להלן פסק דין בסוגיית הליכים משפטיים לאחר הסדר נושים: פסק - דין השופטת ורדה וירט - ליבנה 1. הערעור שבפנינו נסוב על החלטתו של בית הדין בתל-אביב (סגנית שופט ראשי, השופטת אורלי סלע; עב 6928/04 בש"א 3077/05) בה הוחלט למחוק את התביעה כנגד המשיבה 1 על הסף מחמת מעשה בית דין. הטעם לכך, כי המשיבה 1 חתמה על הסדר נושים להבראת החברה שקיבל תוקף של פסק-דין, לפיו לא תהיה למי מנושי החברה זכות לנקוט בהליכים משפטיים כנגד אי.אס.אי. כמו-כן נדחתה הבקשה להמציא למשיבה 2 כתבי בית דין באמצעות המשיבה 1. 2. העובדות הן כדלקמן: א. המשיבה 1 (להלן גם: אי.אס.אי.) הרשומה כחברה ציבורית ניהלה בישראל רשת מכללות, וביניהן שלוחה שבבעלות המשיבה 2 (להלן גם: צ'מפליין) , אוניברסיטה שמושבה בוורמנט בארה"ב. המערערים הינם מרצים אשר התקשרו עם אי.אס.אי, בחוזה למתן שרותי הוראה, על פרטי החוזה נפרט בהמשך. הצדדים חלוקים לגבי מהות היחסים בין אי.אס.אי לצ’מפליין ולגבי השאלה, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערערים לבין מי מהמשיבות. ב. אי.אס.אי נקלעה לקשיים כלכליים ופנתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 15.4.03 בבקשה להסדר נושים, שמטרתו לאפשר הזרמת הון והתחייבויות לאי.סי.אי. בסך 23 מיליון ש"ח. בזכות הסדר הנושים אי.אס.אי הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה מול מאות סטודנטים שלומדים במכללה ואפשרה להם לסיים את הלימודים. בנוסף אי.אס.אי מזערה נזקים באמצעות הפסקת הרשמתם של תלמידים חדשים ובידוד הפעילות האקדמאית של החברה מיתר פעולות החברה. הסדר הנושים כלל סעיף הפטר מחבות בגין כל פעולה או מחדל עד ליום הגשת בקשה. ג. בהתאם להוראות בית המשפט המחוזי, במסגרת הליך ההסדר, הוזמנו כלל נושי החברה להגיש הוכחות חוב לנאמן ולהשתתף באסיפות הנושים. באסיפת הנושים הצביעו פה אחד בעד ההסדר שהתגבש. לאחר מכן הסדר נושים אושר פה אחד על -ידי בעלי המניות, הרשות לניירות ערך והבורסה. בסופו של יום, לאחר שמולאו כל הדרישות על פי הדין, ביום 11.1.04 נתן בית המשפט המחוזי תוקף של פסק דין להסדר הנושים (השופטת דניה קרת; פש"ר 1407/03). ד. ביום 31.12.03, עוד לפני שהסדר הנושים קיבל תוקף של פסק-דין, הודיעה אי.אס.אי למערערים על ביטול ההתקשרות עימם. ה. המערערים פנו ביום 6.7.04 בתביעה לבית הדין האזורי בה ביקשו סעד הצהרתי, כי יש לראותם כעובדי אי.אס.אי מיום תחילת ההתקשרות עימם, וכי על המערערים חלים כל ההסכמים וההסדרים הקיבוציים החלים על עובדיה. כמו כן ביקשו להורות לשתי המשיבות לשלם למערערים בגין הפרשי שכר, שעות עודפות, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, הוצאות נסיעה, פנסיה, פיצוי בגין נזק ממוני ונזק לא ממוני. ו. בא כוח אי.אס.אי ביקש לדחות את התביעה על הסף בשל כל אחד מהטעמים הבאים: · מעשה בית דין: · התביעה הינה טורדנית וקנטרנית. התביעה הוגשה בחוסר תום לב בוטה, שכן המערערים לא היו עובדי אי. אס. אי אלא שימשו כקבלנים עצמאיים. עוד ציינה אי.אס.אי, כי לא מסרה את כתב התביעה לצ’מפליין מאחר ומדובר באישיות משפטית נפרדת הימנה. 