הסכם לביצוע עבודות איטום

לטענת התובעת, נחתם ביום 13.7.04 הסכם בינה לבין הנתבעים לביצוע עבודות איטום בגג חניון בפרויקט "הי פארק" בנתניה. דוגמא לפסק דין בנושא הסכם לביצוע עבודות איטום: 1. התובעת, א. גינדי ומרק בע"מ הגישה תביעה על סך 363,139 ₪ כנגד הנתבעים להחזר סכומים ששולמו, לטענת התובעת, על ידה לנתבעים ביתר עבור עבודות איטום. 2 הנתבעים טוענים להעדר יריבות שכן, לטענתם, ההתקשרות היתה בין התובעת לבין חברה ולא עם הנתבעים באופן אישי וכן הם טוענים כי יש לדחות את התביעה לגופה. 3. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מר גינאדי (להלן: "גינאדי") ושל העובד כמהנדס אצל התובעת (להלן: "המהנדס"). מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של הנתבעים וכן תצהיר של מר משה כץ, אשר במועדים הרלוונטים היה יועץ טכני בחברת ביטום בע"מ, העוסקת בטכנולוגיות איטום ובידוד. התיק הועבר אלי לשמיעת ראיות בשנת 2011. בדיון ההוכחות, המצהירים נחקרו על תצהיריהם. הצדדים הגישו סיכומים בכתב. בסיכומי התובעת, העמידה התובעת את תביעתה על סך של 127,704 ₪. טענות הצדדים 4. לטענת התובעת, נחתם ביום 13.7.04 הסכם בינה לבין הנתבעים לביצוע עבודות איטום בגג חניון בפרויקט "הי פארק" בנתניה (להלן: "ההסכם"). לטענת התובעת, בהתאם להסכם היה על הנתבעים לבצע את עבודות האיטום בשטח של 3,000 מ"ר. לטענת התובעת, שילמה לנתבעים, מראש, עבור העבודה לפי מחיר של 85 ₪ למ"ר סך של 294,000 ₪ (לא כולל מע"מ). 5. לטענת התובעת, הנתבעים לא ביצעו את העבודה במלואה בהתאם להסכם. זאת, הן מבחינת גודל השטח והן מבחינת אי ביצוע כל העבודות שסוכם על ביצוען לפי המפרט. לטענת התובעת, השטח לא היה מוכן במלואו לביצוע העבודות. הנתבעים ביצעו את החלק שהיה מוכן לאיטום. בהמשך, כאשר הודיעה להם התובעת שיש לבצע את שאר השטח, לא הגיעו הנתבעים לבצע את העבודה. לטענתה, נאלצה להתקשר עם קבלן איטום אחר בשם ראבי שישלים את עבודות האיטום ושילמה לו עבור ביצוען. בכל הנוגע לגודל השטח שבוצע על ידי הנתבעים, שינתה התובעת את גירסתה. בכתב התביעה נטען כי בוצע על ידם שטח של 1,904 מ"ר. בתצהיר מטעמה, הוצהר כי הנתבעים ביצעו שטח של 2,132 מ"ר והכל מתוך 3,000 מ"ר בגינם שולם להם. 6. לטענת הנתבעים, ההסכם נערך בין התובעת לבין חברת נ.א. איטום בע"מ, כאשר הנתבעים לא היו כלל צד להסכם. 7. מעבר לטענה להעדר יריבות, הנתבעים טוענים כי ביצעו את כל ההתחייבויות בהתאם להסכם. 