הוצאת שותף משותפות

דוגמא לפסק דין בנושא הוצאת שותף משותפות: 1. תחנת מוניות גבעתיים הינה מעין שותפות, אשר מטרתה ניהול שירות מוניות לרחבי הארץ [להלן: "השותפות"]. לשותפות משרדים, תחנות מוניות, מקומות חניה מוקצים והיא קשורה עם מוסדות בהסדרי הסעה קבועים. במסגרת תחנת המוניות פועלות כ-70 מוניות. התובע והנתבעים הינם חברי השותפות. לכל שותף בתחנה זכות להפעיל מונית אחת וזכות לחלק יחסי ברכוש השותפות. התובע חבר בשותפות מנובמבר 94', והפעלת המונית במסגרת השותפות הינה מקור פרנסתו. מרבית השותפים ביקשו לנקוט בהליך של הוצאת התובע מן השותפות, בהתאם לתקנון השותפות [להלן: "התקנון"], וזאת לאור טענות בדבר התנהגות מזיקה לתחנה ובלתי נסבלת מצד התובע. נטען שהתנהגות התובע, שלא תאמה את אופי השירות האדיב והיעיל של התחנה, חזרה על עצמה פעם אחר פעם על אף אזהרות והתראות. עפ"י החלטת האסיפה הכללית מ- 13.10.10 נשללה זכותו של התובע להמשיך להיות שותף בתחנת המוניות. 2. ב"כ הצדדים הצהירו בעמ' 9 שורות 18-20: "מוסכם עלינו שהעתירה היחידה שתוכרע בתביעה היא העתירה להצהיר על בטלות ההחלטה שהתקבלה ב- 13.10.10 באסיפה של השותפות [החלטה על הוצאת התובע מהשותפות - י.ג.]. לא תידונה עתירות נוספות במסגרת התביעה". התביעה הועברה מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, והובאה לשמיעה בפני. הצדדים לא הצליחו להגיע להסדר פשרה למרות הצעות שהועלו בדיון, ועתרו להמשיך בהליך המשפטי. 3. ב- 2.3.10 החליטה הנהלת השותפות על קיום אסיפה כללית שעל סדר יומה תובא להצבעה הוצאת התובע מהשותפות עקב התנהגותו בתחנה. כינוס אסיפה זו בוטל לאחר פניה מצד קרובי משפחתו. ב- 26.5.10 זומנה אסיפה כללית על מנת להצביע בעניין הוצאת התובע מהשותפות, לאחר שנטען שהתובע ממשיך בהתנהגותו הלא נאותה. התובע ופרקליטו לא התייצבו לאסיפה הכללית. האסיפה הכללית החליטה פה אחד, ברוב של למעלה מ- 2/3 מהחברים, על הוצאתו של התובע מהשותפות. ב- 6.9.10 טען ב"כ התובע בדיון, שנפלו פגמים בכינוס האסיפה הכללית שהתכנסה ב-26.5.10 כדי להחליט על הוצאתו של התובע מהשותפות. הוסכם בין הצדדים בעמ' 3 לפרוטוקול: "מוסכם עלינו שתתכנס אסיפה כללית של השותפות הלא רשומה - מוניות גבעתיים לא יוקדם מ- 15 יום מהיום, ולאסיפה הכללית יוזמן התובע... ותינתן רשות לב"כ התובע להשמיע את טענותיו לפני האסיפה הכללית בטרם תתקבל החלטה ע"י החברים. האסיפה תתקיים אם יתכנסו לפחות 2/3 מהחברים... הסכמה זו הינה בגדר מתן הודעה לתובע כנדרש עפ"י התקנון לגבי מתן הודעה כאשר האסיפה הכללית דנה בסילוק חבר מהשותפות, ובהסדר זה למעשה התקיימו כל הדרישות הפורמאליות לגבי כינוס האסיפה". להסכם זה ניתן תוקף של החלטת בימ"ש [להלן:"ההסכם"]. באסיפה הכללית שהתקיימה ב- 13.10.10 החליטו 20 חברים מתוך 22 החברים שהשתתפו באסיפה הכללית [3 חברים הצביעו באמצעות מתן יפויי כח] על הפסקת חברותו של התובע בשותפות. החלטה זו התקבלה לאחר שב"כ התובע הביא את דבריו בפני האסיפה הכללית. 