העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד

דוגמא להחלטה בנושא העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד:



לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בבאר שבע (ס"ק 42123-01-11; השופט יוסף יוספי ונציג ציבור עובדים מר שלום שגב ונציג ציבור מעבידים מר שמעון לוי) מיום 20.6.2012.

הרקע לבקשה


המבקשת 1 הינה חברה ממשלתית (להלן – החברה) המפעילה את נמל אשדוד. המבקש 2 (להלן – רב החובל) נבחר לתפקיד רמ"ח ים ורב חובל הנמל בנמל אשדוד. רב החובל נבחר לאחר שפורסם מכרז ולאחר שהתכנסה ועדת המכרזים בה ישב נציג מטעם איגוד קציני הים (להלן – האיגוד).




האיגוד הגיש בקשת צד (להלן גם – התובענה) במסגרתה טען כי רב החובל איננו עומד בתנאי הסף שנקבע במכרז באשר לניסיון הנדרש ולפיכך יש לפסול את מועמדותו ולבטל את זכייתו במכרז.




בהחלטתו מיום 20.6.2012 קבע בית הדין האזורי כי המחלוקת שבין הצדדים איננה מתאימה להתברר במסגרת הליך של סכסוך קיבוצי והורה על העברת ההליך ל"פסים של סכסוך היחיד".


טענות המבקשים


המבקשים, בבקשת רשות הערעור מטעמם טוענים כי אין להעביר את ההליך לפסים של סכסוך היחיד אלא יש לדחות את התובענה על הסף. נוסף על כך, מבהירים המבקשים כי לא מתעורר במקרה זה כל אינטרס או היבט קיבוצי. המבקשים מבהירים כי התובענה אינה נכנסת בגדרו של אף אחד מסעיפי המשנה של סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה) העוסקים בסכסוכי היחיד ולפיכך ראוי היה כי בית הדין האזורי יסלק את התובענה על הסף.




עוד מוסיפים המבקשים כי האיגוד לא הציג במסגרת כתבי טענותיו עילת תביעה מתחום משפט העבודה האינדיבידואלי אלא העלה טענות במישור הקיבוצי בלבד. המבקשים אף מציינים כי האיגוד לא לקח חלק במכרז ואף לא נפגע כתוצאה מהליכי המכרז; כמו כן, אף עובד לא תקף את הליכי המכרז או טען לפגמים בהליך זה ולפיכך אין במקרה זה כל עניין קיבוצי או ציבורי וכלל לא ברור בשם מי מעלה האיגוד את טענותיו. המבקשים מוסיפים כי אינטרסים זרים הם שעומדים מאחורי הגשת התובענה. עוד הם טוענים כי רב החובל מועסק בהתאם להסכם עבודה אישי ועל כן לאיגוד אין כל מעמד בעניין תנאי העסקתו ועבודתו.




לסיום, טוענים המבקשים כי בית הדין האזורי שגה כאשר הסתמך על פסק דין בעניין נמל חדרה והחיל את מסקנותיו על המקרה שלפנינו (עסק 1006/04 הסתדרות העובדים החדשה, האיגוד הארצי לקציני הים – מדינת ישראל, משרד התחבורה, מנהל הספנות והנמלים, מיום 10.8.2004). המבקשים מבהירים כי בפרשת נמל חדרה כלל לא התבקש סילוקו של ההליך על הסף ולפיכך לא היה מקום לגזור גזירה שווה בין שני ההליכים.


טענות האיגוד


האיגוד, בתגובתו טוען כי במקרה זה יש לאיגוד מעמד, ישנה עילה ואף לא מתקיים מחסום דיוני. לפיכך, לדבריו, יש לאפשר ניהולו של ההליך לגופו של עניין ובירור הפרשה מבחינה מהותית. האיגוד מדגיש כי לאור תפקידיו החשובים של רב חובל הנמל, לאור מהות משרתו ולנוכח מעמדה של החברה כחברה ממשלתית, ראוי לברר את ההליך בצורה מקיפה.




האיגוד מבהיר כי הוא מהווה אורגן של ההסתדרות הכללית המופקד על הטיפול בזכויותיהם האישיות והקיבוציות של חבריו ובכלל זה במקרים של עובדים שפוטרו או שמנוהלים נגדם הליכי משמעת קשים; המטפל בשאלות הנוגעות לפרשנות של הסכמים קיבוציים; החותם על הסכמים קיבוציים חדשים ועוד. נוסף על כך, הוא טוען כי הוא מהווה גוף מקצועי שבידיו הידע והניסיון בכל הנוגע למקצועיות של חבריו, לקידומם המקצועי, לליקויים בהתנהלותם ועוד. לדבריו, בפסק הבוררות אשר צורף להליכים שהתנהלו בבית הדין האזורי (להלן – פסק הבוררות), נקבע כי "במכרזים הקשורים לאיוש משרות הדורשות כישורים של קצין ימי, יכהן בוועדת המכרזים נציג של איגוד קציני הים". האיגוד מדגיש כי פסק הבוררות אינו מתייחס אך ורק למשרות שתנאי ההעסקה בהן מוסדרים בהסכמים קיבוציים והוא חל גם על משרות שתנאיהן מוסדרים בחוזים אישיים.




האיגוד טוען כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הרחבת גבולות הפרשנות של סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה וכי סעיף זה כולל בתוכו את האפשרות כי בית הדין האזורי לעבודה יטפל בכל עניין הנוגע במהותו ליחסי עבודה. באשר למעמדו בהליך – טוען האיגוד כי יש לו מעמד הן כעותר ציבורי, הן כגורם המופקד על ההגנה על זכויותיהם של חבריו והן מכוח חברותו בוועדת המכרזים שמכוחה יש לו עניין מיוחד בתקינות הליך המכרז.




האיגוד טוען כי במכרז מושא ההליך שלפנינו הפרה החברה חובות ציבוריות רבות, בין היתר, הפרה את החובה לנהוג על פי עיקרון השוויון בניהול המכרז כאשר הנמיכה את תנאי הסף לאחר פתיחת תיבת המכרזים וסינון חלק ניכר מהמועמדים. הפרת חובה זו, מלבד היותה פגם מהותי היורד לשורשו של הליך המכרז, אף נוגעת למועמדים פוטנציאליים שיתכן והיו ניגשים למכרז אילו ידעו כי תנאי הסף יונמכו במהלך ההליך.



טענות הצדדים בשאלת העברת הסכסוך לפסים של סכסוך היחיד


המבקשים טוענים כי בית הדין האזורי קיבל את כל טענות החברה באשר להיעדרו של סכסוך קיבוצי אך לא פסק לה את הסעד לו עתרו אלא סעד רחב יותר אשר כלל לא התבקש, זאת מבלי שקיים דיון או אפשר לחברה להעלות את טענותיה בעניין. לדבריהם, אף אחד מהצדדים כלל לא ביקש להעביר את ההליך לפסים של סכסוך היחיד. המבקשים מדגישים כי התוצאה המשפטית המתבקשת מקביעותיו של בית הדין האזורי היא דחיית ההליך על הסף ולא העברת ההליך לפסים של סכסוך היחיד.




בעניין זה טוען האיגוד כי בית הדין האזורי מוסמך היה להעביר את ההליך מפסים של סכסוך קיבוצי לפסים של סכסוך היחיד, זאת מבלי שהדבר התבקש על ידי מי מהצדדים. לדבריו, סמכות זו מבוססת על הוראות סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט) החל על בתי הדין לעבודה מכוח סעיפים 29 ו- 39 לחוק בית הדין לעבודה. כמו כן, הוא טוען כי בית המשפט העליון קבע לא פעם כי סמכות זו הינה סמכות רחבה אותה יש להגביל אך ורק במקרים בודדים. לטענתו, לאור ההלכה כי יש להעדיף את בירור הסכסוך על פני מחיקתו, הרי שגם ראוי להעדיף העברת ההליך לפסים של סכסוך היחיד. נוסף על כך, מציין האיגוד כי בית הדין מוסמך להורות מיוזמתו על מחיקה או דחייה של תביעה על הסף ולפיכך קל וחומר שהוא מוסמך לפסוק מיוזמתו סעדים קיצוניים פחות.


מעבר לכך, טוען האיגוד כי הוא ביקש להעביר את ההליך לפסים של סכסוך היחיד במסגרת סיכומי התשובה לטענות המקדמיות של החברה וכי לחברה אף ניתנה הזדמנות להגיב על כך.

דיון והכרעה


לאחר בחינת ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור, טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

החלטת בית הדין האזורי להעביר את ההליך מפסים של סכסוך קיבוצי לפסים של סכסוך היחיד הינה החלטת ביניים דיונית, אשר שיקול הדעת בה נתון לערכאה הדיונית אשר דנה בהליך. הלכה היא, כי למעט מקרים חריגים ויוצאי דופן, לא יתערב בית דין זה בהחלטות ביניים שניתנו על ידי הערכאה הדיונית. הטעם לכך הוא הנחת המוצא, כי הערכאה הדיונית מצויה בפרטי התובענה המונחת בפניה ושקלה את השיקולים הדרושים להכרעה בסוגיות הדיוניות המובאות בפניה במהלך הדיון בהליך (ע"ע 270/99 עמותת בית החולים הכללי משגב לדך ירושלים ואח' – רמי לוי, פד"ע ל"ד 637, 645 (1999)).



במקרה שלפני, מקובלת עלי החלטתו של בית הדין האזורי להעביר מיוזמתו את ההליך לפסים של סכסוך היחיד ולא נראה כי נפל בהחלטה זו פגם המצדיק התערבות של ערכאת הערעור. סעיף 75 לחוק בתי המשפט אשר קובע סמכות כללית לתת סעד קובע כי:


"כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו."




כך, אני סבורה כי סמכותו של בית המשפט ליתן כל סעד האמורה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט מקנה לבית המשפט את הסמכות להעביר מיוזמתו את ההליך הנדון בפניו ממסלול שיפוטי אחד למסלול שיפוטי אחר. וודאי שלבית הדין לעבודה מוקנית הסמכות כאמור, זאת מתוקף סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה.