8. הנתבעים טוענים כי התובעת לא הוכיחה את טענתה לענין השטח שבוצע שכן לא צירפה חוות דעת של מודד. המהנדס מטעמה ערך שתי טבלאות עם מדידות שונות בהפרש של יום כאשר בהתאם לטבלה מיום 24.7.06 בוצע שטח של 1,904 מ"ר (נספח ד' לכתב התביעה) ואילו לפי הטבלה מיום 25.7.06 (נספח א' לתצהיר הנתבעים) נמדד שטח של 2,132 מ"ר. 9. הנתבעים טוענים כי ביצעו את העבודות בהתאם למפרט ומפנים לענין זה לתצהיר של מר כץ. 10. הנתבעים מעלים טענת קיזוז וטוענים, כי את ההתחשבנות לחיובים וזיכויים בפרויקט יש לבצע באופן כולל לכל הפרויקט, כאשר חישוב כל חובות התובעת לנתבעים בגין כל עבודות הפרויקט מביא לתוצאה, על פיה התובעת היא שנותרה חייבת כספים לנתבעים ועל כן הם מעלים טענות לקיזוז. דיון והכרעה זהות הצדדים להסכם 11. מאחר והצדדים חלוקים בדבר זהות הצד שהתקשר עם התובעת, מן הראוי להביא את ההסכם בין הצדדים במלואו: 13.7.04 "איטום גג חניון פרויקט "היי פארק" נתניה אנו חב' נ.א. איטום ממושב חניאל (בבעלות עמית X ת.ז: X ונועם X ת.ז. X ) מקבלים שיק ע"ח איטום גג חניון בפרויקט "היי פארק" נתניה שביזמות חב' א. גינאדי, לפי מפרט הטכני שסוכם מראש עם אחריות לפי חוק מכר דירות ל-10 שנים בסך של 200,000 ₪. במידה ולא נבצע את העבודה במהלך יולי ואוגוסט 2004, הננו מודעים לכך כי חב' א. גינאדי תהיה רשאית לתת הוראה לבנק להחזיר את התשלום במלואו, אנו נחוייב להחזיר את השיקים ולא תהיינה לנו שום תביעות לגבי השיקים הנ"ל. הסכום ישולם לפי ביצוע העבודה בפועל במר' ( 85 ₪ ל-1 מ"ר) בקיזוז 10% לערבות בנקאית. על החתום נועם X עמית X" 12. הנתבע 1 אישר בחקירתו הנגדית כי הוא ואחיו חתומים על ההסכם (ר' עמ' 37 לפרוט' הדיון). לתצהירו של גינאדי אף צורפו החשבוניות שהוצאו עבור התשלומים ששולמו בהתאם להסכם. החשבוניות הוצאו לתובעת על ידי "נ.א. איטום" ע.מ. X. השיקים הוצאו לפקודת "נ.א. איטום". כמו כן, ניתן לתובעת שיק בטחון על סך 100,000 ₪ (ת/11). שיק זה ניתן על ידי הנתבע 1 ובפרטי החשבון הרשומים על גבי השיק מודפס: "X נעם - "נ.א. איטום" גבעת חיים מאוחד ת.ז. X..." משמע החשבון משויך לX נעם - נ.א.איטום. עוד יצויין כי במהלך חקירתו הנגדית של נתבע 1 הוגש תדפיס רשם החברות לגבי החברה שהנתבעים טוענים שהינה הצד להסכם עם התובעת (ת/4). בתדפיס מצוין שם החברה "נ.א איטום והשקעות (2001) בע"מ". כתובתה: "תל-אביב יפו יהודה המכבי 70 62300" ובסטטוס החברה: "בפירוק מרצון". 13. עיון בהסכם שהובא לעיל מלמד כי ההסכם מציין את תעודות הזהות של הנתבעים בעצמם והם חתומים עליו בשמותיהם, ללא ציון שם של חברה וללא חותמת של חברה. ההתחיבויות במסמך מפורטות בלשון רבים. כל אלו, יש בהם כדי ללמד כי ההתקשרות היתה עם הנתבעים באופן אישי. כמו כן, השיקים שהוצאו לעוסק מורשה והחשבוניות שהוצאו על ידי העוסק מורשה תומכות במסקנה כי הנתבעים הם שהתקשרו באופן אישי עם התובעת בהסכם נשוא התביעה. לפיכך, אני מקבלת את הטענה של התובעת כי ההסכם נכרת בין התובעת לנתבעים והוא מחייב את הנתבעים באופן אישי. גודל השטח שבוצעו בו עבודות האיטום ע"י הנתבעים 14. אין מחלוקת, כי בהתאם למוסכם בין הצדדים, הוזמנה עבודת האיטום על שטח של 3,000 מ"ר ושולם עבורה. הצדדים חלוקים בדבר השטח בו בוצעה העבודה בפועל. התובעת טענה בכתב התביעה כי העבודה בוצעה רק על שטח של 1,904 מ"ר בהתאם לטבלת מדידה מיום 24.7.06 שערך המהנדס (נספח ד' לכתב התביעה). בהמשך, הודיעה התובעת כי לטענתה בוצע על ידי הנתבעים שטח של 2,132 מ"ר וצימצמה את תביעתה להחזר תשלום ביתר, בהתאמה. המהנדס, בסעיף 7 לתצהירו, ציין כי אמנם בבדיקה מיום 24.7.06 ביצע מדידה של 1904 מ"ר עבודה שבוצעה, "...אולם בבדיקה נוספת נראה לי שטעיתי ולא לקחתי בחשבון את שטח האדניות בשטח גג החניון ועל כן למעשה בוצעו עבודות בשטח של 2132 מ"ר". הנתבע 1 צירף כנספח א' לתצהירו טבלה נוספת שערך המהנדס, נכון ליום 25.7.06, שם ביצע מדידה של 2132 מ"ר עבודה שבוצעה. 15. לטענת התובעת, פנתה לנתבעים מספר פעמים על מנת שיסיימו עבודתם אולם ללא הצלחה וזאת לאחר שקיבלו כבר לידיהם את כל כספי התמורה. לטענתה, הטבלה מיום 25.7.06 נשלחה לנתבעים על מנת להצביע על כך שטרם בוצעה כל עבודת האיטום. 16. הנתבעים טוענים כי ביצעו את כל העבודה ואף מעבר לשטח של 3000 מ"ר. הנתבעים טוענים כי התובעת לא הוכיחה כנדרש את גודל השטח שבוצע. לטענתם, היה על התובעת להגיש חוות דעת מודד עם מפת מדידה ולא להסתמך על מדידת המהנדס אשר אינו מודד מוסמך. הנתבעים אף מפנים לטעויות שביצע המהנדס בין שתי המדידות השונות ולחקירתו בבית המשפט, לעניין טבלת הביצוע של הקבלן ראבי במהלכה הודה כי גם שם טעה. 17. התובעת טוענת, כי המהנדס מטעמה הוא בעל הידע והכישורים לביצוע המדידה והוא אף ביצע אותה באופן המשקף את המצב בשטח. לטענתה, היא מסתמכת על מדידותיו של המהנדס בכל הפרויקטים שהיא בונה וזאת במשך שנים. לטענתה, גם הנתבעים אשר עבדו עם התובעת במשך שנים ובפרויקטים שונים, סמכו על מדידותיו של המהנדס, ואף פעם לא הביאו מודד מטעמם, כך גם במקרה כאן, לא הציגו הנתבעים מדידה נגדית שתסתור את המדידה שביצע המהנדס. הנתבעים טוענים כי המהנדס כלל אינו מודד מוסמך ועל כן אין לקבל את המדידה שהציג. בסיכומיהם הפנו הנתבעים לת.א. 17504/99 מגזימוף אליהו נ' שרעבי שמואל (פורסם במאגרים). התובעת, מצידה, טוענת כי אין צורך במדידה של מודד מוסמך והפנתה לעת"מ 19488-02-10 שקלרש נ' מועצה מקומית סביון ואח' (פורסם במאגרים). 18. אין מחלוקת כי בעניננו המדידה לא בוצעה על ידי מודד מוסמך. יחד עם זאת , לאחר שאף עיינתי בפסיקה אליה הפנו הצדדים, אינני סבורה כי יש מניעה לקבל מדידה של שטח לצורכי תביעה, כדוגמת התביעה נשוא תיק זה, רק משום שבוצעה על ידי מהנדס. יש, אם כן, לבדוק את הראיות שהובאו לעניין גודל השטח. 19. התובעת לא הגישה חוות דעת מסודרת ומנומקת ממנה ניתן ללמוד על היקף השטח הנטען. התובעת מבקשת, כאמור לעיל, להסתמך על תצהירו של המהנדס מטעמה לעניין