4. ב"כ התובע הצהיר בעמ' 91 שורות 15-18 לפרוטוקול: "אנחנו לא נטען שהתנהגותו של התובע כנהג בתחנה הייתה תקינה...הטענה היחידה [לעניין החלטה של האסיפה מ- 13.10.10 - י.ג.] הינה העדר קוורום או פגם בהצבעה ע"י יפויי כוח. אין בפינו טענות אחרות". בנסיבות אלה אין לדון בהתנהגותו של התובע כנהג בתחנה אלא אך ורק בטענת הקוורום ובטענת חוקיות ההצבעה באמצעות יפויי כוח באסיפה שהתקיימה ב- 13.10.10. 5. סעיף י' לתקנון השותפות קובע לעניין הקוורום: "אסיפה כללית תוכל לקבל החלטות באיזה עניין שהוא רק אם השתתפו באסיפה זו לפחות 2/3 ממספר החברים הכללי... ". סעיף ט' לתקנון השותפות קובע לעניין הוצאת חבר מהשותפות: "מותר להוציא חבר מהתחנה אם יצביעו בעד הצבעתו 2/3 ממספר החברים שבתחנה, והנוכחים באסיפה כללית, אשר בסדר יומה נכללה ההצעה להוציא את החבר...". 6. ב"כ התובע בסעיף 8 לסיכומיו טען שבשותפות: 27 חברים, ו-2/3 הנדרשים לצורך קיום אסיפה כללית והוצאת חבר מהשותפות הם לפחות 18 חברים. הוצגה אמנם ע"י הנתבעים רשימה של 28 חברי התחנה, אולם הנתבעים הודו בעמ' 14 לפרוטוקול שורות 17-18, שמר אמנון אזולאי לא התקבל כחבר בשותפות נכון למועד כינוס האסיפה ב- 13.10.10. מס' חברי השותפות נכון למועד כינוס האסיפה הכללית היה 27 חברים, ונדרשה הצבעה של 2/3 - 18 חברים לצורך הוצאת התובע מהשותפות. התקיים קוורום לקיום האסיפה הכללית, באשר נכחו פיזית באסיפה מעל 2/3 מהשותפים - 19 חברים. 7. באסיפה הכללית שהתקיימה ב- 13.10.10 הצביעו 22 חברים בנושא הוצאת התובע מהשותפות: א. 17 חברים, שנכחו פיזית באסיפה, הצביעו בעד הוצאת התובע מהשותפות. עפ"י מוצג ת/1, החברים שנכחו פיזית והצביעו בעד הוצאת התובע מהשותפות הם: הנתבעים 2, 3, 5, 7 , 10, 12, 13, 14, 15, 17, 19, 20, 21, 22, 23, 24 ו-25. ב. 3 חברים, שלא התייצבו לאסיפה, מינו שלוח עם הוראה להצביע בשמם בעד הוצאת התובע מהשותפות. מיופה הכוח היה השותף אברהם מורדוב, והוא הצביע בשמם בעד הוצאת התובע מהשותפות. החברים שהצביעו באמצעות יפויי כוח היו הנתבעים 8, 9, והשותף יהושע קציר [כיום אינו חבר בשותפות]. ג. 2 חברים, שנכחו פיזית באסיפה, הצביעו נגד הוצאת התובע מהשותפות - התובע והנתבע 4. ד. אמנון אזולאי שהשתתף בהצבעה - לא היה רשאי להצביע, באשר לא התקבל נכון למועד הקובע כחבר בשותפות [ראו הצהרת ב"כ הנתבעים בעמ' 14 שורות 17-18 ]. אמנון אזולאי לא נכלל בקבוצת 