3. בית הדין האזורי דחה את התביעה כנגד אי.אס.אי על הסף וקבע כי: הפרסום בדבר אסיפת הנושים ממלא אחר דרישות הדין, לכן קמה חזקה של "ידיעה קונסטרוקטיבית" של המערערים אשר לא הופרכה. בהתאם לכך הסדר הנושים, שאושר וקיבל תוקף של פסק-דין, הינו ממצה ומחייב. השאלה האם בין הצדדים מתקיימים יחסי עובד ומעביד יכולה היתה להתעורר בכל שלב מתחילת ההתקשרות בין הצדדים ועד להגשת הסדר נושים, לפיכך עילות התביעה של המערערים נולדו טרם אושר הסדר הנושים ואין נפקא מינא למועד בו הפסיקו המערערים ללמד בפועל. בית הדין האזורי הוסיף וקבע שמאחר ואי.אס.אי טוענת כי אינה מייצגת את צ’מפליין, התביעה נגד צ’מפליין תמחק מחמת חוסר מעש אם לא תתקבל הודעה כיצד המערערים מתכוונים להמשיך את ההליך כנגדה. המערערים חויבו בהוצאות ההליך בסך 2,500 ש"ח. על כך הערעור שבפנינו. 4. באי כוח המערערים טענו: א. הסדר הנושים החל על אי.אס.אי אינו חוסם את תביעת המערערים נגדה, משום שהמערערים לא היו צד להסדר הנושים ולא ידעו על הגשת הבקשה. ב. הסדר הנושים אינו חל על המערערים משום שעילת התביעה שלהם התגבשה עת הפסיקו להרצות כשמונה חודשים לאחר שהוגשה הבקשה לאישור ההסדר . ג. המצאת כתב התביעה אל צ’מפליין באמצעות אי.אס.אי היה כדין. מאחר ואי.אס.אי פועלת בשמה ומטעמה של צ’מפליין ועונה להגדרת "מורשה בהנהלת עסקים" כאמור בתקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. ד. סילוק התביעה גורם לכך שהחלטה דיונית שגויה תמנע מהמערערים את ההזדמנות לברר את מצבם המשפטי וזכויותיהם הכספיות. מצב דברים זה, מהווה פגיעה ערכית וחוקתית ונוגד את עיקרון המידתיות, במיוחד נוכח כתב התביעה אשר מגלה עילה לגבי כל אחד מהסעדים המבוקשים. 5. באי כוח אי.אס.אי סמכו ידיהם על פסק דינו של בית הדין האזורי והדגישו, כי אי.אס.אי אינה מייצגת את צ’מפליין ולא שימשה שלוחה של צ’מפליין, אלא שמשה קבלנית אשר סיפקה לצ’מפליין שירותי ניהול ואדמיניסטרציה. דיון והכרעה 6. השאלות העומדות בפנינו להכרעה הן: א. מה נפקותו של הסדר נושים כלפי המערערים והאם יש לראות בו מעשה בית דין החוסם את זכותם של המערערים להגיש את תביעתם? ב. האם נוכח תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי - 1984, המצאה של כתב התביעה למשיבה 1 מהווה המצאה כדין לצ’מפליין? 7. תחילה לשאלת נפקותו של הסדר הנושים כלפי המערערים א. הסדר נושים הינו הסכם פשרה בין החברה לבין הנושים אשר נועד להבריא את החברה ולגרום לה להמשיך לפעול זאת באמצעות השקעת כספים נוספים, עריכת שינויים במבנה החברה, בחלוקת המניות ובאופן ניהולה. ב. בית המשפט העליון, בע"א 9555/02 זידאן זידאן נ' ברית פיקוח לקואופורציה החקלאית העובדת בע"מ פ"ד נט(1) 538, מבהיר בעמוד 542 ואילך, כי המדיניות שהתווה בית המשפט היא שעדיף לשקם חברה מאשר לפרקה וזאת מאחר ומדיניות זו מניבה תועלת למשק, לנושים ולעובדים. ג. הסדר הנושים של אי.אס.אי גרם לבעל המניות להזרים הון בשווי 23 מיליון ש"ח על מנת לשלם חובות לנושים, הון זה איפשר לחברה להמשיך בפעילותה העסקית תוך יישום תוכנית התייעלות, כך שהחברה תפרע כסדרן את כל התחייבויותיה כלפי הספקים ותמשיך לספק ללקוחותיה את שירותיה. בזכות הסדר הנושים אי.