, ולפי רישומיו של גיטלין בדוחות אשר ערך, הרי שנצפו סימני צריבה מרחף הריסוס נכון ליום 09.02.05, כאשר בתשובותיו לא שלל מומחה בית המשפט הימצאות צריבות אלו, אם כי בעלים התחתונות (עמ' 138 ש' 26). אף על פי כן, לא ניתן לקבוע על פי רישומים אלו, מהו גודל השטח אשר נצפו בו הצריבות, ועל כמה עלים בכל צמח וצמח, ולכן לא ניתן לקבוע על בסיס רישומים אלו, כי יש לפצות את התובע מיארה מעבר לחודש הימים אשר נקבע ע"י המומחה . לציין כי מלבד התאריך האחרון בו מתועדות צריבות מרחף הריסוס 09.02.05, כפי שעולה בדוחותיו של גיטלין, ציין המומחה בחקירתו הנגדית כי לא הוצגו בפניו ראיות כלשהן, המעידות כי בחודשים 02-03/2005 נמצאו בבדיקות מעבדה שאריות של חומרי הדברה על העלים (עמ' 145 ש' 29-31), כאשר ככל והיתה ירידה ביבול אחרי 01/2005 מקורה בגורמים אחרים (עמ' 146 ש' 1-4). ב. האם היה צורך בעקירת הגידולים, ובאם כן, הוצאות העקירה בסיכומיהם טענו התובעים כי מאחר ונזקי הריסוס המשיכו להופיע לאחר קצירים טכניים שביצעו, ויבול הושמד או נפסל, נאלצו לעקור את הבזיל ולשתול יבול חדש, בתקווה שיצמח ללא כתמי ריסוס. מנגד, לטענת הנתבעים, לא היה כל הכרח לעקירת הגידולים, כאשר התובעים ביצעו פעולה מיותרת זו על דעת עצמם. בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש הנוגעת לחלקתו של כהן, ציין המומחה לעניין העקירה: "עקירת כל השטח התבצעה לפי החלטת המגדל. החלטה לא נתמכה בחוות דעת מקצועית של מדריך לגידול או גורם מקצועי אחד שביקר בשטח והיא עומדת בניגוד לממצאי המומחים שביקרו". באשר למיארה ציין מומחה בית המשפט: " הרי עקירת חלק משטח הגידול שהתבצעה לפי החלטת המגדל ולא היתה בהכרח בהתאם לצורך גידולי גרמה להטיה וחוסר ביבול כפי שהשתקף בנתונים". בחוות דעתו הנוגעת ליפרח כתב המומחה: "עקירת חלק משטח הגידול ( כ- 2 דונם) התבצעה לפי החלטת המגדל. החלטה לא נתמכה בחוות דעת מקצועית של מדריך לגידול או גורם מקצועי אחר שביקר בשטח והיא עומדת בניגוד לממצאי המומחים שביקרו". ממצאיו של מומחה בית המשפט מתיישבים עם עדותם של התובעים, לפיהם החליטו לבצע את העקירה בחלקותיהם על דעת עצמם, ללא התייעצות עם מדריך ו/או מומחה בתחום. בעדותו, ציין כהן כי, משלא צלחו ניסיונותיו לבצע קטיף סלקטיבי ולהקטין את נזקיו, הליך שלווה על ידי מדריכים והשמאי מטעמו, ומשראה שעדיין מופיעים נקודות שחורות על גידולי הבזיל, החליט לבצע עקירה (עמ' 123 ש' 23-31 , עמ' 124 ש' 1). בחקירתו הנגדית אישר כהן כי העקירה היתה החלטה אישית שלו " ביקרו וראו מדריכים ולא לקחתי מהם חוות דעת, בסופו של דבר זו הייתה החלטה שלי" (עמ' 124 ש' 29). מיארה, העיד כי החליט לעקור על מנת " להציל את השטחים". (עמ' 125 ש' 22). "ש: זו היתה החלטה שלך לעקור? ת: ברור אבל מייעוץ של המדריך. ש: יש לך המלצה שלו כתובה לעקור ? ת: לא..." (עמ' 126 ש' 6-9). בעניין זה ציין יפרח כי עקר חלק מהשטח מיידית, ובחלק נוסף החליט לעשות קציר טכני, ולהמשיך לשווק, כל זאת על מנת לצמצם נזקים (עמ' 127 ש' 23-24). לשאלה באם ביצע