דוגמא להחלטה בנושא גילוי מסמכים של עובד שאינו צד להליך: עניינה של בקשה זו הוא גילוי מסמכים ספציפיים הנוגעים לעובד לשעבר הנתבעת בשם פרידמן, שאינו צד להליך בתיק, אשר לגביו נטען, כי המבקש החליפו בתפקיד. השאלה שעומדת אפוא להכרעה הנה, האם על בית הדין להתיר חשיפת מסמכים הנוגעים לתנאי עבודתו ולשכרו של צד שלישי, זר להליך, כשאין חולק, כי חשיפת מידע זה, כשלעצמו, מהווה פגיעה בפרטיותו. נזכיר, כי בקשה זו הוגשה בעקבות ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בבר"ע 17752-02-12, ואשר לפיה הותר למבקש לשוב ולהגיש בקשה מפורטת ומנומקת לגילוי מסמכים ספציפיים בעניין תנאי העסקתו של מר פרידמן. ברי, כי משנחשף שמו של מר פרידמן, הרי שיש לנהוג משנה זהירות במלאכת עריכת האיזונים הנדרשים בין זכותו של המבקש שתביעתו לא תסוכל וזכותו לנהל את ההליך "בקלפים גלויים", לבין שמירה על פרטיותו של מר פרידמן. בבקשתו, מנמק המבקש מדוע הפרטים והמסמכים הנוגעים לתנאי העסקתו ולשכרו של מר פרידמן רלוונטיים לתביעתו. נזכירם בקצרה, כפי שבאו לידי ביטוי בבקשה: מר פרידמן, שעבד כעובד מן המניין, מילא בדיוק את אותו תפקיד שמילא המבקש. לפיכך, הדבר יסייע למבקש לסתור את טענת המשיבה, לפיה אין עובדים המבצעים או שביצעו אצלה את תפקידו של המבקש; ומכאן, שחשיפת שכרו של מר פרידמן ותנאי העסקתו תצביע על הפער שבין שכרו ותנאיו לבין התמורה הכספית שקיבל המבקש בתקופה הרלוונטית להעסקתו. הדבר חשוב לא רק לביסוס תביעתו של המבקש, כי אם גם ביחס לתביעה שכנגד שהגיש המשיב על בסיס קיומה של תנית גדרון. הצעתו של הבנק לערוך השוואה עם עובד אחר, שכונה בראשי התיבות של שמו "ש.פ.", אין בה כדי לענות על המבוקש, וזאת משום שהשכלתו, הכשרתו, ניסיונו והתפקיד שביצע שונים מאלו של המבקש עצמו. מסיים המבקש ומציע חלופה מרוככת יותר, לפיה המידע יועבר לעיונו של המותב היושב בדין בלבד, וזאת על מנת למנוע פגיעה מיותרת בפרטיותו של מר פרידמן. המשיב בתגובתו הטעים, כי מעבר לפגיעה הקשה בפרטיותו של מר פרידמן, אשר כלל אינו צד להליך, הרי שאין בסיס של ממש להשוואה בינו לבין המבקש, וזאת, בעיקר, אך לא רק, בשל מועד תחילת עבודתו בבנק והעובדה שסיים עבודתו כשנה וחצי לפני שהמבקש החל לעבוד בו. עוד טען המשיב, כי לא ניתן לדרוש גילוי מסמכים גורף וכוללני, ובמקרה דנן, לאור העובדה שתקופת עבודתו של מר פרידמן בבנק הסתיימה זה מכבר, הרי שמעבר לכל יתר הטיעונים, הדבר גם יקשה על הבנק מבחינה טכנית במלאכת איתור המסמכים ואיסופם. המשיב הדגיש, כי נתוני שכרו של ש.פ., אשר נתוניו דומים יותר לאלו של התובע, רלוונטיים הרבה יותר ולכן, גם מן הטעם הזה, מתייתר הצורך בחשיפת הפרטים הנוגעים למר פרידמן, שכן קיימים הבדלים מהותיים בין עבודתו של התובע למר פרידמן, ובין היתר, מועד עבודתו של מר פרידמן הוא בין השנים 1981 ל-1998, בעוד שהתובע החל את עבודתו בשנת 1999 (בשעה ש- ש.פ. נותן שירותים לנתבעת החל משנת 1987 ועד היום). לעניין ההשכלה, ש.פ. ומר פרידמן הינם הנדסאים ואילו התובע הוא מהנדס, כך שאין יתרון למר פרידמן על פניו של ש.פ. אף בעניין הניסיון התעסוקתי אין שונות רלוונטית בין מר פרידמן לש.פ. עוד טוען המשיב כי אין חובה לערוך השוואה בין עובדים מאותו התפקיד וניתן לערוך השוואה בין עובדים בעלי ניסיון דומה. בתשובתו לתגובת המשיב, שב המבקש, הטעים וחידד את טענותיו דלעיל. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי מן הראוי שהמשיב יגלה את הפרטים ביחס לתנאי עבודתו ושכרו של מר פרדימן, וזאת בתנאים והסייגים המפורטים להלן בהחלטה זו. אקדים ואפרט טעמיי לעצם ההחלטה על הגילוי. כפי שפורט בהרחבה בהחלטתי מיום 30.01.12, זכותם של הצדדים לגילוי ועיון במסמכים, המעוגנת בתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991, נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" ודיון יעיל על ידי גילוי מרבי של המידע הרלוונטי למחלוקת. על מנת שלא להכביר מילים שלא לצורך, לא אשוב על הדברים שנכתבו בהחלטתי הנ"ל, הדברים יפים גם לענייננו ועל כן אסתפק באזכור קצר ותמציתי של העקרונות שנזכרו שם. כנגד זכותם של הצדדים לניהול דיון ב"קלפים גלויים", עומדת זכותו של מר פרידמן לפרטיות. ברי, כי מידע הנוגע להכנסותיו של אדם והשתכרותו נכלל בגדר הזכות לפרטיות וחוסה תחת הגנת הפרטיות. מלאכת האיזון, שעל בית הדין לעשות אפוא מתחילה במבחן הרלוונטיות על שני שלביו (זיקה בין המסמך המבוקש לטענות הצדדים ומידת תרומתו של הגילוי לדיון יעיל); בהתקיימו, יש לבדוק את האם קיימים אינטרסים מוגנים מנוגדים. בהסתמך על הלכת מכתשים, יש למצות את החיפוש אחר חלופות אחרות מאשר פגיעה בפרטיות; לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיות צדדי ג' להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, במיוחד כאשר אותו צד זר להליך דכאן. ובענייננו - במקרה שלפני המחלוקת המרכזית היא האם התקיימו בין הצדדים לסכסוך יחסי עובד ומעביד, כטענת התובע. הנתבעת נסמכת על האמור בחוזה ההתקשרות בין הצדדים ועל כך ש "התמורה ששולמה לתובע הייתה גבוהה לאין ערוך מהשכר אשר היה משולם לתובע לו היה עובד שכיר". זהו גם הבסיס לתביעה שכנגד. הנתבעת לא חלקה על כך שהתובע החליף את מר פרידמן בעבודתו, אלא שלטענתה יש להשוות את התובע לעובד אחר- ש.פ. עיון בתשובת הנתבעת מעלה כי לכאורה למעט מועד העבודה של מר פרידמן לא צוינו כל הבדלים משמעותיים בין מר פרידמן לתובע. ככלל במצב בו מועסקים שני עובדים בעלי נתונים דומים באותו מקום עבודה ומבצעים תפקיד זהה השכר המשולם יהיה גם הוא דומה בקרוב לכך. משהסכימו הצדדים כי התובע החליף את מר פרידמן בעבודתו ושאין עובד אחר המבצע את עבודתו של התובע הרי שקיימת רלוונטיות למסמכים הנוגעים לתנאי עבודתו של מר פרידמן באשר יש באפשרותם לחשוף מהו השכר שמשולם לעובד הנתבעת בתפקידו של התובע דבר שיכול ויספק אינדיקציה לדרך העסקתו של התובע. מכאן שקיימת זיקה בין המסמכים למחלוקת שבין הצדדים. זאת ועוד, ככל שיקבע כי בין התובע לנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעביד, הרי שקיימת רלוונטיות למסמכים המבוקשים לצורך קביעת תנאי העבודה להם זכאי התובע, וזאת, כמובן, לאחר שיילקחו בחשבון יתר העובדות הרלוונטיות. לטעמי, הנתונים בנוגע לעובד ש.פ. יכולים לספק אינדיקציה נוספת על השכר המקובל לתפקידו כשל התובע, אך אין בהם כשלעצמם כדי לאיין את הרלוונטיות של אותם נתונים לגבי מר פרידמן. זאת ועוד. המסמכים המבוקשים: טופסי 106, תלושי השכר וחוזה העסקה של מר פרידמן ופירוט תנאים נלווים ככל שקיימים, ממוקדים דיים ויש בהם לשפוך אור על גובה השכר ותנאי העבודה שהיה מקובל לשלם לעובד העוסק בתפקידו של התובע. אוסיף כי אכן, כטענת הנתבעת, קיים פער זמן בין סיום עבודתו של מר פרידמן לתחילת עבודתו של התובע בנתבעת אך אין בפער זה לקעקע את הרלוונטיות של המסמכים היות והוא אינו גדול וניתן לגישור. לסיכום חלק זה, מסקנתי היא, כי המסמכים הנדרשים ביחס לתנאי עבודתו ושכרו של מר פרידמן, אכן רלוונטיים, ויש בהם כדי לייעל את הדיון ולעזור לבית הדין במלאכת בירור תביעתו של המבקש כמו גם בירור התביעה שכנגד. האם