דוגמא להחלטה בנושא החזרת כסף מזומן מהמשטרה: 1. בפני בקשה מיום 17.10.2012 להחזרת תפוס. לטענת המבקש, בחיפוש שנעשה בביתו, ושבמהלכו נתפסו סמים ורכוש נוסף, נתפס גם סכום במזומן של 7,270 דולר. לטענת המבקש, ביום 2/7/12 הוגש כנגדו כתב אישום והרכוש והכסף שנתפסו אינם חלק מכתב האישום, למעט הסמים שמשמשים כמוצג בכתב האישום. לפיכך הוגשה הבקשה להורות למשטרה להשיב למבקש את הסכום שנתפס וכן את הרכוש הנוסף, שאינו מוזכר בכתב האישום. המדינה מתנגדת לבקשה. בתגובה, שהוגשה על ידה ביום 22/10/12, נטען כי "מדובר בכמות סמים גדולה מסוג הרואין ובתפיסת כסף בהתאם. בבוא היום יוכרז בהתאם כסוחר סמים לפי פקודת הסמים. מבוקש דיון". 2. לפיכך, נקבע דיון וזה התקיים בפני ביום 24.10.2012. בדיון טען ב"כ המדינה כי העבירה המיוחסת למשיב הינה עבירה של עיסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973 (להלן - הפקודה), וכי אם יורשע המבקש בעבירה זו ניתן יהיה לחלט כל רכוש. בטיעוניו הפנה לסעיף 36א' לפקודה. ב"כ המבקש לעומת זאת טענה כי המבקש נתן הסבר לכסף שנמצא אצלו והמשטרה לא בדקה את הטענות האלה. עוד טענה כי כתב האישום אינו כולל עבירה של סחר בסמים וגם מהטעם הזה אין מקום לטענת המדינה כאילו תבקש לחלט את הכסף שנמצא. 3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבתיק המשטרה, אני מחליטה לקבל את הבקשה. 4. כתב האישום שהוגש כנגד המבקש כולל עבירה של החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) ו- 7 (ג) לפקודה. על פי סעיף 7 (ג) העונש על עבירה זו הינו מאסר 20 שנה או קנס כמפורט בסעיף. מכיוון שכך מדובר ב"עבירה של עיסקת סמים" כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לפקודה. 5. סעיף 36 א (א) לפקודה אכן קובע כי: "הורשע אדם בעבירה של עיסקת סמים, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא - (1) רכוש ששימוש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה. (2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך". ובסעיף 36 א (ב) נקבע כי: "בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של עיסקת סמים והוכח לו כי הנדון הפיק רווח מעבירה של עיסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, ייקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנדון הוא סוחר סמים ומשעשה כן - יצווה בגזר הדין כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנדון שהושג בעבירה של עיסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט". ואולם בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף 36 א, ופרוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, צריכים להיות מפורטים בכתב האישום (סעיף 36 א (ה)). 6. במקרה שבפני, מצאתי כי צודקת הסנגורית בטענתה לפיה אין בכתב האישום כל בקשה לחילוט. למעשה, אין זכר בכלל בכתב האישום לכסף (ולמוצגים האחרים שנתפסו), ורק הסמים מוזכרים בסעיף 16 לרשימת עדי התביעה. (המוצג הנוסף המוזכר בכתב האישום הוא מוצג 728313, דיסק החקירה של המבקש) מאחר שבכתב האישום לא צויין כי התביעה מבקשת לחלט רכוש כלשהו, וכל שכן הרכוש שנתפס בבית המבקש, ממילא אין לומר, לפחות לא בשלב הזה, כי ניתן יהיה לחלט אותם בתום ההליך. 7. מעבר לכך, גם אם העבירה נשוא כתב האישום נכללת בהגדרת המונח "עבירה של עיסקת סמים", לא ניתן להתעלם מן העובדה שכתב האישום אינו כולל עבירה של סחר בסמים, וגם לא ביקשה להכריז על הנאשם כסוחר סמים, וככל הנראה לא בכדי. בעוד שבשלבים ראשוניים של החקירה הצביעה המשטרה על הכסף שנתפס ועל פריטים נוספים שנתפסו בבית המבקש, ככאלה שיש להם משקל בבחינת החשדות המיוחסים למבקש ואף ציינה, בחלק מהבקשות שהגישה לבית המשפט להארכת מעצר, כי יש חשד לסחר בסמים, אין בכתב האישום זכר לעבירה כזו. ככל הנראה משום שהמדינה סברה שאין בידה די ראיות להוכיח עבירה כזו. 8. ואכן, המדינה לא טרחה לברר את גירסת המבקש לפיה טען כי הסמים נועדו לשימושו העצמי או את טענתו לפיה הסמים מעורבבים עם תרופות שהוא נוטל על פי מרשם רפואי. המשטרה לא ביקשה לחקור את הרופא שאת פרטיו מסר המבקש בחקירתו (עמ' 2 שו' 25 ואילך) ולא בררה לכן אילו תרופות מקבל המבקש על פי מרשם. גם לא מצאתי בחומר שבתיק המשטרה ראיה לכך שבמעבדה המשטרתית נבדק אם יחד עם הסם נמצא גם חומר נוסף, תרופות שאותן נוטל המבקש על פי מרשם. יצויין, כפי שבצדק ציין כב' השופט גינות בהחלטתו מיום 5/8/12 (סעיף 10 להחלטה), כי גם במידע המודיעיני שבידי המשטרה לא נטען כי המבקש סוחר בסמים אלא שהוא "משתמש בסמים מסוג הרואין בבית שלו". 9. נראה אפוא שהמדינה זנחה את החשדות לפיהם מדובר בסחר בסמים ולא בכדי לא הוגש כתב אישום אלא בגין עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה שמתבססת על החזקה שנקבעה בסעיף 31 (3) לפקודה. בכך גם שונה המקרה שבפניי מעניין מטיס (ע"פ 170/07 ליאור מטיס נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.11.07)), שאותו הביא ב"כ המדינה הבוקר, ללשכתי. באותו מקרה, להבדיל מהמקרה שבפניי, היה הנאשם מודע לכל אורך הדרך, כי המדינה מבקשת להכריז עליו כסוחר סמים על מנת לבקש חילוט רכוש, וכתב האישום כלל בקשות כאלה. בענייננו, אין, כאמור, כל זכר בכתב האישום לבקשה להכריז על הנאשם כסוחר סמים ולהורות על חילוט. 10. יצוין, כי לא רק שלא נכתב בכתב האישום כי המדינה תבקש לחלט את הכסף והמוצגים האחרים (למעט הסמים), ספק אם יש בתיק המשטרה די ראיות על מנת שבית המשפט ייקבע כי המבקש הינו סוחר סמים, בהתאם לסעיף 36 א' (ב) לפקודה. ספק גם אם יש בתיק המשטרה, ראיות לכך שהמבקש הפיק רווח מעבירה של עיסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כזו, וגם מן הטעם הזה אני דוחה את טענת המדינה כאילו יש להותיר את המוצגים בידיה על מנת שתוכל לבקש לחלט אותם בתום ההליך. 11. לא מצאתי בתיק המשטרה, וגם לא שמעתי מב"כ המדינה כי יש בידי המדינה ראיות להוכיח כי הכסף והמוצגים האחרים שימשו את המבקש כדי לאפשר את ביצוע העבירה או כי מדובר ברכוש שהושג כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה, כנדרש על פי סעיף 36 א (א) לפקודה. כפי שציינתי, מלבד חקירת המבקש, לא ביצעה המשטרה כל פעולת חקירה נוספת בתיק (למעט בדיקת הסם שנתפס) ובהתאם, לא בדקה את טענות המבקש לגבי מקור הכסף שנתפס בביתו של המבקש (עמ' 4 שו' 91) וגם לא את טענותיו ביחס לפריטים נוספים שנתפסו בביתו (למשל עמ' 3 שו' 80 לחקירה ועמ' 4 שו' 84 ואילך). 12. לאור דלות החומר שבתיק החקירה אני סבורה כי תגובת המאשימה לפיה "בבוא היום יוכרז בהתאם כסוחר סמים לפי פקודת הסמים", היא טענה סתמית שאין לה כל בסיס בחומר הראיות שבתיק המשטרה. 13. בהנתן כל אלה, יחד עם העובדה שהכסף והמוצגים האחרים שנתפסו, למעט הסמים, כלל אינם חלק מכתב האישום ולא יוגשו כראיה מטעם המאשימה, כפי שעולה מפרוט עדי התביעה שבכתב האישום, אני סבורה כי יש ממש בבקשה, ודינה להתקבל. 14. לכך יש להוסיף את העובדה שעיקר הבקשה (וכך גם התגובה) מופנה לכסף המזומן שנתפס בביתו של המבקש. בנוגע לכסף מזומן נקבע במקרה דומה כי כאשר מדובר בשטרות כסף אין בדרך כלל מקום להורות על החזקתם אך ורק לצורך חילוטם, שכן אם יורשע הנאשם, ניתן יהיה להטיל עליו קנס והחזקת התפוס אינה יכולה להיות אקט עונשי טרם שהנאשם הורשע בדין. לא פורטו בפני נסיבות לסטות מכלל זה. ראה: ב"ש 1316/02 (שלום אשדוד) אבידן יגאל נ' מ"י. בנסיבות כאלה וכאשר גם אין טענה לפיה יש צורך בהחזקת הכסף והמוצגים האחרים על מנת להציגם כראיה, שכן הם אינם מפורטים בכתב האישום, הרי שאין מקום להותירם בידי המדינה עד לתום ההליכים. 15. התוצאה היא שאני מקבלת את הבקשה ומורה להחזיר לידיו של המבקש את כל המוצגים שפורטו ברשימת תפיסה 728302 , למעט הסמים שפורטו באותה רשימה ואשר כמפורט בסעיף 16 לרשימת עדי התביעה, הם חלק מעדויות התביעה. משטרההחזרת כספים