את העקירה בהמלצתו של מדריך, ענה יפרח בשלילה (עמ' 128 ש' 5). בעדותו בפניי חזר מומחה בית המשפט וציין כי, יום לאחר ביקורו של המומחה מנור בחלקותיהם של התובעים, החליטו האחרונים לבצע את העקירה, על אף שמנור לא התייחס לתנאי הגידול בחלקותיהם (עמ' 140 ש' 10-11). אין חולק כי במועד ביקורו של מנור בחלקותיהם של התובעים, אשר התרשם במהלכו ממצב היבול ותנאי הגידול, לא המליץ האחרון על עקירת השטח, כאשר, אין אף חולק כי העקירה בוצעה על דעתם הבלעדית של התובעים. זאת ועוד, בתשובתו לשאלת ההבהרה מטעם התובעים, לעניין עקירת צמחים, חזר המומחה והדגיש "אף אחד מהמומחים שביקרו בשטח לא ציין עיכוב בגידול או נתן המלצה לעקירה. כולם ראו צריבות מקומיות. במקרה כזה לא מוצדק לעקור, ביחוד אם השטח מראה התאוששות אחרי שבועיים". לשאלת המומחה בחקירתו הנגדית אם מצא הכרח לעקירת הגידולים ציין: " ממש לא. עקירה בחורף היא מאד בעייתית והשיקול לעקור בחורף לא נכון". (עמ' 144 ש' 27). ובהמשך: "ש: אף אחד מהמומחים שביקר בחלקות יעקובי, קליפלד ומנור לא מצא שום סיבה לעקירת השטח? ת: מסכים. ש: נכון שזה דבר מקובל שמגדל מתייעץ עם מדריך גידול לפני פעולה דרסטית של עקירת גידול? ת: זה אירוע חריג והזמינו את המומחים ומדריך לגידול ואם הוא לא המליץ זאת אומרת שלא היה צורך. ההחלטה היתה שלהם בלבד" (עמ' 145 ש' 2-6). בענייננו, אין רלוונטיות לטענת התובעים כי ממקרא מכתבו של מנור (ת/3), אין האחרון שולל עקירה (עמ' 140 ש' 25-27), ככל ובהתאם למכתב הנ"ל, אפשרות העקירה, הינה ככל והשפעת חומרי הריסוס הינה בעלת פעילות מתמשכת, דבר שלא הוכח קיומו עת החליטו התובעים לבצע את העקירה. על כן, ובהעדר כל חוות דעת של גורם מקצועי, בדבר ביצוע העקירה, אני מאמצת את מסקנותיו של המומחה, כי במקרה דנן, לא היה צורך בביצוע העקירה של השטח על ידי התובעים, במיוחד והוכח בפניי כי לקראת תחילת חודש 02/2005 נצפו קודקודי צימוח נקיים מכתמים, אחר שנעשה מיון וקיטום סלקטיבי. משהגעתי למסקנה כי לא היה צורך בעקירת השטח, כפי שקבע מומחה בית המשפט, אזי לא קמה לתובעים עילה להחזר הוצאות העקירה שביצעו בחלקותיהם, על דעת עצמם, לרבות הוצאות הכרוכות בשתילה מחודשת, והזמן שעבר, עד לקבלת היבול ושיווקו. ג. האם היה למחלת הבוטריטיס השפעה על הערכת הנזק כאמור, בחוות דעתו, ייחס מומחה בית המשפט את הנזק לגידולי הבזיל של התובעים לרחף ריסוס העשביה. בחקירתו הנגדית של יפרח אישר האחרון כי בחורף 2004 ותחילת 2005 סבלו הגידולים בחלקתו ממחלות בוטריטיס וקשיונה. (עמ' 128 ש' 10-17). נשאלת השאלה, האם הופעת מחלות אלו יש להם השפעה להערכת הנזק של התובעים? אף שבחקירתו בפניי, ציין מומחה בית המשפט כי, אחת הסיבות לחוסר יבול שיש בה כדי להסב נזק לתובעים, יכולה להיות מחלות שפוגעות ביבול, מזיקים, קרה ונזקים מסוגים אחרים (עמ' 144 ש' 3-5), אך מעיון בתשובותיו לשאלת הבהרה של הנתבעים (ת/14), באשר לסכום שיש להפחיתו מהערכת הנזק בגין העובדה שגידוליהם היו נגועים במחלות, השיב המומחה כי היבולים עליהם התבסס בחוות דעתו, הינם