גודל השטח שבוצע בו האיטום על ידי הנתבעים. הטבלה מיום 24.7.06 צורפה לתצהירו של המהנדס. בסעיף 7 לתצהירו הצהיר כך: ".... אציין כי אומנם בטבלת הביצוע שהוצאה על ידי ב 24.7.06 ציינתי 1904 מ"ר וכך אף הוגשה התביעה לבית המשפט הנכבד אולם בבדיקה נוספת נראה לי שטעיתי ולא לקחתי בחשבון את שטח האדניות בשטח גג החניון ועל כן למעשה בוצעו העבודות בשטח של 2132 מ"ר." (הדגשות אינן במקור א.ר.ב). המהנדס לא צירף לתצהירו את הטבלה מיום 25.7.06, אשר לדבריו הינה הטבלה הנכונה. טבלה זו צורפה כנספח לתצהיר הנתבעים. ההסבר שנתן המהנדס, כפי שצוטט לעיל מתצהירו, לפער בין שתי המדידות שביצע בהפרש של יום אינו מספק. ההסבר של המהנדס מתמקד בהוספת שטח האדניות במדידה השניה. אולם, לא צורף חישוב מסודר בדבר השטח שנמדד ושהביא לתוצאה של 1,904 מ"ר ובתוספת שטח האדניות שנמדד שמביא לתוצאת המדידה החדשה של 2132 מ"ר. יתרה מכך, המהנדס לא נתן בתצהירו או בחקירתו הנגדית פירוט או הסבר כיצד הגיע לתוצאות המדידה השונות, אלא רק ציין את התוצאה הסופית של גודל השטח, כנתון עובדתי בתוך טבלה כללית שמטרתה המקורית נועדה לריכוז עלויות ולא לחישוב שטחים. בחקירתו הנגדית, ניתנה למהנדס הזדמנות להציג את בסיס החישוב שהוביל אותו לתוצאת המדידה והשיב כך (ר' עמ' 13 ש' 6-2): "ש:      אם מסתכלים על התוכנית לא שיש מלבן 20/10 יש פה שטחים עגולים. תראה לי את המסמכים איך ערכת את החישוב אליו הגעת. ת:       אין לי איתי פה. חוץ בזה בשניה מוציאים מתוכנת אוטוקט. ש:      אתה לא יכול להציג לי את זה פה. ת:       לא." (הדגשות אינן במקור א.ר.ב). המהנדס אף אישר כי בתשריט שהוצג על ידו בדיון (ת/1) אין את המידות של האדניות (ר' עמ' 13 לפרוט' הדיון). סיכומו של דבר, קיים קושי בקבלת ממצאי המדידה של המהנדס שכן לא הוצג תחשיב מסודר בצורת אסמתכאות ו/או תוכנית השטח הכולל עם נתוני מדידה מדויקים. כל שהציג המהנדס הינה תוצאה מספרית סופית. כאמור, גם כאשר התבקש לפרט בענין זה בחקירתו הנגדית לא היו בפניו הנתונים לשם כך. כל זאת, לאחר שבשל טעות ביצע מדידה נוספת שהובילה לתוצאה מספרית אחרת. כאמור, הטבלה הנכונה כלל לא הוגשה על ידי התובעת אלא על ידי הנתבעים. בנסיבות אלו, אין צורך להכריע האם נדרשה חוות דעת לעניין השטח שבוצעה בו העבודה על ידי הנתבעים. 20. אוסיף, מעבר לנדרש, כי מחקירתו של המהנדס התברר כי לא מדד את שטח ה"רולקות". המהנדס בחקירתו הודה, כי אכן לא חישב שטח זה והסביר כי לא לוקחים בחשבון שטח אנכי של שטח שנועד לאיטום (עמ' 13 ש' 27-26). התובעת מודה, אם כן, כי לא הביאה בחשבון את שטח הרולקות, בו בוצעה עבודת איטום בפועל. בנסיבות אלו, ראוי היה כי התובעת תמציא ראיה בתמיכה לטענתה, כי אין צורך במדידת שטח זה או כי לא נהוג להביא בחשבון שטח זה בחישובי מדידה. כאשר סביר, כי ככל שהיתה מוגשת חוות דעת הדבר היה מוצא בה ביטוי. 21. עוד יש לציין, כי התובעת טענה כי נדרשה לשלם לקבלן אחר לצורך השלמת העבודות. לכאורה, ניתן היה לחלץ את גודל השטח שבוצע על ידי הנתבעים ככל שידוע גודל השטח הכולל לביצוע וגודל השטח שבוצע על ידי הקבלן החלופי שהובא. עיון בחומר שבפני מעלה, כי התובעת לא מסרה גרסה אחידה בדבר השטח הכולל של הגג אותו היה צריך לאטום וממילא לא הצליחה להצביע על חישוב של השטחים הנטענים שנאטמו ע"י הנתבעים בצירוף השלמת העבודה ע"י הקבלן ראבי המגיעים יחד לשטח הכולל. מר גינדי בחקירתו נשאל לעניין שטח החניון בעמ' 25 ש' 12-11, והעיד כי מדובר "בסביבות 4500 מטר מרובע". המהנדס השיב כך בחקירתו הנגדית (ר' עמ' 11-12 לפרוטוקול הדיון): "ש:      אתה טוען שכל שטח החניון הוא 3000 מטר בדיוק. ת:       מה פתאום. לא אמרתי. ש:      יותר גדול. ת:       בוודאי. ש:      כמה גדול. ת:       קצת פחות מ-5000 מ"ר. זה השטח שהיה אמור להיות אטום. שטח של כל החניון שהיה אמור להיות אטום. מה שביצעו בפועל זה 2100 מ"ר. מי שעשה את השאר זה ראבי. ש:      מדובר ב-4900? ת:       4800 מ"ר. ש:      אני מפנה אותך לטבלת ביצוע שאתה צרפת לתצהירך של ראבי, אתה טוען שהוא ביצע 2384 ועוד 2100 שאתה טוען שהנתבעים ביצעו. חסרים 400 מ"ר. ת:       אני לא אמרתי שחסרים. אני אבדוק. זה 4500 מ"ר סה"כ שטח שנאטם על ידי שני הקבלנים. ש:      עדיין חסר 400 מטר . ת:       הערכתי את השטח על פי הזיכרון יכול להיות שטעיתי. ש:      יש לך מסמך לגבי שטח . ת:       כתוב על התשריט 2100 ועוד 2300 מ"ר. זה מה שחישבתי. אני לא ערכתי את התוכנית, אלא חישבתי על פי התוכנית. ש:      מי המהנדס שערך את התוכנית. ת:       ע"י פיט לדרש אדריכל נוף." עיון בעדויות מטעם התובעת אינו מעלה תמונה חד משמעית בדבר שטח החניון או השטחים בהם בוצעה עבודת איטום על ידי כל אחד מהקבלנים. גם התוכנית שהגישה התובעת, ת/1, אין די בה כדי להוכיח את שטח העבודות שבוצעו בפרויקט. 22. התובעת לא הגישה יומני עבודה מסודרים, אשר יתכן וניתן היה ללמוד מהם על שלבי העבודה ועל השטחים שנאטמו ע"י הנתבעים בפועל. התובעת אף לא הביאה לעדות את הקבלן החלופי שלטענתה ביצע את העבודות שהנתבעים היו אמורים לבצע. 23. סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה את גודל השטח שבוצע על ידי הנתבעים ומכאן שלא הוכיחה את תביעתה להחזר הסכומים ששולמו על ידה לנתבעים, הנסמכת על טענה כי הנתבעים לא ביצעו שטח מסוים מתוך השטח המוסכם של 3,000 מ"ר. המפרט הטכני, ביצועו והטענות לענין עבודות הפח 24. התובעת טוענת, כי בין הצדדים הוסכם על מפרט טכני, על גבי חשבונית 1016, שנערכה על ידי מר X במועד חתימת ההסכם (סומנה ת/5). לטענת התובעת, בהתאם לחשבונית, נקבע כי התובעת תשלם