אדם שנפגע בתאונת עבודה נבדק ע"י רופא מומחה שהעריך את נכותו הצמיתה בשיעור משוקלל של 33.5%-30% בגין הגבלה קשה בתנועות הגב התחתון ו- 5% עקב הפרעות בכוח ובתחושה. להלן פסק הדין הדן בגובה הפיצויים במקרה של הגבלה קשה בתנועות הגב התחתון: פסק דין 1. התובע, יליד 1954, עבד אצל הנתבעת מס' 1 מאז יום 4.1.89. הנתבעת עוסקת בייצור ושיווק שמנים לרכבים. התובע הועסק בעבודות שונות שכללו, בין היתר, הזנת מכונה למילוי שמנים, הרמת פחי שמן, אריזתם בקרטונים, סידורם על משטחים ושינוע הסחורה. לטענתו, ביום 6.1.92 הוא נתבקש לעבוד בשינוע משטחים עמוסים בפחי דלק ממחלקת המילוי אל המחסן, מרחק של 15-20 מטר. כל משטח הכיל 45 קרטונים במשקל של 24 ק"ג כל קרטון, כך שמשקלו הכולל של המשטח הגיע לכדי 1 טון. באשר לאירועי אותו יום, נטען כי עקב תקלה בעגלת הנשיאה החשמלית, שינוע המשטחים נעשה באמצעות עגלה ידנית. גרירת העגלה, כך נטען, היתה כרוכה במאמץ פיזי בלתי רגיל תוך שימוש בכח רב וללא הפסקה במשך כל יום העבודה. לטענת התובע, בשעות הצהריים ובמהלך ביצוע עבודת גרירת המשטחים הוא חש דקירה חזקה בחלק התחתון של הגב. 2. זוהי תביעתו לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, לפי הנטען, כתוצאה מרשלנות הנתבעת שהורתה לו לבצע את העבודה כמתואר לעיל, מבלי שדאגה לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שהעבודה תבוצע בתנאי בטיחות אופטימליים, תוך שמירה על שלומו ובריאותו. טענת התובע לנכות בעקבות התאונה נתמכת בחוות דעת רפואיות. תחילה הוגשה חוות דעת מיום 24.8.98 של ד"ר גפשטיין, לפיה נכותו המשוקללת של התובע מגיעה ל-37%-30% בגיל הגבלה קשה בתנועה ו-10% בגין הפרעה נוירולוגית קלה. ביום 9.9.01 נבדק התובע ע"י ד"ר הגר פטיש, שהעריכה את נכותו הצמיתה בשיעור משוקלל של 33.5%-30% בגין הגבלה קשה בתנועות הגב התחתון ו- 5% עקב הפרעות בכוח ובתחושה המוכחות בבדיקת E.M.G. ד"ר פטיש אף קבעה, כי בנסיבותיו של התובע, יש להפעיל את תקנה 15 במלואה. 3. הנתבעת מס' 1 והמבטחת (נתבעת מס' 2) הכחישו את עצם קרות התאונה. באשר לבעיות הגב מהן סובל התובע, נטען שההיסטוריה הרפואית מעידה שהתובע החל לסבול מכאבים בגב מאז שנת 1982. עמדת הנתבעות נתמכת בחוות דעת של פרופ' ח. שטיין וד"ר ד. קרת. פרופ' שטיין שבדק את התובע ביום 27.1.00 העריך את נכותו בשיעור 20%, בהבהירו שהיא נובעת כולה ממחלה ניוונית של המפרקים הבין-חולתיים ואין עדות שהתאונה מיום 6.1.92, לה טוען התובע, גרמה להחמרת מצבו. ד"ר קרת שבדק את התובע ביום 11.2.02 מציין בחוות דעתו כי נכותו של התובע הינה בשיעור 15% על רקע הגבלה קלה עד בינונית בתנועות עמוד שדרה מותני, תוך שהודגש שהנכות איננה נובעת מהאירוע המתואר מיום 6.1.92. בחוות דעתו של ד"ר קרת נאמר, בין היתר, כי למסקנות דומות הגיעו גם הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. 4. לפני שהוגשה חוות דעתה של ד"ר פטיש, התובע נבדק על ידי פרופ' יזהר פלומן, מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט. בחוות דעתו הקצרה מיום 20.8.00, שבה נפלה טעות במועד התאונה, מציין פרופ' פלומן כי בתיקו של התובע, קיים רישום על כאבי גב תחתון בין השנים 1982 - 1988. נכותו העכשווית של התובע הוערכה על ידי פרופ' פלומן בשיעור של 20%, מתוכה יש לדעתו לייחס בערך 1/3 לתאונת העבודה מיום 6.1.92. 5. שלושה מומחים הוזמנו כדי להחקר על חוות דעתם: ד"ר פטיש, ד"ר קרת ופרופ' פלומן. לאחר מכן, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה שפסק הדין יינתן לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984, ללא צורך במתן נימוקים וזאת לאחר שיתאפשר להגיש סיכום טענות. 6. עיינתי בחוות הדעת של המומחים הרפואיים, בעדויות שנשמעו עד לשלב שבו הושג ההסדר הדיוני וכן ביתר המסמכים שבתיק ובטענות ב"כ הצדדים. לאחר בחינת מכלול החומר שעמד בפניי, אני מחליט בזאת לחייב את הנתבעות לשלם לתובע סכום של 180,000 ₪ בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% + מע"מ. בקביעת סכום הפיצוי, כאמור לעיל, כבר נלקח בחשבון, חלק יחסי מהתשלומים שהתובע קיבל ויקבל בעתיד מאת המוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוות הדעת האקטוארית שהוגשה על ידי הנתבעות. הוא הדין בנוגע לגימלאות ששולמו לתובע ממבטחים החל מיום 1.11.97 ועד הגיעו לגיל 65, כמפורט בחוות הדעת האקטוארית שהוגשה ע"י הנתבעים. הסכום שנפסק לתובע הינו בנוסף לתשלומי המל"ל ומבטחים. לאור מצבו הרפואי של התובע וקשייו בתחום הכלכלי, אני פוטר אותו מתשלום יתרת האגרה. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב