התובע העיד שכתב את מכתב ההתפטרות באוגוסט 2008, לאחר לחצים שהופעלו עליו בעבודה, הרגשה של עושק, השפלות, קללות. דוגמא לפסק דין בנושא התפטרות עקב לחץ בעבודה: 1. הוגשה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות. במקביל לכתב הגנה, הוגשה תביעה שכנגד שעניינה בין היתר, חוק עוולות מסחריות. 2. במהלך הליכי קד"מ, ניתן כנגד הנתבעת פסק דין בגין אי קיום צו גילוי מסמכים. 3. בהסכמת הצדדים, פסק הדין בוטל ונקבע מועד להוכחות. 4. בדיוני ההוכחות נשמעו עדות התובע ומר מרדכי שריד מטעמו וכן עדות מנהל הנתבעת מר אברהם פרג'ון. 5. לאחר שמיעת העדויות, הוגשו סיכומים בכתב. 6. אלה העובדות העולות מחומר הראיות: א. התובע הועסק על ידי הנתבעת מיום 28.11.03 ועד ינואר 2009. ב. הנתבעת עוסקת בשיווק מערכות לגילוי וכיבוי אש. התובע הועסק בנתבעת כאיש מכירות. ג. ביום 12.8.08 מסר התובע לנתבעת מכתב התפטרות כדלקמן: "עקב הרעת התנאים שלי ולחצים מצטברים עליי אני מבקש לסיים את עבודתי בחברת טופ סקיי ליין בסוף חודש אוגוסט 2008. ברצוני לבצע חפיפה מסודרת לכן אני מבקש לו"ז לביצוע העברת התפקיד". ד. לאחר המכתב המשיך לעבוד, עד לסוף חודש ינואר 2009. ה. ביום 30.12.08 נמסר לתובע מכתב כדלקמן: "לאחר כמה וכמה מכתבי התפטרות שלך הגענו להסכמה משותפת כי אתה מסיים את עבודתך בכפוף למכתב הסכם סיום העבודה ביננו. בחודש ההודעה המוקדמת שנותר לך לעבוד אצלנו חברתנו מתירה לך לנסות מקום עבודה בחברת בת בשם א. ספיר. על פי הסיכום ביננו חברתנו תשלם לך פיצויים בסך של 60% מסך הפיצויים המחושבים על משכורתך ברוטו. בתאריך 1.2.09 הינך נדרש להחזיר את מכוניתך ומכשיר הטלפון שברשותך. משכורתך האחרונה תשולם ב- 10 לפברואר ולאחר מכן יתבצע חישוב סופי של כל מה שמגיע לך על פי חוק". ו. התובע חתום על מסמך נוסף שנערך על ידי הנתבעת "הסכם סיום עבודה" כדלקמן: "הסכם סיום עבודה בין יגאל עמית לבין טופ סקיי ליין מערכות הנדסה בע"מ הוסכם כי החל מ- 1.1.08 מר יגאל עמית סיים את עבודתו בחברת טופ סקיי ליין. הוסכם על תשלום פיצויים של 60% מסך הפיצויים המחושבים על בסיס משכורת בסיס ברוטו של יגאל. כמו כן עבודות שיגיעו דרך יגאל בעתיד יקבל עליהם יגאל את האחוזים". ז. ביום 3/2/09 נמסר לתובע מכתב הפסקת עבודה: "בהתאם להסכם בו הגענו בתאריך 30.12.08 הנני מודיע לך על הפסקת עבודתך בתאריך 30.1.09. אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך". ח. ביום 25.3.09 פנה התובע לנתבעת באמצעות באת כוחו, בדרישה לשלם את הסכומים להם הוא זכאי על פי המכתב מיום 30.12.08. ט. בתגובה, הציגה הנתבעת מכתב זהה למכתב ההתפטרות של התובע מיום 12.8.08, ובו, מעל החודש (08) מופיעות הספרות - 11 וחתימה. מסמך זה שנוי במחלוקת ונתיחס אליו בהמשך. פיצויי פיטורים 7. התובע העיד שכתב את מכתב ההתפטרות באוגוסט 2008, לאחר לחצים שהופעלו עליו בעבודה, הרגשה של עושק, השפלות, קללות. 8. באשר להסכם סיכום העבודה, מחודש דצמבר 2008, טען התובע בתצהיר שלא חתם על המסמך. מאידך, בעדותו, כשהוצג לו המסמך, העיד שהוא חתום עליו. לדבריו: "אני מאשר שהנתבע אמר לי שאם אני רוצה לקבל 60% תקבל מכתב פיטורים ואם אני לא רוצה 60% לא אקבל מכתב פיטורים. אני בלית ברירה הסכמת לחתום על 60% בלחץ ובאי הסכמה שלי". וכן אמר: "אני לא רציתי להמשיך לעבוד. התקופה היתה תקופה גרועה והוא פיטר 4 אנשים בחודש. הוא חיפש אותי יותר מאשר קודם והיה הרבה לחצים עלי ולא יכולתי להמשיך... לטענתך שבעדותי אני מאשר שרציתי לעזוב והתפטרתי אני משיב שלא רציתי לעזוב ועובדה שהוא נתן לי מכתב פיטורים והחתים אותי בלחץ. אם אני בא אליך ועושה לך רק רע כל היום ואני רוצה שתלכי ואת לא הולכת אז בסוף נותנים לך מכתב פיטורים...". התובע אישר שהמסמכים השונים שהוצגו לתיק, חתומים על ידו וכי נחתמו בתאריכים שונים. לטענתו, הסכם סיום עבודה נחתם בסוף דצמבר, ואילו המכתב מיום 30.12.08 נחתם בינואר. 9. מנהל הנתבעת מר פרג'ון נשאל בעדותו מדוע התובע לא קיבל את פיצויי הפיטורים עליהם הוסכם בהסכם סיום העבודה. לטענתו: "אני מאשר שהתובע לא קיבל את סכום הפיצויים שכתוב במסמכים והסיבה שהוא התכחש למסמך וטען שפוטר. הצעתי לו אחרי שחתמנו על ההסכם ואז הוא הצהיר שהוא הולך לתובע אותנו ואז הוא הפר מבחינתי את ההסכם. אני הסכמתי לתת לו 60% כמו שכתוב בהסכם. לא הייתי חייב לתת לו את זה וברגע שהוא התחיל לשחק משחקים אמרתי לו תודה רבה". ואולם העד אישר שההפרה הנטענת של ההסכם, היתה הרבה יותר מאוחר, בחודש מאי 2009. 10. חומר הראיות מעלה באופן ברור שהפסקת העבודה של התובע לא היתה תוצאה של פיטורים כי אם הפסקת עבודה בהסכמה. התובע חתום על מסמכים המעידים על כך שמדובר בהפסקת עבודה בהסכמת הצדדים, המזכה את התובע בתשלום 60% מפיצויי הפיטורים. אין מדובר במסמך אחד כי אם בשורה של מסמכים, ביניהם הסכם סיום העסקה. 11. יצויין כי בכתב התביעה ובתצהיר, טען התובע שהסכם סיום העסקה אינו רלבנטי שכן התאריך שמופיע בו הוא 1/1/08 ולא סוף 2008. ואולם, התובע בעדותו העיד באופן חד משמעי שחתם על הסכם סיום עבודה בסוף חודש דצמבר 2008. 12. שנית, התובע בעדותו הצהיר במפורש שלא פוטר אלא, לאור נסיבות שהוא חש בהן בתקופה האחרונה לתעסוקה, ואשר בגינן כתב מכתב התפטרות בחודש אוגוסט שלא מומש בפועל, החליט לסיים את עבודתו בנתבעת, בהסכמה הדדית עם מנהלי הנתבעת. 13. טענת התובע כי פוטר וכי אולץ לחתום על המסמכים השונים כדי לקבל פיצויי פיטורים חלקיים, אינה מתקבלת. ראשית, לא היתה זו הפעם הראשונה שהתובע חתם על מסמך. התובע עשה זאת לראשונה בחודש אוגוסט 2008 ולאחר מכן עוד מספר פעמים בסוף 2008. מדובר בשורה של מסמכים אשר על פי עדות התובע, לא נחתמו במועד אחד. לכן, גם אם אולץ לחתום על מסמך אחד, לא ברור מדוע חתם על המסמך השני. שנית, אם התובע פוטר כטענתו, הכיצד ויתר, במחי יד, על פיצויי פיטורים מלאים המגיעים לעובד מפוטר. שלישית, כאמור, התובע הודה במהלך החקירה הנגדית שלא פוטר. הסכמתו לקבל 60% מפיצויי הפיטורים בלבד, מעידה על כך שהפסקת העבודה היתה ביוזמתו ובהסכמת המעסיק ולא תוצאה של פיטורים. 14. שעה שמדובר על הפסקת עבודה בהסכמה, יש ליתן תוקף להסכמת הצדדים באופן שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור 60% ולא מעבר לכך. 15. 60% משכר ברוטו או שמא 60% מהשכר הקובע שכרו של התובע היה מורכב משכר יסוד ועוד עמלות. מנהל הנתבעת מר פרג'ון אישר זאת בעדותו. לטענתו, בשלב כלשהו סוכם עם התובע על שכר קבוע בסך 10,000 ₪. בתקופה זו, לטענת הנתבעת, לא שולמו לו עמלות. 16. מנגד טען התובע ששכרו כלל תמיד עמלות בשיעור 2% מהמכירות, אלא שלא תמיד נרשמו העמלות בתלוש ולעתים שולמו בשקים "מחוץ לתלוש". התובע הוכיח ששכרו היה מורכב משכר בסיס ועמלות, בכל תקופת העבודה. התובע העיד שלא בכל חודש קיבל תשלום עבור עמלות וכי היו חודשים שבהם העמלות היו נמוכות ואז לא היה מגיש חשבון אלא צובר וממתין לחודש הבא ומגיש חשבון על שני החודשים. 17. עדותו נתמכה בעדות מרדכי שריד, שעבר בנתבעת בשתי תקופות, התקופה השניה עד שנת 2010. עד זה אישר שקיבל עמלות בשיקים, "מחוץ לתלוש". לדבריו: "הייתי מקבל תשלום שכרי ומצורף עליו תלוש על העמלות. קבלתי שני תלושים. הייתי מקבל שכר אחר שהיה רשום סך העמלות והייתי מקבל את העמלות בתלוש נפרד... הייתי מקבל תלוש משכורת עם שיק חוץ מזה היית מקבל שכר נוסף על עמלות בהתאם למה שמכרתי...". עוד הוסיף שבתקופה האחרונה לעבודתו (כאמור - עבד עד 2010) קיבל את העמלות בתלוש השכר, ביחד עם המשכורת. ואילו קודם לכן, אישר את דברי התובע לפיהם שולמו עמלות "מחוץ לתלוש". 18. הנתבעת טוענת שלא שולמו עמלות בתקופה האחרונה לעבודה וכי שני תשלומים שקיבל התובע בשנת 2008, היו עבור מפרעות. טענה זו לא הוכחה. ראשית, הדברים לא נרשמו ככאלה בתלושי השכר, אלא נרשמו במפורש כ"פרמיה". שנית, התובע הביא עד שאישר כי הנוהל בנתבעת, בתקופה בה עבדה התובע, היה לשלם עמלות "מחוץ לתלוש". 19. עוד טוענת הנתבעת בסיכומים, כי העמלות אינן מהוות חלק מהשכר. אף טענה זו, נדחית, משהובהר ששולמו דרך קבע, בנוסף לשכר החודשי הקבוע, כאחוזים מהמכירות שביצע התובע. 20. מסקנת האמור, כי התובע זכאי ל- 60% מפיצויי הפיטורים, המחושבים על פי שכר היסוד וכן ממוצע עמלות. 21. עיון בתלושי השכר לשנת 2008 מעלה כי שכר הבסיס עמד על 10,000 ₪ לחודש (בחודשים האחרונים בוצע קיזוז מהשכר, שאין להתחשב בו בחישוב פיצויי פיטורים). 22. לטענת התובע, לסכום זה יש להוסיף ממוצע עמלות בשנה האחרונה בסך 3,281 ₪. עיון בטבלה שממנה חושב הסכום הנ"ל, מעלה כי היא כוללת תשלום עבור חודשים נובמבר ודצמבר אשר כפי שיפורט להלן, לא הוכחה הזכאות להם. 23. מאידך, יתרת הסכומים המופיעים בטבלה, מתקבלים כנכונים אף שאין להם תעוד בתלושי השכר, זאת לאור קביעתנו להלן לפיה שולמו לתובע עמלות, אשר לא נרשמו בתלושי השכר. 24. לאור האמור, יש לחשב את פיצויי הפיטורים לפי שכר בסיס בסך 10,000 ₪ בצירוף ממוצע עמלות לחודשים ינואר עד ספטמבר 2008 (סה"כ 33,031) ובחישוב חודשי 3,670 ₪. משנתבע שכר ממוצע בסך 3,281 ₪, לא ניתן לאשר לתובע יותר משתבע. 25. לאור האמור, פיצויי פיטורים המגיעים לתובע יחושבו על פי שכר בסיס בסך 13,281 ₪ ובסה"כ 64,467 ₪, כנטען בכתב התביעה. 26. מתוך סכום זה זכאי התובע ל- 60%, סה"כ 38,680 ₪. 27. בסוגית פיצויי הלנה, יש לציין כי יחסי עובד ומעביד הסתיימו בחודש ינואר 2009. התובע התחיל לעבוד בחברה מתחרה, בחודש מאי 2009. במועד שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע את פיצויי הפיטורים המוסכמים, בחודש פברואר 2009, לא היתה כל סיבה שלא לשלמם. כל הטענות שיש לנתבעת כנגד התובע בכלל, קמו לה בחודש מאי 2009 עת התובע החל לעבוד בחברה מתחרת, ולא קודם לכן. במועד שבו היה עליה לשלם לתובע פיצויי פיטורים, לא היתה כל סיבה שלא לשלמם. אין מדובר בטעות כנה או בנסיבות שבהן יש לשלול פיצויי הלנה לחלוטין. מאידך, החל מחודש מאי 2009, עת התובע החל לעבוד בחברה מתחרה, אני מקבלת את טענת הנתבעת לקיומן של נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי הלנה. לאור מכלול הנסיבות כאמור לעיל, אני מעמידה את פיצויי ההלנה על סך 3,000 ₪ וזאת עד ליום 1/5/09. ממועד זה ואילך ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. זכאות להפרשי שכר 28. בכתב התביעה טען לזכאות לעמלות עבור חודשים נובמבר ודצמבר 2008, בסך 6,346 ₪. התובע הפנה לנספח יא', המהווה לטענתו פירוט העמלות לחודשים נובמבר ודצמבר 2008. כפי שיובהר להלן, מסמך זה אינו יכול להיות ראיה לסכומים שלהם זכאי התובע עבור עמלות. ראשית, המסמך אינו חתום על ידי מי מהנתבעת. שנית, התובע טען שערך את המסמך על פי נתונים שיש אצלו, אך לא הציג אותם ולכן לא ברור אם הסכומים שרשם במסמך הם מספרים נכונים. שלישית, במסמך מופיעים הרבה סימני שאלה (?), משמע - סכומים שלא שולמו לנתבעת. לטענת התובע, בדק לאחר מכן ומצא שהסכומים שולמו, אולם לא הוגשה לכך כל אסמכתא. 29. לאור האמור, לא ניתן להסיק מתוך המסמך נספח יא' מה גובה העמלות להן זכאי התובע לחודשים נובמבר ודצמבר 2008, אם בכלל. מסקנת האמור היא כי התובע לא הוכיח מה גובה העמלות להן הוא זכאי עבור חודשים אלה. סוף דבר, התביעה לתשלום עבור עמלות, נדחית. 30. יתרת חופשה לטענת הנתבעת, פדיון חופש שולם לתובע במשכורת פברואר 2009, ואולם הובהר שהתובע לא קיבל את תלוש השכר לחודש זה ואף לא קיבל את התשלום בגינו. 31. הנתבעת לא הוכיחה ששילמה את הסכום המופיע בתלוש השכר לחודש פברואר 2009. על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח שהסכום שולם. משלא הוכיחה, עליה לשלם לתובע פדיון חופש בסכום הנקוב בתלוש השכר - 9,317 ₪. 32. קיזוז של 1,000 ₪ מהשכר בשני תלושי השכר האחרונים, שולם שכר בסך 9,500 ₪ במקום 10,000 ₪. הנתבעת טוענת כי הסכום קוזז לכל העובדים, בהסכמה. טענה זו לא הוכחה וממילא נסתרה על ידי התובע. לפיכך, על הנתבעת להשיב לתובע 1,000 ₪ שקוזזו משכרו. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/2/09 ועד לתשלום בפועל. 33. תשלום לקרן פנסיה נתיב לטענת התובע, לא הופרשו סכומים משכרו לחודש ינואר 2009, לקרן הפנסיה. הנתבעת אינה מוכיחה אחרת. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע 975 ₪, כנדרש בסיכומי התובע. 34. התביעה שכנגד התביעה שכנגד שעניינה החזר "מקדמות", נדחית, משהובהר שאין מדובר במקדמות אלא בעמלות ששולמו "מחוץ לתלוש". 35. רכיב תביעה שכנגד נוסף, בסך 100,000 ₪, עניינו בטענה לתחרות בלתי הוגנת על ידי עבודה בחברה מתחרה ופניה ללקוחות של הנתבעת, בסמוך להתפטרות מהנתבעת. 36. לטענת הנתבעת, בסמוך לעזיבתו את הנתבעת, החל התובע לעבוד בחברת מתאל חיים קפלן בע"מ, שהיא חברה מתחרה לנתבעת. לטענתה, התובע פנה ללקוחותיה שלה, בדרישה להפחית סכומים, לאור הצעות מחיר נמוכות יותר שמסר להם. 37. בתגובה טען התובע כי המידע שהיה ברשותו לא היה מידע חסוי שכן מידע זה מפורסם ברבים. בתצהירו טען שהתחיל לעבוד בחברת מתאל בחודש מאי 2009 וכי עד אז קיבל דמי אבטלה. בתצהיר הכחיש שפנה ללקוחות של הנתבעת כפי שנטען בכתב התביעה שכנגד. בהתייחס לפנייתו לחברת אופיס דיפו, שהיתה לקוחה של הנתבעת, העיד שלא הוא פנה אליה אלא נציג של אופיס דיפו, בשם בנצי קינן, פנה אליו וביקש הצעת מחיר. עוד טען כי העסקה עם אופיס דיפו לא יצאה את הפועל ולפיכך לא נגרם לנתבעת שום נזק. 38. בחקירתו חזר על טענתו כי לא הוא זה שיצר קשר עם אופיס דיפו אלא היא זו שיצרה קשר איתו. עוד הכחיש שהציע לאופיס דיפו הצעת מחיר בשם מתאל, בחודש ינואר 2009, בעודו עובד של הנתבעת. לדבריו, המחירים שהציע לאופיס דיפו היו מחירים רגילים של מתאל. 39. מטעם הנתבעת לא הוצגו ראיות כלשהן לעניין פעולה פסולה כזו או אחרת של התובע, בעת עבודתו אצלה ולאחר סיום עבודתו אצלה. המסמך היחיד שהוצג הוא הצעת מחיר שהוציאה חברת מתאל לאופיס דיפו, חתום על ידי התובע, מיום 26/5/09. התובע השיב לגבי מסמך זה, שהוציאו בעקבות פניה של בנצי קינן אליו, לאחר שהחל לעבוד במתאל. מעבר לכך לא הוצג דבר. 40. הנתבעת לא הוכיחה שהיו בידי התובע סודות מסחריים בתקופת עבודתו אצלה. ודאי שלא הוכיחה שמסר סוד מסחרי זה או אחר, לחברה מתחרה. אף לו היתה מוכיחה כי בידי התובע סודות מסחריים כגון שיטת תמחור ומחירים, ברי שלא הוכיחה מה פרק הזמן שבו הסוד נחשב כסוד, שעה שהתובע סיים עבודתו אצל הנתבעת בחודש ינואר 2009 והחל לעבוד בחברת מתאל בחודש מאי 2009. לא הוכח שהתובע הפר התחייבות כלשהי. 41. ודאי וודאי שלא הוכח הנזק הנטען בכתב התביעה שכנגד וכן לא זכאות לפיצוי ללא הוכחת נזק, בסכום הנטען. 42. לאור האמור, התביעה שכנגד על כל רכיביה, נדחית. 43. סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה. הנתבעת תשלם לתובע: א. פיצויי פיטורים בסך 38,680 ₪. ב. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 3,000 ₪. ב. פדיון חופש בסך 9,317 ₪. ג. החזר קיזוז מהשכר בסך 1,000 ₪. ד. פיצוי עקב אי העברת סכומים לקרן פנסיה בסך 975 ₪. 44. כל הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/2/09 ועד לתשלום בפועל. פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/5/09 ועד לתשלום בפועל. 45. בהתחשב בכל ההליכים שהתקיימו בתיק, מתן פסק דין וביטולו, ערעור בבית הדין הארצי שנמחק, וכן דיוני ההוכחות והתביעה שהתקבלה, אני קובעת שהנתבעת תשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪, צמודים כחוק מהיום. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. לחץ / מתח בעבודההתפטרות