הכרה בגידול כתאונת עבודה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הכרה בגידול כתאונת עבודה:

זוהי תביעה להכיר בגידול בכף יד שמאל SQCC (מחלת סרטן הקרצינומה) כתאונת עבודה בעילת מיקרוטראומה כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת העבודה.

להלן עובדות המקרה, כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו, מהתצהירים ומהחקירות בבית הדין:

1. התובע, יליד 1960, עבד כפועל ייצור במפעל דשנים וחומרים כימי כליים בע"מ (להלן: "המפעל") מתאריך 5/7/87 ועד שנת 2001.

2. משנת 1987 ועד שנת 1992 עבד התובע במתקן 16 כמפעיל מכונות מיוחדות ושם חומר לפריצת קווי נפט, מדובר בחומר הנקרא S.T.P.P. במתקן זה היה התובע חשוף לחומצה זרחתית 68%, סודה אש וסודה קאוסטי. התובע עבד במשמרת של 8 שעות ובא במגע עם החומרים הנ"ל במשך כ-4 שעות ביום לפחות.

3. הסודה אש היה מאוחסן במיכל גדול והיה בתחילה בצורת אבקה שאותה היו ממיסים עם קיטור ומזרימים ממתקן 24 למתקן 16, כשהחומר נהפך לנוזלי. כשהיו סתימות בצנרת של מתקן 16 התובע היה פותח את הצנרת ואז היה לו לעיתים מגע פיזי עם סודה אש במצב הנוזלי. כשהסודה אש היה במצב של אבקה גם אז נגע בו התובע בידיו, כי היה צריך לפרקו בצורה ידנית עם פטיש. כתוצאה מכך התפזר החומר באוויר והאבק מהחומר היה נדבק לעור וצורב אותו. התובע השתמש במסכות נייר להגנתו.

4. במהלך שנת 1992 עבד התובע במתקן מתמידון ושם נחשף לחומרים: פורמאלדהיד וחומצה זרחנית (ראה אישור המעביד נ/5).

5. משנת 1992 ועד שנת 1994 עבד התובע במתקן 24 פלורידים. במתקן זה היה חשוף לחומצה גופרית 98% ו-104% וחומצה חנקתית 60%. מדובר בחומר שהגיע בכמויות קטנות של 500 עד 850 ליטרים והתובע נהג למלא את החומר הנ"ל בג'ריקנים של 10 ליטרים.

6. במסגרת עבודתו קיבל התובע חומצות ממתקן 38 שייצר חומרים לריסוס ולגידולים חקלאיים.

         כל משמרת היתה של 8 שעות והתובע בא במגע עם החומרים הללו במשך כ-6 שעות ביום.

יש לציין שהכנסת חומצה לייצור מנות נעשית בדליים של חומצה חנקתית 68% או חומצה גופרית. כן, היה התובע חשוף למתמידון שמורכב מפורמלדהיד ואוריאה.

7. משנת 1994 ועד שנת 1995 עבד התובע במתקן פוספטים 76 ולפעמים עבד גם במסיסים. במתקן 76 היה התובע חשוף לפוספטים, אשלגן, גופרת אמון, אוריאה של מים מזוהמים שהגיעו ממתקנים אחרים.

כמו כן, התובע עבד באותה התקופה במסיסים והתובע נחשף לחומרים פוטסיום סולפאט, מונואמוניום פוספט, מונופוטסיום פוספט.

כן עבד התובע במגורענים ונחשף לחומרים שהכילו חומצה גופרתית, חומצה זרחתית, חומצה הידרופלואורית וחומצה מלחית.

התובע היה במגע עם החומרים הללו במשך כ-6 שעות עבודה במשמרת.

8. משנת 1995 ועד שנת 2000 עבד התובע במתקן 80 שמייצר חומרי הדברה. במתקן הנ"ל היה התובע חשוף לחומרי הדברה שונים במצב של נוזל או מוצק, חומצה גופרתית 98%, חומצה חנקתית 98% חומצה גופרתית מעשית וחומצה חנקתית מעשית.