אס.אי הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה מול מאות סטודנטים שלומדים במכללה ואפשרה להם לסיים את הלימודים. בנוסף אי.אס.אי מזערה נזקים באמצעות הפסקת הרשמתם של תלמידים חדשים ובידוד הפעילות האקדמאית של החברה מיתר פעולות החברה. ד. על מנת לעודד יצירת הסדרי נושים חוקק סעיף 350 לחוק החברות התשנ"ט-1999 העוסק בסמכות בית המשפט לעניין פשרה או הסדר, סעיף קטן ט' קובע את המנגנון לאישור הסדר נושים על ידי הנושים: "אם באסיפה כאמור בסעיף קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, ובית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר, הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי הענין, ואם היא בפירוק - את המפרק וכל משתתף." בעניינינו, הנושים אשר נכחו בישיבה, אישרו את ההסדר פה אחד, כך שההסדר אושר כדין והוא מחייב את כל הנושים. דחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין 8. תקנה 36 תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 הנושא את הכותרת שינוי או ביטול אישור בית המשפט להסדר: "פשרה או הסדר שאישר בית המשפט, דינם כדין פסק דין ואולם ניתן לשנותם או לבטלם באישור בית המשפט." הסדר נושים אשר קיבל תוקף של פסק דין מהווה מעשה בית דין רק בית המשפט המחוזי שנתן להסדר הנושים תוקף של פסק-דין, רשאי לבטלו ולהורות על פירוק החברה באם הצדדים לא קיימו את הסכם הנושים. לעניין זה ראה דבריו של השופט אליאסוף בדב"ע נג /254 - 3 הוצאת ספרים יבנה בע"מ נ' אמיר דוידזון פד"ע כ"ה 425, שם הוגשה לבית הדין תביעה להכרה ביחסי עובד ומעביד לאחר שהסדר נושים קיבל תוקף של פסק דין. בית הדין פסק, כי התביעה בסמכות בית הדין, אולם דחה אותה על הסף מחמת מעשה בית דין (ראה דבריו שם עמוד 435): "מאחר והעניין המרכזי בתובענה, המכוון כלפי המשיבים 3 ו-4, הוא ההסכם מיום 26.11.1992 אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הוראות סעיף 233 לפקודת החברות, הרי שבאישור זה נוצר מעשה בית-דין המצדיק דחייה על הסף של התובענה כלפי משיבים אלה, על-פי תקנה 45(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991." כך שבית הדין כבר הפעיל את סמכותו ודחה תביעה על הסף מחמת מעשה בית דין על פי סעיף 233 לפקודת החברות, כנוסחו אז. עתה יש לבחון האם גם בנסיבות שבפנינו יש לדחות את תביעתם של המערערים מחמת מעשה בית דין הנובע מאישור הסדר הנושים על ידי בית המשפט המחוזי. 9. אבחן את טענת המערערים לפיה, הם לא ידעו על ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי ועל כך הוגשה בקשה להסדר הנושים על ידי אי.אס.אי. א. בית המשפט מורה על האופן בו יפורסם כינוס אסיפת נושים בסעיף 350(א): "(א) הוצעו פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של החברה, של נושה או של בעל מניה, או של מפרק אם החברה היא בפירוק, להורות על כינוס אסיפה של אותם נושים או בעלי מניות, לפי הענין, בדרך שיורה בית המשפט." ב. אין חולק, כי אי.אס.אי מילאה את הוראות בית המשפט ופרסמה כדין הודעה בדבר כינוס אסיפת נושים, בין היתר באמצעות הודעות בעיתונות ופרסום בלוחות המודעות של המכללות. מאחר שהחברה הינה חברה ציבורית הנתונים פורסמו גם בדו"חות החברה באינטרנט ובנוסף התפרסמו בנושא מספר כתבות בעיתונים. אף על פי כן, המערערים לא הגישו הוכחות חוב, לא נכחו בישיבת הנושים ולא ביקשו מבית המשפט לבטל את ההסדר. ג. דר' יחיאל בהט, בספרו דיני הבראת חברות מהדורת 1991 בעמוד 235 מבהיר שהסדר נושים פוטר את החברה גם מחובות שלא הוגשה הוכחת חוב בגינם: "לאחר אישור התכנית לארגון מחדש תחייב התכנית את כל הצדדים, החייב ישוחרר מכל חובה והתחייבות שלא נקבעה בתכנית, ללא קשר לשאלה אם הוגשה הוכחת חוב בגינה, או אם הנושה הסכים או התנגד להסדר." ד. ובספרו האחר של יחיאל בהט, הסדרי הבראה בבית המשפט ומחוץ לבית המשפט בעמוד 193 הוא מבהיר שההסדר חל גם על מי שלא התייצב לאסיפת הנושים: "התנאים מחייבים גם כל מי שהיה יכול להשתתף בהצבעה על התכנית, ולא ניצל את זכותו. לפרסום הודעות בעיתונים לזימון הנושים על פי הוראות בית המשפט יש חזקה משפטית, כי הגיעו לידיעת כל הנוגעים בדבר. ייתכן שיוכר כחריג במקרה של אי זימון בזדון לסופיות של ההסדר חשובה. לאחר אישור התכנית, החברה תשוחרר מכל חבות והתחייבות שלא נקבעה בתכנית, ללא קשר לשאלה אם הוגשה הוכחת חוב בגינה, אם הנושה הסכים או התנגד להסדר ואף אם הוזמן או לא הוזמן אישית לאסיפת הנושים, שאושרה בה התכנית טרם אישור בית המשפט... עם זאת נפסק, שהנושים זכאים להשמיע התנגדות לא רק באסיפת נושים, אלא גם בעת הדיון באישור ההסדר, במיוחד כאשר לא הוברר באסיפה, שהמפרק יביא לאישור בית המשפט הסדר שהתקבל על ידי קבוצת נושים אחת בלבד. גם טענה, שהמצביעים בעד ההסדר לא היו בעלי הרוב הדרוש, יש צורך להעלות בדיון באישור ההסדר, ולא מאוחר יותר." ה. בתי הדין האזורים פסקו בשורה של פסקי דין, בהם ביקשו התובעים להכיר ביחסי עובד ומעביד לאחר שאושר הסדר הנושים, כי די בידיעה קונסטרוקטיבית על מנת לדחות את התביעה על הסף כדלקמן: · דמ (נצרת) 1347/05 בש"א 2338/05 המועצה הלאומית למניעת תאונות בע"מ נ' מועלם אילן (ניתן ביום 27.11.05 לא פורסם). · עב (ת"א) 4915/05 בש"א 506/05 קידרון אחזקות תעשיתיות בע"מ נ' אחמד אמין אבו יעקב (ניתן ביום 18.12.05 לא פורסם). · עב (באר שבע) 27633/05 יחזקאל כץ נ' המועצה הלאומית למניעת תאונות בע"מ (ניתן ביום 22.1.06 לא פורסם), שם נדחתה תביעתו של מרצה אשר טען לקיומם של יחסי עבודה לאחר שאושר הסדר נושים. ו. אי.אס.אי מלאה אחר ההוראות בדבר פרסום ההליכים. נציין, כי ההליכים התקיימו בחודשים האחרונים של עבודת המערערים, כך שסביר להניח שהמערערים ידעו על הקשיים הכלכליים של אי. אס. אי. כמו כן, המערערים לא הצהירו הצהרה הסותרת את הצהרת אי.אס.אי, כי המערערים ידעו על ההליכים. לפיכך, יש לראות במערערים כמי שידעו על ההליכים, ולדידי, טוב היה ל? טענה זו לא היתה נשמעת מצידם. 11. טענה אחרת היא - מהו המועד להתגבשות עילת המערערים כלפי אי.אס.אי והאם יש בכך כדי להשליך על תחולתו של הסדר הנושים על תביעתם? א. הסדר הנושים הוגש לאישור ביום 15.4.03 ואילו ההתקשרות עם המערערים הסתיימה ביום 31.12.03, קרי שמונה חודשים לאחר הגשת הסדר הנושים ואילו פסק הדין המאשר את הסדר הנושים ניתן לאחר סיום ההתקשרות עם המערערים ביום 11.1.04 . הגם, כי לפי דיני העבודה תביעה להכרה ביחסי עובד ומעביד ניתן להגיש עד שבע שנים לאחר מועד סיום יחסי העבודה לא די בכך במקרה שבפנינו, שכן על המערערים לצלוח משוכה נוספת, היא סעיף ההפטר בהסדר הנושים. ב. הסדר הנושים נועד לאזן בין זכות הגישה של המערערים לערכאות לבין עידוד יצירת הסדרי נושים ושמירה על יציבותם. בית המשפט אישר את סעיף ההפטר בסעיף 33 להסדר הנושים,שקובע כי ההפטר חל על כל הפעולות והמחדלים בקשר לניהול עסקיה של אי.אס.אי אשר קדמו להגשת ההסדר ולא רק על עילות תביעה שהתגבשו במלואן עובר להסדר, הגדרה זה הינה רחבה יותר מהגדרת עילת התביעה על פי דיני העבודה, להלן הסעיפים הרלבנטיים שבהסדר: "ד(1)(ג) נושים בדין קדימה: 14. למיטב ידיעת החברה, סך החובות לנושים בדין קדימה - עובדים של החברה ועובדים שלה אשר פרשו לאחרונה - עומד על 1.9 מליון ש"ח [כולל משכורות, ביטוחי מנהלים, הפרשות לחופשה, הבראה ופיצויים (בניכוי קופות) - הכל נכון ליום 31.12.2002]. חובה זה יפרע במלואו במהלך פעילותה השוטפת של החברה ועל פי הצורך, יש לציין כי רק חלקו של חוב זה הינו חוב בדין קדימה על-פי פקודת החברות." ". סופיות ההסדר 33. מבלי לגרוע מהתחייבויות החברה על-פי הסדר זה, עם אישורו של ההסדר ובכפוף להעברת הסכומים המפורטים לעיל לידי בל"ל ובעל התפקיד וכן מסירת שטרי ההון והקצאת המניות לבל"ל, לא תהיה זכות למי מנושי החברה ו/או למי מבעלי מניותיה להמשיך בנקיטת הליכים ו/או לנקוט בהליכים משפטיים נוספים ו/או חדשים כלשהם כנגד החברה ו/או מנהליה ו/או בעלי מניותיה ו/או עובדיה ו/או נושאי המשרה בה ו/או בחברות הבת שלה ו/או בל"ל בכל הנוגע לפעילות החברה וחברות הבנות שלה ולאופן ניהול עסקיה עד ליום הגשת הבקשה, והחברה ו/או מנהליה ו/או כל בעלי מניותיה ו/או כל עובדיה ו/או כל נושאי משרה בה ו/או בל"ל יופטרו מחבות בגין כל פעולה ו/או מחדל שנעשו על ידם בחברה ו/או בקשר לפעילותה ו/או בקשר עם פעילות חברות הבנות שלה והכל עד ליום הגשת הבקשה. סעיף זה לא יחול כאמור על התובענה הייצוגית, על התביעות הידועות כיום, אשר ניהולן ימשך, ועל אגף מס הכנסה. " ג. התביעה של המערערים להכרה ביחסי עובד ומעביד היא בגין הסכמי ההתקשרות בין המערערים לבין אי.אס.אי עליהם חתמו הצדדים לפני הסדר הנושים. אופן ההתקשרות הינו פעולה ו/או מחדל הנוגע לאופן ניהול עסקיה של אי.אס.אי. ד. משום חשיבות הנוסח המדוייק של הסכמי ההתקשרות, המלמדים עד כמה המערערים ידעו את מעמדם בחברה וכי אם ברצונם כי יכירו בהם למרות זאת כעובדים מן השורה היה עליהם לבקש להצהיר זאת במועד. להלן נביא את נוסח הסעיפים הרלבנטיים בהסכם ההתקשרות כלשונם: "הואיל ואתם המנהלים והמפעילים של קולג' צ'מפלין (להלן - האוניברסיטה ו/או המוסד). והואיל וסוכם כי בשנת הלימודים האקדמית תשס"ב אשמש כמרצה / מדריך / מנחה... והואיל והעמדתם בפני שתי אפשרויות להתקשרות, האחת - כעובד שכיר על פי הסכם העבודה המקובל אצלכם ושהוצג לי, והשנייה - כנותן שירות עצמאי כמפורט במכתבי זה, ולאחר שיקול ובדיקה החלטתי ובחרתי להתקשר אתכם על פי תנאי מכתבי זה; לפיכך הריני מאשר כי הוסכם בינינו כדלקמן: ... "א. התמורה 3. בתמורה לשירותי, אקבל מכם תשלום על פי מספר שעות הקורס המפורטות בפרק א' בנספח א' אשר ביצעתי בפועל, מוכפלת במחיר השעה המוסכם בסך של 170 ש"ח ברוטו לשעה. לסכום יתווסף מס ערך מוסף והוא ישולם לי כנגד חשבוניות מס. ...6. אני מצהיר בזה כי בכל מקרה לא אדרוש ולא תידרשו לשלם בגין שירותי כל סכום נוסף על התמורה הנזכרת לעיל וכי התמורה מהווה תשלום סופי וכולל בגין: כל שירותי מכל סוג. למניעת ספק, כל הוצאה ו/או תשלום נלווה ו/או ניכוי המס החלים ו/או יחולו בגין שירותים אלה ו/או על התשלום בגינם יחולו עלי לבדי וישולמו על ידי. ב. מעמד ותמורה 7. אני מאשר ומצהיר כי אין ביחסים ביני לבין האוניברסיטה ו/או המוסד ו/או ביני לביניכם משום יצירת קשר של יחסי עובד מעביד מכל סוג וכי הסכמתכם לקבל כמרצה / מדריך מנחה במוסד ו/או באוניברסיטה בתנאים ובתמורה הנזכרים, המיוסדת כולה על האמונה כי אין יחסים אלה יחסי עבודה. 8. אם למרות ההצהרות והאמור לעיל, תפסוק ערכאה שיפוטית בשלב כלשהו בעתיד כי התקיימו ביני לבין האוניברסיטה ו/או ביניכם במסגרת ההתקשרות נשוא הסכם זה יחסי עובד ומעביד, כי אז יחולו בהסכמה ביחסים בנינו ההוראות שלהלן: 8.1. במקום מחיר השעה הקבלני המפורט בסעיף 3 לעיל, מוסכם כי שכר העבודה לשעה שאני זכאי לקבל כעובד שכיר הינו בשיעור 60% ממחיר שעה זה בלבד ושיעור זה (של 60% מן התשלומים שקיבלתי בפועל מאז תחילת שירותי על פי מסמך זה מידי חודש) הינו שכר העבודה המוסכם המגיע לי כעובד בגין תקופה זו. 8.2. אם וכאשר תוגש לביה"ד לעבודה תביעה בטענה כי התקיימו יחסי עבודה בינינו, כי אז יהיה עלי ואני מתחייב להשיב לכם לאלתר סכום השווה ל-40% מן התמורה שקיבלתי בפועל מאז תחילת ההתקשרות בינינו, כשכל סכום יהיה צמוד למדד וריבית בשיעור 8% לשנה, מיום קבלת התשלום על ידי ועד השבתו לידיכם בפועל. 8.3. ניתנת לכם בזאת הזכות לקזז מן הסכומים המגיעים לי מכם מכל סוג, כל יתרה שמגיעה לכם מכוח ההתחשבנות המפורטת בס"ק 4.2.2 לעיל "... ה. ההסכם נחתם במהלך הפעילות העסקית השוטפת של החברה, לכן המערערים היו מודעים לפני אסיפות הנושים לטענת המשיבות שאין בינם לבין המערערים יחסי עובד-מעביד. ולו רצו להיכנס לתוך הסדר הנושים המתייחס גם לחובות כלפי מצבת העובדים הקיימים היה עליהם לעשות זאת במסגרת ההליך ולדאוג, כי יכללו במסגרת ההסדר. זה המקום לציין, כי חלק ניכר מתביעתם של המערערים מתייחס לזכויות שנוצרו גם במהלך תקופת העבודה שקדמה לגיבושו של ההסדר כמו פדיון חופשה, תשלום לקרן פנסיה, תשלום שעות עודפות, הפרשי שכר והוצאות נסיעה. ולגבי זכויות אלו אין ספק, כי הם בתוך מסגרת הסדר הנושים וכאן לא עומדת לדיון הטענה כי זכויות אלה של המערערים נוצרו רק לאחר סיום עבודתם באי.סי.אי. זאת ועוד, פסק הדין המאשר את הסדר הנושים ניתן לאחר שהמערערים סיימו את ההתקשרות ויכלו לפנות בכתב לבית המשפט המחוזי ולבקש להיכלל בהסדר. נציין כי המערערים "נזכרו" להגיש תביעת חוב במסגרת תיק פש"ר 1407/03 רק ביום 30.5.04 ולאחר שנדחו על-ידי הנאמן פנו לבית הדין האזורי ביום 6.7.04. ו. המערערים ידעו כי אי.אס.אי בקשיים ומתגבש הסדר נושים. בנסיבות אלה היה על המערערים לפנות בתביעה לסעד הצהרתי להכרה ביחסי עבודה או לבקש שבמסגרת הסדר הנושים יופרשו סכומים עבור זכויותיהם בעבודה כפי שנעשה לגבי מצבת העובדים הקיימת. במקום זאת המערערים העדיפו שלא לעשות דבר ורק לאחר שהסדר הנושים אושר לבוא בתביעות חדשות. בהתנהגות זאת ניתן לראות במידה מסוימת אף ניצול ההליכים שלא בתום לב במיוחד שכל האירועים היו בסמיכות זמנים ולא באיחור של שנים לאחר מכן. לאור האמור לעיל ומטעמיו של בית הדין האזורי, התביעה של המערערים כלפי אי.אס.אי בדין נדחתה על הסף בשל מעשה בית דין של הסדר הנושים, אשר קיבל תוקף של פסק דין ואשר חל גם על פעולות ו/או מחדלים שהתבצעו במסגרת הניהול השוטף של אי.אס.אי עובר להגשת הסדר הנושים לאישור. 10. טענה נוספת מפי המערערים היא, האם ההמצאה לאי. אס. אי מהווה המצאה כדין - לצ'מפלין? א. תקנה 129 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן גם: "תקנות בית הדין") קובעת כי לעניין המצאת כתבי בית-דין יחולו הוראות תקנות 475 עד 503 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"). ב. תקנה 482 לתקנות סדר הדין, עוסקת בהמצאה למורשה בהנהלת עסקים: "(א) היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בית-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט." ג. ברע"א 39/89-General Electric Corp נ' מגדל חברה לבטוח פ"ד מב(4), 762 עמוד 767-768 הובהר שהתקנה מתבססת על עקרונות מהמשפט הבינלאומי: "הסמכות הבינלאומית לדון בתובענה נגד נתבע כזה שאובה לא מן התקנה עצמה אלא מעיקרון של המשפט הבינלאומי הפרטי שמחוצה לה, הקובע שיש לבתי משפט בישראל סמכות בינלאומית על נתבע ה"נמצא" בישראל, והתקנה רק מבטאת יישום טכני של אותו עיקרון." ד. תקנה זו פורשה בהרחבה על ידי בית המשפט העליון כך שדי בכך שקיימת תקשורת עסקית שוטפת כדי לחייב את אי.אס.אי להמציא את כתב בית הדין צ’מפליין כדברי השופט לוין ברע"א 94/2625 עמיחי טנדלר נ' לה קלאב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (ניתן ביום 20.7.94 לא פורסם): "מטרת התקנה היא בעיקר להבטיח הבאת דבר ההליכים לידיעת הנתבע באמצעות מי שעומד עמו בקשרי מסחר באופן שוטף ובמהלך הדברים הרגיל, וכל עוד מתקיימים תנאים אלה ב"מורשה" אין בכך כל פגם. נראה לי כי מבחן כמו זה שהוצע בת.א. (ת"א) 1587/91, המר' 12708/91(לא פורסם), לפיו דרוש שיתוף פעולה ברמה של קבלת החלטות עסקיות וכושר לחייב את הנתבע, להבדיל מרמה של תקשורת עסקית שוטפת, הינו צר מדי ומחטיא את מטרת התקנה כאמור לעיל. מכל מקום, אין לשכוח כי גם לאחר שקנה בית המשפט סמכות בינלאומית ביחס לנתבע, עדיין עומדת לזה האחרון טענה של פורום לא נאות, שבעזרתה הוא יכול להביא לשינוי הפורום במקרה המתאים." ה. לאחרונה נפסק ברוח דומה ברע"א 11556/05 - קמור רכב בע"מ ואח' נ' חיים חימו ואח' (ניתן ביום 27.2.06 טרם פורסם) לפיו, המבחן הקובע הוא אינטנסיביות הקשר העסקי. "תקנה 