גילוי מסמכים תנאי שכר של עובדים אחרים

דוגמא להחלטה בנושא גילוי מסמכים תנאי שכר של עובדים אחרים: בפני בקשה לגילוי מסמכים שהגיש התובע. אפרט תחילה בקצרה את הפלוגתאות שבין הצדדים כפי שהן עולות בכתבי הטענות, לאחריהן אסביר את טענות הצדדים בקשר לגילוי המסמכים, ולאחר מכן אפנה לדיון ולהכרעה. התובע הינו עובד עיריית נתניה, היא הנתבעת 1, מאז 1975. במרץ 2003 מונה לתפקיד מנהל אגף. לטענתו, עם מינויו לתפקיד מנהל אגף, נמנעה הנתבעת 1 שלא כדין מלשלם לו שכר ותנאים להם והינו זכאי כמנהל אגף. זאת, תוך הפלייתו לרעה לעומת מנהלי אגפים בעירייה, לרבות קודמיו בתפקיד. לאחר שהגיש כתב תביעה לבית דין זה, שבו תבע את הסכומים שלהם הינו זכאי לטענתו, ניתנה החלטה על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר, הוא הנתבע 2, לפיה לתובע שולמו במהלך השנים סכומים שלא כדין, אותם עליו להשיב. לאחר שהתובע סירב להשיב את הסכומים שהיה עליו להשיב לפי החלטת הממונה, הוגשה תביעת השבה מצד העירייה. במסגרת קדם משפט שהתקיים ביום 12.2.13 החלטתי, לבקשת הצדדים, על איחוד הדיון בין שתי התביעות. בכתבי טענותיו, וגם בקדם משפט שהתקיים ביום 12.2.13, טען בא כוח התובע כי הסיבה היחידה שבגללה ניתנה החלטה הממונה הינה העובדה שמרשו הגיש "תביעה צודקת לבית הדין". הוא חזר וטען שלא ננקטו הליכים נגד הממונה "כנגד אף אחד מהעובדים האחרים. למה נגד אף אחד לא הוגשה תביעה? כל מנהלי האגפים חרגו בשכרם, איפוא היה הממונה כבר 20 שנה?" (עמ' 7 ש' 5 לפרוטוקול). בתגובה ציינה באת כח הממונה כי בעיריית נתניה מתנהלים הליכיים מנהליים דומים בעניינם של לא פחות מ- 47 עובדים, שהתובע הוא אחד מהם" (עמ' 7 ש' 12). כשהיא נשאלה על ידי בית הדין מדוע דווקא בעניינו של התובע הוגשה תביעת השבה, וכבר נוכו סכומים משכרו, בעוד שלא כך לגבי שאר העובדים, היא השיבה ש"עם יתר העובדים מתנהל משא ומתן, ואילו התובע כבר הגיש את תביעתו" ובכך גילה את דעתו "שהוא לא מוכן לנהל משא ומתן" (עמ' 8 ש' 10). ימים ספורים לאחר דיון קדם המשפט הגיש התובע את הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שבפני. במרכזה בקשתו לקבל את רשימת כל 46 עובדי העירייה הנוספים שהוזכרו בדיון שהתקיים ביום 12.2.13, את תלושי השכר של כל העובדים הנ"ל, וכן את כל המסמכים הקשורים להליך המנהלי המתנהל נגדם, לרבות כל ההתכתבויות עם הממונה על השכר והחלטותיו. עוד ביקש התובע לקבל את רשימת כל מנהלי האגפים בעירייה ותלושי שכרם. העירייה מתנגדת לבקשה. היא טוענת שגילוי המסמכים יפגע פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכותם של כל אותם עובדים נוספים לפרטיות, על ידי חשיפת מסמכים הכוללים מידע רגיש אודות שכרם, מצבם האישי ונסיבותיהם האישיות המיוחדות. העירייה מדגישה שמדובר בקבוצה מצומצמת יחסית של עובדים בכירים, ולכן מחיקת פרטיהם המזהים לא תועיל לשמירה על פרטיותם. העירייה מוסיפה וטוענת שניתן לברר את טענת האפליה שהעלה התובע ללא צורך בחשיפת שמות העובדים האחרים, שכרם ונסיבותיהם האישיות. על כן מציעה העירייה כי במקום לגלות את המסמכים, היא תגיש תצהיר מפורט שיכלול "רכיבי שכר דומים החורגים לכאורה, המצויים בבירור אצל הממונה על השכר, וכן התנאים מהם נהנים עובדים 'דור א'' ומנהלי אגפים ישנים וחדשים" והכל בלא לחשוף את נתונים האישיים של כל אותם עובדים. העירייה הוסיפה וצירפה לתגובתה גם את עמדת ועד העובדים בעירייה, שאף הוא מתנגד לגילוי המסמכים לתובע, בראש ובראשונה מהחשש לפגיעה קשה שתיגרם לפרטיותם של העובדים. הוועד הודיע לבית הדין ביום 12.3.13 שככל שהבקשה לא תידחה על הסף, הוא מבקש להתייצב בפני בית הדין "כידיד בית המשפט" על מנת לפרוש בפני בית הדין את עמדתו המלאה בנושא. הממונה על השכר מצטרף אף הוא להתנגדות העירייה וועד העובדים לגילוי המסמכים המבוקשים. דיון והכרעה לאחר בחינת כתבי הטענות ושאר החומרים שבתיק, שוכנעתי שיש בסיס לטענת התובע כי הוא זכאי