דוגמא להחלטה בנושא גילוי משכורת מתמחים במשפטים: 1. בפני בקשת התובע להורות לנתבעות למסור לידיו מידע בדבר רמות שכר של כל אחד מהמתמחים 1 עד 13 מקבוצות 1 ו- 2 כדלקמן: (א) מהו גובה השכר ההתחלתי אשר סוכם איתם - חוזה העסקה; (ב) תלושי שכר של כל אחד מהמתמחים בחודשים יולי עד אוקטובר שנת 2011 - כששמות המתמחים מחוקים אך בכל תלוש מצויים מינו או מינה של המתמחה; (ג) העברת רשימה שמית נפרדת של אותם מתמחים; (ד) טופס 126 (טופס דיווח שנתי על ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה) שייתמך בתצהיר עובד/ת הנהלת חשבונות כי לא נעשה כל שינוי בתלושי השכר. 2. לטענת התובע - המידע הנדרש רלבנטי, מהותי ודרוש על מנת להגיע לחקר האמת ולשאלה האם שכרו של התובע היה שונה משכרם ושכרן של המתמחים והמתמחות שהועסקו בנתבעות. 3. הנתבעות מתנגדות לבקשה. בין היתר נטען כי גילוי המסמכים מהווה פגיעה חמורה בפרטיותם של צדדים שלישיים (המתמחים) שהועסקו ו/או מועסקים אצל הנתבעות ואשר אינם צד לסכסוך. עוד נטען כי התובע נסמך בבקשתו לגילוי ולעיון במסמכים על סעיף 7 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו - 1996 (להלן - "חוק שכר שווה"), אשר לא רלבנטי לעילת התביעה של התובע, שכן התובע אינו טוען שהופלה מחמת מינו. לפיכך, בהעדר עילת תביעה מכח חוק שכר שווה ממילא לא קיימת עילה לבקשה לגילוי מסמכים מכוח חוק זה. בפתח הדברים: האם התובע יכול לדרוש את הסעד מכוח חוק שכר שווה? 4. אין חולק שחלק נרחב מטענות הצדדים בהליך זה מתמקד בשאלה באם התובע יכול בכלל לבסס את הסעד אותו הוא מבקש מכח חוק שכר שווה. כאמור, טוענות הנתבעות בנחרצות שמטרת חוק שכר שווה הינה להתמודד עם ההפלייה בשכר בין גברים לנשים המבצעים את אותה עבודה ומשכך התובע נתפס לכלל טעות משפטית כאשר הוא עותר לגילוי המסמכים מכח סעיף 7 לחוק שכר שווה (שכן התובע אינו טוען שהופלה מחמת מינו). לפיכך, בהעדר עילת תביעה מכח חוק שכר שווה ממילא לא קיימת עילה לבקשה לגילוי מסמכים מכוח חוק זה. מנגד טוען התובע שלא ניתן לאמץ את הפרשנות אשר מציעות הנתבעות וחוק שכר שווה בא לקדם גם שיוויון בין עובד לעובדת - אך גם שיוויון בין עובדת לעובדת, עובד לעובד ולא רק שיוויון בין עובדת לעובד. התובע מתבסס בטענותיו בין היתר על לשון החוק שכר שווה (הנוקט בלשון עובד), על תכלית החוק, הפסיקה ועקרון השיוויון המהווה אחד מערכי היסוד של שיטת המשפט בישראל. 5. ואולם, למצער, הוויכוח המשפטי (המרתק) שהועלה על-ידי הצדדים אינו רלבנטי, לטעמי, לצורך הכרעה בבקשה זו והגם שהתובע הכתיר את בקשתו לגילוי המסמכים מכוח חוק שכר שווה, סבור אני כי יש לבחון את בקשתו מזווית משפטית אחרת - "דרך המלך" - בכל הנוגע לבקשות לגילוי ולעיון במסמכים: קרי, מכוח תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן - "התקנות"). יוער, כי גם התובע בבקשתו מיום 6.9.2012 מתייחס, בין היתר, לסעד חלופי מכח סעיף 46 (א) לתקנות (סעיף 21 לבקשה). 6. יחד עם זאת ובטרם אפנה לבחינת בקשת התובע מכח הדין הכללי בנוגע לגילוי מסמכים (תקנה 46 לתקנות), אעיר כהערת אגב כי בוויכוח הפרשני בין התובע לנתבעות בנוגע לחוק שכר שווה, מסכים אני עם עמדת התובע. אין חולק כי חוק שכר שווה נחקק על מנת למנוע הפלייה בין המינים ואולם, מכח עקרון השיוויון אני סבור שיש להרחיב את תחולתו ולהחילו גם על מערכת יחסים בין עובד לעובד או עובדת לעובדת. לפיכך, לגישתי, ניתן לבקש סעד מכוח סעיף 7 לחוק שכר שווה גם עם עסקינן בטענת הפלייה בשכר שלא מחמת מין. ויודגש, כי הערתי לעיל לעניין הרחבת תחולת חוק שכר שווה הינה תיאורטית בלבד שכן, כאמור לעיל, יש לגישתי מקום לבחון באם להיעתר לסעד אותו מבקש התובע מכוח סעיף 46 (א) לתקנות. המסגרת המשפטית 7. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה, כאמור, תקנה 46 (א) הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". 8. הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, מיום 21.09.2010) 9. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, (מיום 28.3.07 ) כדלקמן -   "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" . 10. כן נפסק , כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים , יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאת מודיעין בע"מ , פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית , פדע כז 225). מן הכלל אל הפרט 11. לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה אני סבור שדין הבקשה להתקבל בחלקה. להלן אפרט נימוקי. 12. עילת התביעה של התובע הינה הפלייתו בשכר. התובע טוען ששכרו היה שונה לרעה משכרם של יתר המתמחים שהועסקו אצל הנתבעות. בנסיבות אלה תמים דעות אני כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים עד מאוד להליך המשפטי וגילויים יסייע לבית הדין לבירור האמת. 13. יחד עם זאת, בשים לב לכך שגילוי המסמכים אכן יהווה פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך המשפטי, הרי שיש לצמצם את הצו כדלקמן: 13.1 הנתבעות יעבירו לידי התובע תלושי שכר של מתמחים שהועסקו בקבוצה 1 בלבד לחודשים יולי עד אוקטובר 2011 (כולל) כששמותיהם מחוקים (למעט ציון מינו או מינה של המתמחה), וזאת ללא שמות המתמחים שפורטו בסעיף 30 לכתב התביעה המתוקן (שכן הם סיימו ממילא את עבודתם בחודש יולי 2011), ללא העברת רשימה שמית נפרדת של אותם המתמחים (שכן יש בכך כדי לסייע בזיהוי המתמחה). באשר למתמחים בקבוצה מס' 2 - מאחר שהתובע הועסק בקבוצה מס' 1 לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשתו להעביר לעיונו מידע המתייחס למתמחים שהועסקו בקבוצה מס' 2. 13.2 לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת התובע ליתן צו לגילוי ולעיון בטופסי 126. מדובר, לטעמי, בגילוי מסמכים גורף ורחב מעבר לסביר. 13.3 לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת התובע להעברת הסכמי העסקה. היענות לבקשה זו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותם (הן של המתמחים והן של הנתבעות עצמם). יוער, כי יש בהסכמי עבודה מידע רב ונוסף החורג מגדרי המחלוקות בתיק זה וגם דרישה זו מהווה גילוי מסמכים גורף מעבר לסביר. 14. משמעות הדברים היא, שעל התובע להסתפק בגילוי תלושי השכר של המתמחים בקבוצה 1 בלבד לחודשים הרלבנטיים, ללא קבוצה מס' 2, ללא העברת רשימה שמית נפרדת, ללא העברת הסכמי העסקה וטופסי 126 - כאשר כל המגבלות שהוטלו מהוות איזון נכון וראוי בצמצום הפגיעה בפרטיותם של המתמחים. סוף דבר: 15 נוכח האמור, ברי כי בקשת התובע למתן צו לגילוי מסמכים מתקבלת בחלקה. 16. אשר על כן, ניתן בזאת צו לנתבעות לגילוי ולעיון במסמכים הבאים בתוך 30 ימים מהיום: תלושי שכר של המתמחים בקבוצה 1 לחודשים יולי עד אוקטובר 2011 כששמות המתמחים מחוקים אך בכל תלוש מצויין מינו או מינה של המתמחה. למען הסר ספק - הנתבעות יעבירו תלושי שכר בגין המתמחים ששמותיהם פורטו בסעיף 28 ו - 32 לכתב התביעה, כאשר הצו לא יחול בגין שמות המתמחים שסיימו עבודתם בסוף חודש יולי 2011 (סעיף 30 לכתב התביעה המתוקן) ושמות המתמחים ששמותיהם פורטו בסעיף 29 לכתב התביעה המתוקן (בהיותם מקבוצה 2). 17. הנתבעות יישאו בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום ללא שום קשר לתוצאות ההליך העיקרי. התמחות (במשפטים)משכורת