חובות לקבלן שנפטר

דוגמא לפסק דין בנושא חובות לקבלן שנפטר:

רקע עובדתי



התביעה דנן הוגשה ביום 18.7.05 על ידי X ז"ל, קבלן משנה בתחום עבודות החשמל, נגד החברה הקבלנית- הנתבעת קל בניין בע"מ אשר שכרה את שירותיו על פי חוזה מיום 15.3.02 (להלן: קל בניין או הנתבעת).




סכום התביעה הועמד על 784,214 ₪ בגין יתרת חוב שנטען כי לא שולמה לתובע עבור עבודות החשמל שביצע במסגרת פרויקט שהזמינה עיריית עפולה מן הנתבעת (להלן: הפרויקט). מסכום זה יש להפחית סך של 150,000 ₪ אשר שולמו במסגרת הסדר דיוני לאחר הגשת התביעה.


3. ביום 30.12.07, הופנה עניינם של הצדדים לגישור בפני מגשר מוסכם שהיה גם המפקח בפרויקט. למען הסדר יוער כי הצדדים עמדו על מינוי המגשר הספציפי למרות הבעייתיות האפשרית שהיתה כרוכה בכך. במהלך הגישור, ביום 27.9.08, נפטר המנוח והליך הגישור נמשך אל מול יורשיו החוקיים, אשתו וילדיו, אשר צורפו לתביעה ביום 8.3.09 כחליפיו בהתאם לתקנה 38 לתקסד"א (להלן: התובעים). ביום 17.1.11 הודיעה הנתבעת לבית המשפט כי הליך הגישור לא צלח והתיק חזר להתנהל בבית המשפט.

תצהירי הצדדים

4. מטעם התובעים נמסרו תצהירים על ידי אורית גזונדהייט, הגב' יעל מלצר, מר דוחי גאנם ומר חיים ווינגרטן.

5. גב' גזונדהייט בתצהירה חזרה על הנטען בכתב התביעה ואף פירטה את הליך הגישור. בהחלטה מיום 31/10/11 נמחקו הסעיפים הנוגעים להליך הגישור- סעיפים 25 ואילך לתצהירה ואף הוחלט על הוצאת נספחים אשר צורפו לתצהירה כפי שיפורט בהמשך בהרחבה.

6. תצהירה של הגב' יעל מלצר נמשך מהתיק ביום 31/10/11.

7. מר דוחי גנאם בתצהירו ציין כי עבד אצל התובע במשך כ-7 שנים, כאשר בפרוייקט של יד לבנים עפולה עבד בתחילה כעובד מטעם חברת קל בניין ולאחר כשלושה חודשים חזר לעבוד אצל התובע. לטענתו, מערכת המתח הנמוך של הפרוייקט בוצעה על ידי קבלן משנה בשם "פיירליין" והמערכת כללה גילוי וכיבוי אש, מערכת כריזה, מערכת פריצה, תקשורת ותקשורת מחשבים. נטען כי חברת "פיירליין" ביצעה את אספקת האביזרים והתקנתם וכל יתר העבודות, לרבות חציבת הקירות, הרכבת הצנרת, השחלת החוטים והתקנת הקופסאות בהם מותקנים האביזרים בוצעו על ידי חברת התובע ועובדיו.

8. מר חיים וינגרטן בתצהירו ציין כי היה אחד ממנהלי חברת פיירליין טכנולוגיות בע"מ. לטענתו, העובדות בתצהירו נטענות על פי זכרונו היות ועקב הפסקת פעילותה של החברה אין באפשרותו להמציא את מסמכי ההתחשבנות שבינה לבין התובע ו/או הנתבעת. נטען כי בפרוייקט של יד לבנים עפולה החברה שימשה תחילה כקבלן משנה של התובע, כאשר בין החברה לבין התובע היה הסכם בו פורטו אלו מתוך עבודות המתח הנמוך אשר הוזמנו על ידי הנתבעת יבוצעו על ידי החברה כקבלן משנה של התובע. נטען כי החברה קבלה תחילה את התשלומים מהתובע ובשלב כלשהו נחתם הסכם בינה לבין הנתבעת ישירות, לפיו החברה היתה אמורה לקבל את התשלום ישירות מהנתבעת או באמצעות המחאת זכות מעיריית עפולה. נטען כי יחד עם זאת, המשיך התובע להשתתף בפגישות ולהיות נוכח בדיונים ובשטח. נטען כי למיטב ידיעתו חלק מעבודות התשתית של עבודות החשמל במתח נמוך בוצעו על ידי התובע ומגיע לו תשלום בגין כך. נטען כי החברה קבלה תשלום מהנתבעת רק בגין עבודות שהיא ביצעה. לטענתו, עיון בחשבונות יסייע לו לדייק ולפרט את ההתחשבנות בין החברות, כאשר נטען כי לא ניתן ללמוד מהמחאות הזכות אשר צורפו לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת היות ויש בהן כפילות והן אינן מפורטות. המצהיר התייחס בתצהירו לסעיפים הנוגעים לעבודות החוזה עם עיריית עפולה בנוגע לכריזה, מערכת המיגון, מערכת גילוי האש וגלאי היניקה.

9. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר על ידי מר גונן חופשי, אשר שימש במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה כמהנדס ראשי בנתבעת ולאחר מכן כמנכ"ל. לטענתו, היה מעורב באופן אישי בהתקשרות של הנתבעת עם התובע. בתצהירו פירט המצהיר בנוגע להסכם בין הצדדים, מחדלי התובע בביצוע התחייבויותיו, לרבות כשלונו ברכישת חומרי חשמל וציוד לצורך קיום ההסכם ומחדליו בסיום ומסירת העבודות לעירייה. נטען כי קיימים הפרשים בין החשבון הסופי לחשבון הטרום סופי וכי בשל אישור ותשלום החשבון הסופי בחסר מושפע החשבון הסופי של התובע אשר קשור "גב אל גב" לחשבון הסופי של עיריית עפולה. לטענתו, התשלום ששולם לתובע עולה בכ-35,000 ₪ על התשלום לו הוא היה זכאי. עוד נטען כי בעקבות הגשת התביעה והעיקולים שהוטלו במועד הגשתה, שולם הסך של 150,000 ₪ מתוך טעות אשר נבעה מהתחשבות במצוקת התובע ומתוך אמונה כי התובע יתעשת ויסיים את מסירת עבודות החשמל וכך תסלל הדרך לאישור החשבון הסופי על ידי העירייה במלואו. עוד נטען בתצהירו כי בטרם עזב מר יהודה לוי את עבודתו אצל הנתבעת כמפקח בפרוייקט הוא קיים עימו ישיבה ואישר בפניו כי לנתבעת אין חוב נוסף לתובע.

העדויות בבית המשפט

10. בהחלטה מיום 31/10/11 הוחלט על הוצאת נספחים ת/2, ת/4, ת/6, ת/7, ת/8, ת/14, ת/15, ת/17 וכן מסמכים הכלולים בת/20/א ו-ת/20/יא שהם נספחים א'-לב' לכתב התביעה. כן הוחלט על הוצאת נספחים ת/21-ת/24 ומחיקת סעיפים 25 ואילך מתצהיר התובעת, הגב' גזונדהייט. עוד צויין כי יתר המסמכים יתקבלו כראיות אך בשים לב שהתובעת היא לא האדם שערך אותם וינתן לכך משקל. הוחלט כי חקירתה של התובעת מתייתרת היות והוסכם כי היא לא היתה צד לעריכת המסמכים כאשר היא קבלה אותם לידיה עת נכנסה לנעליו של בעלה המנוח בכל הקשור לתובענה.

11. מטעם התובעים העיד מר דוחי גנאם. בעדותו, הודה כי אינו יודע מי רכש את האביזרים באופן אישי וכמה שולם בגין אספקתם. עוד הודה כי אינו מכיר את החוזה בין פיירליין לנתבעת (עמ' 18 לפרוטוקול הדיון מיום 31/10/11 ש' 4-10). כאשר העד נשאל מדוע לטענתו הוא והתובע התקינו את מערכת הכריזה, גלאי העשן והמחשבים, בעוד שלטענת העד ווינגרטן הוא זה אשר ביצע את עבודות החיווט והוא השיב כי הם אלו אשר ביצעו את הכנת התשתיות, כלומר הצנורות בקירות והקופסאות. העד אישר כי הוא אינו מכיר את היחסים והחוזים בין התובע לנתבעת ובין הנתבעת לפיירליין ואינו יודע עבור מי פיירליין עבדו (עמ' 18 לפרוטוקול הדיון מיום 31/10/11 ש' 11-29). בהמשך אישר כי הוא לא ביצע את עבודות החיווט וכי אינו זוכר מי ביצע את עבודות החיווט (עמ' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 31/10/11 ש' 6-7). בהמשך טען כי החברה של וייסמן- חברה שעבדו עימה הם אלו אשר עשו את עבודות החיווט ואת מערכות המתח הנמוך וכי ידוע לו שהתובע שילם להם עבור ביצוע העבודות (עמ' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 31/10/11 ש' 11-19). העד אישר כי פיירליין בצעו את התקנת גלאי היניקה בשטח (עמ' 20 לפרוטוקול הדיון מיום 31/10/11 ש' 3-8).

12. עוד העיד מר חיים וינגרטן, אשר היה אחד מבעלי פירליין. לטענתו, החברה סיימה את פעילותה בשנת 2004 בסמוך לסיום הפרוייקט (עמ' 20 ש' 25- עמ' 21 ש' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 31/10/11). בעדותו ציין כי החברה החלה את העבודה מול התובע אך בשלב מסויים נוצר חוסר תקשורת בין התובע לנתבעת והחברה המשיכה את ביצוע העבודות מול הנתבעת ישירות על אף שהתובע המשיך להופיע בשטח ונכח בישיבות מול המהנדס המפקח. לדבריו, החברה המשיכה בביצוע כל העבודות שלא בוצעו בשטח (נספח 5 מיום 25/3/03). לדבריו, את החלק הראשוני של התשלום בגין עבודות החיווט קיבל מהתובע בעוד שאת התשלום בגין המשך עבודות החיווט קיבל מהנתבעת. היות והחברה נסגרה העד לא ידע לומר מהי החלוקה הבסיסית. לשאלה מדוע החברה הסכימה לעבוד מול הנתבעת כאשר התובע טען כי הנתבעת אינה מעבירה לו תשלומים בגין ביצוע העבודות השיב כי ביצוע העבודות היה מותנה בהמחאת זכות של עיריית עפולה (עמ' 21 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 4-28). העד ציין כי לקראת עדותו הוא ניסה לאתר מסמכים רלוונטיים אך כל מסמכי החברה נמצאים אצל שותפו, עימו הוא בנתק. לשאלה מדוע השותף לא זומן השיב-"אני זימנתי? אין לי מושג מדוע לא זומן" (עמ' 22 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 1-4).

