דוגמא לפסק דין בנושא מענק יובל לעובדי מדינה: תיק זה עוסק בטענת התובעת כי לא קיבלה את מלוא המגיע לה כמענק יובל, כנדרש ע"פ התקשי"ר. בכתב התביעה נטענה טענה נוספת, בדבר הלנת שכר , בגין איחור בתשלום של 4,000 ₪. אלא שבעניין זה הסכימה התובעת בדיון , שלא לעמוד על הלנת שכר (לאחר שחלפו למעלה מ-4 חודשים מיום התשלום בפועל ועד ליום הגשת התביעה). לפיכך סוכם בדיון כי המחלוקת היחידה שנותרה הינה השאלה האם קיבלה את מלוא המגיע לה בגין מענק יובל, ובנקודה זו סיכומו הצדדים את טענותיהם בע"פ, כמוסכם. לאור זאת, לא ברורה הודעתו של בעלה של התובעת מיום 17/2/13, על פיה התובעת עומדת על פיצויי ההלנה, וכי היא מבקשת כי בית הדין ישתמש בסמכותו להאריך את מועד ההלנה ל-90 יום. ראשית - משבעלה של התובעת הודיע בדיון, בשם אשתו, כי אין הם עומדים על נושא ההלנה (העניין היחיד שניתן היה לקיים בו הוכחות), אין הוא יכול להודיע עתה כי התובעת כן עומדת על תביעתה זו, ואף מבקש "הארכה" ל- 90 יום של תקופת ההתיישנות). אולם מעבר לכך, גם לגרסת התובעת עצמה, חלפו כארבעה חודשים מאז התשלום ועד להגשת התביעה, כך שבכל מקרה חלפו יותר מ-90 יום, כנדרש בחוק הגנת השכר. לפיכך אין מקום לפסוק לתובעת הלנת שכר. השאלה היחידה שנותרה, אפוא, בתיק זה הינה - מהו המועד הקובע לתשלום מענק יובל - האם בינואר (כטענת התובעת) או בספטמבר. לאור זאת - האם נכונה טענתה כי קיבלה מענק יובל בחסר. הרקע לתביעה: א. התובעת עבדה כמזכירה במשרד מבקר המדינה, ולפיכך דורגה בדירוג המנהלי. ב. התובעת עבדה מיולי 1972 ועד ליום 31/1/11 , עת פרשה פרישה מוקדמת. ג. עם פרישתה קיבלה התובעת סכומים שונים (מענק הסתגלות, חופשה ועוד). לגבי מענק יובל - התשלום בוצע בפועל ע"י המשרד, בספטמבר, עבור תקופה שעבדה בפועל, ושחלה מ 1/4 עד 31/3, לפי 60% מהשכר שקיבלה בפועל אותה תקופה. לאחר שיצאה לגמלאות - שולם לה 60% מהקיצבה, מאגף הגמלאות. ב. בסעיף 25.521 לתקשי"ר נאמר: "עובד המדורג בדירוג מנהלי, מקצ"ט בעל וותק של 25 שנה ומעלה, זכאי למענק נוסף על שכרו פעם בשנה (להלן: מענק יובל) בשיעור של 60% מהשכר המשולב והתוספות המהוות בסיס לחישוב ערך שעה. המענק ישולם לעובד אשר ב-1 בינואר 1989 או בכל שנה לאחר מכן הייתה לו תוספת בשכרו וותק של 24 ו-1/3 שנה ומעלה בתלוש השכר..." (ההדגשות לא במקור - י.ש) סעיף 25.531 קובע: "מועד תשלום מענק יובל בחודש ספטמבר של כל שנה למעט דירוג אחים ואחיות שמועד התשלום בחודש נובמבר של כל שנה. לעובדי ההוראה מועד התשלום בחודש יוני של כל שנה" (ההדגשות לא במקור - י.ש) סעיף 25.551 קובע לגבי גימלאים - "עובד הפורש וזכאי לקיצבה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות נוסח משולב התש"ל-1970 ונמנה ערב פרישתו על הזכאים כאמור בסעיף 25.52 יהיה זכאי למלוא מענק היובל בשנת הפרישה, ללא קשר לתאריך פרישתו. סעיף 25.552 : "החל משנה המתחילה ב-1 בינואר לאחר פרישתו, יהיה זכאי הגמלאי לתשלום מענק יובל אחת לשנה בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 25.52 יחסית לשיעור קיצבתו..." הוראות החשב הכללי לעניין תשלום מענק יובל (מספר הוראה 13.3.3 - צורף כ- נ/10) קובעות כדלקמן: 4.3: מענק יובל ישולם במשכורת חודש ספטמבר, לשנת הזכאות (אלא אם כן מצויין אחרת בהוראה זו) ובהתאם לדירוגים המפורטים בהוראה זו... 4.5.1. עובדים בדירוג מנהלי ומקצ"טים: 4.5.11 עובד המדורג בדירוג מנהלי ומקצ"טים יהיה זכאי למענק יובל בשיעור 60% מהשכר המשולב... 4.5.1.2.: תשלום המענק יתייחס לתקופה שבין 1 באפריל ועד 31 במארס לשנה הבאה וישולם באורח אוטומטי במערכת השכר... (ההדגשות לא במקור - י.ש). לטענת בעלה של התובעת (שסייע לתובעת בדיון), על הנתבעת היה לשלם לה בינואר. ולו היו עושים כן - הייתה זכאית לקבל את כל המגיע לה ע"פ גובה ההשתכרות שלה בפועל (ולא בהתאם לשיעור קצבתה, לאחר שפרשה, כפי שנעשה). לפיכך נגרם לה הפסד (המוערך בכ-2,000 -2,5000 ₪). עוד נטען, כי התובעת הייתה בימי עיון לפורשים, ונאמר על ידי המרצה, מר ציון לוי מנהל אגף מחלקת גמלאות בנציבות שירות המדינה, שמגיע לכל פורש בשנת פרישה מענק יובל מלא משכרו. לפיכך, לא היה מקום לשלם לה עבור התקופה בה כבר הייתה בגמל, בהתאם לגמלה שקיבלה. עוד נטען כי היו תשלומים נוספים (חופשה וכד') ששולמו בינואר, וזהו התאריך הנכון ע"פ התקשי"ר. מנגד הבהירו ב"כ הנתבעת כי מענק היובל משולם על עבודה שחלה מ 1/4 עד 31/3 בשנה שלאחר מכן, בהתאם להוראות החשב הכללי, וכי בהתאם להוראות אלה, מתבצע התשלום בחודש ספטמבר, בהתאם להוראות הדירוג מנהלי שהתובעת משתייכת אליו. ב"כ הנתבעת היפנה למסמכי החשב הכללי (נ/9 ו- נ/10) וכן לנ/8 - ההתכתבות שהמשרד ניהל עם גב' אירית צייגר ממטה השכר וגמלאות במשרד האוצר, שם רשום במפורש מתי שולם לתובעת ועבור איזו תקופה, דבר התואם את הוראות החשכ"ל. עד הובהר, כי כל עוד התובעת עבדה, וקיבלה את תלוש השכר מהמשרד - המשרד הוא ששילם את מענק היובל, וברגע שהיא פרשה לגמלאות מי שמשלם זה מחלקת הגמלאות, בהתאם לסכומים שקיבלה כגמלאית (ולא כעובדת).לדברי ב"כ הנתבעת, הוראות החשכ"ל דלעיל, הינן בתוקף מ 14/9/11, ותפקידן להנחות את החשבויות לעניין מענק יובל, ולהוות השלמה להוראות התקשי"ר, וכיצד יש ליישם אותן בפועל לגבי הדירוגים השונים. המשרד פעל באופן מדוייק לפי הוראות אלו. לגבי עובדים בדירוג המנהלי, שנת הייחוס למענק היובל זה מ 1/4/10 עד 31/3/11. יוצא , אפוא, שהתובעת קיבלה את המענק, באופן חלקי, כאשר עדיין עבדה, ואת היתר - בספטמבר האחרון, היא קיבלה כגמלאית. לפיכך התובעת לא הפסידה דבר. דיון: א. מעיון במסמכים שהוגשו, עולה כי לתובעת שולם על ידי משרד המבקר מענק יובל ב- 9/10 עבור שנת עבודה שבין 1/4/10 ועד 31/3/11 (מועד פרישתה), כנדרש בתקשי"ר ובחשכ"ל דלעיל. לאחר הפרישה, קיבלה התובעת מענק יובל (באפן יחסי לתקופה ) על ידי מינהלת הגמלאות, בשיעור של 60% מהקיצבה החודשית. מעיון במסמכים שצורפו (ובמיוחד נ/5 ו-נ/9), עולה בבירור כי המענק שלגביו טוענת התובעת שלא קיבלה, הוא המענק שבפועל קיבלה עבור השנה שלאחר פרישתה, (התקופה שמ1/4/11, ועד ל - 31/3/12).כך גם ניתן לראות זאת בנספחים 1 עד 4, שהגישה התובעת. ב. לא ניתן לקבל את עמדת התובעת, על פיה המועד הקובע לתשלום הינו ינואר (גם אם תשלומים אחרים שולמו בינואר). כפי שנאמר לעיל, סעיף 25.531 לתקשי"ר קובע מפורשות כי: "מועד תשלום מענק יובל בחודש ספטמבר של כל שנה למעט דירוג אחים ואחיות שמועד התשלום בחודש נובמבר של כל שנה. התובעת עבדה, כאמור בדירוג המנהלי, וחלים עליה גם הוראות אלו בצירוף הוראות החשב הכללי . יצויין, כי הוראות החשכ"ל קובעות בצורה ברורה ואחידה (לגבי דירוגם שונים), את אופן התשלום - באופן שהינו אחיד לכלל העובדים באותו דירוג. בהתאם להוראות אלו, מועד התשלום בפועל לדירוג המנהלי, הינו ספטמבר - כפי שנעשה. לפיכך קיבלה התובעת את מלוא המענק המגיע לה: חלק (וע"פ ההוראות דלעיל) - 60% משכרה לתקופה היחסית בה עבדה אותה שנה ועד לפרישתה, כשתשלום היה בספטמבר), וחלקו האחר - 60% מקיצבתה, לגבי התקופה שכבר הייתה גמלאית. ד. מכל האמור, לא מצאנו ממש בטענת התובעת. התובעת קיבלה על פי הדין , ובהיותה שייכת לסקטור המנהלי את מענק היובל, ביחס לתקופה בה פרשה, וע"פ הוראות התקשי"ר והחשכ"ל (מספר 13.3.3), את מלוא המגיע לה. למעלה מן הצורך נבהיר כי הרצאה של מנהל הגמלאות (או של כל אחד אחר, לרבות בכירים), אינה מהווה מקור נורמטיבי לזכויות (ולא ברור האם זה מה שהוא אכן אמר, או שמא כך הבינה התובעת). מכל מקום - אין ההרצאה מהווה ראיה לזכות כלשהיא. לאור זאת - דין התביעה להידחות. ה. ולעניין הוצאות - מחד, אין בית הדין נוהג לחייב גמלאים המבררים את זכויותיהם, בהוצאות (ובמיוחד לא בתביעה כזו, שמשמעותה הכספית הייתה לכל היותר 2,000 -2,500 ₪ ). מאידך, הדברים הובהרו לתובעת בדיון, ואעפ"כ, ביקשה לקבל פס"ד - תוך שהובהר לה כי אם תביעתה תידחה - תישא בהוצאות הצד השני. בנסיבות אלו, ומתוך התחשבות בכך שהתובעת פנסיונרית, אנו פוסקים כי התובעת תשלם לנתבעת סך של 500 ₪ הוצאות, תוך 30 יום. סכום נמוך זה לקח בחשבון גם את טענת התובעת, כי מגיע לה ריבית והצמדה בשל האיחור בתשלום שכר (חלף פיצויי ההלנה שהתיישנו). סוף דבר: התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת סך של 500 ₪ הוצאות. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער. מענק יובלמענקעובדי מדינה