מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא זכויות מאבטחי שרים: 1. התובעים הועסקו על ידי הנתבעת כמאבטחים בפרוייקט אבטחת שרים, עד שנת 2007, שאז חברת שמירה אחרת (מיקוד) זכתה במכרז לפרוייקט. התובעים המשיכו לעבוד כמאבטחי שרים בפרוייקט, כעובדי חברת מיקוד. המחלוקת העיקרית בתביעה שלפנינו היא האם בנסיבות אלה, התובעים זכאים לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת בגין הפסקת עבודתם אצל הנתבעת. בנוסף, נתבעו הפרשי פדיון חופשה והבראה. 2. רקע עובדתי א. הנתבעת היא חברה העוסקת במתן שירותי אבטחה ובטחון למוסדות ציבוריים ופרטיים וכן באבטחת אישים. ב. התובעים הועסקו על ידי הנתבעת באבטחת אישים במסגרת מכרז שהנתבעת זכתה בו, למתן שירותי אבטחה ושמירה למשרדי ממשלה שונים ושרי ממשלת ישראל. ג. על הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה. ד. בעבר, אבטחת השרים וראש הממשלה בוצעה באמצעות חברות שונות למתן שירותי אבטחה, כשכל משרד ממשלתי ערך מכרז לאספקת שירותים אלו באופן נפרד. בשנת 2006 הוחלט על רפורמה בכל הנוגע לשירותי האבטחה, כך שנערך מכרז אחד לקבלת שירותי אבטחה בעבור כלל משרדי הממשלה. הנתבעת השתתפה במכרז, אולם לא זכתה בו. כפועל יוצא, עמדה בפני סיום פרוייקט אבטחת השרים. ה. התובעים הועסקו על ידי הנתבעת בין 14 חודשים ל - 31 חודשים (תקופות העבודה של חלק מהתובעים שנויות במחלוקות וידונו בהמשך). ו. התובעים מס' 1 ו - 4 עבדו בנתבעת עד יום 31.8.07 ואילו התובעים מס' 2, 3 ו- 5 עבדו עד יום 31.7.07. ז. עבודתם של התובעים הגיעה לסיומה עובר לסיום ההתקשרות בין הנתבעת למדינת ישראל בפרוייקט אבטחת השרים. ח. לאחר סיום העבודה בנתבעת, התובעים המשיכו בתפקידם כמאבטחי שרים באמצעות חברת "מיקוד" אשר זכתה במכרז להפעלת הפרוייקט. 3. לטענת התובעים, על פי ההלכה הפסוקה, החלפת מעביד באתר עבודה מזכה עובד בפיצויי פיטורים, אף אם העובד סירב להצעת העבודה של המעביד באתר עבודה אחר. ניתוק יחסי העבודה בנסיבות בהן הנתבעת חדלה מלתת שירותי שמירה ואבטחה במקומות בהם המאבטחים שובצו, עקב אי זכייתה במכרז, מהווה פיטורים. לשיטתם, העובדה כי הנתבעת לא זכתה במכרז, כי חברה אחרת זכתה בו וכי התחלפו המעבידים במקום העבודה, מצביעה על זכאותם לפיצויי פיטורים. עוד נטען כי בפועל, לא הוצעה להם הצעת עבודה באתר אחר, ועל כן הם זכאים לפיצויי פיטורים. 4. לטענת הנתבעת, אופי העבודה אינו עומד בהגדרת "מקום עבודה" על פי הפסיקה ולכל התובעים הוצעו הצעות עבודה חלופיות באותה עבודה ובאותם תנאים. התובעים סרבו לקבל כל חלופה מבלי לבדוק או לנסות את החלופות שהוצעו להם ומיד התחילו לעבוד בחברה אחרת. בנוסף, ההוראה בהסכם הקיבוצי בענף השמירה, העוסקת בזכאות לפיצויי פיטורים עקב הפסד במכרז, אינה חלה על הנתבעת ועל כן אין לה מחויבות לשלם את פיצויי הפיטורים באופן אוטומטי כתוצאה מההפסד במכרז. 5. סוגיית הזכאות לפיצויי פיטורים במקרה בו מוחלפים ספקי שירות והעובד ממשיך לעבוד באותו מפעל נדונה בפסיקה למכביר. ר' הנפסק בעד"מ (ארצי) 1011/04 א.דינמיקה שירותים 1990 בע"מ - וורונין, (21.8.05); ע"ע (ארצי) 324/05 אצ'ילדייב - עמישב שירותים בע"מ, (27.3.06); ע"ע (ארצי) 1099/02 מרחב אבטחה, שמירה, ניקיון ושירותים בע"מ - דמארי, (2.1.06). 6. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה נקבע כי הפסקת עבודה עקב הפסד במכרז מזכה את העובדים בתשלום פיצויי פיטורים. הוראות אלה לא הורחבו על כלל המועסקים בענף השמירה ועל כן אינן חלות על הנתבעת. יחד עם זאת, על פי ההלכה הפסוקה, כפי שבית הדין הארצי חזר עליה רק לאחרונה, עצם חילופי קבלן השמירה/ האבטחה במקום העבודה מקימה זכאות לפיצויי פיטורים, גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה באמצעות קבלן השמירה החדש וגם אם המעסיק הראשון הציע לו מקומות עבודה חלופיים. כך סוכמה ההלכה הפסוקה בע"ע (ארצי) 184/09 קרבצ'נקו - חברת השמירה בע"מ, (18.12.11) - "סעיף כ(11) להסכם הקיבוצי, בנוסחו בתקופה הרלוונטית, קבע הסדר מפורש למצב של חילופי מעסיקים באתר שמירה, במילים הבאות: "במקרה וצד ב' יפסיד מקום עבודה כלשהו לגורם אחר, יהיה צד ב' חייב לשלם את פיצויי הפיטורים המגיעים ממנו לפי החוק לעובדים שהועסקו על ידו באותו מקום, ואילו צד א' יפעל להשארת העובדים באותו מקום בהתאם לתנאי העבודה ושכר לפי הסכם זה ומבלי לפגוע בזכויות העובדים שנרכשו על ידם קודם לכן במקום העבודה". על בסיס סעיף זה בהסכם הקיבוצי נקבע בהלכה הפסוקה, כי במקרה של חילופי קבלני שמירה באתר העבודה, זכאי העובד לפיצויי פיטורים ממעסיקו גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה באמצעות קבלן השמירה החדש, וגם אם המעסיק הראשון הציע לו מקומות עבודה חלופיים (דב"ע נה/3-105 צוות ביטחון שירותי אבטחה בינלאומי - אלי הורתי, פד"ע כט 115 (1995); דב"ע נז/3-135 אגודת השומרים בע"מ - אברהם פיסקון, פד"ע לב 78 (1998); להלן - עניין פיסקון). בשנים האחרונות הורחבה הלכה זו, גם ללא תלות ישירה בסעיף ההסכם הקיבוצי (עניין מרחב אבטחה - בסעיף 14 לפסק הדין; כן ראו את עד"מ 1011/04 א. דינמיקה שירותים (1990) בע"מ - טטיאנה וורונין, מיום 21.8.05; עניין אצ'ילדייב; ע"ע 1363/02 דינה חזין - תנופה שירותים כ"א ואחזקות 1991 בע"מ, מיום 5.11.06)." (ההדגשה הוספה - ד.ו.) 7. משאין מחלוקת כי עבודת התובעים הופסקה על רקע חילופי חברת האבטחה בפרוייקט אבטחת השרים, כאשר הנתבעת לא זכתה במכרז בשנת 2007, הרי שעל פי ההלכה הפסוקה, התובעים זכאים לפיצויי פיטורים מעצם ההפסד במכרז, גם אם המשיכו לעבוד באותו תפקיד אצל הזוכה במכרז וגם אם הנתבעת הציעה להם תפקידים חלופיים. לפיכך דין התביעה לפיצויי פיטורים להתקבל. 8. איננו מקבלים את טענת הנתבעת כי בהיותם של התובעים מאבטחי שרים, אין להפעיל כלפיהם את ההגדרה "הרגילה" של מפעל או מקום עבודה, באשר עבודתם ניידת ואינה מתבצעת במקום עבודה אחד. ראשית, מקום עבודה אינו רק המקום הפיזי בו אדם עובד. הוא כולל גם את סביבת העבודה - הפיזית והאנושית, את תנאי העבודה וכדומה. נזכיר כי עסקינן באבטחת אישים, היינו אבטחה צמודה לאדם מסויים ולא שמירה כללית על מבנה או מתקן. לפיכך, אין להתעלם מהיבטים אנושיים של התפקיד, כגון זהות המאובטח או הקשר שנוצר בינו ובין המאבטח. שנית, רק לאחרונה בית הדין הארצי הכיר (גם אם במסגרת הליך זמני), במאפיינים המיוחדים של מאבטחי השרים, לרבות מתכונת ייחודית להעסקתם, המצדיקה הכרה בהם כיחידת מיקוח נפרדת (עס"ק 8299-06-12 מיקוד שמירה ואבטחה בע"מ - הסתדרות העובדים הלאומית, ניתן 24.6.12, הותר לפרסום ביום 2.8.12). 