13. יהודה לוי שימש כמהנדס ביצוע מנהל הפרוייקט של יד לבנים- מפקח בנייה. בעדותו ציין כי עבד אצל הנתבעת מספר שנים כשכיר ובפרויקט הנ"ל כשנה וחצי (עמ' 23 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 7-10). העד אישר כי את עבודות המתח הנמוך ביצע קבלן משנה של התובע אך לא זכר האם חברת פירליין ביצעה בשלב הזה את העבודות כקבלן משנה (עמ' 23 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 16-27). העד אישר כי ההסכם בין הנתבעת לחברת פירליין- צורף כנספח 5- מוכר לו (עמ' 23 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 28-30) וציין כי ההסכם נעשה בשלב מתקדם של הפרוייקט שאינו ידוע לו במדויק (עמ' 25 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 1-2). לדבריו, ההסכם נערך לאור חילוקי דעות בנוגע לתשלומים בין קבלן מתח נמוך לתובע, כאשר בסופו של דבר נחתם הסכם נפרד עם הנתבעת לפיו ישולם לו ישירות (עמ' 25 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 4-6). העד הופנה בעדותו לנספח א' לכתב התביעה. העד אישר כי מדובר במסמך שנערך על ידו וציין כי מדובר בריכוז קניות שנקנו על ידי הנתבעת, הוצאות שהנתבעת נשאה בהן עבור התובע (עמ' 25 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 22-25). העד הופנה בעדותו לנספח לב' ונשאל בנוגע להסתייגות ברשימה שהתובע הציג והשיב- "בגלל הזמן שחלף מה שאין אסמכתא ואני לא זוכר- לא הייתי מאשר- חיוב לקבלן. דברים שאני זוכר והם הגיוניים שזה חומר חשמל שנקנו לקבלן, צריך לחייב את הקבלן, כל עבודות החשמל היו צריכות [ להיות] של קבלן החשמל, אם נקנה חומר או עבודה לטובת עבודות החשמל זה חייב להיות על חשבון קבלן החשמל. דברים אחרים- חלק לא זכרתי וחלק נרשמו תוך כדי עבודה והיו צריכים לעבור על הסעיפים אני והקבלן בזמן החיובים של החשבון אבל זה לא יצא, הרשימה הזו לא תורה מסיני, יכול להיות שחלק מהדברים הוא לא יקבל ונפלו בין הכסאות מכל מיני סיבות" (עמ' 26 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 15-28). עוד השיב בהקשר זה כי היו ויכוחים על חלק מהדברים וכי לא מדובר בתורה מסיני אלא ברשימה שנערכת "תוך כדי תנועה", דהיינו, תוך כדי עבודה ולא תמיד קיבלו התייחסות לפי סעיף אלא נבדקו לאחר מכן (עמ' 27 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 1-3). העד לא זיהה את מרבית המסמכים שהוצגו בפניו. כאשר נשאל האם המסירה של העבודה הושלמה על ידי התובע השיב- "לא יודע האם הושלמה במובן ההנדסי והחוזי מול עיריית עפולה, המתקן אושר בחב' חשמל והופעל. מהזכרון אני יודע שהייתי בפגישות מסירה. לא זוכר מסירה סופית מסירה חלקית אחת לפחות אני זוכר ואולי עוד אחת. לא יודע להגיד אם התהליך הושלם, עשינו פגישה עם יועץ החשמל ועם נציגי העירייה ועופר תיקן את הליקויים שהיו באותה מסירה, בענף זה נקרא מסירה סופית שכל המסמכים הוגשו ואין יותר ליקויים מצד המזמין זה אני לא ידוע להגיד לך אם היה" (עמ' 27 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 21-28). העד הסביר ממה לטענתו יכולים לנבוע הפערים בין החשבון הסופי לבין עדותו של גונן (עמ' 29 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 10-28). העד אישר בעדותו כי אינו יכול לומר האם התובע ביצע פחות ממחצית מעבודות החשמל היות ולא הצליח לבצע את כולן. הוא אף אישר כי התובע לא שילם לפירליין ולכן העירייה נאלצה לשלם לו ואף הודה כי לא ליווה את הפרויקט עד סופו המוחלט (עמ' 30 ש' 11 לפרוטוקול מיום 31/10/11 – עמ' 31 ש' 3). כאשר הוצג לעד נספח לא' הוא אישר כי מדובר ברשימה שנבנתה מרישומים של ריכוזי חיובים מארבעה תאריכים שונים (נ/1). לטענתו, מידי חודש היה יושב עם הקבלן לאישור חשבונות. לשאלה האם המסמך מהווה רשימה לאחר הסתייגויות התובע השיב שאין לו מושג. עוד ציין כי הטבלה שסומנה לא' הינה טיוטה שמעולם לא דנו בה המהווה את הסיכום (עמ' 32 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 15-29). בהמשך עדותו הוצגו לעד מספר מסמכים (נ/2-נ/5, התקבלו בהסתייגות) והשיב כי המתואר במסמכים נובע מהרצון להמריץ את הקבלנים ונעשה לכל הקבלנים בכל הפרויקטים כאשר לדבריו-"אני עומד מאחורי מה שכתבתי. אבל יש פה תחום אפור, הליך הבנייה בארץ לא שחור ולבן. וצריך להבין את זה". בהמשך נשאל האם יתכן שהנתבעת סייעה לתובע בהרבה יותר מ-50% ממה שהוא קיבל על עצמו בהתחלה והשיב- "יכול להיות במספרים. כמו שאמרת זה היה בשיתוף פעולה, אין לנו מריבה". הוא עוד נשאל בהקשר זה האם יתכן שהנתבעת לקחה על עצמה חלק ניכר ממה שלקח על עצמו התובע לרבות ברכישת ציוד ובהתקשרות עם 10 קבלני משנה מנספח לא' והשיב- "יכול להיות" (עמ' 36 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 11-27). העד אישר בעדותו כי הנתבעת עשתה חלק מהתיאום, רכשה חלק מהציוד, הזמינה את הקבלנים ומימנה רכישות רבות (עמ' 37 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 4-19). העד טען כי החוזה שנערך עם התובע "גב אל גב" כלל התייקרויות, להבדיל מהחשבונות הזמניים אך לאחר שהוצג לו החוזה הוא הודה שהדבר לא כלול בו. בהמשך אישר בהקשר זה כי בחשבונות הזמניים אין חישובי התייקרות וכי אף בהסכם בין התובע והנתבעת אין התייחסות להתייקרויות (עמ' 38 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 1-26). בחקירה חוזרת הופנה העד לנספח כג' שם צוינה התייקרות (עמ' 39 לפרוטוקול הדיון מיום 31/10/11 ש' 26). יצוין כי המסמך התקבל תוך הסתייגות, היות וקיים שוני בין גודל האותיות שבטבלה בתחתית לבין יתרת המסמך. העד אישר כי יתכן והנתבעת היא זו אשר שילמה על בדיקות טיב חומרים והודה כי אינו יודע מה אושר בסופו של יום על ידי עיריית עפולה בנוגע לתשלום בגין החשמל או סך התשלומים הכולל (עמ' 38 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 27- עמ' 39 ש' 7). באשר למסמך לא' אישר העד בחקירתו החוזרת כי המסמך נערך בידיעת התובע, אשר ידע שיהיה מסמך של חיובים. העד לא זכר האם הם ישבו על חלק מהחיובים אך השיב שהתובע "ידע שהיה צריך לשלם על כל מה שקונים לו". עוד השיב בהקשר זה כי לתובע "היו לו הסתייגויות לא לגופו של עניין. אמר לי פעם שכל עוד לא תהיה אסמכתא לא ישלם. ידענו שיום אחד נשב על זה". לשאלת בית המשפט האם הוא זוכר משהו באופן אישי או על פי המסמכים השיב "הכל לפי המסמכים" (עמ' 40 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 12-21).

14. מטעם הנתבעת העיד מר גונן, אשר שימש כמנכ"ל הנתבעת החל משנת 2007 ועד לשנת 2010 וכיום אינו עובד אצל הנתבעת וגם במועד מתן התצהיר לא עבד עבורה (עמ' 43 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 19-25). העד אישר כי במועדים הרלוונטיים לתביעה שימש כמהנדס ראשי של החברה והעובדות ידועות לו באופן אישי. הוא אישר בהקשר זה כי לא היה לו קשר ישיר להתקשרות עם התובע אלא לכפופים לו אך טען כי הוא האדם הנכון למתן העדות ולהבנת החברה וכי אומנם ההתקשרות לא נעשתה עימו אך היא נבדקה על ידו והגיעה לאישורו (עמ' 44 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' ש' 7- עמ' 45 ש' 1). העד נשאל בעדותו על המשמעות של "גב אל גב" ועל ההסכם (עמ' 46-45 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11). בהמשך ציין כי עבודות החשמל לא הסתיימו עד היום ולנתבעת הוחזקו כספים שהגיעו לה בגין עבודות שלא הסתיימו של קבלני המשנה ובעיקר קבלן החשמל. הוא אף ציין כי עד היום ההתחשבנות עם העירייה לא הסתיימה וכי הנתבעת לא קבלה את כל מה שמגיע לה (עמ' 47 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 1-10). העד נשאל בנוגע לאופן ביצוע החשבונות והסכומים אליהם הגיע (עמ' 50-52 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11) כאשר לשאלת בית המשפט השיב כי שולם לתובע סך של 35,464 ₪ ביתר (עמ' 53 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 8-9). העד אישר כי ידוע לו שהנתבעת ביקשה מהעירייה תשלום בגין הקדמת המסירה אך השיב כי העירייה סירבה לתשלום וציין כי השתתפותה של הנתבעת ברכישת החומרים נבעה מאילוץ (עמ' 54 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 7-12). לטענתו, לא ידע כי פיירליין ביצעה חלק מהעבודות עבור התובע אלא שפיירליין ביצעה עבודות עבור הנתבעת וקיבלה תמורה ממנה (עמ' 54 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 22-27). העד ציין כי עבודות המתח הנמוך הוצאו על פי בקשתו של התובע מהחוזה היות והוא לא היה מסוגל לבצע אותן. כאשר נשאל מה אם יסתבר שהתובע ביצע חלק מהעבודות הללו השיב- "א. אין עדויות. ב. שום דבר לא נעשה במחשכים." (עמ' 56 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 1-10). לטענתו, הנספח הנוגע לחיובים היה נספח מוסכם שלא הוכן בחשבון הסופי אלא על בסיס חשבון וחשבון וכי לא היתה מחלוקת עד לשבוע לפני הגשת התביעה , כשנה וחצי לאחר הוצאת המסמך (עמ' 57 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 2-18). לדבריו, אף קבלן לא השלים את עבודות החשמל במקום התובע והעירייה נאלצה להשלים אותן בעצמה ולכן קיזזה (עמ' 57 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 19-20). העד ציין כי החברה שילמה לקבלנים רק לאחר שהתקבל אישור מהעירייה לפיו העבודות בוצעו לשביעות רצונה וכי החברה ניסתה שנה קודם לכן להסדיר את העניין עם התובע (עמ' 58 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 12-18). לדבריו, הנתבעת שילמה לקבלנים רק במועד סיום המטלות שלהם והשיב כי רק פיירליין קיבלה המחאת זכות (עמ' 58 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 23-26). העד נשאל בעדותו מדוע הנתבעת ויתרה במסגרת הסכם פשרה על סך של 160,000 ₪ אשר שייכים לקבלן החשמל והשיב כי ויתר על סך של 170,000 ₪ היות וכל קבלני המשנה כולל קבלן החשמל ידעו כי העירייה לא תשלם במידה והעבודות לא יושלמו. העד ציין כי פנה לתובע בהקשר זה (עמ' 59 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 4-23). העד אישר כי החוזה עם התובע לא כלל סעיף הנוגע להתייקרויות ואף הוסיף כי התובע לא ביקש זאת (עמ' 59 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 29- עמ' 60 ש' 8). בחקירתו החוזרת ציין העד כי הוא באמצעות פיירליין ביצע ושילם את עבודות המתח הנמוך בפרקים שנמנו ואישר כי מדובר בעבודות שסכומן המצטבר גבוה מסך של 190,000 ₪ (עמ' 60 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 11-22). העד אישר כי התשלום בגין עבודות המתח הנמוך התחלק בין טלפייר לפיירליין (עמ' 60 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 24-26).

טענות התובעים בסיכומיהם

15. לטענת התובעים, יתרת חובה של הנתבעת לתשלום היא 594,702 ₪ בתוספת מע"מ כחוק על פי החישוב הבא: 1,150,400 ₪ עבור עבודות החשמל שבוצעו ע"י התובע בניכוי ריכוז ההוצאות בהן הכיר התובע בסך של 555,698 ₪.

16. ב"כ התובעים טען כי לנוכח העובדה שהנתבעת הודתה בכתב הגנתה בקיומם של נספחים ז', ח', ט' ו-י' לכתב התביעה, הרי שלשיטתו אין להתעלם מאותם נספחים, וזאת חרף החלטת בית המשפט להיעתר להתנגדות להגשתם.

17. נטען כי גדר המחלוקת בין הצדדים מצטמצם לכדי טענות קיזוז סכומים המועלות על ידי הנתבעת, וזאת בלא שהנתבעת עמדה בנטל הרובץ לפתחה להוכיח את טענותיה.

18. לעניין קיזוז עבודות המתח הנמוך מן החשבון הסופי, נטען כי אלו מסתכמות בסך של 146,112 ₪ ולא בסך של 190,000 ₪ כנטען ע"י הנתבעת, שכן הנתבעת כללה בחישוב מטעמה כפל חיוב עבור גלאי היניקה. לטענת התובעים, גרסת הנתבעת לפיה עבודות המתח הנמוך הועברו לאחריות קל בניין שהתקשרה עם קבלן משנה בשם פיירליין טכנולוגיות בע"מ לשם כך היא גרסה שקרית. נטען כי הנתבעת לא הציגה ראיה כלשהי כי ביטלה כלפי התובע את עבודות המתח הנמוך וכי על פי עדות מנהלה של פיירליין ומפקח מטעם הנתבעת הרי שפיירליין החלה בביצוע העבודות כקבלן משנה מטעם התובע ואף קיבלה ממנו תשלום בעוד שההסכם בינה לבין קל בניין נערך אך לקראת תום העבודות ובמטרה להסדיר תשלום בהמחאת זכות מן העירייה. כן נטען כי מנהל פיירליין לא יכול היה לנקוב בעבודות אשר התשלום עליהן ניתן מידי התובע ובעבודות אשר הנתבעת מימנה. תימוכין נוסף לכך שהתובע פיקח על כל עבודות החשמל, לרבות עבודות המתח הנמוך ניתן אף בעדותם של העדים ווינגרטן ולוי. לשיטת התובעים, ככל שדלות הראיות מטעם הנתבעת תספק את בית המשפט, לכל היותר יש לקזז את התשלומים ששולמו לפיירלין בסך 75,075 ש"ח מתוך החשבון הסופי כמו יתר החיובים.

19. עוד נטען כי לא הוצגה כל ראיה לטענת הקיזוז סך של 165,967 ₪ ע"י עיריית עפולה מהחשבון הסופי בגין עבודות חשמל ועל כן יש לדחותה. נטען כי אין בפשרות שעשתה הנתבעת עם העירייה בנוגע לעבודות ותשלומים, כדי לחייב את התובע שכן התובע לא היה צד להליך או שותף להסכמה.

20. נטען כי הסכום לקיזוז בגין הוצאות ותשלומים של הנתבעת עבור התובע הוא בסך 555,698 ₪ ולא 649,775 ₪ כפי שטענה הנתבעת. לשיטת התובעים, נספח 8 עליו מבססת הנתבעת את טיעוניה לעניין זה אינו ראיה לחיובים אלא רשימה לא מחייבת שאפילו מי שערך אותה הגדיר אותה בעדותו כטיוטה. משלא הוצגו החשבוניות והקבלות עבור התשלומים אותם מבקשת הנתבעת לקזז, נטען כי כל שניתן לקזז אינו אלא הסכום בו הודה התובע.

21. בנוסף, נטען כי יש לדחות טענה לחיוב 12% על חיובים קודמים שכן זו לא הוזכרה בכתב ההגנה ומהווה שינוי חזית. נטען כי טענה זו עומדת בסתירה לכתב ההגנה ולעדותו של מר יהודה לוי. כן נטען כי לעמלה הנטענת אין כל זכר בהסכם שנערך בין הצדדים.

22. נטען כי יש לדחות דרישה לקיזוז סך של 16,778 ₪ עבור ביטוח ובדיקות שכן טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה ולא נתמכה בראיות. נטען כי על פי עדותו של יהודה לוי הוצאות אלו שולמו ע"י התובע וכי לא ניתן ללמוד מן ההסכם בין הצדדים אחרת.

23. ב"כ התובעים טען כי אין מחלוקת שהחשבון הסופי שהוגש לעיריית עפולה כלל התייקרויות בסך 105,000 ₪ אשר העירייה שילמה לקל בניין. עם זאת, נטען כי ההסכם בין התובע לקל בניין הוא "גב אל גב" עם ההסכם עם העירייה, הן לעניין החיובים והן לעניין הזכויות, ולפיו התמורה מן העירייה בגין העבודות שבוצעו ע"י התובע עוברת אליו בקיזוז עמלה של הנתבעת ועל כן אין כל סיבה שהדברים יהיו שונים לעניין ההתייקרויות. נטען כי התובע הגיש את החשבונות על פי מחיר הבסיס כשהוא מציין שזה ללא התייקרויות. עצם העובדה שציין כי המחיר הוא ללא התייקרויות מלמדת על הציפייה שתתווספנה התייקרויות על פי ההסכם עם המזמין.

24. בסיכומיו בעל פה חזר ב"כ התובעים על טענותיו, בשים דגש על העובדה כי קל בניין לא עמדה בנטל הוכחת טענות הקיזוז שהעלתה. ב"כ התובעים טען כי הבחירה של מנכ"ל החברה כמצהיר תמוהה בעיניו שכן יש בעלי תפקיד המכירים את הפרויקט ואת העובדות טוב ממנו. נטען כי עדותו לא דמתה ולעתים אף לא התיישבה עם כתב ההגנה באופן העולה כדי שינוי חזית. לשיטתו, הגם שלא ניתן לדעת מה הסיבה לעיכוב בהתחשבנות בין העירייה לבין קל בניין לבטח אין לטפול את האשמה לכך על התובע. עוד נטען כי כאשר מדובר ביתומים ואלמנה כמו במקרה דנן מצווה בית המשפט בזהירות כפולה על שום מאזן הכוחות הנוטה לטובת הנתבעת.

25. בתגובה לסיכומי הנתבעת בעל פה, ב"כ התובעים טען כי בית המשפט אישר רק את עדותו של יהודה לוי, אך לא הציג החלטה אחרת מלבד החלטת בית המשפט מיום 20.2.11 המורה כי יש להגיש בקשה לזימון עדים לאחר שייקבע מועד לשמיעת ראיות. נטען כי משניתנה הודאה כי העירייה סיימה התחשבנות ושילמה, התייתר הצורך להעיד עדים מטעמה. נטען כי החשבון הסופי נעשה על פי כתבי הכמויות שאושרו ע"י העירייה (ת/12 ו- ת/13) ועל פי הפסיקה, כאשר ישנו חישוב כאמור, יש ראיה לכאורה לביצוע העבודה ולא הובאה כל ראיה שמישהו אחר עשה את העבודה הזו.

26. נטען כי אין להסיק מעדותו של גנאם לעניין ההסכמים, שכן הוא יודע להעיד על עבודות שביצע במו ידיו ולא על הסכמים. נטען כי לא הוצג כל מסמך על ניכוי בגין עבודות חשמל שלא בוצעו.

טענות הנתבעת בסיכומיה

27. ב"כ הנתבעת דחה מכל וכל את הטענות שהושמעו בדבר גזל האלמנה והיתומים. ב"כ הנתבעת טען כי העובדה שהתובעים ויתרו על זימונם והעדתם של עדים מטעם העירייה והפיקוח מקימה את החזקה שהיה בעדותם לפעול לחובת התובעים.

28. נטען כי מדובר בהליך חשבונאי במהותו אך בתום פרשת התביעה נותר בית המשפט כשאין בידיו חשבון מטעם התובעים. נטען כי טענת ההודאה וההדחה מטעם התובע אין לה על מה לסמוך שכן אין בכתב הגנתה של הנתבעת כל הודאה, אלא שבכתב ההגנה נטען כי התובע לא עמד בתנאים שבהסכם לקבלת התמורה על העבודה וכי הנתבעת נטלה על עצמה את המימון עליו התחייב התובע מלכתחילה.

29. ב"כ הנתבעת טען כי יש להבדיל בין הודאה באמיתות תוכנם של מסמכים לבין הודאה בקיומם. נטען כי אין בכתב ההגנה שום הודאה בתוכנם אלא הכחשה גורפת של החישובים ועל כן הנספחים אינם בגדר ראיות ונטל ההוכחה לא עבר לכתפי הנתבעת. לשיטת הנתבעת על פי ההסכם, חובתה של הנתבעת לשלם לתובע את שכרו עבור העבודות קמה רק עם השלמתן. משלא הוכיח התובע מה ביצע, לא קמה חובת תשלום. ב"כ הנתבעת טען על סמך עדותו של יהודה לוי, ומכתבים שנשלחו לתובע (נ/2 –נ/5) כי התובע נטל על עצמו התחייבות בה לא עמד ועל כן הסכים להעביר למעלה ממחצית ההתחייבות שקיבל על פי ההסכם חזרה לקל בניין. נטען כי התנהלותו של התובע עולה כדי זעקת הקוזק הנגזל, שכן במקום שהתובע יוכיח מה ביצע ומה לא ביצע הוא דרש כי הנתבעת תוכיח אלו עבודות היא ביצעה במקומו. לעניין זה הפנה ב"כ הנתבעת לתצהירו של גונן, לעדותו של יהודה לוי ולמכתב ההשגות של התובע לנספח הקיזוזים.

30. נטען כי החישוב שערך גונן ע"פ נ/6 (1,377,421 ₪) לא כולל את עבודות המתח הנמוך, ובכך יש להסביר את ההפרש בין חישוב הנתבעת לחישוב התובע. ב"כ הנתבעת הפנה לתצהירו של העד גונן ולהסכם שנערך בין הנתבעת לפיירליין לפיו קל בניין שילמה לחברת פיירליין 170,000 ₪. באשר להפרש של כ- 12,000 ₪ נטען כי הפרש מגולם בתשלום נוסף שביצעה הנתבעת עבור התובע, בגין גלאי היניקה. ב"כ הנתבעת הפנה לעניין זה לתצהירו של מר ווינגרטן מטעם התובע. נטען כי עדי התביעה לא סתרו את הנטען לעניין עבודות המתח הנמוך או את החוזה שנחתם (נספח 5 לתצהירו של העד גונן). נטען כי עד התביעה גאנם הודה שלא הכיר אף חוזה, היות ומי שביצע את החיווט ומערכת המתח הנמוך זו חברת פיירליין. עד התביעה ויינגרטן טען בתצהירו שהמתקן של גלאי היניקה לא בוצע על ידם ולא ידוע לו עליו דבר.

31. נטען כי טבלת החיובים שהוצגה ע"י הנתבעת לא נסתרה ועל כן סיכומה, על סך 649,775 ₪ (נ/6) נותר בעינו. נטען כי עד התביעה יהודה הלוי אישר כי לא מגיעים לתובע כספים נוספים, וכך גם צוין במכתבו מיום 8.4.04 (נ/2). נטען כי עד היום עבודות החשמל בפרויקט טרם הושלמו, וכי לא הובאה מטעם התביעה אף עדות שסתרה את סך 165,967 השקלים בהם המשיכה העירייה להחזיק משום שהעבודה לא הושלמה.

32. לעניין סעיף הביטוח והבדיקות נטען כי סעיף 9 לחוזה בין הצדדים קובע כי קבלן ישא באופן יחסי בעלויות שמירה ביטוח ובדיקות מסכום החוזה שייחתם עמו ומכאן ההצדקה לסך של 16,778 ₪.

