דוגמא להחלטה בנושא הדבקות במחלות בבתי חולים: התובעת הגישה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע), להכיר באירוע מיום 22.11.11 כתאונת עבודה (להלן - האירוע). משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק "1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו להידבקות בחיידק הקלבסיאלה. 2. מבחינה רפואית לא הוכח קשר סיבתי בין ההידבקויות בחיידק הקלבסיאלה לבין תנאי עבודתך. 3. מחלת הקלבסיאלה יכול והתפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתך. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה", הגישה היא תביעה לבית הדין. בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובעת בעצמה ומטעם הנתבע הגב' הר לב. מתצהירה של התובעת עולות העובדות כלהלן - א. התובעת הינה ילידת 1954. ב. התובעת עבדה כאחות מוסמכת בבית החולים סורוקה בין השנים 1977-1975 וכן משנת 1983 ועד היום. בין לבין שימשה כאחות מוסמכת בקופת חולים. ג. בשנת 2006 החלה התובעת לעבוד במיון נשים בהיקף משרה של 75% - 3 פעמים בשבוע במשמרות לילה וערב בלבד. ד. מתחילת שנת 2011 ועד ספטמבר 2011, באישור רופא תעסוקתי, עבדה התובעת פעמיים בשבוע מבלי לפגוע בהיקף המשרה, כשהיום הנוסף ירד מימי המחלה שעמדו לזכותה. ה. בזמן עבודתה של התובעת במיון נשים, נדרשה היא לגעת באופן ישיר במטופלות -בהפרשותיהן, בבגדיהן ובכליהן. ו. בכל משמרת היו מגיעות עשרות נשים לבדיקה במיון, לא פחות מ- 25 במשמרת ערב, וכ- 2000 נשים בחודש. במשמרת ערב עבדו רק שתי אחיות במיון ובמשמרת לילה עבדה אחות אחת בלבד. ז. כל אישה שמגיעה למיון נשים נדרשת לבצע בדיקת שתן. במצב בו מטופלת מרותקת למיטתה נדרשה התובעת לגבות מהמטופלת שתן באמצעות סיר או קטטר. ח. התובעת נדרשה לבדוק את השתן של עשרות מטופלות במשמרות ערב ולילה כאשר פעמים רבות הבדיקה בוצעה ללא כפפות ולכן התובעת באה במגע ישיר עם השתן. ט. התובעת נדרשה לעבוד בלחץ ובעומס רב ולבצע מספר פעולות בו זמנית, לכן על אף שההנחיות קובעות כי עליה ללבוש כפפות ולהחליפן בין מטופלת למטופלת, לא תמיד הצליחה לעשות כן. י. כתוצאה מעבודתה, נדבקה התובעת בחיידק הקלבסיאלה (להלן - החיידק). יא. בשל הידבקותה בחיידק יצאה התובעת לחופשת מחלה כפויה בין התאריכים 16.9.11 ועד 1.4.12 והחל מיום 1.9.12 ועד למועד כתיבת התצהיר. יב. בשל הידבקותה בחיידק, הטיפולים והכדורים שנדרשה ליטול, חלה החרפה במצבה של התובעת והיא סובלת מאי - ספיקת כליות. 5. בחקירתה הנגדית סיפרה התובעת כי החיידק אובחן אצלה לפני כשנתיים "אני חושבת שחודש ינואר 2011". אך כאשר הופנתה לרישום רפואי מיום 2.8.10 בו נכתב "החולה לאחר אישפוז באורולוגיה עקב חום גבוה עם דלקת בדרכי KLEBSIELLA " (נ/6) השיבה - "עד כמה שאני זוכרת, כאשר אושפזתי באורולוגיה לא היתה צמיחה של קלבסיאלה". וכאשר הקשתה ב"כ הנתבע ושאלה את התובעת האם יש לה מסמך התומך בעמדתה לפיה נדבקה רק בינואר 2011, בעוד שעל פי הרישומים הרפואיים נדבקה בחיידק כבר ב 8/10, השיבה - "לאחר שאני מעיינת במסמכים שבפניי אני משיבה שיש כאן בדיקת שתן ואפשר לראות את החיידק בינואר 2011". לשאלה האם היה אירוע מסוים בעבודה שגרם לה להידבק בחיידק, השיבה התובעת - "היה לי מגע אישי בשתן ובהפרשות של המטופלים. מרוב לחץ בעבודה היה לי מקרה כזה" ולשאלה מדוע אין בתצהירה הפניה לאירוע מסוים השיבה - "לשאלתך אני כן כתבתי שהיה מגע אישי...זה לא אירוע אחד. קורה בעבודה שמרוב לחץ לפעמים יש מגע אישי. זה לא בכוונה וזה לא קורה. זה קורה לכל אחד. לא תמיד לובשים כפפות. לא תמיד זה מתאפשר". 6. כאשר עומתה התובעת עם מכתבי המעביד נ/4 ו-נ/8 מהם עולה כי העבודה מתבצעת עם כפפות ועל כן, אין מגע ישיר עם השתן השיבה - "לפי נהלים בבית החולים העבודה מתבצעת עם כפפות ולא נוגעים בהפרשות בלי כפפות. אבל יש הבדל בין מה שקורה בשטח לבין מה שנדרש. לפעמים מרוב לחץ עבודה, לפעמים מגיעות 4, 5 נשים בבת אחת. נשים עם צעקות, עם כאבים, עם דימומים פעילים. כל אחת מבקשת עזרה. היו לי מקרים שעבדתי גם לבד. במקרים האלה, לפעמים את לא יכולה לרוץ ולחפש כפפות אלא ישר הולכת ועוזרת למטופלת. זה קורה. לא בכוונה אבל זה קורה." באשר לבדיקת שתן בסטיק, העידה התובעת כי - "בדיקת שתן בסטיק, לא היו הנחיות לבצע עם כפפות. רק אחרי המקרה שלי אולי התחילו לבדוק שתן בסטיק עם כפפות. אבל בזמן שאני עבדתי לא בדקנו שתן בסטיק עם כפפות" וכאשר נשאלה באיזו תדירות נזקקה לעבוד עם כפפות השיבה - "לפי נהלים ובדרך כלל כן עבדתי עם כפפות. אני לא יכולה לספור כמה פעמים עבדתי בלי. בדרך כלל לא מגיעות למיון נשים עם זיהומים אבל יש מקרים שמגיעות גם עם זיהומים" (הדגשות הוספו - א.ס.). 7. מעדותה של גב' הר לב (להלן - הר לב) עולות העובדות כלהלן - א. הר לב משמשת כאחות אחראית במיון נשים. ב. על פי נהלי בית החולים, בכל מגע עם הפרשות או דם יש ללבוש כפפות, גם במקרה של עומס. ג. כאשר אישה מגיעה למיון ויודעים שהיא חולה במחלה מדבקת, יש סימונים מיוחדים לכל מחלה ואז מתמגנים בהתאם. חדר המיון אינו עורך רישום של מקרי קלבסיאלה שהגיעו אליו. ד. במשמרת ערב מגיעות בממוצע 30-25 נשים ובמשמרת לילה כ- 10 נשים. 8. בחקירתה הנגדית הבהירה הר לב שהיא אחראית על המיון שנה ושמונה חודשים - מיוני 2011. כן אישרה כי עבדה עם התובעת כ- 3 חודשים בלבד, כאשר גם אז עבדה עם התובעת כחצי שעה בלבד כאשר התובעת עבדה במשמרות ערב. כאשר נשאלה הר לב האם נכון לומר שהאחיות העובדות במיון נשים, עובדות תחת לחץ ועומס רב, השיבה בחיוב. גם לשאלה האם זה נכון כי האחיות שמבצעות את בדיקות השתן בסטיק עושות זאת פעמים רבות בלי כפפות השיבה בחיוב. לשאלה איך תשובתה זו מתיישבת עם המכתבים שהעבירה לנתבע השיבה - "הנוהל אומר לשים כפפות. לא בכל מצב שמים". (ההדגשה הוספה - א.ס.). המסגרת המשפטית - 9. המבחן היסודי להיותו של אירוע "תאונה" הוא "הפתאומיות". קיומו של מבחן הפתאומיות חיוני ברוב המקרים והוא יספיק ברוב המכריע של המקרים. פתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן- הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח - הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע (דב"ע לא/0-5 אסתר ושדי- המוסד לביטוח לאומי; בג"צ 5690/97 המוסד לביטוח לאומי נגד בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם ; דב"ע נו/0-103 שלמה עטר נ' המוסד לביטוח לאומי). 10. ב"כ התובע, בסיכומיה, טענה - א. בדיקות השתן נערכו לרוב ללא כפפות. ב. האחיות לא יכלו לדעת האם הנשים שהגיעו אליהן למחלקה נושאות את החיידק אם לאו, אלא אם היה קיים תיעוד רפואי על כך. 11. ב"כ הנתבע, בסיכומיה, טענה - א. הדבקות בחיידק הינה הידבקות מאירוע חד פעמי בו יש מגע עם החיידק. התובעת לא הוכיחה כל אירוע ספציפי בעבודה, אלא טענה טענות כלליות ללא תימוכין של ממש. ב. לא הובאו עדויות לכך שבסמוך להידבקותה בחיידק היתה מאושפזת בבית החולים או במיון, חולה עם החיידק אשר עברה תחת טיפולה של התובעת. ג. לא הוכח שהתובעת באה במגע ישיר עם השתן וזאת כיוון שעל פי ההנחיות היא נדרשה לעבוד עם כפפות. ד. על אף שהעדה מטעם בית החולים העידה כי לעיתים נערכות בדיקות סטיק ללא כפפות ובניגוד לנהלים, אין מגע ישיר עם השתן. ה. משלא הוכח מגע ישיר עם השתן ואף לא הוכח הימצאותו במועד ספציפי, אין הוכחה למועד ההידבקות הנטענת ולא ניתן לקבל את תביעתה. דיון והכרעה - 12. בדב"ע לד/0-37 הויס שטיין- המוסד לביטוח לאומי, (פד"ע ה 221) נקבע כי "הידבקות במחלה" הינה בגדר "אירוע תאונתי". באותו עניין הוכח כי נהג שהועמד לרשותו של המערער, בעת עבודתו בניגריה, חלה במחלת השחפת. מספר חודשים לאחר מכן, כאשר חזר המערער ארצה, אובחן כסובל ממחלת השחפת. בית הדין פסק כי המערער נפגע בתאונת עבודה במובן החוק, היינו שאת מחלת השחפת בה לקה יש לראות כתאונה שאירעה לו בשל גורמים סביבתיים, להם היה חשוף במקום עבודתו שמחוץ לבסיס. מכאן - ככל שהתובעת תוכיח כי נדבקה בחיידק הקלבסיאלה מאחת הנשים שטופלו על ידה במיון - כי אז תעמוד בנטל ההוכחה , המוטל עליה להוכיח כי אירע לה אירוע תאונתי . 13. במקרה מושא ההחלטה, התובעת בדקה בדיקות שתן של נשים רבות מדי יום ואיננה יכולה להצביע על אירוע ספציפי במהלכו נדבקה בחיידק. על פי עדותן הן של התובעת והן של הר לב, הממונה עליה, מיון נשים אינו עורך רישום אודות נשים המגיעות למיון והנושאות את החיידק ולכן אין ביכולתה של התובעת להצביע על נשים נושאות החיידק שביקרו במיון בתקופות הרלוונטיות. מאחר והדברים אינם בשליטתה של התובעת, הדבר לא יכול לעמוד לה לרועץ. כמו כן, הוברר מעדותן של התובעת ושל הר לב כי פעמים רבות נבדקו בדיקות שתן בסטיק ללא שימוש בכפפות מגן, ויש בכך, כדי להוות ראיה מספקת, בשלב זה, על מנת למנות מומחה לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין מחלת התובעת לעבודתה. זאת ועוד, ככל הנוגע ליישום חוק הביטוח הלאומי, ההלכה היא כי במקרה של ספק ניתן לפעול לאו דווקא תוך מיצוי מלא של הכלל בדבר חובת ההוכחה, אלא תוך היזקקות למידת הסבירות לכלל חומר הראיות, כשנגד עיני הפוסק גם השיקול של "עוול" מול "עוול" (עב"ל 62/96 המוסד- נפתלי אדרי, פד"ע לב 185, 191 (סעיף 10); דב"ע ל/0-10 דוידיאן - המוסד לביטוח לאומי פדע ב 3, 10-9; דב"ע נא/0-108 עבדאללה עודה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ג 479). 14. בנסיבות המקרה, משהוכח שהתובעת טיפלה בנשים רבות מידי יום, ולאור עדותן של התובעת והר לב בדבר אי השימוש בכפפות וכן בדבר העדר התיעוד במיון אודות הנשים הנושאות את החיידק, ובשים לב להלכות שהובאו לעיל, אנו קובעים כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין מחלתה לבין עבודתה. 15. הצדדים יגישו, בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה, את כל החומר הרפואי שברצונם להעביר למומחה הרפואי. עם קבלת האמור, תינתן החלטה בדבר מינוי מומחה יועץ רפואי למתן חוות דעת רפואית בעניינה של התובעת. הידבקותרפואההכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה