דוגמא להחלטה בנושא האם מותר לעיין בתיק תביעה ייצוגית: א. בפניי בקשתו של מבקש העיון, מר רז קלינגהופר (להלן: "המבקש"), לעיין בשני התיקים: ת"צ 35135-06-11 ות"צ 34200-06-11, תיקים שהדיון בהם אוחד לגבי שתי תובענות ייצוגיות. ב. בקשתו של המבקש מתבססת על סעיף 4 (א) של תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, הקובע: "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן: בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". ג. המבקש מציין, כי הוא מעוניין לעיין בכל כתבי בי-הדין והמסמכים המצויים בתיק בית המשפט. הנימוק לכך הינו שהמבקש, כך נטען, הוא חבר בקבוצה שייצוגה מבוקש בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, והעיון דרוש על מנת לבחון פתיחת הליך משפטי כנגד פייפאל (נתבעת מס' 2 בת"צ 35135-06-11), בגין עילות דומות ולוודא כי אינן חופפות את העילות בהליך המתנהל כאן. ד. המשיבות מתנגדות לבקשת העיון. מטעם כרטיסי אשראי לישראל (הנתבעת מס' 1) נטען, שלא הובא כל טעם או נימוק המצדיק היעתרות לבקשה, אשר נוגדת, לפי הנטען, את חוק תובענות ייצוגיות והיעתרות לבקשת העיון עלולה, כך נטען, לגרום נזק עקב חשיפתם של סודות מסחריים. ה. באשר לנימוק לפיו העיון דרוש למבקש כדי לבחון פתיחת הליך משפטי כנגד פייפאל בעילות דומות, וכדי לוודא שאינן חופפות את העילות בהליך המתברר כאן, סבורה הנתבעת מס' 1 שלצורך בירור זה יכול המבקש לעיין בבקשות האישור המופיעות בפנקס התובענות הייצוגית, הפתוח לציבור הרחב וזמין באתר האינטרנט של הרשות השופטת, מה גם שלפי חוק תובענות ייצוגיות ממילא חייב המבקש, בטרם יגיש את בקשתו לאישור, לבדוק בפנקס זה האם רשומה בו בקשה לאישור, תלויה ועומדת, שהשאלות המהותיות של עובדה או משפט זהות או דומות בעיקרן לשאלות בבקשת האישור שהוא מעוניין להגיש. ו. לכן, כך נטען, אין הצדקה לאפשר למבקש לעיין בתיק בית המשפט, בשעה שהעיון בפנקס התובענות הייצוגיות נותן למבקש מענה ראוי, ומה גם שהפרקטיקה כפי שמנסה המבקש לנקוט בה עלולה להביא למבול של פניות על ידי מי שטרם הגישו הליך ייצוגי, ואשר רק יודיעו על כך שהם כביכול שוקלים לעשות כן, מה שיגרום להשחתת זמנם של הצדדים ובזבוז זמנו של בית המשפט. ז. עוד נטען בסעיף 10 של תגובת הנתבעת מס' 1, שמטרת העיון אינה זו שעליה מצהיר המבקש, אלא מעוניין הוא "לדוג" במימי התיק נשוא הדיון כאן כדי לדלות מתוכו מידע שהוא מעוניין בו לקידום אינטרסים אישיים שלו שאינם קשורים להליך ייצוגי מקביל. ח. בנוסף, טוענת הנתבעת מס' 1, שבמסגרת ההליכים בתיק זה, נחשף מידע מסחרי רגיש וסודי של הנתבעות שבית המשפט עצמו הורה לצדדים לשמור עליו בסודיות, כמו, למשל, החלטת בית המשפט מיום 21.5.12, וכן החלטה שניתנה בדיון מיום 9.12.12. זו בתמצית עמדת הנתבעת מס' 1 הסבורה שמאזן הנוחות מחייב את דחיית בקשת העיון. ט. הנתבעת מס' 2 ("פייפאל") מתנגדת אף היא לבקשת העיון וטוענת, שהמבקש לא הסביר כלל מדוע הוא נמנה על חברי הקבוצה, שייצוגה מבוקש בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, ודי בכך כדי להביא לדחיית בקשתו. גם הנתבעת מס' 2 מפנה לכך שבקשת האישור וכתב התביעה מצויים בהתאם לחוק בפנקס התובענות הייצוגיות, ופתוחים לעיון הציבור. יחד עם זאת, וככל שתכלית הבקשה הוא לבחון את תגובת הנתבעת מס 2 לבקשת האישור, ולבחון את ה"כשלים" שהתגלו בבקשת האישור, במטרה לבצע "מקצה שיפורים" בהליך המשפטי החדש, אותו מתעתד המבקש להגיש כנגד פייפאל ישראל - לכך היא מתנגדת. גם הנתבעת מס' 2 מפנה לכך, שבמסגרת ההליך הוגשו מסמכים המהווים סודות מסחריים של שתי הנתבעות, ובהחלטת בית משפט זה מיום 9.12.12 הוטל חסיון על נתונים מסחריים שהוגשו לתיק בית המשפט על ידי הנתבעת מס' 2 ביום 6.12.12. י. התובעים (מגישי בקשות האישור) מציינים בתגובתם, שבקשת העיון איננה עונה על המבחנים שבתקנה 4 (ג) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, וטוענים אף הם שהבדיקה האם עילות התביעה הפוטנציאליות של המבקש חופפות את העילות נשוא ההליך כאן, מתבצעת אל מול עילות התביעה כפי שאלה נוסחו בבקשת האישור ובכתב התביעה, ואלה מצויים בפנקס התובענות הייצוגיות. יחד עם זאת מציינים התובעים שהם משאירים את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. יא. מבקש העיון הגיש תשובה לתגובות של התובעים ושל הנתבעות, תוך הפנייה לפסיקה, כשתמצית טענתו היא שנוכח חשיבות עיקרון פומביות הדיון חובת ההנמקה המוטלת על מבקש העיון בתיק בית המשפט היא חובה מצומצמת, ולמעשה נקודת המוצא היא שלכל אדם זכות עיון. יב. מוסיף המבקש, שהאינטרס שלו בעיון בתיק בית המשפט אינו יכול לבוא על סיפוקו בעיון בכתבי הטענות שמפורסמים בפנקס התובענות הייצוגיות. כך, למשל, לגבי עילת התביעה לפיה תניית השיפוט הזר המופיעה בהסכם האחיד שבין פייפאל לבין הצרכנים היא תנייה מקפחת בחוזה אחיד, הרי גם אם עילה זו לא צויינה במפורש על ידי התובעים, יכול ושאלה זו התעוררה כמחלוקת בדרך זו או אחרת בהליך שבנדון, והאינטרס של המבקש מחייב עיון בתיק בית המשפט. יג. מוסיף וטוען המבקש, כי על בית המשפט גם לבחון האם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין. אין למבקש התנגדות שהעיון, ככל שבית המשפט יתיר זאת, לא יכלול מסמכים שגילויים הוגבל בהחלטות בית המשפט מיום 21.5.12 ומיום 9.12.12, או שייקבעו תנאים, או הסדרים שמטרתם לשמור על הסודות המסחריים של הנתבעות. יד. לאחר שנתתי דעתי לטיעוניהם של כל הצדדים, מסקנתי היא שיש להיעתר לבקשת העיון, בכפוף להגבלה שלפיה אין לפגוע, במישרין או בעקיפין, בסודות מסחריים של הנתבעות. טו. אני מפנה להחלטתו של כב' הרשם גיא שני, בבג"צ 10003/08 עו"ד תומר לוי ואח' נגד מדינת ישראל, (מיום 5.4.12), סעיף 6, שם נקבע כי תקנה 4 של תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, קובעת מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק. השלב הראשון הוא, האם יש איסור בדין לעיין בחומר המבוקש, ולענייננו, התשובה על כך שלילית. בשלב השני נבחנת השאלה האם העיון מוצדק, ולענין זה נאמר בהחלטה הנ"ל: "בשלב זה נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעקרון פומביות הדיון.... לפיכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו". ברי, שזכות העיון אינה מוחלטת: "ולעיתים יש מקום להגביל אותה לאור אינטרסים נוגדים כגון בטחון המדינה, הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים ועוד כיוצ"ב". נאמר עוד באותה החלטה, שההכרעה בשאלת העיון מבוססת על איזון בין האינטרסים של מבקש העיון, של בעלי הדין, ושל הציבור בכללותו. טז. בשלב השלישי , ככל שקיימת הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדות לעיון. עוד לענין זה עיינו גם בע.א. 3976/04 בורנשטיין נ' בנק דיסקונט (מיום 25.10.04), החלטת כב' השופטת א. חיות, וכן ע.א. 8849/01 עו"ד צבי סבוב נ' פקיד השומה למפעלים גדולים ואח', מיום 15.2.05. יז. בענייננו סבורני, שמבקש העיון עמד בנטל, הקל יחסית, המוטל על מבקש העיון. אני מפנה שוב להחלטתו הנ"ל של כב' הרשם גיא שני בבג"צ 10003/08, שם, בפיסקה 7: "... נטל ההנמקה הרובץ לפתחו של מבקש העיון הינו קל יחסית, זאת לאור מעמדו וחשיבותו של עיקרון פומביות הדיון...". יח. במקרה שבפנינו ציין מבקש העיון, שהעיון דרוש לו כדי לבחון פתיחת הליך משפטי כנגד פייפאל בגין עילות דומות. גם אם ההנמקה קצרה מאד, סבורני שהיא עונה על הרף הנדרש לפי הפסיקה הרלוונטית. כפי שנכתב בהחלטתו של כב' הרשם גיא שני בבג"ץ 10003/08 עו"ד תומר לוי ואח' נגד מדינת ישראל (מיום 5.4.12), בפיסקה 10: "הנטל המוטל על המבקש לעיין בתיק בית המשפט הוא כאמור נטל קל ומצומצם, וכבר נפסק כי טענה שלפיה העיון דרוש למבקש לצורך התדיינות משפטית עם צד להליך די בה, בדרך-כלל, כדי לעמוד בדרישה המינימאלית להנמקה. בהקשר זה אף אין הכרח כי המבקש יסביר כיצד העיון יועיל להתדיינות המשפטית האחרת..." יט. למעשה, השאלה הניצבת לפניי היא כיצד לאזן בין זכות העיון של המבקש לבין ההגנה שזכאיות לה הנתבעות על סודות מסחריים, כשהנתבעות מציינות בתגובתן את ההחלטה שנתתי בנושא זה ביום 21.5.12, וכן בהחלטה מיום 9.12.12, וכעולה מן האמור בתשובתה של הנתבעת מס' 1, עמ' 4 (סעיף 15) יכול והאמור בהחלטות אלה אינו בהכרח ממצה שכן צויין בתשובתה: "כך למשל, במסגרת החלטת בית המשפט..." (ההדגשה שלי - י.ג.) . כ. סבורני איפוא שיש מקום לפעול באופן הבא: 1. באי כח הנתבעות יוכלו להודיעני בכתב, לא יאוחר מיום 24.1.13, עם העתק ישירות הן לב"כ מבקש העיון, והן לכל הצדדים שבתיקים אלה, האם יש בתיקים המאוחדים מסמכים נוספים שיש בהם, לטענתם, סודות מסחריים, וזאת מעבר לאמור בהחלטה מיום 21.5.12, ובהחלטה מיום 9.12.12. ככל שהתשובה חיובית, יַפנו ב"כ הנתבעות למקומות הרלוונטיים. ככל שתומצא לי הודעה לגבי מקומות רלוונטיים נוספים שבהם עולה ענין של סודות מסחריים, אבחן את הדברים, ותינתן על כך החלטה. 2. ככל שלא תימסר הודעה (כאמור בסעיף 1 דלעיל) על ידי באי כוחם של הנתבעות, תהא נקודת המוצא שהאמור בהחלטות מיום 21.5.12 ו- 9.12.12 ממצה את סוגיית הסודות המסחריים. 3. כדי להקל על הטיפול אני מציע, שבאי כוחם של הנתבעות ובאי כוחם של התובעים, יתאמו ביניהם (לאחר שתינתן ההחלטה בשאלה האם במקומות נוספים בתיקים המאוחדים יש התייחסות לסודות מסחריים), את המצאת כל המסמכים שבתיקים המאוחדים (כתבי טענות, תצהירים על נספחיהם, מסמכים ככל שהוגשו, פרוטוקולים, והחלטות), לבא כוחו של מבקש העיון, למעט כמובן מסמכים שיש בהם סודות מסחריים. 4. המצאת מסמכים זו תהא כנגד קבלת התחייבותוֹ של ב"כ המבקש, מראש, לשאת במלוא העלות הכרוכה בצילום המסמכים והמצאתם. 5. ככל שלא יעלה בידי באי כוחם של הצדדים להסדיר את העיון בדרך שאני מציע לפי סעיף 3 וסעיף 4 דלעיל, יודיעוני על כך הצדדים, ואקבע ישיבה שבה יטלו חלק הן ב"כ מבקש העיון והן באי כוחם של כל הצדדים, על מנת ליתן הוראות לגבי אופן ביצוע העיון. אין צו להוצאות. שאלות משפטיותתביעה ייצוגית