סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט קובע: "בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם...." דוגמא להחלטה בנושא הסרת פסקי דין מהאינטרנט / הסרת פסק דין מאתר: לפנינו בקשת המבקשת לאסור כל פרסום בקשר לדיונים שהתקיימו בתובענה זאת, לרבות פרסום ההחלטה מיום 10.3.13 [להלן: "ההחלטה"] ולהורות כי ההחלטה תוסר מאתר האינטרנט של "נבו" ומכל אתר אחר אשר פרסם את ההחלטה. לחילופין, להורות כי שמות הצדדים לתובענה זו וכן שמות העובדים המוזכרים בה וכל פרט מזהה אחר, יישארו חסויים. אלה העובדות הרלוונטיות- המשיב הגיש בקשה לצו מניעה זמני להורות למבקשת להימנע מפיטוריו. לטענת המשיב פיטוריו הם על רקע הטרדה מינית ממנה סבל בתקופת עבודתו על ידי עובד המבקשת. ביום 10.3.13 ניתנה החלטה בבקשה. בהחלטה נדחתה הטענה בדבר קשר בין ההטרדה המינית לבין הפיטורים. יחד עם זאת נקבע כי נפלו פגמים בשימוע שנערך למשיב טרם פיטוריו ולפיכך נקבע כי השימוע מבוטל וכי על המבקשת לערוך למשיב שימוע חדש. בהעדר כל בקשה מטעם מי מהצדדים התנהל הדיון בדלתיים פתוחות. ביום 24.3.13 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו. לטענת המבקשת, משהועלתה בבקשת הביניים הטענה בדבר הטרדה מינית, הרי שיש להורות על איסור פרסום ההחלטה בבקשה לסעדים זמניים לאור ההשלכות החמורות שבפרסום ההחלטה והפגיעה בפרטיות של כל הנוגעים בדבר. לטענתה, על בית הדין להורות על איסור פרסום בנסיבות העולות מכתבי הטענות של הצדדים וזאת לאור סעיף 70 (ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד -1984 וכן לאור סעיף 10 א (א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988 [להלן: "חוק שוויון הזדמנויות"]. לטענת המשיב, יש לדחות את הבקשה לאיסור פרסום שכן מטרתו של סעיף 10 א(א) לחוק שוויון הזדמנויות הינו להגן על המתלונן אשר אינו מעוניין במתן הצו. עיקרון פומביות הדיון הינו מעיקרי המשפט ואין מקום ליתן צו איסור פרסום שעה שהמתלונן אינו מתנגד לפרסום. דיון והכרעה סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה קובע את עקרון היסוד לפיו "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק". ככלל, עיקרון פומביות הדיון הוא עיקרון יסודי בשיטתנו המשפטית. כחריג לכלל זה, מתוקף סמכותו המפורשת בחוק ובמסגרת שיקול הדעת המוענק לבית הדין, רשאי הוא להורות על סגירת דלתיים ואיסור פרסום [ע"ע (ארצי) אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין נ' אלמונית (29.10.07) (להלן: "פרשת אומ"ץ") ; ע"א 4963/07 ידיעות אחרונות בע"מ נ' עו"ד פלוני (27.2.08)] . סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט קובע: "בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם...." סעיף 10א לחוק שוויון הזדמנויות קובע כי: (א) בהליך לפי חוק זה בשל פגיעה שמקורה אחד העניינים המנויים בסעיף 7(א), או בשל הפלייה מחמת נטייה מינית כאמור בסעיף 2(א), רשאי בית הדין לעבודה לדון בדלתיים סגורות; ביקש תובע או מתלונן לדון בדלתיים סגורות, ייעתר בית הדין לבקשה, זולת אם החליט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו. כלל הוא כי הדיון בתובענה שנושאה הטרדה מינית יתקיים בדלתיים סגורות, ולבית הדין לעבודה שיקול הדעת באילו מקרים ובאיזה שלב של הדיון יורה על פתיחת הדלתיים [דב"ע (ארצי) נו/3-293 פלונית נ' חברת אלמונית בע"מ, פד"ע לא 209]. התכלית הרעיונית של סייג הדלתיים הסגורות ואיסור הפרסום בעניינים אלה, מעוגנת במטרתו המוצהרת של המחוקק להגן על כל המעורבים בעבירות של הטרדה מינית, מתלוננים ותובעים, חשודים, נאשמים ונתבעים, מפני פגיעה קשה בצנעת הפרט העלולה להיגרם להם כתוצאה מניהול ההליך המשפטי בעקבות חשיפת פרטים אינטימיים ביותר של חייהם [פרשת אומ"ץ; בש"פ 972/06 דוד זריהן נ' מדינת ישראל, (22.2.06)]. לאחר שקילת הנסיבות ועל אף השלב בו הוגשה