33. לעניין סעיף ה- 12% נטען על סמך סעיף 63 להסכם העיקרי כי כאשר הקבלן העיקרי מבצע את העבודות של קבלן המשנה ומנהל אותן יש לכך עלויות תקורה וניהול. הוער כי בתחשיבו של מר גונן לא נלקח סעיף של התייקרויות מהסיבה שלטענת קל בניין התובע לא היה זכאי להתייקרויות ביחסיו עימה. נטען כי התובע ידע שאינו זכאי להן, שכן זה לא מופיע בחוזה שלו, ויהודה לוי אף אישר בעדותו כי זה לא מופיע גם בחשבונות הזמניים שערך התובע. ב"כ הנתבעת לא הכחיש כי רכיב ההתייקרויות הופיע בחשבון הסופי כלפי העירייה, אך נטען כי אין זה נהוג שקבלן המשנה יקבל התייקרויות כפי שעלה בסעיף 36 לתצהירו של גונן.

34. נטען על סך החישוב של גונן בעמ' 3 לנ/6 כי דין התביעה להידחות שכן התובע נותר ביתרת חוב מוכחת של 35,464 ₪ כלפי הנתבעת.

דיון ומסקנות

35. דין התביעה להדחות מחמת העדר הוכחה. מעיון בכתב ההגנה לא מצאתי הודאה בחוב כלפי התובע המצדיקה את העברת נטל הראיה בבחינת הודאה והדחה (ע"א 530/89 בנק דיסקונט נ' מרי נופי פ"ד מז(4) 116); רע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן עליאן (פורסם במאגר נבו 7.12.11)). התובעים, אשר נותרו נושאים בנטל, לא הצליחו להרימו, הן במסמכים שהוצגו, אשר חלקם נפסלו כאמור והן בעדויות העדים מטעמם. למרבה הצער, התובע, שעובדות התביעה היו ידועות לו באופן אישי- נפטר, אך התובעים בחרו שלא לבקש את זימונם של עדים רבים שיכלו להעיד ממקור ראשון על נסיבות הפרשה. הלכה היא שהימנעות של בעל דין מהבאת עד שניתן להביאו לעדות מקימה חזקה כי עדותו פועלת לחובת בעל הדין שנמנע מהבאתו (ע"א 465/88 הבנק למימון ומסחר נ' מתתיהו ואח', פ"ד מה(4)653; ע"א 74/89 חסינים נ' שפירא, פ"ד מו(1) 845, 849). במאמר מוסגר אציין כי גם העדים שאכן זומנו על ידי התובעים לא סייעו להם בסופו של יום, כפי שיפורט בהמשך בהרחבה.

36. ביום 15/3/2002 נחתם הסכם בין התובע לנתבעת בנוגע לביצוע עבודות חשמל בבית יד לבנים בעפולה. בהתאם לסעיף 6 להסכם התובע התחייב להשלים את העבודה לא יאוחר מתאריך המסירה ולמסור למזמין ולקבלן את העבודה כשהיא גמורה ומושלמת.

37. אין חולק כי ההסכם נחתם אך לא הוכח כי התובע השלים את ביצוע העבודות באופן המזכה אותו בקבלת מלוא התשלום. תימוכין לכך ניתן למצוא בעדויות שפורטו לעיל בהרחבה. מעדותו של גונן עלה כי עבודות החשמל לא הסתיימו עד היום וכספי הנתבעת בגין עבודות של קבלני המשנה שלא הסתיימו ובעיקר קבלן החשמל לא הועברו לחזקתה. לדבריו, עד היום ההתחשבנות עם העירייה לא הסתיימה והנתבעת לא קבלה את כל מה שמגיע לה (עמ' 47 לפרוטוקול הדיון מיום 30/11/11 ש' 1-10). גם העד מטעם התובעים, יהודה לוי בעדותו הסכים שיתכן ולא בוצעה מסירה סופית של ביצוע העבודות (עמ' 27 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 21-28). יתרה מכך, הוא אישר בעדותו כי אינו יכול לומר האם התובע ביצע פחות ממחצית מעבודות החשמל שהתחייב לבצען.

38. כאמור לעיל, הוחלט על הוצאת נספחים ת/2, ת/4, ת/6, ת/7, ת/8, ת/14, ת/15, ת/17 אשר צורפו לתצהיר התובעת ועל הוצאת מסמכים הכלולים בת/20/א ו-ת/20/יא שהם נספחים א'-לב' לכתב התביעה. כן הוחלט על הוצאת נספחים ת/21-ת/24 ומחיקת סעיפים 25 ואילך מתצהיר התובעת. גם יתר המסמכים שהתקבלו, התקבלו כראיות אך כפי שצויין התובעת היא לא האדם שערך אותם ויש ליתן לכך משקל משמעותי.

39. מכתבים נ/2-נ/5 הינם מכתבים אשר נשלחו לתובע ומהם עולה כי נעשו פניות לתובע בנוגע לליקויים בעבודתו, אי עמידה בלוחות הזמנים ואי השלמת עבודתו באתר אשר הובילו לצורך בשכירת שירותים וחיוב או קיזוז הוצאות מחשבונו. עוד עלה ממכתב שנשלח מהנתבעת לתובע כי לאור פעילותו הלקויה הנתבעת נאלצה לנהל ולבצע את עבודתו (נ/3). העד מטעם הנתבעת יהודה לוי אישר בעדותו לבית המשפט כי הוא עומד מאחורי המכתבים שנכתבו על ידו (עמ' 36 לפרוטוקול ש' 9-12). העד אישר כי הנתבעת סייעה לתובע ברכישת ציוד והתקשרות עם קבלני המשנה ביותר מ-50% מהתחייבותו הראשונית (עמ' 36 לפרוטוקול ש' 13-23). לשאלה האם יתכן שהנתבעת לקחה על עצמה חלק ניכר ממה שלקח על עצמו התובע לרבות ברכישת ציוד ובהתקשרות עם 10 קבלני משנה מנספח לא', השיב- "יכול להיות" (עמ' 36 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 11-27). העד אישר בעדותו כי הנתבעת עשתה חלק מהתיאום, רכשה חלק מהציוד, הזמינה את הקבלנים ומימנה רכישות רבות (עמ' 37 לפרוטוקול מיום 31/10/11 ש' 4-19). עדי התובעים לא הצליחו לסתור את הטענה כי עבודות המתח הנמוך וגלאי היניקה בוצעו על ידי הנתבעת ולא על ידי התובע. מעדותו של דוחי גנאם עלה כי פיירליין הם אלו שביצעו את עבודות החיווט והמתח הנמוך (עמ' 19 לפרוטוקול ש' 4-19). בהמשך אישר כי פיירליין הם אלו שביצעו את התקנת גלאי היניקה (עמ' 20 ש' 3-8). זאת ועוד, חיים וינגרטן אישר בעדותו כי הנתבעת היא זו אשר רכשה את גלאי היניקה (עמ' 22 ש' 6).

40. יהודה הלוי בעדותו אישר כי נ/1 הינו רשימה שנבנתה מרישומים של ריכוזי חיובים מארבעה תאריכים שונים, כאשר לטענתו, מידי חודש היה יושב עם הקבלן לצורך אישור חשבונות. לשאלה האם המסמך מהווה רשימה לאחר הסתייגויות התובע השיב שאין לו מושג. העד טען בעדותו כי יתכן ותוך כדי תנועה בחשבונות הזמניים הם היו מסכימים על הסעיפים בדיעבד ואישר כי מסמך לא' הינו טיוטה שאף פעם לא דנו עליה אך היא הטבלה האחרונה שקיימת- הסיכום (עמ' 32 לפרוטוקול ש' 15-29). בהמשך עדותו ציין כי מסמך לא' נערך בידיעתו של התובע וכי התובע ידע שעליו לשלם בגין כל מה שנרכש עבורו, כאשר לדבריו, היו לתובע הסתייגויות אבל לא לגופו של עניין (עמ' 40 לפרוטוקול ש' 14-20).

41. לאור כל האמור לעיל, התובעים לא הצליחו להוכיח הן במסמכים שצורפו מטעמם, שכאמור חלקם נפסלו, והן בעדים מטעמם, כי ביצוע העבודות הושלם על ידי התובע באופן המזכה אותם בתשלום בגין ביצוען. יתרה מכך, לא הוכח מהו החלק היחסי שבוצע המזכה אותם בתשלום בגינו ביחס למה ששולם למנוח בעבר. מכאן, דין התביעה להדחות מחמת העדר הוכחה.
לפנים משורת הדין ולאור הנסיבות המצערות של מותו של התובע, לא ייעשה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.



זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק רישום קבלנים

  2. קבלן לא רשום

  3. חוזה קבלן משנה

  4. הסכם מסגרת עם קבלן

  5. תקלות בדירה של קבלן

  6. קבלן בניין תאונה בעבודה

  7. רווח קבלני - שכר עבודה

  8. תקנות רשם הקבלנים

  9. מסירת דירה מקבלן באיחור

  10. תקנות רישום קבלנים

  11. העלאת סיווג קבלני

  12. תקנות סיווג קבלנים

  13. מהו קבלן בונה ? מס הכנסה

  14. סיווג ג5 - קבלנים

  15. איחור בהודעה לקבלן

  16. חובות לקבלן שנפטר

  17. חברה קבלנית - ביקורת מס

  18. סכסוך בין קבלנים עבודות חשמל

  19. תביעה נגד קבלן שפשט רגל

  20. סעיף 6 לחוק חוזה קבלנות

  21. תביעת קבלן משנה נגד קבלן ראשי

  22. אחריות קבלן ליקויי תכנון דירה

  23. ערעור של הקבלן על גובה הפיצוי

  24. איחור במסירת דירה מקבלן

  25. ביטוח עבודות קבלניות - חריגים

  26. אחריות קבלן משנה – תאונת עבודה

  27. תביעה נגד קבלן למסור דירת קוטג'

  28. סכסוך בין קבלן ורוכש דירה

  29. מחלוקת על זהות דירה מקבלן

  30. חילוקי דעות בין יזם לקבלן

  31. סכסוך בין קבלן לבין מזמין העבודה

  32. השוואת תנאים של עובדי קבלן

  33. ביטוח עבודות קבלניות - קבלני משנה

  34. הסכם עם קבלן לבניית בית מעץ

  35. תביעה נגד כלל ביטוח עבודות קבלניות

  36. תביעה לתשלום יתרת חוב – חברה קבלנית

  37. ההבדל בין קבלן מבצע לבין קבלן בונה

  38. איחור במסירה של דירה - תביעה נגד קבלן

  39. סכסוך על גודל גינה בדירה מקבלן

  40. איחור במועד מסירת עבודה קבלנית

  41. סכסוך בין קבלן משנה לקבלן ראשי

  42. הסכם לביצוע עבודות חשמל עם קבלן

  43. נזקים כבלי חשמל - ביטוח עבודות קבלניות

  44. פיצוי בגין אובדן רווחים עתידיים

  45. קבלן עצמאי / מזמין שירותים - יחסי עבודה

  46. תביעה של משרד חקירות נגד חוקר קבלן עצמאי

  47. דחיית מועד המסירה בגין הזמנת שינויים

  48. חוזה עם קבלן בהליכי פירוק עקב קשיים כלכליים

  49. תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות

  50. ערעור קבלנים עצמאים מנהלי פרויקט שיקום שכונות

  51. פיצוי כספי מהקבלן בגין אי התקנת פרקט בדירה

  52. תביעה לתשלום יתרת חוב שחב קבלן ראשי לקבלן משנה

  53. מהו המבחן בפסיקה לקביעת מעמד כ"עובד" או "קבלן עצמאי" ?

  54. תביעה נגד חברה קבלנית בגין שירותי בנייה להקמת בית מגורים

  55. תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות סיווג קבלנים רשומים

  56. השלד של המבנה נבנה כולו על ידי קבלן שאינו רשום דבר שגרם נזקים רבים

  57. חוזה פאושלי מכתיב מערכת הקצאת סיכונים של הקבלן המבצע, מצד אחד, ושל מזמין העבודה, מצד שני

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון