דוגמא להחלטה בנושא השלמת לימודים לצורך הכרה בדירוג ושכר: עניינה של בקשה זו הינה בקשה לעיכוב ביצוע שהגישה המבקשת (הנתבעת), של פסק דין שניתן ע"י מותב בית דין זה (השופטת הח"מ ונציגי הציבור ירדנה רוביו ואילן לוי) שניתן ביום 26.11.12 (להלן:"פסק הדין") טענות המבקשת, בתמצית: א. הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין וסיכויו גבוהים, מהטעמים המפורטים בהרחבה בבקשה. כמו כן, כל נזק לא יגרם למשיבים אם יעוכב ביצועו של פסק הדין. ב. הטענה המרכזית שעומדת בבסיס הבקשה היא כי אמנם בית הדין מצא לנכון לאמץ את העקרונות שנקבעו בפס"ד אלחננוב - אולם, הוא "חרג" , מהלכות פסק דין אלחננוב בשלושה נושאים מהותיים ואשר בגינם הגישה המבקשת, כאמור, ערעור לבית הדין הארצי: מתן אפשרות לתובעים להשלים את לימודיהם על מנת לקבל הכרה בדירוג ושכר. לשם כך, ניתן למדינה פרק זמן של 6 חודשים לקבוע תוכנית לימוד ולהודיע על כך לתובעים. לטענת המבקשת, יש בקביעה זו משום יצירת "אי שיוויון" בין קבוצת התובעים בתיק זה לבין שאר התובעים בתיקים אחרים שהתנהלו בערכאות השונות. פסיקת הוצאות בסך 10,000 ₪, לכל אחת מקבוצות התובעים.זאת, על אף שהתביעה נדחתה. בתיק זה ישנה הבחנה בין שתי קבוצות. הקבוצה "הראשונה" המונה תשעה תובעים זכתה לקבל סעד זמני , לפיו עד סיומו של ההליך בתיק העיקרי, לא תנכה הנתבעת משכרם של אותם תובעים אלא בגובה של 50% מהתוספת ששולמה להם עד כה בגין ההכרה בלימודיהם בישיבת "יחווה דעת". לא כך באשר לקבוצה השניה, המונה 49 תובעים ואשר בקשתם לסעד זמני נדחתה. בפסק דינו של בית הדין קבע בית הדין כי התובעים בקבוצה הראשונה לא ישיבו את אותם כספים שקיבלו במסגרת הצו הזמני. בכך מקבלת קבוצה זו "הטבה" ששום קבוצה אחרת לא זכתה לה (גם בהליכים אחרים בערכאות השונות). ג. לאור העובדה כי לאחר פס"ד אלחננוב, שב ופסק בית המשפט העליון כהלכת פסק דין אלחננוב, נדרש להכריע בשתי עתירות נוספות בפרשות דומות: בג"ץ 5391/09 שלו דוד ואח' - מ"י משטרת ישראל (מיום 11.10.11- להלן:"פס"ד שלו) ובג"ץ 397/10 4424/10 שלמה אפללו - צבא הגנה לישראל ואח' (מיום 15.12.11- להלן:"פס"ד אפללו) - הרי ששגה בית דין זה כאשר "חרג" בנושאים המפורטים לעיל .לפיכך, סבורה המבקשת כי סיכויי הערעור גבוהים הם. ד. ע"פ הנטען, בכל מקרה לא ייגרם נזק למשיבים מעיכוב ביצועו של פסק הדין, שכן: 1. המשיבים סיימו לימודיהם מזה זמן רב ולכן עיכוב בהכנת תוכנית לימודים להשלמת לימודיהם לא תשנה מאומה. 2 . המשיבים, לעת הזאת, ממילא אינם נדרשים להשיב כספים ועל כן עיכוב ביצוע של פסק הדין בנקודה זו לא תשנה דבר. 3. כיוון שההוצאות משולמות ל"קבוצת" תובעים ולא ליחיד - הרי שאילו תשלם המבקשת את ההוצאות יהא זה בלתי אפשרי מבחינתה לגבותם חזרה. 3. ב"כ המשיבים מתנגדים לבקשה בעיקר מהטעמים הבאים: א. "עיכוב ביצוע" הינו בבחינת החריג לכלל, הקובע כי אדם הזוכה בדין זכאי להינות מפרי זכייתו, אלא במקרים חריגים (בד"כ מקרים שאינם נוגעים לסעד כספי), אשר יש חשש שמא ביצוע פסק הדין ישנה את המצב לבלתי הפיך במידה והמערער יזכה בערעורו. לטענתם, נסיבות תיק זה אינן מצדיקות חריגה מן הכלל. ב. ראשית, בניגוד לעמדת המבקשת, התביעה לא נדחתה אלא התקבלה באופן חלקי. לפיכך, לא זו בלבד שראוי ונכון היה לפסוק הוצאות לטובת המשיבים אלא שאף היה נכון לפסוק הוצאות גבוהות אף יותר. ג. שנית, כיוון שהמשיבים הינם עובדים של הנתבעת אין כל חשש שמא לא תוכל המבקשת להיפרע מכספים שישולמו להם הן בגין ההוצאות שנפסקו והן בכך שלא ישיבו את הכספים שהוענקו להם במסגרת הצו הזמני. ד. שלישית, לגבי תוכנית הלימודים - הרי שניתן למדינה פרק זמן של חצי שנה שהינו פרק זמן ארוך ולכן אין כל סיבה לעכב את ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור. 4. דיון והכרעה: א. תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 (להלן:"תקנות בית הדין לעבודה") אימצו את הוראת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:"תקנות סדר הדין האזרחי"), לפיה "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. " ב. בהתאם לכך, מקובלת עלינו עמדת המשיבים לפיה הכלל הוא כי עיכובו של פסק דין או החלטה רק בשל הגשת ערעור, הינו חריג לכלל, אותו יש להפעיל בנסיבות המתאימות. ראה: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך, והאסמכתאות שם וכן: י' לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצאת ניצן מהדורה 2004, פרק 22 עמ' 14, והאסמכתאות שם. ג. כלל זה מיושם בעיקר כאשר מדובר בחיוב כספי, כפי שמתקיים בחלקה הארי של הבקשה שלפני. לפיכך, נפסק בשורה של פסקי דין כי על הצד המבקש להפעיל "חריג" לשכנע את בית הדין כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מכלל זה וזאת בהתאם לתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי. ראה: ע"א 9296/03 עזרא אהרוני נ' יוסף מנשה ואח', פ"ד נח (2) 301, 305-304. על הלכה זו חזר בית הדין הארצי, לא אחת, וכך גם בע"ע 2730-07-11 פלדום פינגולד מתכות בע"מ - חיים נוי, מיום 19.9.11 (טרם פורסם) - וכך נפסק: "הלכה פסוקה היא, כי הזוכה על פי פסק דין זכאי בדרך כלל לממשו ועצם הגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. רק במקרים חריגים יעוכב ביצוע של פסק הדין, במיוחד כשהמדובר בנזק כספי לו טוען המבקש בבקשה לעיכוב ביצוע (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ פ"ד נו(4) 178, 182). על כתפי המבקש מוטל נטל השכנוע לקיומם של סיכויי ערעור גבוהים, ומאזן הנוחות, היינו - קיומו של נזק שאינו ניתן להשבה אם יתקבל הערעור (ע"א 774/04 "אריה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' שריקי, לא פורסם; רע"א 680/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל, לא פורסם). מאזן הנוחות הוא העיקר (ב"ש 751/86 מ.ש.א.ב. מחזור שאריות אורגניות בישראל בע"מ נ' אגריקו בע"מ, פ"ד מ(3) 825)". ד. בהתאם לרציונל זה קבעה הפסיקה שני תנאים מצטברים, על מנת לעכב ביצוע פס"ד. האחד, להראות כי סיכויי הערעור טובים, והאחר, כי ביצוע פסק הדין או ההחלטה יגרמו לו נזק, אשר יקשה עליו להשיב את המצב לקדמותו. דהיינו כי הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה, גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע. ה. לפיכך, אין די בסיכויי ערעורים טובים אלא על בית הדין לשקול היטב את מאזן הפגיעה והתועלת שייגרמו לכל אחד מהצדדים בעקבות ה"ביצוע" או ה"עיכוב". ראה: י' לובוצקי, שם, עמ' 23 וכן: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב נ' יפו ואח' - בצלאל אהובה ואח' (לא פורסם) ניתן ביום 19.11.00); בש"א 1181/01 רחימי אלברט ואח' - מרגוט מלכה, עבודה ארצי, כרך ל"ג (49) 26. ו. לאחר שבחנתי את טענות שני הצדדים, מצאתי לנכון לאבחן בין שני סעדים שונים שהמבקשת ביקשה לעכבם - הסעד הקובע כי המבקשת תדאג להשלמת לימודיהם, והסעד הכספי. ז. לעניין הסעד של השלמת הלימודים: מטבע הדברים, קשה לבי"ד זה להעריך אל נכון את סיכויי הערעור. יחד עם זאת, כיוון שמדובר בסוגיה משפטית בעלת השלכות רוחב, ולאור העובדה שסוגיית השוטרים איננה נקודתית, אלא מהווה חלק משרשרת פסיקות בעניינים דומים, לא מן הנמנע כי ערכאת הערעור תקבל את עמדת המבקשת (זאת, על אף שבית הדין הבהיר בפסק דינו מדוע מצא לנכון להבחין את העניין שנדון בפניו מפסקי הדין האחרים שדנו בסוגיות דומות, לרבות בפס"ד אלחננוב , וכן נלקחה בחשבון תקופת הלימודים הארוכה יחסית בה למדו המשיבים בניגוד לתובעים אחרים בערכאות השונות). ח. בנוסף, יש בסיס לטענה כי ההיערכות להשלמת הלימודים - במידה והערעור בנקודה זו יתקבל - יגרום נזק למבקשת, באופן שיהיה קשה להחזיר את המצב לקדמותו, ללא גרימת נזקים. ט. לאור זאת, באשר לקביעה של פסה"ד כי המבקשת תדאג להמשך לימודי המשיבים - יש מקום לעכב את ביצוע פסה"ד, עד אשר יאמר בית הדין הארצי את עמדתו בסוגיה זו. למען הסר ספק יצויין, כי החלטה זו ניתנת על אף טענת המבקשת כאילו בית הדין חרג מכתבי הטענות בסעד שנתן, כאשר עיון בכתב התביעה מעלה כי סעד זה אכן התבקש. י. לעניין הבקשה לעיכוב ביצוע בפן הכספי (הוצאות שנפסקו וכן אי קיזוז הסכומים שקיבלו חלק מהתובעים בסעד הזמני) - לא שוכנעתי כי המקרה הנדון נופל לגדר "נסיבות מיוחדות", המצדיקות את עיכוב הביצוע, כפי שיפורט להלן. יא. לגבי ההוצאות שנפסקו: המבקשת הינה מעסיקתה של המשיבים ועל כן, לא מתקיים כאן החשש שמא תוכל להיפרע מהם חזרה אם תזכה בערעורה. שנית, בעניין ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים בדרך כלל אין ערכאת הערעור מתערבת בעניין זה, בוודאי כאשר ההוצאות שנפסקו אינן גבוהות, וכאשר בית הדין נימק את החלטתו בעניין פסיקתם. כך שבנקודה זו, יש בסיס לטענת המשיבים כי על פניו סיכויי הערעור אינם גבוהים. מכל מקום, לא מצאתי שיש "חשש" כן ואמיתי שהמבקשת לא תוכל להיפרע חזרה מהמשיבים. בנוסף, לא מצאתי שיש ממש בטענה שמדובר בתשלום "לקבוצה" ועל כן לא ניתן להיפרע מכל אחד בנפרד. הדעת נותנת כי סכום ההוצאות יחולק בין כל המשיבים ועל כן אין בידי לקבל טענה זו. יב. בעניין הכספים ה"עודפים" שקיבלה הקבוצה הראשונה: בעניין זה בית הדין פסק כי אין הם צריכים להחזיר את הכספים שקיבלו עד למתן פסה"ד. בעניין זה אין מקום ל"עיכוב" פסה"ד (לו בית הדין היה מורה על השבת הכספים, היה מקום לבקש עיכוב ביצוע. משהורה כי אינם צריכים להשיב - אין משמעות לבקשה). בכל מקרה, בעניין זה - הכף נוטה לטובת המשיבים, הזכאים להנות כבר עתה מפרי זכייתם, ואין הצדקה לסטות מכלל זה. ככל שבית הדין הארצי יקבע כי עליהם להשיב את הכספים - ממילא יהיה עליהם לפעול ע"פ פסיקת בית הדין הארצי, ואין בעיכוב כשלעצמו (למידה והערעור יתקבל) - כדי לגרום נזק למבקשת. סוף דבר: בכל הקשור לסעדים הכספיים שנדונו בפסה"ד - אין מקום לעיכוב ביצוע פסה"ד. באשר לנושא הכנת "תוכנית לימודים" לשם השלמת לימודיהם של התובעים - פסה"ד יעוכב עד להכרעת בית הדין הארצי בערעור. דירוג שכר (דרגה)