17 החברים, שנכחו פיזית באסיפה והצביעו בעד הוצאת התובע מהשותפות. ה. 5 חברים לא השתתפו בהצבעה: לטיף משה, נתבע 6, נתבעת 11, נתבע 16, נתבע 18. באסיפה הכללית נכחו גם ב"כ התובע דאז עו"ד אנג'ל דוד, וב"כ הנתבעים עו"ד שי גלעד. 8. בעניין 3 החברים שהצביעו באסיפה הכללית באמצעות מתן יפויי כוח הכולל הוראה לשותף אברהם מורדוב להצביע בעד הוצאת התובע מהשותפות: א. מרימי יוסף חתם ב- 13.10.10 - ביום כינוס האסיפה הכללית - על יפויי הכוח לטובת אברהם מורדוב. ביפויי הכוח נאמר: "הנדון: אסיפת חברים שמתקיימת היום להצעה בעניין חבר התחנה פואד דבורה באם להפסיק ולבטל את חברתו במוניות גבעתיים... אני מצהיר ונותן בזה בשמי יפויי כוח... להגיש לאסיפה היום את הצבעתי, שאני בעד ביטול חברותו של פואד דבורה במוניות גבעתיים". ב. יהושע קציר חתם ב- 12.10.10 - יום לפני כינוס האסיפה הכללית- על יפויי כוח לטובת אברהם מורדוב. ביפויי הכוח נאמר: "אני... נותן למר אברהם מורדוב... יפויי כוח להצביע בשמי להוצאתו מהתחנה של מר פואד דבורה". ג. רובינשטיין צבי חתם ב- 13.10.10 - ביום כינוס האסיפה הכללית- על יפויי כוח לטובת אברהם מורדוב. ביפויי הכוח נאמר: "הריני מיפה בזאת את כוחו של אברהם מורדוב...להצביע במקומי באסיפה הכללית". בתוספת בכתב יד נרשם ע"ג יפויי הכוח: "מבקש להוציא מהתחנה דחוף" וישנה חתימה בסמוך לתוספת. לא הוכח שההוראה להצביע בעד הוצאתו של התובע מן השותפות ניתנה שלא מרצונם החופשי של נותני יפויי הכוח. ההוראה ביפויי הכוח הייתה ברורה וחד משמעית. נותני יפויי הכוח: מרימי יוסף, יהושע קציר ורובינשטיין צבי לא הוזמנו להעיד מטעם התביעה. גם אם הייתה אמירה של מי מהמנהלים, שחבר שלא התייצב לאסיפה הכללית ייקנס - לא הוכח ש-5 חברים שלא התייצבו לאסיפה הכללית אכן נקנסו, ולא הוכח שהייתה התערבות באופן ההצבעה של מי מחברי השותפות. מר שיקעודה יחזקאל העיד בעמ' 71 שורות 2-4: "יכול להיות שאותם אנשים שאתה רוצה להביא אותי אליהם, שיבואו ויגידו שהם לטובת פואד. אז אנחנו אמרנו: כולם חייבים לבוא ולהביע את דעתם". 9. באסיפה הכללית שהתקיימה ב-13.10.10 ניתנה לב"כ התובע זכות טיעון וניתנה גם אפשרות לחברים להביע את דעתם- בטרם תיערך ההצבעה. בסיום האסיפה הכללית נערכה הצבעה. 20 חברים [כולל שלושה שהצביעו עבורם מכוח יפויי כוח] הצביעו בעד הוצאת התובע מהשותפות, ו- 2 חברים: התובע וחבר נוסף - התנגדו. המחלוקת נסבה סביב השאלה האם 3 חברים בשותפות היו רשאים להצביע באמצעות שלוח שניתן לו יפויי כוח עם הוראה ספציפית, מבלי שהיו נוכחים פיזית באסיפה הכללית. אם יקבע שההצבעה באמצעות יפויי כוח הייתה כשרה - אזי הצביעו בעד הוצאת התובע מהשותפות 20 חברים- יותר מ- 2/3 מהחברים, ועל כן ההחלטה תקפה ויש לדחות את התביעה. ללא הצבעה באמצעות שלושת יפויי הכוח לא היה רוב של 2/3 לצורך הוצאת התובע מהשותפות, באשר רוב של 2/3 עומד על 18 חברים. ללא הפעלת 3 יפויי הכוח הצביעו בעד הוצאת התובע מהשותפות -17 חברים שנכחו באסיפה הכללית, קרי היה חסר חבר אחד לצורך קיום רוב של 2/3, ואזי יש לקבוע שהחלטת האסיפה הכללית מ- 13.10.10- בטלה. עיקר טענת התובע, שההצבעה באמצעות יפויי כוח עם הוראה ספציפית שניתנה קודם כינוס האסיפה הכללית - נוגדת את ההסכם בעמ' 3 לפרוטוקול, נוגדת את תקנון השותפות, והינה פעולה בלתי הוגנת הנגועה בחוסר תום לב. 10. נתחיל את דיוננו בפקודת השותפויות. הוראת סעיף 3 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] תשל"ה- 1975 מורה: "מספר השותפים הכלליים בשותפות לא יעלה על 20". כאשר כוונת היזמים להתאגד לשם הפקת רווח, ומספר החברים עולה על 20 - יש לבחור בצורת התאגדות אחרת ולא בשותפות. הוברר במהלך שמיעת ההוכחות שבתחנת המוניות, המנוהלת במתכונת של מעין שותפות, היו 27 חברים. בנסיבות אלה לא ניתן להחיל ישירות את דיני פקודת השותפויות על תחנת המוניות כדין שותפות שאינה רשומה. לעניין שותפות בלתי רשומה מורה סעיף 6 לפקודת השותפויות: "אי רשומה של שותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לא". לעניין שאלת היותה של שותפות בלתי רשומה אישיות משפטית נפרדת מהשותפים, ראו: ע"א 583/88 אלכסנדר ברנע נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ פ"ד מה(5) 670, 683. הנתבעים 2-25 הם השותפים ולצורך מתן סעד הצהרתי בעניין תקפות החלטת השותפים באסיפה הכללית - די בכך שהשותפים הינם נתבעים. 11. ומכאן להסכם שניתן לו תוקף של החלטה בעמ' 3 לפרוטוקול. בהסכם נקבע: "מוסכם עלינו שתתכנס אסיפה כללית [שעל סדר יומה הוצאת התובע מהשותפות - י.ג.] של מוניות גבעתיים לא יוקדם מ-15 יום מהיום... ותינתן רשות לב"כ התובע להשמיע את טיעוניו לפני האסיפה הכללית בטרם תתקבל החלטה על ידי החברים...". מינוי שלוח על ידי 3 מהחברים ומתן הוראה מפורשת לשלוח ביפוןי הכוח להצביע בעד הוצאת התובע מהשותפות, בטרם השמיע ב"כ התובע את טיעוניו לפני האסיפה הכללית, שאמורה לקבל החלטה בעניין הוצאתו או אי הוצאתו של התובע מהשותפות - הינה פעולה הנגועה בחוסר הגינות ובחוסר תום לב, וחותרת תחת מימוש זכות הטיעון שניתנה לתובע בהסכם שקיבל תוקף של החלטת ביהמ"ש. האסיפה הכללית היא פורום לשמיעת עמדות החברים, ומי שמפקיד מראש הוראה בידי שלוח להצבעה שולל מעצמו ומאחרים את האפשרות לשנות את דעתו. לעניין חשיבות זכות הטיעון, השוו: ע"א 183/69 עירית פ"ת נ' טחן פ"ד כ"ג(2) 398. בהפקדת הוראה מראש על ידי שלושת החברים, בטרם השמעת טיעון ב"כ התובע, נשללה זכות הטיעון של התובע ביחס לשלושת החברים, ואלה גם לא יכלו להתייחס להצעת הפשרה של ב"כ התובע או להצעות פשרה נוספות שהועלו במהלך הדיון באסיפה. השלוח לא היה אדם חיצוני אלא חבר הנהלת השותפות, שתמך בהוצאת התובע מהשותפות. יש לזכור שאין המדובר בהצבעה על עניין של מה בכך אלה בהוצאת התובע מהשותפות, על אף שהיה חבר בשותפות במשך כ-16 שנים, בפגיעה במקור פרנסתו, ובמיוחד כאשר לאור גילו [71 שנים] יקשה עליו למצוא מקום עבודה מסודר חלופי. השימוש באפשרות מינוי שלוח חייב להיעשות בהגינות ובתום לב. לעניין הגינות ודרישת תום לב במימוש זכות הצבעה נפנה לסעיף 61(ב) לחוק החוזים [חלק כללי] החולש על כל תחומי המשפט האזרחי. השופט זלמן יהודאי בספרו "דיני שותפויות בישראל" בעמ' 228 מדגיש: "אולם גם אם הוסכם מפורשות בין כל השותפים להעניק לרוב את הכוח הזה [להוציא חבר מהשותפות - י.ג.] עליו להשתמש בו בתום לב... שומה על הרוב לאפשר לו [לחבר שרוצים להוציאו מהשותפות- י.ג.] להסביר את עצמו. על הרוב לדון בכל עניין לגופו ולעומקו...". עוד השוו הוראת סעיף 192(א) לחוק החברות תשנ"ט - 1999 המורה: "בעל מניות ינהג בהפעלת זכויותיו ומילוי חובותיו... בתום לב ובדרך מקובלת ... בין השאר בהצבעתו באסיפה הכללית ...". בדיני חברות הוראה זו חלה גם על מתן זכות הצבעה, והיא מחייבת את בעל המניה גם אם הסמיך שלוח להצביע בשמו בחברה. 12. ומההסכם שניתן לו תוקף החלטה בעמ' 3 לפרוטוקול נשימה פעמינו לתקנון השותפות. הבסיס הרעיוני עליו הייתה בנויה מעין-השותפות הוא יחסי אמון הדדיים שבין השותפים על פי המתווה המאפיין שותפות .לעניין זה הדגיש כב' השופט חשין בע"א 162/52 ריימונד נ' אבוהב פ"ד ו 940, 941: "הבסיס הרעיוני והמשפט אשר עליו בנויה שותפות הוא יחסי האמון ההדדיים הנקבעים בין השותפים הבודדים לבין עצמם. יחסים אלה נמשכים והולכים - ומן הדין כי ימשכו וילכו עד שלא פורקה השותפות...". בסעיף ט' לתקנון השותפות נקבע: "מותר להוציא חבר מהתחנה אם יצביעו בעד הוצאתו 2/3 ממספר החברים שבתחנה, והנוכחים באסיפה הכללית אשר בסדר יומה נכללה הצעה להוציא את החבר". בתקנון השותפות נקבעה דרישה של נוכחות 2/3 מהחברים. בתקנון אין הסדר של הצבעה באמצעות יפויי כוח כשהאסיפה הכללית דנה בהוצאת חבר מהשותפות. העד היחיד שהעיד מטעם הנתבעים, מר יחזקאל שיקעודה, העיד בחקירתו הנגדית: "ש. אתה מכיר את התקנון שלכם ? ת. לא רק מכיר אותו אלא אני גם שיזמתי אותו עם אברהם מורדוב מלפני 30 שנה" [עמ' 62 שורות 27-29]; "ש. סעיף ט' [לתקנון - י.ג.]... מותר להוציא חבר מהתחנה אם יצביעו בעד הוצאתו 2/3 ממספר החברים שבתחנה והנוכחים באסיפה הכללית... מה הכוונה נוכחים... ביפויי כוח?... מה זה הנוכחים? ת. הנוכחים שקיימים פיזית". גם אם היה ספק שמא נוכחות כוללת נוכחות באמצעות שלוח, באה עדותו של מר יחזקאל שיקעודה, שיזם את ניסוח התקנון לפני 30 שנה, והבהירה ש"יסוד הנוכחות" הנדרש בסעיף ט' לתקנון, לעניין הוצאת חברים מהשותפות בהחלטת האסיפה הכללית , דורש קיומה של נוכחות פיזית. התקנון הוא חוזה בין החברים, ועפ"י כוונת הצדדים, הנלמדת ממי שהיה מעורב בניסוח התקנון - הצדדים ביקשו לקבוע בהוראת התקנון, לאור יחסי האמון המיוחדים במעין-שותפות, שתהיה נוכחות פיזית של החברים כאשר האסיפה הכללית דנה בהוצאת חבר מהשותפות. עוד נוסיף, שאם נאמץ פרשנות ש"יסוד הנוכחות" מתקיים גם באמצעות שלוח - השלוח לא מוגבל לייצוג 3 חברים מתוך 27 חברי השותפות [כמו במקרה הנדון] ובעצם יכול לייצג מספר רב יותר של חברים, ואזי זכות הטיעון, שהינה זכות מהותית, תרוקן מתוכן. 13. ומכאן להיבטים נוספים הנגזרים מהסדרי החקיקה בדבר הצבעה ע"י שלוח באסיפות כלליות של תאגידים. לא ניתן להסיק מהצבעה של בעל מניות באמצעות שלוח בחברה ציבורית או בחברה פרטית לענייננו, באשר בדיני חברות יש הסדר מפורש בחוק [ראו חוק החברות , תשנ"ט -1999 , סעיף 1 - הגדרת "נוכחות בעל מניות", וסעיף 83]. בענייננו אין הסדר בחוק ואין הסדר ספציפי בתקנון השותפות לעניין הצבעה באמצעות שלוח [ proxy], כאשר עומדת להכרעה הוצאת חבר מהשותפות. בנדון מדובר במעין- שותפות. גם אם היינו פונים בדרך אנלוגיה לפקודת השותפויות, הוראת סעיף 35 לפקודת השותפויות מורה: "שום רוב של השותפים לא יוכל להרחיק שותף מן השותפות, אלא אם ניתנה סמכות לעשות כן בהסכם מפורש שבין השותפים". כל ניסיון להוציא שותף מהשותפות ללא הסמכה מפורשת הינו חסר תוקף, ואין די עפ"י החוק בהסכם משתמע. השופט זלמן יהודאי בספרו "דיני שותפויות בישראל" בעמ' 228 מדגיש: "יש לפרש באופן דווקני כל תניה המעניקה לרוב את הכוח להרחיק שותף מהשותפות". פקודת השותפויות מחמירה בדרישות לעניין הוצאת שותף מן השותפות, באשר הוצאת שותף דינה כדין שותפות חדשה. עפ"י אותו עיקרון בהעדר הוראה מפורשת בתקנון שה"נוכחות" הנדרשת לצורך הוצאת חבר מהשותפות היא גם נוכחות באמצעות שלוח - יש לפרש "נוכחות" בענייננו כנוכחות פיזית. 14. נדגיש, עיקר הקביעות בפסק מתבססות על ההיבט החוזי - הן מכוח ההסכם שקיבל תוקף החלטה בעמ' 3 לפרוטוקול, והן מכוח סעיף ט' לתקנון השותפות, שהינו חוזה בין החברים, תוך מתן משקל לעדות מר שיקעודה, שהיה מעורב מטעם הנתבעים בניסוח התקנון. 15. סוף דבר [א] החלטת האסיפה הכללית מ-13.10.10 בדבר הוצאת התובע מהשותפות - בטלה. [ב] הנתבעים 2-25, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪. דיני חברותשותפות