עצם השוני שבשיטות הרוסית והישראלית אינו כשלעצמו מצדיק את הטענה שאין להסגיר אדם למדינה המבקשת; כפי שציין בית המשפט העליון (ע"פ 3680/09 סילברמן נ' מדינת ישראל (מיום 9.11.09)) במסגרת הליכים להכרזתו של מאן דהוא כבר-הסגרה למדינה זרה, בית המשפט בישראל אינו בודק את סיכויי ההרשעה של המבוקש, ועל כן גם אינו מתייחס לטענות אשר באופיין הנן טענות הגנה, כגון: שאלות בדבר סתירות בעדויות או בעיות במהימנותן. עקרון זה נקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון. ראו, למשל, ע"פ 8010/07 יניב חזיזה נ' מ"י, תק-על 2009(2) 1720, 1722: בנתחו את הראיות, בית המשפט המחוזי הינחה עצמו על פי הכלל כי לצורך הסגרה אין על בית משפט זה לשים עצמו במקום הערכאה הדיונית במדינה המבקשת, ואין עליו להיזקק לבדיקת משקל הראיות, מלבד במקרים חריגים, אלא עליו לבדוק האם די בחומר הראיות, על פניו, כדי לפתוח בהליך פלילי, אשר במסגרתו תתברר שאלת חפותו או אשמתו של מבוקש ההסגרה. לענין זה, די אם יתברר כי יש בחומר הראיות "אחיזה לאישום", וכי אותן ראיות מאפשרות להעמיד לדין את מבוקש ההסגרה בישראל אילו היו העבירות מבוצעות בישראל. כן ראו, ע"פ 3439/04 משה (ז'אן פייר) בן שלום בזק (בוזגלו) נ' היועמ"ש, תק-על 2004(4) 3170: על דרך השלילה נוסיף, כי הליך של הסגרה שונה ונבדל הוא במהותו מהליך של משפט שלסופו נקבעת אשמתו או חפותו של נאשם. הליך של הסגרה אינו הליך של משפט. תכליתו אינה לקבוע מהימנות של עדים ואמיתותן של ראיות, אין מקום לשקילת מישקלן של הראיות - למעט מקרים שבהם על פניהם נעדרות הן הראיות כל מישקל - וסתירות בעדויות אינן מהוות נושא לבירור. עצם העובדה ששיטת המשפט הנוהגת ברוסיה שונה מזו אשר נוהגת בישראל אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק העברת משפט. יש לבחון את השיטה כולה, על עקרונותיה וכלליה, כדי לראות מה הם האיזונים בין זכויות הנאשם והערובות להוכחת חפותו לבין הסמכויות והיתרונות הניתנים לתביעה. בחינה של מוסד אחד בלבד מתוך השיטה המשפטית כולה אינה מאפשרת לנו להגיע למסקנה מרחיקת לכת שכזאת. (השווה: M. Damaska "Evidentiary Barriers to Conviction and Two Models of Criminal Procedure: A Comperative Study", 121 U.Penn.L.Rev. (1973) 506). שוני בין שיטות משפט, כשלעצמו, אינו מצדיק הימנעות מהסגרה מחמת פגיעתו בתקנת הציבור. "טרם נמצאו שיטות המשפט המקיימות זהות דיונית ומהותית מוחלטת, אפילו מדובר במדינות בעלות מסורת משפטית משותפת". כדי להימנע מהסגרה צריך בית-המשפט להיווכח כי התוצאה המשפטית לה יהא המערער חשוף במדינה הזרה תביא להתעמרות קשה, או שתעמוד בניגוד לעקרונות בסיסיים של צדק והגינות. מעצרהסגרה