לנתבעים 85 ₪ למטר עבור כל המפרט. התובעת טוענת כי הסך של 85 ₪ מורכב מסך של 65 ₪ לעבודת איטום כפי ששילמה לנתבעים בדרך כלל וסך של 20 ₪ נוספים עבור עבודת פח שיש לבצע סביב החיבור בין התקרה לחניון. התובעת טוענת כי הנתבעים לא ביצעו את עבודות הפח כלל, על אף שהיא שילמה עבורה ועל כן דורשת השבה בסך של 60,000 ₪ (על פי החישוב של 3,000 מ"ר כפול 20 ₪ למ"ר). יצוין כי תחילה טענה התובעת כי הנתבעים כלל לא ביצעו את עבודות שכבת ההגנה (ר' סעיף 8.2 לכתב התביעה). בהמשך, טענה התובעת, כי לא בוצעה על ידי הנתבעים עבודת הפח. 25. הנתבעים טוענים, כי המחיר המוסכם היה סך של 85 ₪ למ"ר ובהסכם אין כל התייחסות לתמחור השלבים השונים של ביצוע העבודה. לטענתם, ככל שהתובעת טוענת שלא בוצע שלב משלבי העבודה, עליה להוכיח עלותו של אותו שלב באמצעות עד מומחה. התובעת לא עשתה כן ואין ליתן משקל לבחירה השרירותית של התובעת בסך של 20 ₪ לביצוע עבודת הפח הנטענת. עוד הם טוענים, כי ממילא אין שלב באיטום שנקרא "פח" אלא מדובר "בסרגל אלומניום" אשר ממילא בוצע. הנתבעים בסיכומיהם מפנים לעדותו של מר כץ. לטענתם, הוא זה שקבע את המפרט לביצוע העבודות והוא גם אישר כי מערכת האיטום שבוצעה, תקינה. 26. ביום חתימת ההסכם, הוצאה חשבונית מספר 1016 (ת/5) ע"ס 210,600 ₪ כאשר מצויין בה כדלקמן: "עבור ביצוע עבודות איטום גג חניון פרויקט הי פארק מפרט טכני פרמר זפת 2 שכבות יריעות ביטומניות 4+5 SBS תפרים מסטיק + פח לפי מפרט סרגל אלומיניום" עוד נרשם ע"ג החשבונית כי מדובר בסך של 85 ₪ למ"ר. 27. התובעת מפנה למפרט שפורט על גבי החשבונית והתייחס גם לעבודות פח. המהנדס מטעמה הצהיר כי עבודות הפח לא בוצעו (סעיף 8 לתצהיר המהנדס). 28. הנתבעים טוענים כי יועץ האיטום כץ הוא שקבע את המפרט. הנתבעים הגישו את תצהירו של מר משה כץ. מר כץ משמש כיועץ טכני בחברת ביטום בע"מ העוסקת בטכנולוגיות איטום ובידוד. לדבריו, פגש את המהנדס מטעם התובעת עוד לפני תחילת העבודות וקבע את המפרט הנדרש לאיטום. עוד הצהיר מר כץ, כי העבודות בוצעו בליווי שלו. לדבריו, ביום 11.8.06 ראה כי בוצעו העבודות בהתאם למפרט שמופיע בתצהירו. הוא נתן מספר הערות לתיקון ודווח לו על ידי המהנדס כי התיקונים בוצעו כנדרש. לפיכך, שלח ביום 24.8.06 מכתב לתובעת מחברת ביטום בע"מ המאשר שמערכת האיטום תקינה. המכתב צורף כנספח א' לתצהירו. בחקירתו הנגדית העיד מר כץ כי הוא זה שהכין את המפרט הטכני לעבודות האיטום. בעדותו אישר כי המפרט הרשום על גבי החשבונית תואם את המפרט שהכין. בהמשך העיד כי המפרט שהכין לא כלל עבודות פח והעיד כי טעה כאשר קרא את החשבונית שהוצגה לו קודם לכן. כך בעדותו (ר' בעמ' 36 לפרוט' הדיון שורות 1-5): "..