9. איננו סבורים כי בנסיבות העניין מי מהצדדים זכאי לתמורת הודעה מוקדמת. שוכנענו מהעדויות ששמענו כי התובעים לא התכוונו להמשיך לעבוד אצל הנתבעת וכי כל מטרתם היתה להמשיך לעבוד בפרוייקט אבטחת השרים, ללא קשר לזהות חברת האבטחה שתזכה במכרז. הדברים עולים מעדות התובעים בחקירתם הנגדית. התובע מס' 1, גיא ביתן (להלן - ביתן) העיד (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 5): "אני התחלתי לעבוד באבטחת שרים, זה מה שרציתי להמשיך לעשות." התובע מס' 2, איגור בקרינוב (להלן - בקרינוב) העיד (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 19-21): "ש. אתה ידעת אבל שגושן רוצים להמשיך להעסיק אותך נכון? ת. הרצון שלהם היה קיים תמיד אני מאמין אבל ... אני רציתי לעבוד אצלם במה שעשיתי באותו גוף ממלכתי. וגם לקבל אותו שכר לפחות." התובע מס' 3, אמיר גופר (להלן - גופר) העיד (עמוד 13 לפרוטוקול, שורה 8): "אני רוצה להמשיך לעבוד בעבודה שלי במשרד ראש הממשלה" 10. זאת ועוד, בבחינת גרסת התובעים, לפיה הנתבעת ככל לא הודיעה להם על השינויים הצפויים בהעסקתם ולא הציעה להם הצעות עבודה חלופית, לעומת גרסת הנתבעת, לפיה הציעה לתובעים להשתלב במשרות אבטחה אחרות, כגון אבטחת שופטים וראשי ערים, אנו מעדיפים את גרסת הנתבעת. בעוד שבתצהיריהם, התובעים העידו שלא קיבלו הצעות שיבוץ חדשות והדברים נודעו להם רק משמועות (ר' למשל סעיפים 13(8-9) לתצהירי ביתן ומנחם נפתלי), מחקירתם הנגדית של שלושה מהתובעים, עולה חיזוק לעדותו של רונן מור, סמנכ"ל הנתבעת (להלן - מור), לפיה הוא יידע את העובדים לגבי עריכת המכרז ותוצאותיו (עמוד 27 לפרוטוקול, שורות 22-26; עמוד 28, שורות 1-6). על פי עדותו של מור, הוא שב והבהיר לתובעים כי בכוונתו להמשיך ולהעסיקם בתפקידי אבטחה דומים ובתנאים דומים (עמוד 29 לפרוטוקול, שורות 15-17; עמוד 32 לפרוטוקול, שורות 19-25; עמוד 33 לפרוטוקול, שורות 1-2), וכי שכרם ומעמדם לא יפגע (סעיף 6 לתצהיר מור). הוא אף העיד על שיחות שקיים עם התובעים (עמוד 28 לפרוטוקול שורות 9-17): "ת. אני ניהלתי שיחות מינואר 07 ועד יוני-יולי 07 עם כל אחד מהאנשים היושבים פה, גם ברמה האישית, טלפונית, גם במשרד ויושבים ומדברים, השתתפתי איתם בעבודה ודיברנו גם על זה, יש אחד מהתובעים שהיה אפילו... ש. יש לך תרשומת אחת של שיחה אחת לפחות מהתקופה הזו? ת. לא. אין רישום של השיחות האלה. זה בתקופה שמפברואר מרץ אפריל 07 התנהלו שיחות שלי איתם ... אפילו יותר מזה אחד מהאנשים שיושבים פה באולם ולא ציין זאת - ישב במשרד של מנכ"ל החברה, יחד עם חבר שלו, וקיבל הסבר מפורט של מה גושן הולכת לעשות ומה גושן מציעה לכל אחד מהעובדים, ועשינו גם קודם לכן שיחות אישיות בטלפון. כמו שצויין ע"י אחד התובעים שניהלו איתי שיחות." ובהמשך (עמוד 28 לפרוטוקול שורות 23-25; עמוד 29 לפרוטוקול שורות 1-2) - "אנשים שאתה מייצג, בחלק שלהם הם באו ודיברו איתי בטלפון ובשיחות מסדרון לפי דבריהם, ויתרה מזה אפילו היו אצלי במשרד וקיבלו הסבר על מה אנחנו מציעים ועל איזה תנאים ובאיזה מסגרות, עוד לפני שבכלל יצאו מכתבים כלשהם מטעם החברה שהבינה בעצם לעובדים אין כל כוונה להמשיך לעבוד בחברה, ומראש הם הבהירו או החליטו שבכוונתם לא להמשיך ולעזוב אותנו." 