הבקשה, הגענו למסקנה כי במקרה זה, איזון בין האינטרסים אשר יפורטו מצדיק סטייה מעקרון פומביות הדיון וכי בנסיבות המקרה יש להורות על תיקון ההחלטה באופן ששמות הצדדים והעובדים המוזכרים בה יימחקו ובמקומם יבוא הביטוי אלמונית, פלוני ופלמוני. כן יימחקו מההחלטה פרטים מזהים נוספים. הגם שאין מדובר בתביעה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1988, הרי מדובר בטענה לפיטורים על רקע הטרדה מינית בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות. מדובר בהחלטה בהליך זמני בו טרם נדרשנו לבירור עובדתי ומשפטי ולהכרעה בשאלה האם נעשו מעשים המהווים הטרדה מינית אשר הובילו לפיטורי המשיב. ערים אנו לכך כי בעקבות התלונה להטרדה מינית ערכה המבקשת בירור בעקבותיו הורתה על הפרדה בין המשיב למטריד . יחד עם זאת, אין בכך כדי לקבוע מסמרות לגבי ההטרדה המינית, אופייה והיקפה. העובדה שהמשיב מתנגד לבקשה אינה מונעת מבית הדין להפעיל את שיקול דעתו שכן הזכות לבקש קיום בדלתיים סגורות מוקנית לכל הצדדים להליך והעניין נתון לשיקול דעתו של בית הדין הדן בתביעה. על בית הדין לשקול גם את זכויותיו של מי שמואשם בהטרדה מינית ולא רק את זכותו של המתלונן: "זאת ואף זאת, יש להתחשב גם בזכויות המשיב 2 (המואשם בהטרדה מינית) במשפט כזה, שכן גם לו קיימת הזכות לפרטיות ולהגנה מפני טענות שאינן מבוססות. פרסום עדותה של המתלוננת לפני שנקבעו עובדות המקרה יפגע במשיב, ואם ייקבע בפסק הדין שלא היה ממש בטענות המתלוננת, הפרסום במהלך המשפט עשוי לגרום לו עוול. על כן, גם מנקודת מבטו של המואשם בהטרדה מינית יש חשיבות לאיסור פרסום העדויות והראיות בזמן שהמשפט מתקיים ולפני מתן פסק הדין. [דב"ע (ארצי) נו/293 - 3 פלונית נ' חברה אלמונית בע"מ ואח' (עבודה ארצי ל(2) 302] בפרשת אומ"ץ נקבעו שיקולים רלוונטיים נוספים שיש לשקול בקשר לפרסום ההליך וביניהם "העניין הציבורי" שבפרסום, במסגרתו יש לבחון האם במידע לציבור טמונה תועלת מיוחדת הגוברת במידת ניכרת על הנזק הצפוי לשמו של הנפגע מהפרסום, כמו כן, יש לשקול האם לציבור עניין פרטיקולארי במידע, שהוא מעבר לרובד הכללי של העניין הציבורי כגון כאשר מדובר בעובד בכיר ובעל השפעה רבה בענייני הציבור. בנוסף, יש ליתן את הדעת לשאלה האם יש בפרסום כדי להגן על הציבור, או שמא יש בו אינטרס של נקמה או "רעב של רכילות". בהקשרו של העניין הציבורי נקבע, כי יש לבחון האם מדובר בתובענה אזרחית או באישום פלילי בגין הטרדה מינית כאשר בתובענה אזרחית ישתנה המשקל שיינתן לאינטרס ההגנה על נתבע לעומת המשקל שיינתן לאינטרס ההגנה על חשוד בהליך פלילי וזאת מאחר ובתובענה אזרחית הנטען לא עבר בחינתו של גורם חיצוני אובייקטיבי [ראו גם עע (ארצי) 29212-05-12 פלוני נ' אלמונית (20.1.13)]. בענייננו, לא שוכנענו כי יש עניין ציבורי בפרסום שמות העובדים במבקשת באופן המצדיק את חשיפת זהותם. המדובר בתביעה אזרחית שעניינה פיטורי המשיב והזכויות הנובעות מפיטורים אלו, אשר במסגרתה נטען כי הוא הוטרד מינית על ידי עובד המבקשת. לא הוכח כי יש בפרסום שמו של המטריד כביכול כדי להגן לציבור או להפיק תועלת אחרת מפרסום זה באופן המצדיק חשיפת שמו ופגיעה בפרטיותו. לכך מתווספת העובדה כי המדובר כאמור בהליך זמני בלבד ולא בהליך העיקרי. ערים אנו לכך כי במועד הגשת הבקשה הגישה המבקשת כתב הגנה ובו נרשמו פרטי כל העובדים, לרבות המטריד, ולא התבקשה כל בקשה בקשר להליך העיקרי. יחד עם זאת, כאמור לעיל, בהתחשב בשיקולים שפורטו אנו מורים כי ההחלטה תתוקן באופן שבכותרת ההחלטה במקום שמה של המבקשת יופיע אלמונית ובמקום שמו של המשיב יופיע פלוני. שמו של העובד המטריד לכאורה ימחק ובמקומו יופיע פלמוני. שמה של הממונה על המשיב ימחק ובמקומו ירשם הממונה. הנוסח המתוקן יהווה חלק בלתי נפרד מההחלטה ויפורסם בהתאם. שמות הצדדים בתביעה העיקרית ישונו אף הם לאלמונית ופלוני. מחשבים ואינטרנטפרסום פסקי דין