482 עניינה, כאמור, בהמצאת כתבי בי-דין באמצעות מורשה. על פי תקנה זו ניתן להמציא תובענה בעניין עסק או עבודה המוגשת נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט "למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט". תקנה זו עשויה לחול לגבי תובענה המוגשת נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של ישראל. מורשה הוא אדם אשר נמצא בקשר שוטף עם הנתבע ויש מקום להניח כי יביא לידיעתו את דבר ההליכים שיזמו נגדו (ע"א 403/64 לוינסון נ' חברת בית תמר בע"מ, פ"ד יט(1) 108; רע"א 39/89 General Electric Corpנ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762; ע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (לא פורסם)). בית משפט זה עמד לא אחת בעבר על כך שאין לפרש את הדיבור "מורשה" במשמעות הטכנית של שלוח וכי יש להחיל פרשנות מרחיבה על תקנה 482 (רע"א 39/89 הנ"ל; ע"א 2652/94 הנ"ל). המבחן העיקרי שאומץ בפסיקה לצורך קיומה של דרישת ההרשאה, הוא אינטנסיביות הקשר בין הנתבע לבין המורשה. המבקש להמציא כתב בי-דין לידי מורשה נדרש להראות קיומו של שיתוף פעולה בין המורשה לבין הנתבע, במידה כזו שסביר להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו (שם). על בית המשפט לבחון את דרגת האינטנסיביות של הקשר בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. " "... הדרישות שבתקנה 482, כפי שפורשו בפסיקה, באות להבטיח כי לנתבע שאינו נמצא בארץ יוודע על דבר התובענה שהוגשה נגדו. על כן, אין עוד צורך לפעול לקבלת היתר המצאה משמובטח כי המידע יגיע לידי הנתבע והוא יוכל להתגונן כנגד התביעה. " ו. ומן הכלל אל הפרט, מהנספחים שצורפו לכתב התביעה עולה, לכאורה, כי אי.אס. אי הציגה עצמה כמי שפועלת בארץ בשמה ומטעמה של צ’מפליין וכן המסמכים מצביעים על שיתוף פעולה עסקי בין השתיים, כך למשל צ’מפליין אישרה בכתב את המרצים שילמדו במכללה ואי.אס.אי השתמשה בשם ובסמל של צ’מפליין בפירסומיה. מאחר וקיימת מחלוקת עובדתית בשאלה האם היה קשר עיסקי שוטף בין המשיבות במועד הגשת התביעה היה מקום לשמוע עדויות על כך ולא להכריע על סמך אמירות כלליות של אי.אס.אי בבקשה ובתצהיר. כמו כן, הטענה שאין לאחרונה סמכות לחייב את הראשונה, אינה שוללת את הקביעה כי הראשונה הינה "מורשה" לעניין תקנה 482 לתקנות סדר הדין. על כן בנושא המצאת התביעה לאי.אס.אי עבור צ'מפלין, הערעור מתקבל במובן זה שהתיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שישמע עדויות וטענות הצדדים בשאלת היקף הקשר העיסקי בין השתיים ורק לאחר מכן ייתן בית הדין האזורי החלטתו בשאלה זו. 11. סוף דבר -הערעור מתקבל בחלקו - הערעור על החלטת בית הדין האזורי לדחות את תביעת המערערים כנגד אי.סי.אי., על הסף, נדחה ואילו הערעור על החלטת בית הדין האזורי שלא לאפשר למערערים מסירה כדין לצ’מפליין, באמצעות אי.סי.אי., מתקבל באופן שהתיק מוחזר לבית הדין האזורי, אשר ישמע ויבחן את עדויות הצדדים בנושא מהות הקשר העיסקי בין אי.אס.אי. לצ'מפליין ויכריע בשאלת ההמצאה כדין לצ'מפלין. לאור התוצאות - אין צו להוצאות. הסדר נושיםנושה