ת:       בביקור הראשון באתי לראות את השטח שעליו מדובר. מיד אחרי זה הכנתי את המפרט. ש:      הפנו אותך לחשבונית מיום 13.7.04 , האם זה כולל את כל המפרט שנתת. ת:       לא היה פח, אני חשבתי שכתוב בחשבונית המילה "פרוט". זה לא תואם את המפרט. חסר פה בד גיאוטכני 400 גרם ופוליטלן בעובי 0.2 מ"מ . אצלי לא היה פח. רואים את זה במפרט. המפרט שאני כתבתי נמצא במלואו. הערתי שבמפרט שאני כתבתי כתוב סרגל אלומיניום תקני ולא כתוב את המילה "פח" אין מושג כזה "פח". 29. המהנדס מטעם התובעת אישר כי מי שקבע את המפרט הינו יועץ האיטום כץ. כך בחקירתו הנגדית של המהנדס, ר' עמ' 14 ואילך לפרוט' הדיון: "ש: את המסמך של כץ אתה קיבלת בשנת 2006. נספח לתצהיר הנתבע. אתה קראת את התצהיר של משה כץ. ת:       בוודאי. ש:      הוא פגש איתך בחניון. ת:       לפני ואחרי והוא קבע גם את המפרט של ביצוע עבודות האיטום. ש:      האם נכון שהוא אישר שכל מערכת האיטום שביצעו הנתבעים תקינה. ת:       כן. ש:      האם אי פעם אתה טענת בפני מר כץ שהנתבעים לא ביצעו את כל השלבים בעבודות האיטום. ת:       טענתי בע"פ אבל לא בכתב. ש:      אתם ממלאים יומני עבודה על פי חוק. ת:       כן. ש:      יש לכם יומן עבודה להראות לי בזמן אמת שאתם טוענים שעבודות הנתבעים לא בוצעו על פי המפרט. ת:       לא. ש:      השלב השני שמר גינאדי טוען לו זה עבודות הפח מסביב. זה הכוונה לסרגלים. ת:       לא. היה מדובר על הפח מסביב. על הסינר. סינר זה חלק מהפח שהוא מכסה חיבור בין מערכת איטום שמחברת קיר וריצפה. הגנה נוספת על התפרים בין קיר לרצפ, על הרולקות. ש:      תראה לי את המפרט שאתה טוען. ת:       אצלי אין פה. עד כמה שידוע לי היה סגור בין גינאדי לנתבעים. אני לא הייתי נוכח. ש:      את אותו מפרט שקבע היועץ כץ נתתם גם לראבי. ת:       כן."(ההדגשות הוספו - א.ר.ב.). עולה מן האמור כי המהנדס מטעם התובעת אף אישר כי אותו מפרט שקבע כץ ניתן על ידי התובעת גם לקבלן האיטום ראבי שהועסק על ידה לאחר מכן. לא למותר לציין, כי בחשבונית עליה מסתמכת התובעת נכתב "תפרים מסטיק + פח לפי מפרט". התובעת לא הוכיחה לפי איזה מפרט היה צריך לבצע את עבודות הפח. ככל שמדובר במפרט שנתן מר כץ, כאמור לדבריו המפרט לא כלל עבודות פח. כפי שצוין, כץ אף נתן לתובעת אישור בכתב כי העבודות בוצעו במלואן ואף חזר בעדותו על כך. עוד יש לציין, כי חלק מהתשלום לנתבעים נעשה לאחר שהושלמו העבודות. הנתבעים טוענים, כי ככל שהתובעת היתה סבורה כי לא ביצעו את כל העבודות לא היה כל הגיון כי תשלם להם. טענה זו הינה הגיונית. התובעת לא פירטה בתצהירה מתי נודע לה שעבודות הפח לא בוצעו ולא נטען על ידה כי הגילוי לענין זה היה רק לאחר השלמת התשלום על ידה. 30. יתרה מכך, התובעת לא הוכיחה את שווי עבודת הפח שלטענתה לא בוצעה. התובעת טוענת, כי לא בוצעה עבודת פח שנכללה במפרט שהיה על הנתבעים לבצע בהתאם להסכם. על