חתימה על שטר היא חלק מעילת התביעה השטרית (רע"א 2107/11 אי.בי סופט בדייב בע"מ נ' לריסה פוליאקובסקי (ניתן ביום 31.8.2011) ; ת"א (תל אביב - יפו) 58395/09 אלי שיין מסחר בע"מ נ' עמנואלי טוני (ניתן ביום 4.8.2004) והרי תנאי סף להיות שטר תקף היותו חתום (ע"א 4085/07 דבורה אוזן נ' תבל נכסים והשקעות י.מ (1994) בע"מ, בסע' 24 לפסה"ד, (ניתן ביום 4.10.2009) ) עיקרון זה עולה למעשה אף מהוראות סעיף 22(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן- "הפקודה"), לפיו: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". ואולם, מקום בו הנתבע מכחיש כי חתימתו היא זו המתנוססת על גבי השטר, הנטל להוכיח אמיתותה הינו על התובע, בהתאם לכלל לפיו המוציא מחברו עליו הראיה (ר' למשל שלום לרנר, דיני שטרות, בעמ' 287 (מהדורה ראשונה), 1999 (להלן- "לרנר"); דורון תמיר ויצחק יערי, דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט, בעמ' 435 (מהדורה שלישית) 2008 (להלן- " דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט"); ת"א (קריות) 42288-05-10 א.ע. סמארה בע"מ נ' חוג'יראת (ניתן ביום 29.4.2012), כבר נפסק כי "כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע" (ר' למשל ת"ט (תל אביב - יפו) 8664-08-10 קלרה שירותי בר בע"מ נ' יוליוס קלאב בע"מ (ניתן ביום 30.1.2012) והפסיקה המובאת שם). "קיימות שלוש דרכים עיקריות שבהן ניתן להוכיח, כי חתימה כלשהי היא חתימתו של פלוני: האחת, באמצעות עדות ישירה - היינו, עדותו של החותם או של מי שהיה עד לחתימה...; שנייה, באמצעות השוואה החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך התחקות אחרי נקודות הדמיון והשוני ביניהן...; והשלישית, על ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון" (ר' ת"ט (תל אביב - יפו) 8664-08-10 המאוזכר לעיל; ע"א (תל אביב - יפו) 1217-09 אשר כראדי נ' נרקיס שלמה (ניתן ביום 26.4.2011). מסמכיםשטר