11. עדותו של מור מתיישבת עם האמור בתצהיריהם של בקריניוב ונפתלי כמו גם עם עדויות שאר התובעים. ביתן העיד (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 11-25): ש. מפנה לתצהירך לסעיף 13 (8), בעמ' השלישי, אתה אומר שהבנת שהכוונה היא שתמשיך לעבוד בגושן, מי הם אותם צדדים שלישיים שמהמם הבנת שתמשיך לעבוד בגושן? ת. ממי הבנתי? מהנציגים של גושן, ממזל, רונן ביטון, וגם מביטחון פנים -גילגי חבר של המנכ"ל. ש. איך כל מה שאתה אומר לי עכשיו ואיך המכתבים של ההסתדרות מסתדרים עם מה שאתה כותב בתחילת התצהיר שלך וזה סעיף 7, שאתה אומר שאף אחד לא דיבר איתך, אתה אומר שבכלל לא ידעת שיש לך הצעות חלופיות ופתאום נודע לך ב-1.9 שאתה עומד לעבור במיקוד? ת. קודם כל לא הציעו עבודות חלופיות, לא אמרו לי שאני הולך לעבוד במקום כזה או אחר, בתאריך הזה, לראש העיר הזה, לא אמרו לי בצורה כזו. אמרו לי "יש לנו עבודה בראשי ערים"..." התובע מס' 4, חיים גליק (להלן - גליק) העיד (עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 14-18): "ש. דיברת עם רונן? ת. אני חושב שכן, אבל לא משהו שהיה ... לא קיבלתי הצעה מסודרת תבוא לעבוד כך וכך. הבנתי שלא זכו במכרזים, כי הבנתי שנשאר משהו אחד שגם הוא לא היה מסודר ואת זה אני יודע בוודאות כי אבטחת ראשי ערים זה היה לפי איום ויכול להיות שהיום יש עבודה ושבוע הבא המשטרה מורידה את האיום. ש. אבל אתה בסעיף 13 (8) אומר שהבנת מצדדים שלישיים שמציעים לך משהו שהוא פחות טוב, בכלל לא אמרת שלא היה להם מה להציע, מפנה אותך לקרוא שוב את הסעיף הזה. מי הם אותם גורמים שלישיים שמהם הבנת מהם תנאי העבודה האחרת שגושן רוצה לתת לכם? ת. אני חוזר ואומר שאני לא יודע להגיד לך בוודאות, לפי הזכור לי דיברתי עם רונן ... אבל יכול להיות שזה היה עם המאבטחים שנאמר למישהו אחר אבל קשה לי להגיד לך באופן מוחלט." (ר' גם עדות בקרינוב בעמוד 8 לפרוטוקול, שורות 8-11) נפתלי ובקריניוב העידו כי מנהלי הנתבעת פנו אליהם באופן אישי, והעמידו בפניהם את האפשרות להמשיך ולעבוד בפרויקט אבטחת אישים שופטים, ראשי ערים ואישי ציבור (סעיף 13.8 לתצהיר נפתלי ולתצהיר בקריניוב). 12. זאת ועוד, כל התובעים המשיכו לעבוד כמאבטחי שרים באמצעות חברת "מיקוד" מיד לאחר סיום ההתקשרות בין הנתבעת למדינה בפרוייקט אבטחת השרים. ברי כי השתלבות התובעים בחברת "מיקוד" הצריכה היערכות מוקדמת ופנייה למעסיק החדש עובר לסיום עבודתם בנתבעת. כפי שהעיד ביתן (עמוד 5 לפרוטוקול, שורה 26 עד עמוד 6, שורה 2): "ש. אפילו לא חיכית יום אחד, כי ב-1.9 התחלת לעבוד במיקוד. ת. נכון. כל הדיבורים היו לפני לא ביום שהייתי אמור להמשיך לעבוד בעבודה שהתחלתי לעבוד בה שזה אבטחת שרים ולא אבטחת..." כלומר, התובעים נקטו בצעדים מעשיים על מנת להשתלב ב"מיקוד" עובר לסיום עבודתם בנתבעת, צעד המצביע על כך שהתפטרו מעבודתם כטענת הנתבעת. 13. בנוסף, הסתדרות העובדים היתה מעורבת משלבים מוקדמים יחסית בייצוג התובעים מול הנתבעת. ביום 4.6.07 שלח מר גבי טבקמן, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות מכתב לנתבעת (נספח א/1 לתצהיר רונן) ובו ביקש לקיים פגישה דחופה בנושא עריכת גמר חשבון לעובדים. הנתבעת השיבה למכתב זה באותו יום, באמצעות מנכ"ל הנתבעת - נספח א/2 לתצהיר מור. כחודש וחצי לאחר מכן, ביום 23.7.07, שלחה נציגת ההסתדרות, גב' סימה רמתי מכתב נוסף למנכ"ל הנתבעת, בו חזרה על הבקשה לערוך "גמר חשבון" לעובדי הנתבעת המועברים לעבוד בחברת "מיקוד" (נספח ת/3 לכתב התביעה). 14. העולה מכלל הראיות שתוארו לעיל, הוא כי הצדדים ידעו שמעורבות הנתבעת בפרוייקט אבטחת שרים עומדת להסתיים, וכי התובעים ביקשו לערוך גמר חשבון, היינו להפסיק עבודתם אצל הנתבעת. בנסיבות אלה, גם אם קמה לתובעים זכאות לפיצויי פיטורים, משכבר בחודש יוני 2007, כחודשיים או שלושה לפני תום הפסקת עבודתם בפועל, ביקשו באמצעות נציגיהם בהסתדרות העובדים לערוך להם גמר חשבון, הרי שלמעשה הודיעו על הפסקת עבודתם. על כן אינם זכאים לתמורת הודעה מוקדמת. 15. בשים לב למועד ההתכתבות בין הצדדים לעומת ממועד סיום העבודה בפועל, אף הנתבעת אינה זכאית לתמורת הודעה מוקדמת מהתובעים. בהקשר זה נוסיף כי על פי עדותו של מור, הנתבעת ידעה שהתובעים מעוניינים להתפטר מעבודתם: "עוד לפני שבכלל יצאו מכתבים כלשהם מטעם החברה שהבינה בעצם לעובדים אין כל כוונה להמשיך לעבוד בחברה, ומראש הם הבהירו או החליטו שבכוונתם לא להמשיך ולעזוב אותנו." (עמוד 28 לפרוטוקול שורה 25 עד עמוד 29, שורה 2). 16. בשולי הדברים נעיר כי טענת התובעים לפיה הנתבעת התחייבה להעסיקם כמאבטחי שרים, כך שכל הצעת עבודה אחרת מצידה היתה הפרה של הסכם עבודתם, לא הוכחה. התובעים לא הציגו כל הסכם העסקה ואף לא הוכיחו כי נכרת עימם הסכם כזה בעל פה. העובדה שהתובעים נקלטו לעבודה כמאבטחי שרים, אין פירושה שהנתבעת מנועה היתה מלהעסיקם בתפקידי אבטחה דומים, כמאבטחי אישים בשוק הציבורי או הפרטי, ככל שלא חל שינוי בתנאי העבודה קרי - מתכונת העבודה, תנאי השכר והיקף המשמרות שביצעו בפועל. 17. עוד נוסיף כי הסברה של הנתבעת לכך שלא מסרה פרטים קונקרטיים לגבי ההצבה החלופית שיועדה עבורם מסיבות מקצועיות ממלכתיות, מקובל עלינו: "ש.        אם זה כ"כ נכון מה זה היה קשה לכתוב מכתב להתייצב לאותם מכרזים? ת.        בתקופה שהמאבטחים האלה עבדו באבטחת שרים ביקשו מאיתנו לא לשלבם בפרויקטים אחרים, מטעמים הקשורים לממלכתיות ודיסקרטיות שנדרשת בפרויקטים ממלכתיים, אבל היו מס' פעמים שבשל אילוצי כוח אדם אני פניתי באופן אישי לחלק מאותם גורמים במשרדי הממשלה שמולם עבדתי, לקבל אישור שהחבר'ה שאני מעסיק יתגברו במשימות עליהם דיברתי קודם במסגרת אבטחה של ראשי ערים, שופטים וכו'." (עמוד 29 לפרוטוקול שורות 22-25; עמוד 30 לפרוטוקול שורות 1-2; בעניין זה ר' גם עמוד 30 לפרוטוקול שורות 16-21) 18. משקבענו כי התובעים זכאים לפיצויי פיטורים וטרם הדיון בזכויות הכספיות הנוספות שנתבעו (פדיון חופשה והבראה), יש להכריע במחלוקות שנותרו בין הצדדים לגבי חלק מהתובעים, ביחס לתקופת העבודה ומשכורתם הקובעת. תקופת עבודתם של התובעים 19. תקופת עבודתם של תובעים 2 ,4 ו - 5 אינה שנויה במחלוקת. (בקרינוב הועסק בנתבעת מיום 14.3.06 ועד יום 31.7.07; גליק הועסק בנתבעת מיום 8.4.06 ועד יום 31.8.07; נפתלי הועסק בנתבעת מיום 21.5.06 ועד יום 31.7.07). 