דוגמא להחלטה בנושא האם אפשר להגיש תביעה נגד מקדונלדס: בפניי בקשה לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנה 500"), להתיר את המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום המדינה. הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש. בקשה זו הוגשה במסגרת תובענה ייצוגית ובקשה לאישור התובענה כייצוגית. רקע עובדתי: המבקש נוהג לרכוש מאת המשיבה מוצר צ'יפס, בתדירות ממוצעת של 20 פעמים בשנה. המשיבה 1 היא חברה פרטית הנמצאת בשליטתו של המשיב 2, למפעילה רשת המסעדות בישראל כ- 170 סניפים ברחבי הארץ. המשיבה 3 היא רשת מזון עולמית אשר מייצרת את אריזת המוצר מושא התובענה. המבקש הגיש לבית-משפט זה תובענה ייצוגית ובקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "התובענה" ו"הבקשה"). על-פי הנטען בתובענה ובבקשה, המשיבים החליפו את אריזות מוצר הצ'יפס אשר מיוצרות על ידי המשיבה 3, ונמכרות על ידי המשיבה 1, לאריזות שתחתיתן קטנה וצרה יותר בכ- 20% מתחתית האריזות הקודמות. כתוצאה מכך המשיבה 1 מוכרת לקהל הצרכנים שלה, ביניהם המבקש, כמות מופחתת של המוצר, בעוד שמחירו של המוצר נותר בלא שינוי ואף התייקר. בכך בעצם התייקר מחירו של המוצר ב- 20%. במעשים אלה של המשיבים יש משום ניצול והטעייה של ציבור הצרכנים הנוהגים לרכוש מהמשיבה 1 את המוצר החל מן היום בו הוחלפה אריזתו. הווה אומר, עילת התביעה היא הטעית כלל הצרכנים של המשיבה 1 הרוכשים את מוצר הצ'יפס באריזתו החדשה. מעשה ההטעיה נעשה בתחומי של מדינת ישראל. עיקרי הבקשה: כאמור, המבקש הגישו בקשה לפי תקנה 500 להתיר את המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום המדינה, אל המשיבה 3, ששמה מוטבע על אריזות המוצר מושא התובענה הייצוגית וכמי שמייצרת את אריזות המוצר. הבקשה נסמכת על תקנה 500 (5) (6) ו- (7), הקובעים כדלקמן: "רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה: (5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה; (6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו; (7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה; ...". דיון: בעל דין המבקש לפתוח בהליך נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, צריך לבקש מבית-המשפט היתר להמצאת כתבי בי-דין לנתבע. מכוח המצאה על-פי ההיתר רוכש בית-המשפט בישראל סמכות שיפוט על הנתבע הזר, ובכך מרחיב את תחום שיפוטו.  תקנה 500 קובעת רשימה של עילות המצאה, המאפשרות לבית המשפט להתיר את המצאתם של כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה. הנטל להראות כי נתקיימו העילות למתן היתר ההמצאה מונח על כתפי המבקש. בשלב דיוני זה, שבו טרם נתבררה התובענה לגופה, המבקש אינו חייב להראות שיש לו עילה טובה באותה מידת וודאות הדרושה במשפט עצמו. אלא שתחילה על המבקש לשכנע את בית המשפט כי עניינו מצוי בגדר אחת מעילות ההמצאה, המנויות בתקנה 500, ברמת הוכחה של "תביעה הראויה לטיעון". בנוסף על מבקש ההיתר לשכנע את בית-המשפט שמתעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה", לגופה של עילת התובענה עצמה. לבסוף, גם אם מתקיימים תנאיה של תקנה 500, לבית-המשפט שיקול-דעת לבחון אם ראוי כי התובענה תתברר בפני הפורום הישראלי. לבית המשפט מסור שיקול דעת לבחון האם להתיר את ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט אם לאו, ויש מקום לבחינת השאלה האם בית המשפט במדינת ישראל הינו הפורום הנאות לדון בסכסוך בהשוואה לפורום חילופי אפשרי (לפירוט המסגרת המשפטית הנ"ל ראו, למשל, ע"א 9725/04 אשבורן חבר ה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd.). במקרה של ספק, יפעל הדבר לטובת הנתבע, ובית המשפט לא יתיר את ההמצאה. אקדים ואומר כי לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים באתי למסקנה כי דין הבקשה למתן היתר להמצאת התובענה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית, אל מחוץ לתחום השיפוט - מקום מושבה של המשיבה 3 - להידחות, מן הנימוקים להלן: א. תחולת עילת ההמצאה - תקנה 500(5) תקנה 500(5) קובעת שבית המשפט רשאי להתיר המצאת כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום כאשר: "(5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;" מלשון תקנת 500(5) לתקנות עולה כי בית המשפט אשר שוקל להתיר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט צריך להשתכנע בראש ובראשונה כי קיים חוזה בין הצדדים שבגין הפרתו נתבע מי שאליו מתבקש היתר ההמצאה. רק אם שוכנע בית המשפט בדבר קיומו של חוזה בין הצדדים, ייעתר בית המשפט לבקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, שהרי מכח אותו חוזה רוכש בית משפט בישראל סמכות שיפוט על הנתבע הזר, ומרחיב את תחום שיפוטו אל מי שנמצא מעבר לים. על המבקש להוכיח עצם קיומו של חוזה בין הצדדים, כדי שיוכל להוכיח את הפרתו. רק על בסיס הפרת החוזה תתאפשר ההמצאה. המבקש טען בבקשתו, כי בינו לבין המשיבה 1 נכרת הסכם במועד רכישת המוצר ולפיו התחייבה המשיבה 1 לכך שהמוצר מכיל את הכמות המצויינת עליו בעוד שבפועל הכמות שקיבל היתה פחותה. המשיבה 1 הפרה את ההסכם בכך שסיפקה למבקש את המוצר באריזה המחודשת בעוד שבפועל סופקה באריצה החדשה הכמות מופחתת (סעיפים 22 עד 25 לבקשה). המבקש טוען אם כן, כי זהו החוזה על בסיסו מבוקש להתיר את ההמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. דין טענה זו של המבקש להידחות. ברור, כי חלופת תקנה 500(5) לתקנות מדברת על הפרת חוזה שנעשה ושאותו הפר בעל הדין אליו מבוקש להמציא את כתב התביעה, אלא שבעניננו נטען כי מי אשר הפר את ההסכם שנכרת מכללא עם רכוש המוצר הוא המשיב 1, אשר מכר לו את הכמות המופחתת של המוצר ואין טענה כי ייצרן האריזה הוא אשר הונה והטעה את קהל הלקוחות. בטרם בדיקה אם הופר חוזה (כאמור בתקנה), יש להציג תחילה את תנאי החוזה שנכרת, והרי חוזה נכרת בין צדדים בדרך של הצעה וקיבול, ואין חולק כי לא היתה כל הצעה של המשיבה 3 למבקש וממילא לא היה כל קיבול של המבקש ומשכך אין לדבר על חוזה ביניהם, וממילא לא על הפרתו. לאור האמור לעיל, ברור כי תנאי תקנה 500(5) לתקנות לא התמלאו ואין להתיר ההמצאה אל מחוץ לתחום בהסתמך על תקנה זו. ב. תחולת עילת ההמצאה - תקנה 500(6) המבקש טוען בסעיף 63 לבקשתו כי "התובענה הינה בקשר למתן צו והוראות להורות למשיבות לחדול ממעשיהן וליתן פתרון לתקלה". תקנה 500 (6) קובעת שבית המשפט רשאי להתיר המצאת כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום כאשר: (6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו; תקנה 500(6) לתקנות חלה מקום בו התובענה היא אחת מאלה: בקשה לצו מניעה לגבי דבר הנעשה או העומד להיעשות בתוך תחומי המדינה; או בקשה למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין שמבוקש גם פיצוי ובין שלא (ראה: ה"פ (מרכז) 12758-09-10, COMBIT SOFTWARE GMBH נ' קומיט פתרונות עסקיים בע"מ (2011); בש"א (ירושלים) 8074/09, SHENYANG BRILLIANCE JINBE AUTOMOBILE CO. LTD נ' G.M.V. LTD (2009); י. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית-תשס"ט, עמוד 733). בענייננו לא נתבקש סעד של צו מניעה כלל, אלא סעד כספי בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו למבקש או למי מהקבוצה התובעת, לטענתם, בשל מעשיה הנטענים של המשיבה 1. כן נתבקש סעד הצהרתי לפיו המשיבים הפרו את חוק הגנת הצרכן וחובה חקוקה וצו עשה שיורה למשיבים להחליף את אריזות המוצר הקיימות ולהשיב על כנן את האריזות הקודמות. סעדים אלה מתבקשים למעשה כנגד המשיבה 1, ולא כנגד יצרנית האריזה - הנתבעת 3. פרשנות מרחיבה לתקנה זו אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם הזהירות שיש לנקוט בבואנו להחיל את סמכות השיפוט של בתי המשפט הישראליים על נתבע זר. מכל המפורט ברור, כי הבקשה איננה עונה על אשר קבוע בתקנה 500 (6). ג. תחולת עילת ההמצאה - תקנה 500(7) בהתאם לתקנה 500(7) לתקנות, רשאי בית משפט להתיר המצאה אל מחוץ לתחום כאשר: "(7) התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה;" בפסיקה נדונו מקרים דומים בהם מוצר המיוצר בחו"ל ומיובא לישראל גורם לנזק בישראל. ביחס לטענות אלה גישת הפסיקה הישראלית הינה חד-משמעית ולפיה תקנה 500(7) אינה מאפשרת במקרים אלה לרכוש סמכות בינלאומית לגבי הגורם שייצר את המוצר בחו"ל. (ראו את פסק-הדין המנחה בע"א 565/77 מזרחי נ' Nobel's Explosives Co. Ltd., פ"ד לב(2) 115 (להלן: "הלכת מזרחי") ופסקי-דין אחרים שבאו בעקבותיו, כגון: רע"א 516/00 Allison Engine Co., Inc. נ' אלטר ואח'; רע"א 2752/03 Metallurgique de Gerzat S.A. נ' וילנסקי ואח', פ"ד נז(6) 145; רע"א 8195/02 שטרית נ' Sharp Corporation, פ"ד נח (1) 193). הלכה זו מקבלת משנה תוקף, כאשר בענייננו המוצר מושא התובענה מיוצר ונמכר בארץ ואילו רק אריזתו מיוצרת מחוץ לגבולות המדינה. לא ברור כלל מכח מה טוען המבקש כי ייצור האריזה גרם לנזק הנטען. אשר-על-כן, ובשים לב להלכה הקיימת, הרי שהלכה זו מחייבת לדחות את הבקשה להתיר את המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום המדינה. סוף דבר - הבקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט נגד המשיבה 3- נדחית. מאחר שלא נתבקשה תשובת הצדדים האחרים אינני עושה צו להוצאות. שאלות משפטיות