יש בכך כדי להכשיר ולהצדיק פגיעה בפרטיותו של מר פרידמן? בנסיבות מקרה זה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי ניתן לאזן בין זכויות הצדדים ע"י כך, שבשלב הראשון, כל המידע הנוגע לתנאי עבודתו ולשכרו של מר פרידמן, יועברו במעטפה חתומה לעיונו ומשמורתו של בית הדין בלבד. מהלך שמיעת ראיות הצדדים יחולק לשניים, באופן שקודם כל יידון סטאטוס היחסים בין הצדדים ויינתן פסק דין חלקי בעניין. כמו כן, במהלך שמיעת הראיות, תוכרע השאלה האם אכן יש מקום להשוואה כלשהי בין המבקש לבין מר פרידמן. ככל שייפסק כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד תישאר המעטפה חתומה ותושב לב"כ הבנק כמות שנמסרה. ואולם, ככל שייפסק כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, וכי יש רלוונטיות לתנאי העסקתו של מר פרידמן ביחס למבקש, תישמענה עדויות בנוגע לגובה השכר הראוי. או אז, יהיה ניתן לחשוף בפני המבקש ובאי כוחו את המידע שהוגש למותב. זאת ועוד. פרוטוקול הדיון הספיציפי הנ"ל יהיה פתוח לבאי כוח הצדדים ולצוות השיפוטי בלבד, אך סגור לקהל הרחב וכך גם פסק הדין הסופי, ככל שייפסק כמובן, כי יש בסיס להשוואה וככל שהוא יכיל נתונים כלשהם לגבי תנאי העסקתו של מר פרידמן (גובה שכר, מענקים, תנאי שכר, תנאי פרישה וכו'). באופן זה, הדיון יתנהל באופן יעיל והוגן, ומבלי שפרטיותו של מר פרידמן, שכאמור, כלל אינו צד להליך, תיפגע באופן שעולה על המינימום ההכרחי. כמו כן, עור לחשיפת המידע בפני המבקש ובאי כוחו, יידרשו הם לחתום על התחייבות לשמירת סודיות והימנעות מעשיית כל שימוש במידע שיגיע אליהם ביחס למר פרידמן וכן התחייבות שלא לשתף כל אדם אחר ולא לגלות לצד שלישי כלשהו פרט מהפרטים שנחשפו אליהם ביחס למר פרידמן. התחייבות זו תוגש לתיק בית הדין ועותק הימנה יימסר לב"כ המשיב. באשר לטענת ההכבדה באשר לטענתו של הבנק, כי מלאכת איתור המסמכים תכביד עליו לאור פרק הזמן הארוך שחלף מאז תום העסקתו של מר פרידמן, סבורני, כי אין המדובר בהכבדה יוצאת דופן בחריגותה או לא פרופורציונאלית. עם כל ההבנה לעצם הטענה, סבורני, כי מדובר ב"קורבן" שסביר וראוי להעלותו על מזבח זכותו של התובע לנהל את ההליך כשכל המידע הרלוונטי עומד לרשותו, במיוחד כמידע זה רלוונטי גם לתביעה שכנגד. אי הנוחות והטרדה הכרוכים, מטבע הדברים, במלאכת איתור מסמכים ישנים, איסופם והעברתם לצד שכנגד (או לבית הדין כבמקרה זה), אינם חזון נפרץ בבתי המשפט והם מהווים חלק אינהרנטי ואינטגראלי בניהולו של הליך שמיעת הראיות ובירור העובדות לאשורן. סוף דבר לאור על האמור לעיל, אני מורה לנתבעת להעביר לבית הדין במעטפה חתומה בתוך 30 יום מהיום את המסמכים הבאים ביחס למר פרידמן: הסכם עבודה; תלושי שכר; טופסי 106. ככל שמסמך או מסמכים מבין המסמכים שנזכרו לעיל, אינם עוד בחזקתה ו/או בשליטתו של הבנק, יוגש מטעמו תצהיר ערוך כדין, ובו פירוט של המסמכים שהבנק אינו יכול להמציאם ומהי הסיבה לכך. כל המסמכים יושמו במעטפה חתומה, עליה יירשם באופן בולט: "בהתאם להחלטת השופט שגב מיום 04.01.2013, חומר סודי, לא לסריקה. למסירה אישית לשופט הדן בתיק בלבד." ההודעה (והיא בלבד) על עצם הגשת המעטפה, תוגש למזכירות בית הדין לצורך סריקה למערכת נט המשפט ועותק הימנה יועבר לב"כ המבקש. על מנת למנוע תקלות מיותרות, מסירת המעטפה במזכירות תיעשה באופן אישי ע"י ב"כ המשיב, או אדם מוסמך מטעמם, אך ורק לידי מזכירת השופט הדן בתיק, אגב הפנייתה באופן ספציפי לסייפא של החלטה זו. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות. משכורת