דוגמא לפסק דין בנושא האם הסנגוריה הציבורית יכולה להשתחרר מייצוג: 1. המערער סובל ממחלת נפש. בהשפעת מחלתו רצח המערער ביום 21.5.07 את שכנתו בדקירות סכין, ובגין זה הוגש נגדו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום בו יוחסה לו עבירת רצח לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. לאחר שהוברר כי הוא חולה וזקוק לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, הופסק ההליך הפלילי נגדו ומאז מאושפז המערער בבית החולים "שער מנשה" לפי צו אשפוז שניתן על ידי בית המשפט ביום 17.5.09 על פי הוראת סעיף 15(ב) של חוק לטיפול בחולי נפש, תשל"א-1991 (להלן - החוק). 2. מכוח הצו מאושפז המערער, כאמור, בבית החולים. עניינו בא לביקורתה של הוועדה הפסיכיאטרית לפחות אחת לשישה חודשים, זאת על פי ההוראה שבסעיף 28(א) של החוק. הוועדה מוסמכת, ככתוב בסעיף 28(ב) של החוק, "לאשר לחולה חופשות, בתוך תקופת הצו, בתנאים שתקבע או לשחררו ללא תנאי." 3. בדיונים שקיימה הוועדה בעניינו של המערער (ביום 22.8.12 וביום 12.12.12) החליטה הוועדה שלא לאפשר למערער לצאת לחופשות כלל. ערעורים על כך נדחו: ר' פסקי הדין בע"ו 29700-09-12 וע"ו 44228-01-13 של בית משפט זה. 4. הוועדה צפויה לדון שוב בעניינו של המערער במועד שבו תתכנס סמוך לפני 12.6.13. לקראת הדיון האמור פנה המערער לבית המשפט בערעור הנוכחי, בו הוא מפרט השתלשלות עניינים בקשר לייצוגו בעבר בפני הוועדה ובפני בית המשפט, ומסביר כי הסניגוריה אינה מוכנה לייצגו, ומכאן פנייתו אל בית המשפט, כדי שיתערב בדבר ויביא לכך שהיא תקבל על עצמה את הייצוג, על אף הקשיים הכרוכים בכך, דבר המשתקף גם מניסיון העבר ומן המפורט בהחלטות הקודמות בעניינו. 5. הסניגוריה הציבורית הגישה הודעה בכתב בה היא מודיעה כי שקלה את עניינו של המערער והחליטה "לפנים משורת הדין להיענות באופן חריג לבקשתו .. (של המערער כך ש)ימונה למערער סניגור לקראת הדיון בפני הועדה הפסיכיאטרית הקרובה." 6. מן הדיונים הקודמים בעניינו של המערער, אנו למדים כי התגלעו חילוקי דעות בין המערער לבין הסניגוריה הציבורית, וכי המערער הביע חוסר אמון כלפי מי מעורכי הדין שהתמנו על ידי הסניגוריה, לייצגו. על אף זאת, בצדק, החליטה הסניגוריה הציבורית לייצג את המערער בדיון הבא בפני הוועדה. בנידון זה ראיתי לנכון להעיר מספר הערות, כמפורט להלן. 7. זכאותו של המערער להיות מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית כ"גורם המייצג" מכוח הדין אינה נתונה למחלוקת (ר' ס' 29א לחוק וכן ס' 18(א)(2) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995), אולם בס' 8 של תקנות הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1996 נקבע: "(א) ראה הסניגור הציבורי המחוזי כי ... האדם שמונה לו סניגור מסרב לשתף פעולה עם סניגור ציבורי או כי יש ביניהם חילוקי דעות הפוגעים באפשרות לתת ייצוג נאות, רשאי הוא לפנות לבית המשפט שבו מתנהל ההליך נגד המבקש, כדי לבקש את רשות בית המשפט להפסקת הייצוג בידי הסניגוריה הציבורית. (ב) דיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יהיה בנוכחות האדם שמבקשים להפסיק את הייצוג בידי הסניגוריה הציבורית ובנוכחות הסניגור הציבורי." 8. ההוראה האמורה מדברת על "בית המשפט שבו מתנהל ההליך נגד המבקש", ובענייננו, נגד החולה, אך ראוי להחילה לא רק על דיון בפני בית המשפט, אלא גם על דיון בפני הוועדה. כך גם לגבי הליך שאינו מתנהל נגד החולה, אלא גם הליך בו החולה הוא המבקש, או המערער. יוצא מזה כי בכל הקשור לערעורים המוגשים לבית משפט זה על החלטות הוועדה הפסיכיאטרית הנוגעים לחולה המאושפז מכוחו של צו, יכולה הסניגוריה הציבורית להשתחרר מן הייצוג, רק אם בית המשפט יתיר זאת. בהתחשב במצבו של החולה ובמחלתו, המשפיעה על שיקול דעתו, שיפוטו, ובוחן המציאות שלו, יש לפרש את ההוראה האמורה פירוש מצמצם, כך שרק העדר שיתוף פעולה מהותי וממשי, תוך פגיעה של ממש בייצוגו של החולה בבית המשפט, יצדיקו בעיני בית המשפט את השחרור. בדרך כלל, בית המשפט ישאף לכך שאף בנסיבות קשות בהן הייצוג כרוך בקשיים של ממש, יישאר הייצוג בידי הסניגוריה הציבורית על כנו, ורק במקרים קיצוניים היא תשוחרר מן הייצוג. מכל מקום, גם במקרה כזה, בהעדר ייצוג, ישים עצמו בית המשפט להיות פה לחולה, להעלות בשמו נושאים הראויים לבחינה ודיון, אף אם החולה עצמו מתקשה בכך, הכל כדי שזכותו של החולה לחירות לא תיפגע אלא במידת ההכרח. 9. בענייננו: לאור הודעת הסניגוריה הציבורית כאמור לעיל, והואיל והמערער יזכה לייצוג נאות בדיון הבא בפני הוועדה, ההליך הנוכחי מתייתר ואני מורה על מחיקתו. 10. ישיבת 28.4.13 מתבטלת. אין צורך להביא את המערער לבית המשפט בתאריך זה. התחום הנפשירפואהסניגור ציבוריסניגורחולי נפשייצוג