דוגמא להחלטה בנושא דחיית מועד העיון בראיה: א. מבוא 1. עניינה של התביעה, פיצויים בגין נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין תאונה שארעה לתובע, יליד 17.07.89 ותלמיד כתה י"ב במועד התאונה, ביום 27.03.07. 2. ביום 27.03.07 התקיים אירוע בת מצווה של אחות התובע במועדון של נתבעת 1. בהתאם לאמור בכתב התביעה, באירוע, לאחר שהתובע שתה כשלוש כוסות וודקה מהולות במיץ תפוזים ובמהלך ריקוד קפוארה, התובע ביצע סלטה לאחור וכשנחת על רגליו, החליק לאחור על רצפה רטובה, נפל על הרצפה, נחת על ראשו ונפגע קשות. 3. בכתב הגנתן, הנתבעת לא התכחשו לעצם אירוע התאונה אך טענו כי לא מוטלת עליהן האחריות לתאונה וכי התובע או הוריו הם שנושאים באחריות זו. הנתבעות הכחישו, בין יתר טענות, את העובדות אשר נטענו בסעיפים 2-11 לכתב התביעה למעט את העובדה שנתבעת 1 הפעילה את אולם האירועים ואת ההתקשרות בין הורי התובע לנתבעת 1. 4. אין מחלוקת בין המומחים הרפואיים מטעם הצדדים כי לתובע נכות בתחום הנוירולוגי בשיעור 30% ונכות בתחום א.א.ג. בשיעור 14.5%. ב. בקשת התובע 5. בדיון מיום 04.03.12 ולאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק, ניתנה הצעת בית המשפט. כמו כן, ניתן צו הדדי לגילוי מסמכים כללי ועיון בהם ונקבעו מועדים להגשת תצהיר העדות הראשית. 6. התובע, אשר לא הודיע עמדתו להצעת בית המשפט וגם לא הגיש את תצהירי העדות הראשית במועד שנקבע לו, הגיש ביום 28.10.12 בקשה לחייב את הנתבעות להמציא לתובעים תצהיר גילוי מסמכים ולצרף לתצהיר גילוי המסמכים קלטת אשר צולמה במהלך האירוע במצלמות אבטחה של נתבעת 1. הנתבעות התנגדו להמצאת הקלטת. ג. טענות הצדדים 7. טענות התובע: א. ככל שהנתבעות טוענות לחיסיון הקלטת בהיותה מסמך שהוכן לקראת התביעה, טענה זו אינה עומדת להן משום שקלטת הנתבעות צולמה במצלמות אבטחה בזמן אמת ולא הוכנה לקראת המשפט. ב. ככל שסברו הנתבעות כי יש לדחות את העיון בקלטת, היה עליהן להתנגד לכך בדיון מיום 04.03.12 או להשיג על החלטת בית המשפט מאותו יום. ג. אין עילה במקרה דנן לסטות מן הכלל אשר נקבע בפרשת סוויסה של עיון במסמכים בעתו משום שאין מחלוקת על קרות התאונה ועל נסיבותיה אלא בשאלת האחריות וכן משום שהאירוע צולם על ידי צלם האירוע וקלטות אלה הועברו לנתבעות. משכך, לטענת התובע, קיימות קלטות המוכיחות את כל הנסיבות. כמו כן, בכתב התביעה ניתנה גרסה מפורטת על אופן ונסיבות האירוע ואין חשש לשיבוש ראיות או תיאום גרסה. ד. העיון בקלטת הנתבעות חיוני משום שמצלמות צלם האירוע לא היו בכל אתר ואתר באולם האירועים וייתכן שבמצלמות האבטחה צולמו קטעים המועילים להוכחת גרסת התובע או שעל התובע להתייחס אליהם בתצהירו. 8. טענות הנתבעות: א. מדובר בקלטת אבטחה אשר אותרה על ידי חוקרי הנתבעות לצורכי הגנת הנתבעות ואין להורות על חשיפתה לפני שיוגשו מלוא ראיות התובע. ב. הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובע ויש בידיו את מלוא העובדות ו/או נסיבות האירוע ו/או התרחשות האירועים. ג. התובע מבקש לעיין בקלטת הנתבעות, על מנת להכין מראש גרסה לאירוע הנוחה לו ומתיישבת עם כל הראיות בתיק, ובכלל זה עם קלטת הנתבעות ובכך להשיג יתרון דיוני ולעשות מקצה שיפורים בגרסתו לאירוע. ד. חיוב הנתבעות לגלות את הקלטת בשלב הנוכחי יהפוך את נטל הראיה ויפגע בהגנת הנתבעות. ה. אין זה השלב לחשיפת ראיות. ד. דיון 9. הנתבעות טענו בתגובתן לבקשה כי אין להורות על חשיפת הקלטת לפני שיוגשו מלוא ראיות התובע. הנתבעות אינן טוענות לחיסיון על הקלטת אלא הן מבקשות לדחות את מועד חשיפת הקלטת אחרי שמיעת ראיות התביעה. אין מדובר, אפוא, בטענת חיסיון אלא בבקשה לדחות את מועד הגשת הקלטת. 10. ההלכה בדבר דחית הגשת ראיות לשלב מאוחר לשלב גילוי המסמכים והעיון בהם, נקבעה ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, כדלקמן: "(א) חזקה היא בתביעות פיצויים על נזקי גוף - כמו בתביעות אחרות - שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים"; (ב) רשאי בית-המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת; (ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות; (ד) במקרה מתאים רשאי בית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב-התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת; (ה) החלטת בית-המשפט של ערכאה ראשונה בשאלה אם לדחות את העיון במסמך למועד אחר אם לאו נתונה לשיקול-דעתו, ובית-המשפט לערעורים לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים נדירים". (פ"ד נה(1) 515, 527). 11. לטענת התובע, אין מחלוקת בין הצדדים על נסיבות התאונה. עיון בטענות הצדדים, כמפורט להלן, מעלה כי הדברים אינם כך. 12. לגרסת התביעה, התובע ביצע לקול צלילי המוזיקה ריקודי קפוארה "אמנות לחימה שמאופיינת בתנועות ריקודים ותנועות וירטואוזיות" ובין היתר ביצע סלטות על רחבת הריקודים. בשעה 23:15 לערך, התובע ביצע סלטה לאחור, כשאחד מחבריו מניח את ידו ללא מגע מתחת לגבו לביטחון. התובע השלים את ביצוע הסלטה וכשנחת על רגליו, החליק לאחור על הרצפה הרטובה, נפל על הרצפה, נחת על ראשו ונפגע. (סעיף 11 לכתב התביעה). ר' גם דברי ב"כ התובע בפרוטוקול מיום 04.03.12: "[התובע] קפץ פעמיים באירוע, פעמיים קודם, פעם שנייה שנראה בסרט אפשר היה אם יש השגחה לראות שהוא מתכונן לקפוץ זה לא דחיפה הוא נערך לזה אם מישהו משגיח אומר לו לעצור". (עמ' 6 ש' 13-15). 13. הנתבעות טענו בתחשיב הנזק מטעמן כי הסרט שבידן מתעד את האירוע וממנו עולה כי התובע הצטרף לריקודים "סולידיים, ו"בן רגע" בלא כל התראה מוקדמת, עשה סלטה לאחור שלא הייתה חלק מהריקודים אלא מעשה משובה והסתכנות מרצון ספונטאני שאינו בר צפייה ומניעה מראש. הנתבעות טענו כי הסרט מפריך את טענת התובע אודות קיום "מופעי קפוארה" לפני התאונה. בתחשיב הנזק נטען: "בסרט רואים את השניות לפני התאונה, התובע נראה בבירור פונה לבצע הקפיצה באופן ספונטאני בירכתי האולם, בעוד האחרים רוקדים ריקודי פופ וכלל לא מביטים לעברו. התובע נראה אף שאינו לוקח טווח בטחון משאר הרוקדים, אלא מבצע את הקפיצה בתוך קבוצה צפופה מאוד של רוקדים, ללא כל עזרה מחבר כנטען על ידו. התובע החליט לסכן את עצמו ביודעין ומרצון ולמעשה סיכן גם אחרים". הנתבעות טענו כי קפיצת הסלטה לאחור של התובע הייתה מעשה פתאומי ובלתי צפוי תוך שבריר שנייה. (סעיפים 2 ו-4 לתחשיב הנזק). 14. לפיכך, יש מחלוקת בין הצדדים ביחס לנסיבות התאונה ובכלל זה בשאלה אם התובע ביצע מופעי או ריקודי קפוארה לפני התאונה ואם ביצע מספר סלטות קודם לקפיצה שבה נפגע, או שמא במהלך ריקודים "סולידיים, "בן רגע" התובע ביצע סלטה לאחור שלא הייתה ברת צפייה ומניעה מראש. למחלוקת העובדתית כאמור יש נפקות, מחד, לטענות התובע לפיהן נתבעת 1 לא השגיחה ולא פיקחה על חגיגת הצעירים, לא אסרה ביצוע ריקודי קפוארה ברחבת הריקודים, לא מנעה מהתובע לבצע סלטות, לא הזהירה את התובע מפני הסיכון הכרוך בביצוע סלטות ברחבת הריקודים, התעלמה מריקודי קפוארה שביצע התובע, וכן לא הבחינה, לא מנעה ולא הפסיקה את ריקודי הקפוארה. (סעיפים 21 (א)-(ג), (ח), (י), (יא) ו- 22 (א) ו-(ב) לכתב התביעה). ר' גם סעיף 29 לתחשיב הנזק של התובע: "התאונה שנגרמה לתובע נגרמה בראש ובראשונה עקב הפרת חובת ההשגחה והפיקוח..."), ומאידך לטענת הנתבעות, לפיה נתבעת 1 לא יכלה לעשות דבר למניעת האירוע. (סעיפים (2(ד)-(ה) לכתב ההגנה). 15. במצב דברים זה, שבו המחלוקת בין הצדדים נוגעת למהימנות גרסת התביעה בדבר "מופע קפוארה" או קפיצות (סלטות) חוזרות ונשנות של התובע, גילוי הקלטת עלול לפגוע בדיון ההוגן ואינו משרת את מטרת חקר האמת. לעומת זאת, עיכוב הגשת הקלטת, עשוי לשרת את מטרת גילוי האמת. 16. לטענת התביעה, האירוע צולם על ידי צלם האירוע וקלטות אלה, המצויות בידי התביעה, "מוכיחות את כל הנסיבות". (סעיף 15 לתשובת התובע מיום 13.11.12). אם כך, נשאלת השאלה מדוע חיוני לתובע לעיין בקלטת הנתבעות טרם יגיש את תצהירו? על כך משיב התובע כי "מצלמות צלם האירוע לא היו בכל אתר ואתר באולם וייתכן ובמצלמות האבטחה צולמו קטעים המועילים להוכחת גרסת התובע או שעל התובע להתייחס אליה[ם] בתצהירו". (סעיף 16 לתשובת התובע). 17. סבורני כי בקשת גילוי קלטת הנתבעות, קודם להגשת תצהיר העדות הראשית של התובע, מתיישבת יותר עם רצון של התובע להכין גרסתו ויכול שהוא חושש לסתירה בין גרסתו לבין קלטת הנתבעות. יפה לעניין זה האמור בפסק הדיןParro v. Mullock המובא בעניין סוויסה (בעמ' 525), שם פסק בית המשפט כי הכלל הוא שיש לגלות מסמכים וכדי לסטות מהכלל האמור שומה על המבקש לשכנע את בית המשפט שמתקבל על הדעת שאם ינהגו לפי הכלל, עשוי הצד האחר לשנות את גרסתו ("(to) tailor his evidence") כדי להתאים אותה לראיות האחרות ולפיכך מן הראוי להסתיר ממנו מראש את המסמך שבמחלוקת. 18. בהתחשב באמור לעיל, דחיית העיון בקלטת תשרת את גילוי האמת יותר מהעיון בה בעתו. לתובע לא ייגרם כל נזק מדחיית העיון בקלטת שכן לדבריו, בידיו קלטות אשר צולמו על ידי צלם האירוע אשר מוכיחות את כל הנסיבות. במצב דברים זה, הרצון להעמיד המחלוקת כאמור במבחן החקירה הנגדית של התובע ועדיו הוא לגיטימי והאיזון בין אינטרס התובע לקבלת מלוא הראיות מהנתבעות קודם להגשת תצהירו, לבין אינטרס הנתבעות לערער את גרסת התובע, מצדיק סטייה מהסדר גילוי המסמכים המקובל. 19. לאור המקובץ, יש טעם במקרה דנן לסטות מהכלל ולדחות את גילוי הקלטת לאחר שמיעת ראיות התובע. 20. באשר לטענת התובע, לפיה ייתכן שבקלטת הנתבעות צולמו קטעים אשר מועילים להוכחת גרסת התובע או שעל התובע להתייחס אליהם בתצהירו, לא תהא לתובע כל מניעה לעשות שימוש בקלטת הנתבעות להוכחות טענותיו. כמו כן, ככל שתוכן הקלטת יצדיק זאת, התובע יהא רשאי לעתור בבקשה להגשת תצהיר משלים. 21. התובע טען כי קלטת הנתבעות לא הוכנה לקראת המשפט וכי הלכת סוויסה נסבה על הודעות אשר נגבו מהתובע על ידי חוקרים, כלומר מסמכים אשר נערכו לקראת המשפט. לא ניתן לקבל טענה זו. בנוסף לתצהירי עדויות של חוקרים והודעות התובע בכתב לחוקר, אותם ביקשה המשיבה לחסות בעניין סוויסה עד לתום שמיעת עדויות התביעה, כללו הראיות הודעה לחברת הביטוח על התאונה אשר גם לגביה נדחה העיון, כך שהלכת סוויסה אינה מצומצמת לראיות שנערכו לקראת המשפט אלא גם לראיות אחרות אשר מצויות בידי ההגנה ואינן מצויות בידי התביעה. 22. אשר על האמור, הנתבעות ימציאו לתובע את הקלטת אחרי שמיעת ראיות התביעה. ככל שהנתבעות לא המציאו לתובע תצהיר גילוי מסמכים כללי כדין, יעשו כן תוך 7 ימים. עיון בראיותמסמכים