לקבל מידע אודות ההליכים שננקטו (ועדיין ננקטים) על ידי הממונה על השכר בעניינם של 46 עובדים אחרים. כפי שציינתי עוד קודם לכן, הממונה עצמו הוא שהעלה בדיון שהתקיים בפני ביום 12.3.13 את הטענה כי לא רק שכרו של התובע היה נתון (או נתון בימים אלה) לבחינה של הממונה על השכר, אלא גם שכרם של 46 עובדים נוספים. עוד עולה מדברי ב"כ הממונה באותו הדיון שאך ורק כנגד התובע הוגשה תביעת השבה. הסיבה לכך, לטענת הממונה (עליה חולק התובע), היא העובדה שכל שאר ה-46, מלבד התובע, מסכימים לנהל עם הממונה משא ומתן. בהינתן תשתית עובדתית זו, השתכנעתי ברלבנטיות של המסמכים המבוקשים לצורך הוכחת טענת התובע כי הוא הופלה ומופלה אל מול אותם 46 עובדים אחרים. כאן המקום לשאול: מהו היקף המידע אותו זכאי התובע לקבל בקשר לכל אותם עובדים? טוענת העירייה, טוען הממונה על השכר, וטוען גם ועד עובדי העירייה - ולדעתי יש בסיס של ממש לטענתם זו - שחשיפת שמות כל העובדים האחרים, תלושי שכרם, וכן כל המסמכים הקשורים ל"הליך המנהלי" המתנהל נגדם, תפגע פגיעה קשה ולא מידתית בפרטיותם. הם מוסיפים וטוענים שמכיוון שמספר הבכירים המועסקים בעיריית נתניה אינו גדול במיוחד, הרי שהפגיעה בפרטיות תיגרם גם אם יושחרו שמותיהם מעל גבי כל המסמכים, כיוון שגם במצב שכזה ניתן יהיה לזהותם על פי פרטים שונים הנכללים בתלושי השכר ובתכתובת. מאחר שמצד אחד השתכנעתי כי המידע שחשיפתו נדרשת הינו רלוונטי, רובו ככולו, לצורך דיון והכרעה בפלוגתאות שבין הצדדים, ומצד שני השתכנעתי גם בכך שיש בסיס לטענת הנתבעים בדבר פגיעה קשה ומשמעותית בזכותם לפרטיותם של כל אותם עובדים, לדעתי הנכון הוא לקבוע כי בשלב הזה של ההליך תגיש העירייה תצהיר - כפי שהיא עצמה הציעה בסעיף הלפני אחרון של התגובה שהגישה לבית דין זה ביום 4.3.13 - שבו יפורט מידע רב ככל הניתן אודות ההליכים שהתנהלו וממשיכים להתנהל בעצם ימים אלה על ידי הממונה בעניינם של בכירים נוספים בעירייה, וכן נתונים אודות שכרם של מנהלי אגפים ישנים וחדשים. כל זאת, ללא צורך בחשיפת נתוניהם האישיים של העובדים הפרטניים. יש לקוות כי התובע יוכל להסתפק במידע שיגולה בתצהיר זה, ולא יעמוד על דרישתו לחשיפת מלוא המידע הפרטני אותו ביקש לגבי כל אחד מעובדים אלה. יחד עם זאת, ככל שהתובע יסבור, לאחר שיוגש תצהיר העירייה, כי הוא זכאי לגילוי מסמכים או מידע נוסף, יוכל לחדש את בקשתו בעניין, לנמקה, ולאחר שקילת עמדות הצדדים לעניין זה לכאן ולכאן, תינתן החלטה משלימה. לפיכך אני מורה כדלקמן: עד ליום 16.6.13 תגיש העירייה תצהיר שיכלול רשימה ממוספרת (ללא שמות העובדים) של כל 46 העובדים הנוספים שבעניינם התנהל (או מתנהל בימים אלה) הליך על ידי הממונה על השכר. לגבי כל עובד ועובד תפרט העירייה בתצהירה מהו שכרו של אותו העובד, מהו רכיב השכר המצוי בבירור אצל הממונה על השכר, וכן תפרט את סטטוס הטיפול בבקשה, לרבות פירוט המועד שבו החל הליך הבירור לגבי אותו העובד, המועד שבו ניתנה (אם ניתנה) החלטה ממונה, והמועד שבו הוגשה (אם הוגשה) תביעת השבה בעניינו של אותו העובד. העירייה בתצהירה, כפי שהיא עצמה הציעה, תוסיף ותפרט ככל הניתן אודות תנאי השכר מהם נהנים עובדים "דור א'" ומנהלי אגפים ישנים וחדשים. גם זאת, ללא פירוט שמות העובדים. כמו כן תגלה העירייה לתובע - כפי בקשת התובע לה היא הסכימה בתגובה שהגישה - את כל המסמכים הנכללים בתיקו האישי אצלה, וכן את מכתבו המלא של עו"ד סומך שצורף רק בחלקו לכתב התביעה (נספח ח'). ככל שהתובע יסבור שאין די במידע שתגלה העירייה במסגרת התצהיר שתגיש, והוא יעמוד על גילוי מסמכים/מידע נוסף מאת העירייה או הממונה, הוא יהא רשאי להגיש בקשה מחודשת לכך, וזאת עד ליום 26.6.13. הריני להאריך את המועד להגשת תצהירי התובע עד ליום 1.9.13, את המועד להגשת תצהירי הנתבעות עד ליום 15.10.13, ואת המועד להגשת תצהירי תשובה מצד התובע עד ליום 29.10.13. דיון ההוכחות יתקיים כמתוכנן ביום 13.11.13. גילוי מסמכיםמסמכים