התובעת הנטל להוכיח את התמחור של עבודת הפח שלטענתה לא בוצעה. אין מחלוקת שבהסכם שהובא לעיל, וכן בחשבונית מספר 1016 לא תומחרו כל אחד משלבי המפרט, אלא ניתן מחיר כולל עבור מכלול שלבי העבודה בסך של 85 ₪ למ"ר. מר גינאדי בתצהירו הצהיר, כי שולם עבור עבודת הפח 20 ₪ למ"ר, וזאת ללא אסמכתאות או הסבר על אף שקיימת מחלוקת בעניין זה. בחקירתו הנגדית, נשאל מר גינאדי לענין זה והשיב כך ( ר' עמ' 20-21 לפרוט' הדיון): "ש:      לפי מה החלטת שהשלב השני הוא 20 ₪ למטר ולא 5 ₪ למ"ר. ת:       באותו זמן ההצעות מחיר שקיבלנו זה היה עבור בלי פח, זה היה בין 60 ל-65 ₪ מהם ומחברות אחרות. הם ביקשו על כל מ"ר סך הכל בסביבות הפח זה 300 מר. אני נתתי להם 20 מ"ר עבור כל מ"ר. אני לא יודע כמה כל ההיקף. שולם להם עבור 3000 מ"ר ולא 300 מ"ר. לא יכול להגיד כמה בדיוק זה הפח, בשביל זה שולם 3000 מ"ר כפול 85 ₪. ש:      אין 3000 פח. ת:       אבל הוא הרבה יותר יקר מהזפת בשביל זה לוקחים אותו וחילקנו לפי מ"ר. הוא הרבה יותר יקר מ-20 ₪ למ"ר. ש:      יש 300 מטר פח ואתה החלטת שזה 20 ₪ שסוכם על הפח. ת:       אני מראה לך מסמך. לא צריך ללכת רחוק. החברה בעצמם לקחו בקומה 19 60 65 מ"ר למפרט בלי פח עם זפת ועם הכל. הם לקחו את זה בעצמם." (הדגשות לא במקור א.ר.ב). התובעת טוענת כי יש לקבל גרסה זו שכן לא נסתרה. במסגרת חקירתו של המהנדס הוגשה חשבונית מס 1025 (סומנה נ/3) אשר התובעת בסיכומיה מבקשת ללמוד ממנה כי הנתבעים אכן גבו סך של 65 ₪ בגין איטום בניינים A-B. לטענת התובעת, מכיוון ששם שולם עבור עבודת האיטום סך של 65 ₪ למ"ר ולא בוצעה שם לטענת התובעת עבודת פח, הרי שהמסקנה המתבקשת לשיטת התובעת, הינה שסך של 20 ₪ נוספים נגבו בשל תוספת עבודת "פח". בחשבונית נ/3 לא מצוין המפרט שבוצע לאיטום. לנוכח כל האמור, אני מוצאת כי חשבונית 1025 (נ/3) ועדותו של מר גינאי אין די בהם כדי להרים את הנטל ולהוכיח כי התמחור של עבודות הפח הינו 20 ₪ למ"ר, כאשר בענייננו בהסכם נקבע מחיר כולל לעבודה בסך כולל של 85 ₪ למ"ר. סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה כי הוסכם בין הצדדים מחיר מסוים עבור עבודות הפח. התובעת אף לא הביאה כל חוות דעת לגבי עלות או שווי עבודות פח מתוך המפרט הכולל. לפיכך, לא הוכח על ידי התובעת הסכום שעל הנתבעים להשיב לה, בגין העבודות שלטענתה נכללו במפרט ולא בוצעו. לאור האמור, אני קובעת כי גם דרישת התובעת להשבת סך של 60,000 ₪ בגין אי ביצוע עבודת פח לא הוכחה ע"י התובעת ועל כן הינה נדחית. 31. מאחר וטענות התובעת לא הוכחו, מתייתר הצורך לדון בטענות הקיזוז שהועלו על ידי הנתבעים. 32. סיכומו של דבר, התביעה נדחית. התובעת תשלם, בנסיבות העניין, לנתבעים, ביחד ולחוד, בגין שכ"ט עו"ד סך של 10,000 ₪ שישולם תוך 30 יום. חוזהאיטום