20. ביתן טען שהחל לעבוד בנתבעת ביום 19.5.05, בעוד שלטענת הנתבעת החל לעבוד אצלה ביום 5.3.06. על פי תלושי השכר שהוצגו, ביתן הועסק בנתבעת בחודשים מאי - יוני 2005 ועל תלושים אלה צוין שהחל לעבוד אצל הנתבעת ביום 19.5.05. התלוש הבא שהוצג הוא תלוש חודש ספטמבר 2006, על גביו צוין כי מועד התחלת העבודה הוא 5.3.06. ביתן העיד בחקירתו הנגדית שעבד בנתבעת מספר חודשים, לאחריהם יצא לחופשה בחו"ל ורק לאחר מכן, שב לעבודתו בנתבעת, בהסכמתה (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 14-17). בכך אישר את טענת הנתבעת לגבי מועד תחילת עבודתו וכן הטענה שהיה נתק בין שתי תקופות העסקתו אצלה. לאור האמור, אנו קובעים שביתן החל עבודתו בנתבעת ביום 5.3.06. אין חולק כי ביתן סיים עבודתו ביום 31.8.07. כלומר, תקופת עבודתו היא 18 חודשים. 21. גופר טען שהחל לעבוד בנתבעת ביום 1.1.05, בעוד שלטענת הנתבעת החל בעבודתו ביום 1.8.05 ועבד רק 24 חודשים. גופר צרף לתצהירו תלוש שכר מחודש ינואר 2005, וכן תלוש שכר לחודש אוגוסט 2005. על גבי התלושים צויין חודש ינואר 2005 כמועד תחילת העבודה. תלוש שכר מהווה הודאת בעל דין והנתבעת לא הביאה ראיה לסתור האמור בתלושים, כגון טופס 106. בנוסף, טענתו של גופר לעניין תקופת עבודתו לא נסתרה בחקירתו הנגדית (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 10-11). נציין שהנתבעת הציגה תלושי שכר שעליהם צוין כי מועד תחילת עבודתו של גופר הוא 1.8.05. עם זאת מאחר שמדובר בתלושים שהופקו בדיעבד (על פי מועד ההדפסה המופיעה עליהם - 15.3.09), ולא בזמן אמת, אנו מעדיפים את גרסת התובע. בנוסף, לא הוצגו ראיות בתמיכה לטענת הנתבעת כי גופר עבד רק 24 חודשים ולא עבד ברצף. לסיכום, מתקבלת גרסת גופר לפיה עבד אצל הנתבעת החל מיום 1.1.05. אין חולק שגופר סיים עבודתו ביום 31.7.07. היינו תקופת עבודתו היא 31 חודשים. חישוב פיצויי פיטורים לכל אחד מהתובעים 22. מוסכם שמשכורתו הקובעת של ביתן לצורך פיצויי פיטורים היא 8,037 ₪ (סעיף 7 לסיכומי התובעים, סעיף 8 לסיכומי הנתבעת). בהתאם לתקופת העבודה שנקבעה לעיל, ביתן זכאי לפיצויי פיטורים בסך 12,056 ₪ (=8,037 ₪ X 18/12) 23. אין חולק כי גובה פיצויי הפיטורים להם זכאי נפתלי הוא 17,425 ₪ (סעיף 31 לסיכומי התובעים וסעיף 7 לסיכומי הנתבעת). 24. אין חולק כי גובה פיצויי הפיטורים להם זכאי גליק הוא 9,499 ₪ (סעיף 31 לסיכומי התובעים וסעיף 7 לסיכומי הנתבעת). 25. מוסכם שמשכורתו הקובעת של גופר לצורך פיצויי פיטורים היא 11,810 ₪ (סעיף 7 לסיכומי התובעים, סעיף 8 לסיכומי הנתבעת). בהתאם לתקופת העבודה שנקבעה לעיל, גופר זכאי לפיצויי פיטורים בסך 30,509 ₪ (= 31/12 X 11,810 ₪). 26. הצדדים חלוקים לגבי משכורתו הקובעת של בקרינוב. התובע צירף לתצהירו את 12 תלושי השכר האחרונים, מהם עולה כי משכורתו הממוצעת בשנה האחרונה לעבודתו היתה 13,203 ₪. נציין כי אין הסבר לטענת הנתבעת לפיה משכורתו הקובעת היא רק 8,683 ₪ (סעיף 7 לסיכומי הנתבעת). מאחר שאין חולק לגבי תקופת עבודתו (14.3.06 - 31.7.07), בקרינוב זכאי לפיצויי פיטורים בסך 18,154 ₪ (= 16.5/12 X 13,203 ₪). פדיון חופשה והבראה 27. גיא ביתן - אין מחלוקת שביתן זכאי לסכום של 6,021 ₪ בגין פדיון חופשה והבראה (סעיף 32 לסיכומי התובעים, סעיף 10 לסיכומי הנתבעת). 28. מנחם נפתלי - אין מחלוקת שנפתלי זכאי לפדיון חופשה בסך 4,432.5 ₪ ולהפרשי פדיון הבראה בסך 159 ₪ (סעיף 32 לסיכומי התובעים, סעיף 10 לסיכומי הנתבעת). 29. איגור בקרינוב - א. דמי חופשה: אין חולק כי שולמו לבקריונוב 8,400 ₪ כדמי חופשה במהלך תקופת העבודה וכי הוא עבד במשרה מלאה. התובע ערך את החישוב לפדיון חופשה על יסוד ממוצע של 12 החודשים האחרונים לעבודתו, אולם חישוב זה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951 (להלן - חוק חופשה שנתית). לפיכך איננו מקבלים את חישובי התובע ברכיב זה, אלא את חישובי הנתבעת, שלא נסתרו, לפיהם לזכות בקריניוב יתרת פדיון חופשה בסך 3,742.44 ש"ח. ב. פדיון הבראה - לבקרינוב שולמו 2,067 ₪ בגין פדיון הבראה (סעיף 32 לסיכומי התובעים, סעיף 10 לסיכומי הנתבעת). מאחר שבקרינוב לא הבהיר בסיכומיו או בתצהירו כיצד חישב את הסכום הנתבע כפדיון הבראה או כהפרשי פדיון הבראה, מתקבלת הודאת הנתבעת בדבר יתרה בסך 477 ₪. 30. אמיר גופר א. פדיון חופשה - אין מחלוקת שלגופר שולמו דמי חופשה בסך 9,563.52 ₪, בגין 18.3 ימי חופשה (סעיף 32 לסיכומי התובעים וסעיף 10 לסיכומי הנתבעת). המחלוקת היא האם קיימת יתרת פדיון חופשה בגין 14.17 ימים נוספים. מאחר שגרסת גופר לגבי תקופת עבודתו התקבלה (1.1.05 - 31.7.07), מתקבלת טענתו ליתרה של 14.17 ימי חופשה נוספים. יחד עם זאת, חישוב התובע את דמי החופשה נעשה על יסוד ממוצע 12 משכורות, היינו הוא אינו מתיישב עם הוראות סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית. על פי תלושי השכר שהוצגו, שווי יום חופשה, על פי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר הוא - 451 ש"ח (שכר 2-4/07, 40,596 ש"ח לחלק ל - 90). לפיכך, גופר זכאי להפרש פדיון חופשה בסך 6,391 ₪ (=14.17 ימים X 451 ₪). ב. פדיון הבראה - על פי תלושי השכר שהוצגו, לגופר שולמו 3,930 ₪ כדמי הבראה, כפי שהנתבעת טענה בסיכומיה (תלושים לחודשים 12/06 ו - 10/07). בהתאם לקביעה בנושא תקופת העבודה, התובע זכאי ליתרת פדיון הבראה, כפי שחישב, אולם בניכוי הסכומים ששולמו לו בפועל, היינו - 469 ₪ (4,399 ₪ על פי חישובי התובע, בהפחתת 3,930 ₪ ששולמו לו). 31. חיים גליק א. פדיון חופשה - חישובי שני הצדדים ברכיב זה שגויים. כך, למשל, הנתבעת חישבה את מספר ימי החופשה להם זכאי גליק, על פי חלקיות המשרה, למרות שמספר הימים אינו פונקציה של נתון זה, אשר לידי ביטוי בשווי יום החופשה (סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית). לעומת זאת התובע חישב את שווי יום החופשה על פי ממוצע של 12 משכורות ולא על פי רבע שנה. מעיון בתלושי השכר עולה כי הנתבעת שילמה לתובע דמי חופשה בגין 6 ימים (6/07 ו - 7/07). עוד עולה מהתלושים כי במועד סיום העבודה עמדו לזכות גליק 12.1 ימי חופשה לפדיון. על פי תלושי השכר, שווי יום חופשה הוא 321 ₪ (על פי חישוב של ממוצע יומי של רבע השנה של העבודה המלאה ביותר (5-7/07): 321 ש"ח (=90/ 28,853 ₪)). כלומר, גליק זכאי לפדיון חופשה בסך 3,884 ש"ח (=321 ₪ X 12.1 ימי חופשה). ב. פדיון הבראה - אין בתלושי השכר שצורפו על ידי הצדדים תימוכין לטענת הנתבעת כי שילמה לגליק דמי הבראה. נוכח חלקיות משרתו של התובע (סעיף 15 לתצהיר מור, העולה גם מפירוט מספר ימי העבודה בכל חודש, בתלושי השכר), ומאחר שהתובע לא הצביע על טעות בחישובי הנתבעת ואף לא הסביר את חישובו הוא, התביעה מתקבלת על פי הסכום המצוין על ידי הנתבעת היינו - 2,067 ₪. 32. סוף דבר - התביעה מתקבלת כמפורט להלן - א. הנתבעת תשלם לתובע בתיק עב 2519/09, גיא ביתן, את הסכומים הבאים - (1) פיצויי פיטורים בסך 12,056 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.9.07 ועד התשלום בפועל; (2) פדיון חופשה והבראה בסך 6,021 ₪ הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.9.07 ועד התשלום בפועל. ב. הנתבעת תשלם לתובע בתיק עב 2520/09, איגור בקרינוב, את הסכומים הבאים- (1) פיצויי פיטורים בסך 18,154 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל; (2) פדיון חופשה בסך 3,742.44 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל. (3) פדיון הבראה בסך 477 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל. ג. הנתבעת תשלם לתובע בתיק עב 2521/09, אמיר גופר, את הסכומים הבאים - (1) פיצויי פיטורים בסך 30,509 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל; (2) פדיון חופשה בסך 6,391 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל; (3) פדיון הבראה בסך 469 ₪ הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל. ד. הנתבעת תשלם לתובע בתיק עב 2522/09, חיים גליק, את הסכומים הבאים - (1) פיצויי פיטורים בסך 9,499 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.9.07 ועד התשלום בפועל; (2) פדיון חופשה בסך 3,884 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.9.07 ועד התשלום בפועל; (3) פדיון הבראה בסך 2,067 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.9.07 ועד התשלום בפועל. ה. הנתבעת תשלם לתובע בתיק עב 2523/09, מנחם נפתלי, את הסכומים הבאים - (1) פיצויי פיטורים בסך 17,425 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל; (2) פדיון חופשה בסך 4,432.5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל. (3) פדיון הבראה בסך 159 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל. ו. הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק. כמו כן, הנתבעת תשא בהוצאות משפט של התובעים בסך 15,000 ₪, שאם לא ישולמו תוך 30 ימים ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק. ז. ביחס לכלל התובעים מובהר כי לאור המחלוקת העובדתית והמשפטית בין הצדדים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים הופחתו להפרשי הצמדה ורבית כחוק. ענף השמירהעובד אבטחה (מאבטח)