קביעה זו של בית הדין האזורי אף עולה בקנה אחד עם מגמתם של בתי הדין לעבודה לברר תובענות לגופן, ולהמעיט בסילוק על הסף (דב"ע נא/195-3 תובנה מכונות תרגום בע"מ – עמיחי סגל, פד"ע כג 274, 277 (1991); בר"ע 624/99 נחמיה קוסובסקי – נחמיה הרטוב, ניתן ביום 9.1.2001)).


על כן, ולאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

18. יחד עם זאת, וככל שהמבקשים סבורים כי דין הסכסוך היחיד המתנהל בבית הדין האזורי להימחק, הרי שפתוחה בפניהם הדרך להגיש לבית הדין האזורי בקשה לסילוק ההליך הסכסוך היחיד על הסף. זאת, משערכאה זו טרם דנה בסוגיה זו, ולפיכך בקשת המבקשים לסילוק ההליך על הסף למעשה הגיע לערכאת הערעור טרם זמנה. דהיינו, משהועבר ההליך הרלוונטי מהליך קיבוצי להליך של סכסוך היחיד, הרי שיש לדון בפני הערכאה הדיונית בכל טענה מקדמית המועלית במסגרת ההליך החדש.

19. סוף דבר – לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית. הוצאות בקשת רשות הערעור יילקחו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי בבית הדין האזורי.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות סעיף הסכם קיבוצי

  2. זכויות מכוח הסכם קיבוצי

  3. שעות נוספות הסכם קיבוצי

  4. הסכם קיבוצי בזק

  5. הסכם קיבוצי תדיראן

  6. הסכם קיבוצי עירייה

  7. הסכם קיבוצי בענף הבניה

  8. חוק סכסוכי עבודה

  9. הסכם 87

  10. בוררות - הסכם קיבוצי

  11. בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  12. הסכם קיבוצי - הסכם 99

  13. דרגה 16 - סכסוך קיבוצי

  14. הכרזת סכסוך עבודה

  15. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  16. תצהיר בסכסוך קיבוצי

  17. זכאות עמלות - הסכם קיבוצי

  18. תקנות הסכמים קיבוציים

  19. האם הסכם הוא הסכם קיבוצי ?

  20. הסכם קיבוצי - העסקת עובדים

  21. הסכם קיבוצי - הסכמים קיבוציים

  22. פיטורים בניגוד להסכם קיבוצי

  23. אחרון נכנס ראשון יוצא

  24. פסקי דין בסכסוך עבודה

  25. הסכם קיבוצי כללי לתעשיית הדפוס

  26. אי קידום בדרגה - סכסוך קיבוצי

  27. סעיף 33ז' חוק הסכמים קיבוציים

  28. הסתדרות המח''ר - סכסוך קיבוצי

  29. פתיחת תחנת הצלה - סכסוך קיבוצי

  30. מבוי סתום במו"מ - סכסוך קיבוצי

  31. הסתדרות המעו''ף - סכסוך קיבוצי

  32. עמיתי קרן הפיצויים - הסכם קיבוצי

  33. שינוי שכר עובדים - סכסוך קיבוצי

  34. סעיף יישוב סכסוכים - חוקת העבודה

  35. הסכם קיבוצי - החזרה לעבודה

  36. הסכם הפנסיה בתעשיה – סכסוך קיבוצי

  37. השבתת מערכת הבנקאות - סכסוך קיבוצי

  38. אישור להכריז על סכסוך עבודה

  39. חוקת העבודה שלטון מקומי-דרגות

  40. סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים

  41. הגדרת "עובד אבטחה" הסכם קיבוצי

  42. הפרשה לפיצויים לפי הסכם קיבוצי

  43. הסכם קיבוצי - מנהלים בבתי ספר יסודיים

  44. הסכם קיבוצי של עובדי מפעלי כור

  45. ההסתדרות הרפואית בישראל - הסכם קיבוצי

  46. טופס בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי

  47. הגדרת "מעילה באמון" חוקת העבודה

  48. הסכם קיבוצי בענף ההובלה – פיטורים

  49. מניעת הפחתת שכר - בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  50. זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי

  51. חוקת העבודה למוסדות ההסתדרות – עובד קבוע

  52. סכסוך עבודה - לעובדי ציוד מכני נמל אשדוד

  53. טופס בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי

  54. שכר לעובדים במקצועות הנדסיים - הסכם קיבוצי

  55. העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד

  56. תביעה עובדי תעשיה אוירית - הסכם קיבוצי מיוחד

  57. הפרת הוראות חוקת העבודה לעובדים במוסדות ההסתדרות

  58. הסכם קיבוצי תכנית הבראה - תביעה ביטול פיטורים פגם שימוע

  59. שייכות העובד לקבוצת העובדים בהסכם קיבוצי - היקף תחולתם

  60. בקשת צד בסכסוך קיבוצי לפרש סעיף הצמדה, שיש בהסכם קיבוצי

  61. תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון