דוגמא לפסק דין בנושא בקשה לקבלת מידע מהעירייה: העובדות: 1. ביום 4.11.12 פנה העותר במכתב למשיבים, בדואר רשום, בבקשה לקבל מידע מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע"). 2. המשיבים לא הגיבו לפנייה והעותר פנה למשיבים בשנית, ביום 23.12.12, שוב בדואר רשום, אך גם פנייה זו לא נענתה. 3. ביום 9.1.13 פנה העותר למשיבים בשלישית וביום 16.1.13 קיבל תשובה לפיה "הממונה על חופש המידע בעירייה נמצאת בחופשת לידה. אעביר את בקשתך לטיפולה, מיד עם חזרתה מחופשת הלידה". כבר כאן יצויין כי אין בתשובה פירוט מי היא הממונה, עד מתי היא תימצא בחופשת לידה ומתי תטופל הבקשה. 4. ביום 18.1.13 שוב פנה העותר למשיבים אולם גם פנייה זו לא נענתה וביום 10.2.13 הוגשה העתירה נשוא פסק דין זה. באותו יום שלח העותר את העתק העתירה למשיבים בדואר רשום + אישור מסירה המאשר כי המשיבים קיבלו את המסמכים ביום 13.2.13. 5. ביום 14.2.13 נשלח ע"י המשיבים מכתב לעותר, חתום ע"י עו"ד שירה פרידון, לפיו נעתרו המשיבים לבקשת העותר כפוף לתשלום אגרה (ר' נספח ד' לבקשת המחיקה). 6. משקיבל העותר, בסופו של דבר, את המידע הוא הגיש בקשה למחיקת העתירה וכן ביקש לחייב את המשיבים בהוצאות ושכ"ט עו"ד. 7. המשיבים מסכימים למחיקת העתירה אך מתנגדים לחיובם בהוצאות, הכל כמפורט בתגובתם הארוכה לבקשה. דיון: 8. לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. 9. מצאתי לציין כי אילו השקיעו המשיבים מאמצים להשיב לפניות העותר כפי שהשקיעו בהגשת תגובתם לבקשה, אשר חלקה איננה רלוואנטית וחלקים אחרים מן הראוי שלא היו נטענים במסגרת תגובה לבקשה להוצאות, היו המחלוקות מסתיימות זה מכבר. 10. העותר פנה מספר פעמים למשיבים ואלה לא השיבו. גם כשהשיבו כי הממונה על חופש המידע בעירייה נמצאת בחופשת לידה, לא פירטו עד מתי היא תימצא בחופשה, ומתי תטופל הבקשה. תשובה זו של המשיבים מיום 9.1.13 איננה ראוייה. 11. העותר טוען, ובצדק, כי המידע נמסר לו רק לאחר הגשת העתירה. 12. המשיבים טוענים כי העתירה לא הגיעה לידיהם אלא ביום 26.2.13, כשהתקבלה ביום 25.2.13, ולאחר שעו"ד שירה פרידון ביקשה טלפונית מהעותר לקבלה. ב"כ המשיבים מודה כי מנספחי הבקשה עולה כי העתירה הומצאה "לכאורה" לעירייה אלא שהיא לא הגיעה לידיהם. 13. אינני מקבלת את טענת המשיבים. בסעיף 1 לתגובת המשיבים צוין כי העתירה הגיעה למשיבה 1 רק ביום 26.2.13 כשביום 25.2.13 היא התקבלה אצל עו"ד ש. פרידון באמצעות דוא"ל. התגובה נתמכת בתצהירו של מר בנצי אזאצ'י, מנכ"ל עיריית אור יהודה. בסעיף 4 לתצהירו ציין מר אזאצ'י כי סעיף 1 (וסעיפים נוספים) לתגובה הם לפי מיטב ידיעתו ואמונתו כשהמקור לידיעה הוא בפרטים שנמסרו לו ע"י עו"ד במחלקה המשפטית בעירייה. מר אזאצ'י לא ציין מיהו עוה"ד שמסר לו את המידע וחשוב מכך - מדוע לא ניתן תצהיר ע"י עוה"ד אשר בקיא בעובדות?! 14. מחומר הראיות שצורף לכתבי הטענות עולה בבירור כי עיריית אור יהודה קיבלה את העתירה ביום 13.2.13 ואינני מקבלת כל טענה של המשיבים, אשר לא הוכחה ולו לכאורה, הסותרת עובדה זו. 15. המשיבים טענו טענות רבות, רבות מדי, בתגובתם אשר לא מצאתי בהן ממש ולא מצאתי כי הן מהוות נימוק, ולו לכאורה, על מנת לפטור אותם מהוצאות. לטעמי, לא היה גם מקום לטעון גם בעניין העדר תצהיר לעתירה במסגרת בקשה זו. יחד עם זה, העותר הגיש מאוחר יותר תצהיר הן לעתירה והן לבקשה ואני מקבלת את בקשתו ומצרפת אותם לעתירה ולבקשה. 16. בסעיף 13 לתגובה טוענים המשיבים כי קודם להגשת העתירה ועוד קודם לחזרתה של הממונה על חוק חופש המידע הועבר העניין לעו"ד שירה פרידון, אשר פעלה לאיתור המידע המבוקש, כמפורט בסעיף 13 לתגובה. נשאלת רק השאלה אם אלה היו העובדות, מדוע הן לא נמסרו לעותר על מנת לעדכנו כי בקשתו מטופלת כראוי. גם בכך כשלו המשיבים. 17. סוף דבר, התנהלות המשיבים לא היתה ראוייה, המשיבים הזדרזו למסור את המידע רק לאחר הגשת העתירה וטיעוניהם בעניין אי קבלת העתירה ביום 13.2.13 נדחים על ידי לחלוטין. 18. אשר על כן ולסיכום העתירה תימחק. 19. המשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו לעותר הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪. עירייה