היבולים ששווקו בפועל, לאחר ניכוי פחת כתוצאה ממחלות, פגעים מכניים, פחת בית אריזה וכו'. לאור תשובתו הנ"ל של מומחה בית המשפט, שלא נסתרה על ידי הנתבעים, אני קובעת כי אין כל השפעה של מחלת הבוטריטיס על הערכת הנזק, נשוא התביעה, ככל שמחלה זו נלקחה בחשבון עת אמד המומחה את נזקיהם של התובעים, במסגרת חוות דעתו. הערכת הנזק לתובעים אני מאמצת את מסקנותיו של מומחה בית המשפט לעניין הערכת הנזק של התובעים, וזאת לאחר שעמדו לעיונו כלל המסמכים וחוות הדעת שהגישו הצדדים, ביקר בשטח נשוא התובענות, דיבר עם התובעים והשמאים מטעמם, וקיבל הבהרות לשומות (עמ' 144 ש' 19-21). מכאן הרי שהנזק בחלקותיהם של התובעים נצפה החל מיום 06.01.05 ונמשך לחודש ימים, כפי שאישר המומחה, כלומר עד ליום 06.02.05 על כן, יש לשפות את התובעים בגין נזקיהם, עד לתאריכים הנ"ל. אומנם בחוות דעת המומחה החישוב נעשה לחודש ינואר 2005 בלבד, אך בפועל החישוב נעשה ל- 30 יום החל מיום 01.01.05 ועד לסוף ינואר 2005 כפי שניתן ללמוד מחוות דעתו, ולכן לא ראיתי כל מקום לעשות חישוב בנפרד לששת הימים בחודש ינואר, אשר לא נצפה בהם הנזק, קרי מיום 01.01.05 ועד ליום 06.01.05 , אל מול ששת הימים בחודש פברואר, קרי מיום 01.02.05 ועד ליום 06.02.05. אשר על כן אני מאמצת את חוות דעתו של המומחה, אשר קבע כי נזקיו של התובע כהן עמי, שנגרמו לגידולי הבזיל בחלקתו, כתוצאה מרחף הריסוס הינם על סך של 58,766 ₪, ושל אבישי יפרח על סך של 58,764 ₪ ושל דוד מיארה על סך של 142,122 ₪. סיכום לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעות 2 ו-3 , ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסכומים כלהלן: לתובע עמי כהן, התובע בת.א 1307/05, סך של 58,766 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. לתובע דוד מיארה, התובע בת.א 1308/05, סך של 142,122 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. לתובע אבישי יפרח, התובע בת.א 1309/05, סך של 58,764₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. לסכומים הנ"ל יש להוסיף הוצאות משפט לכל אחד מהתובעים, הכוללות, אגרת בית משפט, הוצאות העדים שנפסקו בדיון מיום 06.11.12, וחלקיות של שכר טרחת מומחה התובעים, וזאת בשים לב לכך שנפסקו הוצאות משפט לרבות, שכר טרחת המומחים בפסק הדין בשאלת האחריות. על כן, אני פוסקת לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט כלהלן: א. לתובע עמי כהן ישולמו הוצאות משפט בסך 8,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ כולל מע"מ. ב. לתובע דוד מיארה ישולמו הוצאות משפט בסך של 12,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 24,000 ₪ כולל מע"מ. ג. לתובע אבישי יפרח ישולמו הוצאות משפט בסך של 6,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ כולל מע"מ. ד. הסכומים הנ"ל, ישולמו לתובעים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידי הנתבעות, שאם לא כן יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. חקלאותריסוס