במתקן זה עסק התובע במילוי חביות בחומר שנקרא דניטרו. מדובר בחומר רעיל שהאדים שלו גורמים לצריבה בעיניים ואודם ופגיעה בנשימה. חומר זה משמש להדברה חקלאית. התובע היה במגע עם החומר הנ"ל במשך כ-3 שעות לפחות במשמרת.

9. במהלך השנים שבין 1995 ועד שנת 2001 היה התובע חשוף לחומרים שונים בצורת אבקות, כאשר באוויר היו חלקיקי אבק ממתקני הייצור השונים. אחד החומרים להם נחשף התובע הוא 5 ניפה, שהכיל חומצה גופרית 98%, חומצה חנקתית 98%, חומצה אבקתית IPA. החומר הנ"ל מיוצר מאבקת חומצה IPA והתובע נהג לשפוך שקים של 25 ק"ג לחומצה גופרתית וחנקתית בריכוז 98% והחומרים הנ"ל היו עוברים תהליך כימי בייצור מנתי. התובע נהג לארוז כל מנה המיוצרת במשך המשמרת ובסך הכל ארז 5 אריזות בכל משמרת, בשקים של 25 ק"ג . התובע בא במגע עם החומר הנ"ל במשך כ-5 שעות לפחות בכל משמרת.

10. חומר נוסף שאליו נחשף התובע במסגרת עבודתו היה 5 סיפה שהכיל חומצה גופרית אוליום 104%, חומצה חנקתית 98% וחומצה אבקתית IPA. כן גם נחשף התובע לחומר שנקרא בנזויין 3, שהכיל חומצת גופרית אוליום, חומצה חנקתית 98%.

11. התובע נחשף גם לחומר הנקרא נוטה 5, שהכיל חומצה מיוחדת – 3 נוקס, חומצה חנקתית 98% ושטיפת החומר. המים גרמו לריאקציה מהחומר ופליטת חומרים רעילים בנוסף למגע הפיזי איתם.

12. כשלוש שנים לאחר פרישתו של התובע לפנסיה מוקדמת ב-6/11/01 התובע לקה בגידול בכף יד שמאל SQCC (מחלת סרטן הקרצינומה) וביום 16/6/04 נותח התובע בבית החולים "בני ציון" בחיפה ונכרת הגידול מכף יד שמאל. התובע מייחס את הופעת הגידול בכף יד שמאל לעבודתו במפעל בחשיפה לחומרים מסוכנים.

13. הנתבע לעומתו טוען, כי מדובר בתהליך תחלואתי רגיל וללא כל קשר סיבתי בין עבודת התובע כמפעיל במתקנים השונים, לבין הגידול בכף יד שמאל שבו לקה התובע.

מינוי מומחה רפואי
14. מטעם בית הדין מונה בתחילה, ביום 3/4/11, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר אברהם קרונברג מבית החולים אסף הרופא בצריפין, אשר הודיע לבית הדין, כי התיק אינו בתחום מומחיותו, היות והוא המטולוג ולא אונקולוג.

15. על כן, מונה מטעם בית הדין פרופ' משה ענבר בתאריך 15/6/11, אשר דרש תשלום כספי גבוה מהמקובל בבית הדין לעבודה לצורך הכנת חוות דעת מומחה. על כן, בהחלטת בית הדין מיום 5/7/11 הורינו לפרופ' ענבר להחזיר את התיק לבית הדין מבלי לתת חוות דעת מומחה בתיק, וכך אמנם נעשה.

16. בתאריך 21/7/11 מונה פרופ' רפאל קטן כיועץ מומחה רפואי מטעם בית הדין. בתאריך 8/11/11 מסר פרופ' ר. קטן חוות דעת מומחה לבית הדין. בחוות דעתו קבע המומחה כלדקמן:

"א. המחלה ממנה סבל התובע בשנת 1994
תשובה – מדובר בסרטן תאי קשקש של העור. זהו סרטן מאוד נפוץ ולרוב מופיע באזורים בעור החשופים לשמש. העישון גם הוא המגביר את הסיכון לסרטן זה.
סרטן נפוץ זה נחשב לסרטן בעל ממאירות נמוכה יחסית ובדרך כלל כריתה כירורגית פותרת את הבעיה והמטופל מבריא ללא גרורות וללא סכנת חיים.
סרטן זה יכול להופיע גם באזורים של צלקות ושל גירוי כרוני.
ב. האם יש קשר בין עבודתו של התובע למחלה
תשובה – כנראה שכן, לא ברור אם החומרים אליהם היה חשוף התובע אכן יכולים לגרום לסרטן באופן ישיר אך ברור שהם יכולים לגרום לכוויות ובעקבות זאת לצלקות ובעקבות זאת לסרטן תאי קשקש, כך שאם היתה כוויה והיו הצטלקויות באזור שבו הופיע הגידול בכף היד, אז יש מקום לקשר בין עבודתו עם החומרים המגרים והגורמים לכוויות לבין הסרטן. לפי תיאור תנאי עבודתו, לא ברור אם היה עליו להשתמש באופן קבוע בכפפות והאם נכווה בידו במשך עבודתו.
ג. האם היה אירוע של מגע או חשיפה שניתן ליחסה לזמן מסוים?
תשובה – ייתכן שבעת עבודתו נכווה בידו השמאלית מן החומצות והחומרים הצורבים שאיתם עבד. אין לי על כך נתונים.
ד. האם פגיעות דומות וחוזרות גרמו למחלה
תשובה – פגיעות דומות וחוזרות (כוויות כתוצאה ממגע עם חומרים כימיים צורבים) עשויות לגרום למחלה (סרטן בעור מסוג תאי קשקש) אך אין בפניי נתונים אם אכן היו פגיעות כאלה.
ה. האם תנאי עבודתו השפיעו פחות מאשר הנתונים האישיים?
תשובה – אם היד השמאלית היתה חשופה לחומרים כימיים מגרים הרי שהם השפיעו על המחלה הרבה יותר מאשר הנתונים האישיים (העישון וצבע העור).
ו. האם פגיעות דומות חוזרות ונשנות מצטברות ויוצרות את המחלה
תשובה – כן (כוויות וגירוי עור).
ז. האם יש בתובע גורמי סיכון ומה המשקל שלהם
תשובה – כאמור, עישון כבד וצבע עור בהיר הם גורמי סיכון למחלה אך משקלם קטן יחסים לכוויות וגירויים חוזרים.
ח. נא לקבוע באחוזים את השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה אל מול גורמים אחרים שהשפיעו על הופעתה
תשובה – קשה לי לכמת את הסיכונים; אך אם היד השמאלית אכן עברה כוויות וגירויים חוזרים והיו צלקות בכף היד (דבר שלא צויין בסיכום מכירורגיה פלסטית) אז הגורם העיקרי, 90%, הוא החשיפה לחומרים הגורמים לכוויה ולצלקות ורק 10% העישון והעור הבהיר.
באם העור לא נחשף כלל לחומרים מגרים ולכוויות (כלומר, לבש כפפות בכל עת שעבד עם חומרים מסוכנים ואלה לא הגיעו לעור היד) אז הסיכון מתהפך והסיכוי שהסרטן נגרם מחומרים כימיים שנספגו דרך הריאות או אזורים אחרים בגוף הינו קטן.
יש לציין שהגידול הסרטני הופיע במקום לא אופייני ועל כן אני מניח שכף היד היתה חשופה לכוויות ולגירוי מן החומרים הכימיים (למרות שהדבר לא צויין בפירוש בחומר הראיות שהוצגו בפני)".

17. לאור תשובותיו של המומחה הרפואי, פרופ' רפאל קטן, הגישה ב"כ הנתבע בתאריך 20/2/12 הודעה ובקשה להפניית שאלות הבהרה וגם ב"כ התובע ביקשה ביום 5/3/12 להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה הרפואי.

18. לאור המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים, הגישה ב"כ הנתבע בקשה לבית הדין להשלמת התשתית העובדתית בתיק. בתאריך 1/11/11 הוריתי לב"כ הצדדים להתייחס בכתב לנושא של השלמת עובדות – הן ביחס לנושא של שימוש בכפפות והן ביחס לנושא הכוויות והתרתי לכל צד להגיש שאלות הבהרה לבית הדין.

19. בתאריך 25/11/12 ניתנה החלטה מפורטת ביחס להשלמת התשתית העובדתית בתיק. החלטה בנדון, הכולל שאלות הבהרה למומחה, ניתנה ביום 8/4/12. להלן העובדות שנוספו להחלטה:

"3. להלן ציטוטים מעדות התובע, כי היה לו מגע ידני עם החומרים השונים:

"א) בעמ' 3 לפרוטוקול, בשורות 11-13, העיד התובע כדלקמן:
           "לשאלה האם היה לי מגע פיזי עם החומרים האלה אני משיב – שכן. אני נוגע עם החומר בידיים. המתקן הזה עובד כמעט 50 שנה והיו סתימות. וכל פעם היה צריך לפתוח את הסתימות. עבדנו עם כפפות בד".

ב) בעמ' 3 לפרוטוקול, בשורות 23-26, נאמר:
           "מדובר במיכל גדול שהיה צריך לפורר בו את הסודה אש עם קיטור כדי שהחומר יימס ואז היה עובר דרך הצנרת למתקן 16. היה לי מגע ידני עם החומר כשהיה במצב של אבקה (הכוונה לסודה אש – א.ק.) אבל לא כשהחומר היה הופך להיות נוזל. אבל במקרה שהיו סתימות אז היה לנו מגע עם החומר במצב נוזלי כשפתחנו את הסתימות".

ג) בהמשך, בסוף עמ' 3 לפרוטוקול, התובע הסביר כי הסודה אש היה מגיע בצורת אבקה בתוך שקי ענק וצריך היה לשים את החומר על רשת, ואז מה שהיה אבקה היה נופל לתוך המיכל דרך הרשת ומה שהיה גושי היה נשאר מעל לרשת והיו צריכים לשבור את החומר הגבישי עם פטיש בצורה ידנית וכך היה מפורר את הגושים כדי שירדו דרך הרשת. בעמ' 4, בשורות 1-4, העיד התובע:
           "כשהיינו מפוררים את הגושים היה אבק באוויר. בקיץ היינו מזיעים אז האבק היה נספג לנו על העור היה גורם לנו לצריבת העור".

ד) התובע העיד כי במתקן 16 השתמש במסכות נייר בלבד, אך כשעבד במתקן 80, שהיה מקום עבודתו האחרון, קיבל לשימוש מסכת גז.

ה) התובע העיד כי גם במתקן המתמידון היה במגע פיזי עם החומרים. להלן עדותו בעמ' 4, שורות 23-26 לפרוטוקול:
"אני כן הייתי במגע פיזי גם במתקן המתמידון. גם במתקן המתמידון מוסיפים אבקות כגון חומר לוואי של ליקוריץ, אוראה, גופרת אשלגן, חומצת הדית שמשתמשים בה לחקלאות. פותחים את הצנרת ואז זה מתערבב ואת יתר החומרים עושים עם הידיים. זה לא בא בתור חומצה. למשל אוראה זה אבקה. אשלגן זה אבקה" (ההדגשה הוספה – א.ק.).

ו) על פי עדותו של התובע בבית הדין לא היו לו כוויות בידיים בזמן העבודה, וכך התובע מעיד בעצמו בעמוד 5 לפרוטוקול מיום 13/3/07:
"לשאלה איך אני מסביר שהמעביד שלי אמר שלא היה לי מגע פיזי עם החומרים כי אחרת הייתי מקבל כוויות, אני משיב – שלא נכון, לא קיבלנו שום כוויות בידיים למרות שהייתי במגע פיזי עם החומרים".

ז) התובע העיד כי במתקן 80 נחשף לחומרי הדברה שונים ובעמ' 5 לפרוטוקול, שורות 9-11, התובע העיד:
"היינו מייצרים שם חומרי הדברה אבל הורידו את זה מקו הייצור כי זה קו מסוכן, בשנה הראשונה נפגעו הרבה עובדים מהחומרים האלה, עם צריבות בעיניים וצריבות בעור. ואז הפסיקו לייצר את החומרים הללו".

ח) על פי עדות התובע, בעמ' 4 לפרו, שורות 18-24, הוא הבחין לראשונה כי יש לו בעיות בעור רק בשנת 2004 וחשב שמדובר בכוויה שהיתה לו תשעה חודשים קודם לכן ושזה יעבור. הכוויה היתה קטנה, נעלמה, הכוויה הופיעה לאחר שהתובע סיים לעבוד, אך פרופ' קלדרון אמר לו כי הכוויה יכולה להיות רק ממגע פיזי עם חומרים כימיים וזה יכול להתגלות גם אחרי שנים.
עדות התובע, כי לא נגרמו לו כוויות בזמן עבודתו מחומרים כימיים, אינה מדויקת ועומדת בסתירה למסמכים הרפואיים המוכיחים אחרת. כנראה שהתובע "מחק" את האירועים הללו מזכרונו. (ההדגשה הוספה – א.ק.).

4. ב"כ הנתבע הגישה לבית הדין תעודות רפואיות של התובע, המעידות כי התובע נפגע במהלך עבודתו, הן מחומצות ומחומרים שונים.

א) תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 11/11/96 בגין כוויה כימית מחומצה בעין שמאל (ראה מסמך ה/1 המצור"ב).

ב) מכתב רפואי מפסיכיאטר מיום 12/10/97, בעקבות התפוצצות בקבוק חומצה בידיו והחומר השפריץ על פניו. המקרה אירע ביום 27/8/97 (ראה מסמך ה/2 המצו"ב).

ג) אישור בכתב מיום 29/8/97 מפרופסור דן מלר, מכירורגיה פלסטית, על כוויה בפניו מחומצה מיום 27/8/97 (ראה מסמך ה/3 המצו"ב).

ד) אישור בכתב מרופא תעסוקתי מיום 26/10/97, ד"ר עוזי נוה, על כוויות חומצה במצח ובקרקפת בתאונה מיום 27/8/97 (ראה מסמך ה/4 המצור"ב).

ה) אישור בכתב מיום 9/2/98, להפניה לחדר מיון על כוויות מחומצה חנקתית לאורך כל יד ימין, צוואר ורגל ימין (ראה מסמך ה/5 המצור"ב).

ו) טופס בל/250 מיום 9/2/99 על כוויות מחומצה חנקתית מהתפוצצות צינור והפגיעות ביד ימין, צוואר ורגל ימין (ראה מסמך ה/6 המצור"ב).

ז) מכתב הפניה למומחה לפלסטיקה, בעקבות כוויה מחומצה חנקתית באזור המצח. לא ברור מצילום המסמך מועד כתיבת ההפניה (ראה מסמך ה/7 המצור"ב).

מכל שבעת המסמכים הרפואיים הנזכרים לעיל, ברור כי לתובע נגרמו כוויות בפניו, בעין במצח ובקרקפת, וכן ברגל ימין, יד ימין ובצוואר במהלך עבודתו במפעל דשנים. כך שבפועל לתובע היה "מגע פיזי ישיר" בעל כורחו עם חומצות וחומרים כימיים שבהם נפגע ישירות בתקופת עבודתו, וזאת בעקבות תאונות והתפוצצות בקבוק ומהתפוצצות צינור.

5. עדי ההגנה מטעם הנתבע והעובדים במפעל טענו, כי לא היה מגע פיזי לתובע עם החומרים שאיתם עבד.

מר חסן שמא – שהיה הממונה על התובע במשך כשנתיים במתקן 24 ומתמידון, טען כי לא היה שום מגע ידני במתקן מתמידון בעת הכנת תמיסה שנקראה אוריאה פורמלדהיד וכי מיכל האחסון של הפורמלדהיד היה ממוקם מחוץ לבניין עצמו. הזנת החומר מבחוץ עד לריאקטור התבצעה על ידי משאבה. לדבריו:
"לא היה שום מגע ידני בין החומר לבין המפעיל עצמו. לא היה מגע ישיר בין התמיסה לבין העובדים. היתה הנחיה שבזמן הכנת התמיסה המפעיל מבצע את העבודה עם מסיכה" (ראה עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 22-26).

גם העיד כי לא היה מגע ישיר פיזי עם חומצת גופרית או חנקתית (ראה עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 23-29).

עדותו של מר חסן שמא עומדת בסתירה למסמכים הרפואיים ה/1-ה/7, המוכיחים בעליל כי אכן היה לתובע מגע פיזי ישיר עם חומרים כימיים, כולל חומצה חנקתית ועוד.

6. בבית הדין העיד גם מר גיורא מרמור, המשמש כסמנכ"ל מנהל אגף במפעל דשנים.

לדבריו, במתקן 16 התובע עבד עם חומצה זרחתית וסודה קאוסטיק או סודה אש וכי החומרים הללו הוזרמו לכלים בהם התבצע התהליך על ידי משאבות מתוך מיכלים ולא היה צריך במגע יד עם החומרים הללו.

בחלק מהתהליך, אחר התגובה הכימית, ייבשו את החומר ובשלב זה היתה אפשרות לגעת בחומר המוגמר.

באשר לסודה קאוסטיק וסודה אש – הריכוז שהתקבל במתקן הינו של 48% ואחרי שהזינו אותו לתהליך הוסיפו לו מים והכל היה בהזרמה ולא במגע יד.

באשר למתקן המגורענים – שם אפשרי היה מגע יד, כי עבדו שם עם חומרים שהם דשן חקלאי כגון: אשלג, גופרת אמון שמפזרים אותם ביד או במתקן 80 עם חומרי הגלם – אבקות של חומצה אניזופתאלית או חומצה בינזיאות – שמתקבלות בשקים והמגיע איתם היה כאשר ארזו את התוצר המוגמר, האבקי גבישי או כאשר החומר נפל לרצפה והיה צורך לטאטא אותו. כל החומרים הללו הינם חומרים כימיים רעילים אך מותר המגע איתם אם כי לא רצוי.

7. הן למר חסן שמא והן למר גיורא מרמור יש לכאורה אינטרס אישי "למזער" את התאונות שהיו לתובע במהלך עבודתו ושבהם נפגע בפועל ונכווה מחומרים כימיים, כולל חומצות".
 
20. בתאריך 27/3/12 השיב פרופ' רפאל קטן על כל שאלות ההבהרה שהועברו אליו מטעם בית הדין. בתשובותיו לשאלות ההבהרה קבע המומחה כדלקמן:

"א. האם יש סבירות גבוהה שהחומרים בהם עבד התובע גרמו למחלתו?
תשובה: כן.
ב. האם מגע פיזי בחלקי גוף אחרים יכול לגרום לגידול ביד שמאל?
תשובה: כן.
ג. האם חשיפה או מגע פיזי של חומרים מגרים וצורבים יכול לגרום למחלה?
תשובה: כן. גירוי כרוני וכוויות ביד שמאל יכולים לגרום לגידול ביד שמאל.
ד. האם כפפות מבד יכולות לספק הגנה מפני חומרים כימיים?
תשובה: נראה לי שלא, במיוחד אם נרטבו.
ה. האם משחות ותרסיסים שניתנו לאחר המגע עם החומרים מספק הגנה מספקת?
תשובה: לא.
ו. האם הצלקות ביד שמאל מעידות על מגע עם חומרים בהם עבד?
תשובה: רק רופא עור מומחה, שיראה את הצלקות, יוכל להשיב לשאלה זו.
ז. האם גירוי עור כרוני וכוויות חוזרות יכלו לגרום למחלת התובע?
תשובה: כן.
ח. האם נכון לקבוע כי הגורם למחלתו של התובע הוא חשיפה לחומרים במהלך עבודתו ותנאי עבודתו? אנא כמת באחוזים.
תשובה: לאור כל הנתונים נראה לי שנכון לקבוע שהחשיפה הכרונית לחומרים במהלך עבודתו והכוויות החוזרות הן אלה שגרמו למחלתו של התובע.
נראה לי שניתן לקבוע שרוב הסיכון (90%) להופעת המחלה קשור בתנאי עבודתו ורק 10% קשורים לעישון ולחשיפה לשמש".

21. ב"כ הנתבע הגישה בקשה לשאלות הבהרה נוספות, שלא התרנו אותן, מאחר ויש התייחסות מפורשת לכך שלתובע היה מגע פיזי עם החומרים גם כשהיה עם כפפות בד על ידיו וכי התובע סבל גם מכווות וגם מגירויים בידיים.
גם מעדותו של עד הגנה מס' 2, מר גיורא מרמור, בעמוד 13 לפרוטוקול מיום 12/7/07 עולה בבירור, כי אפשרי מגע ידיים עם חומרי הגלם במפעל כששופכים את תכולת השקים של האבקות אל תוך המתקן. הדבר קורה פעמיים בכל משמרת עם הרבה שקים בכל פעם. לדבריו, כל החומרים הכימיים הם רעילים, אך זה תלוי בכמות. ההנחיות הן לעבוד עם כפפות ולא לנגוע בהם ישירות, אבל אם נוגעים לא קורה שום אסון.

22. לכן, למרות עמדת ב"כ הנתבע – אין ספק בדבר, כי קיימת חשיפה של ידי העובד ובחלקים חשופים בגופו, לחומרים הכימיים שהוא עובד עימם, בין אם מדובר באבקות ובין אם מדובר בחומרים כימיים נוזליים, כפי שפורט בהחלטת בית הדין מיום 8/4/12. הוספת העובדות הללו בהחלטה הנ"ל הרחיבה את התשתית העובדתית הראשונית מיום 21/7/11 שהובאה בפני המומחה הרפואי ואף שינתה חלק מהעובדות הללו.
בנסיבות אלה – לא היתה הצדקה לשלוח שאלות הבהרה נוספות למומחה, היות וחוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה הינן ברורות. בעוד שבחוות דעתו מיום 8/8/11 ענה המומחה תשובות כלליות, אזי בתשובותיו מיום 27/3/12 תשובותיו הינן ספציפיות למקרה.

23. מחוות דעת המומחה הרפואי עולה בבירור, כי חשיפתו של התובע לחומרים הכימיים שעימם היה לו מגע במסגרת עבודתו גרמו למחלתו. יחד עם זאת, ציין המומחה, כי מגע פיזי בחלקי גוף אחרים לא יגרום לגידול ביד שמאל, אבל גירוי כרוני וכוויות ביד שמאל יכולים לגרום לגידול ביד שמאל, כך גם אם הכפפות מבד שלבש נרטבו מחומרים כימיים.
התובע, בעדתו בבית הדין ביום 13/3/07, ציין בעדותו, כי למשל פורר חומר "עם הידיים" בלשון רבים, ולא טען כי עבד רק עם יד ימין למשל (ראה עמודים 3-4 לפרוטוקול מיום 13/3/07).

24. המומחה מדגיש בחוות דעתו, כי לאור כל הנתונים שהובאו בפניו, החשיפה הכרונית לחומרים במהלך עבודתו של התובע והכוויות החוזרות, הן אלה שגרמו למחלתו של התובע, וכי ניתן לקבוע ברמת וודאות של 90%, כי רוב הסיכון להופעת המחלה אצל התובע קשור לתנאי עבודתו ורק 10% קשורים לעישון ולחשיפה לשמש.

25. בנסיבות אלה אנו קובעים, כי התובע לקה בגידול בכף יד שמאל מסוג SQCC (מחלת סרטן הקרצינומה שהינו סרטן מסוג תאי קשקש). מדובר כאן בפגיעה כתוצאה מהעבודה בחשיפה לחומרים כימיים וזאת על פי עקרון המיקרוטראומה. על כן, מדובר כאן בתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

26. התובע רשאי להגיש לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

27. כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גידול באף

  2. גידול בכתף

  3. סרטן קשקשי

  4. סרטן ביטוח חיים

  5. גידול שפיר בראש

  6. סרטן במיתרי הקול

  7. ביטוח מחלת הסרטן

  8. פיטורים בגלל סרטן

  9. גידול ממאיר - ביטוח

  10. גילוי סרטן ריאות בזמן

  11. אבחון סרטן ריאות

  12. אבחון שגוי - סרטן

  13. כריתת אשך - סרטן האשכים

  14. ניתוח להסרת גידול בחו"ל

  15. צריבה במתן שתן - סרטן ?

  16. סרטן דייגים – מעגן קישון

  17. גידול ברחם - גילוי מוקדם

  18. מיקרוטראומה - סרטן

  19. מימון תרופות לסרטן

  20. גידול בראש תסמינים

  21. גידול - כמה אחוזי נכות ?

  22. אבחנה מאוחרת של סרטן בצבא

  23. גילוי מוקדם של סרטן

  24. סרטן בגלל עבודה או עישון ?

  25. כימותרפיה בילדים - סיכונים

  26. התיישנות תביעה - אבחון סרטן

  27. מימון תרופה לסרטן השד

  28. סרטן השחלות במהלך שירות צבאי

  29. סרטן השד - ממוגרפיה / ביופסיה

  30. סרטן הקיבה - גילוי מוקדם

  31. חשיפה לאסבסט – פיצויים על סרטן

  32. הכרה בגידול כתאונת עבודה

  33. אחוזי נכות לאחר סרטן השד

  34. ביטוח סרטן בראש אצל ילדים

  35. אבחון סרטן ע''י רופא ילדים

  36. סרטן עקב חשיפה לקרני רנטגן

  37. סרטן המעי הגס - אבחון מוקדם

  38. גילוי סרטן לאחר תאונת דרכים

  39. גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

  40. גוש גדול בשד - כריתת שד מלאה

  41. גליבק - מימון תרופה סל הבריאות סרטן

  42. חשיפה לחומרים מסרטנים בעבודה

  43. פוליסת ביטוח מחלת הסרטן - תביעה כספית

  44. תביעה של חולה סרטן לאשר תרופה – טקסול

  45. הרצפטין - בקשה של חולה סרטן מימון תרופה

  46. סרטן של מפעיל תא לחץ יחידה של צוללים של צה"ל

  47. ביטוח חיים - כיסוי ההלוואה במקרה פטירה ממחלת סרטן

  48. תביעת רשלנות רפואית בגין איחור בגילוי סרטן

  49. ביטוח חיים - אי גילוי מחלה בהצהרת בריאות – סרטן הערמונית

  50. גידול סרטני בכליה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה

  51. תגמולי ביטוח מחלת סרטן - תשלומים לתקופת אבדן כושר עבודה - פטור מתשלום פרמיה

  52. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון