דוגמא להחלטה בנושא בקשה לעיין בהסכם פשרה: בפני בקשת הנתבעת, שירותי בריאות כללית (להלן: שירותי בריאות) לגילוי ועיון בהסכם אשר נכרת בין התובעת לבין צד ג', קיבוץ כפר מנחם, במסגרת בקשה שהגיש הקיבוץ, להגשת הודעת צד ג' כנגד התובעת. התובעת הגישה תביעה כנגד שירותי בריאות כללית, לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים. עקב היותה של התובעת חברת קיבוץ, והסדרים שונים אשר היו קיימים בין שירותי בריאות לקיבוץ ביחס לעובדי הנתבעת חברי קיבוץ, הגישה הנתבעת בקשה, שהתקבלה, להגשת הודעת צד ג' נגד הקיבוץ. בתגובה הגיש הקיבוץ בקשה להגשת הודעת צד ג' נגד התובעת. במסגרת זו הגיעו התובעת והקיבוץ להסכם והקיבוץ מחק את הבקשה להגשת הודעת צד ג' נגד התובעת. שירותי בריאות עותרת כעת לגילוי ההסכם שבין התובעת לקיבוץ. טוענת היא כי בין יתר המחלוקות, קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין מערכת היחסים שבין שירותי , לבין הקיבוץ, וזהו לב ליבה של המחלוקת ומשכך יש לגלות את ההסכם שנערך בין התובעת לצד ג', הקיבוץ. הקיבוץ טוען כי ההסכם איננו רלוונטי לעניין הכספים העתידיים שיתקבלו אצל התובעת ומה תעשה בהם התובעת, וכן לקשר שבין התובעת לקיבוץ. העובדה כי הנתבעת הגישה הודעת צד ג' אין לה שום רלוונטיות לכספים שתקבל בעתיד התובעת. עוד טוען הקיבוץ כי ההסכם מעשה עשוי הוא , מדובר בהסכם בין התובעת לבין הקיבוץ שעומד תחת חסיון מסמכים שהוכנו לצורך משפט. ההסכם לא נדרש בהליך גילוי מסמכים שהיה. יש החלטה של בית הדין שלא יוצגו מסמכים נוספים. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לגלות את ההסכם נשוא הבקשה נוכח הרלוונטיות של המסמך למחלוקות שבין הצדדים, כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 18/10/2012 : "1. בפלוגתא 2 נקבע כי במחלוקת האם נכונה טענת שירותי בריאות בדבר העברה לקיבוץ של ההפרשות לתגמולים ולפיצויים עד 91'. וכתוצאה - האם היה בכך כדי לפטור את הנתבעת מתשלומים. בפלוגתא 4 נקבע כשאלה האם ככל ששירותי בריאות תחוייב בתשלום, על הקיבוץ לשפותה, ובאיזה שיעור. בפלוגתא 5 נקבע האם יש מקום לדחות את הודעת שירותי בריאות כלפי הקיבוץ כצד ג'. 2. כל אלה יש בהם כדי להצביע על מעגל היוצר קשרים אינהרנטיים למחלוקת בין כל הצדדים בתיק. אין מחלוקת כי כל שאלת הכספים מתייחסת לכספים מהעבר החל מ-65' ועד ליום 31.12.06 (מוסכמה 1). 3. משכך שאלת ב"כ שירותי בריאות בעניין הכתובת להעברת הכספים בגין התקופה כאמור בסעיף 2 לעיל, מתייחסת לכספים מן העבר ולא לכספים עתידיים. 4. זאת ועוד. בהודעת צד ג' שהוגשה ע"י שירותי בריאות נגד הקיבוץ ואשר אושרה בבית הדין הארצי (ע"ע 23659-07-10) בפסק דין, וכלשונו: "... מהם עולה כי למערכת היחסים בין הקיבוץ לחבריו קיים לכאורה אופי ביטוחי סוציאלי. זאת משלטענת המערערת דמי הגמולים הועברו לחשבון הבנק של הקיבוץ, ובכך הפך הקיבוץ להיות מעין "ספק ביטחון סוציאלי" האמור לדאוג לצורכיהם הפנסיוניים והסוציאליים של חבריו הגמלאים". בית הדין הארצי ראה את הקיבוץ כמעין מבטח פנסיוני. 5. בנסיבות אלה אך ברור הוא כי יש חשיבות אם הכספים נשוא הליך זה בגין תקופת העבר יגיעו לידי התובעת או שמא לידי צד ג'. גם נוכח החלטתו של ביה"ד הארצי, גם בהיות סוגיה זו רלוונטית ביותר לפי המוסכמה והפלוגתאות אותן פירטנו לעיל וגם נוכח האמור בהודעת צד ג' שם נאמר מפורשות בסעיפים 13, 14, 7 ו-8, המתייחסים להעברת התשלומים ע"י שירותי בריאות לקיבוץ ולמערכת היחסים המיוחדת בין הקיבוץ לבין התובעת." על מערכת יחסים זו נתן דעתו בית הדין הארצי לעבודה. בפסק דין בעניין ע"ב 1091/04 מיכה רז נ' מ.ב. תשלובת הבנייה של הקיבוץ הארצי (בפירוק) ואח' - הגדיר בית הדין הארצי לעבודה את מערך היחסים כגון זו בסעיף 14 לפסק הדין :" 14. עניין לנו ביחסי עבודה משולבים שנרקמו בין הקיבוץ, העובד והחברות. נדמה לעצמנו משולש שווה צלעות אשר כל אחד משלושת הגורמים האמורים ממוקם באחד מקודקודיו, צלעותיו של המשולש משקפות שלוש מערכות של יחסים משפטיים. האחת - היחס שבין המערער לקיבוץ. השנייה - היחס שבין המערער לחברות המעסיקות. השלישית - היחס שבין החברות לקיבוץ. 15. יחסים משולשים שכאלה אפשריים, הם מעוגנים בהסכם בין השותפים להסדר ועקרונית יש לכבד אותם ולתת להם תוקף מכוח עקרונות דיני החוזים. כך, למשל, במסגרת היחסים המשולשים, לא יוכלו החברות לטעון שהמערער לא היה עובד שלהן ולכן לא מגיעות לו זכויות הקבועות בחוק. כך גם, במסגרת יחסים זו, לא יוכל העובד לטעון כי על החברות לשלם את שכרו לי דיו ולא לקיבוץ, והקיבוץ לא יוכל לטעון שהמערער אינו מועסק במסגרת "סידור העבודה" של הקיבוץ. כללו של דבר הוא שיש לכבד את הסכם המשולש שנוצר ולתת לו תוקף. עם זאת, ההכרה בתוקפם של יחסי עבודה משולשים חייבת להיעשות בזהירות. על בית הדין הבוחן יחסים מסוג זה מוטלת חובה לתת דעתו לשאלה אם היחסים הללו הם יחסים של אמת העולים בקנה אחד עם האינטרסים של כל הצדדים ל"עיסקה". על בית הדין לבחון אם הסדר שכזה אינו מנוגד לתקנת הציבור. על בית הדין להקפיד ולשמור שההסדר יהיה סביר ולא יגרום לניצול לרעה של מ מן הצדדים או יעניק למי מן הצדדים יתרון בלתי סביר. על בית הדין לתת מעמד ותוקף לעקרון תום הלב, ביחסים שבין כל השותפים להסדר. על בית הדין למנוע מצב של התעשרות שלא כדין של מי מן הצדדים על חשבון רעהו או על חשבון קופת הציבור. על בית הדין לתת את דעתו, במקרה המתאים, על השפעת ההסדר על מעמדם של ארגוני עובדים ולמנוע מצב של עקיפת הסדרים קיבוציים או הסדרים מינהליים או חוקיים בני תוקף (ראו דב"ע שם/3-129 הרשקוביץ - מדינת ישראל [1] ובעיקר פיסקה 8 בעמ' 260). בסוגיה זו אין כללי ברזל נוקשים. בית הדין יבחן את ההסדר שנוצר, על כל פניו וצדדיו, יבחן את טיבה של התביעה שבפניו ואם היא מוצדקת בנסיבות כל עניין על רקע המערך המשולש שנוצר. שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד תהא רק אחד מן הפרמטרים שייבחנו". (דגש שלי ש.ש.). יפים דברים אלה גם להסכם בין הקיבוץ לתובעת בעניין שבפנינו המובנה על אותו משולש .חובת הזהירות עליה ציווה בית הדין הארצי מחייבת את בית הדין לוודא שההסכם עומד באמות המידה הנקובות בפס"ד לעיל בגינו חזר בו הקיבוץ מתביעה כלפי התובעת. ומשהתובעת תיקנה תשובותיה בפרו' יפים הדברים שבעתיים. הקיבוץ כאמור טוען כי מדובר במסמך שחל עליו חיסיון, כמסמך שהוכן לקראת משפט. אין בידי לקבל טענה זו. כלל הוא כי מסמכים הנערכים בקשר להליכים משפטיים הינם חסויים. (ע"א 632/77 מוסקונה נ' מאור פ"ד לב(2) 325. ) התנאי לתחולת החיסיון הוא שהמטרה העיקרית להכנת המסמך היא הכנה למשפט צפוי. אולם, ההסכם אשר נכרת בין התובעת לקיבוץ בגינו נמשך הליך התביעה של הקיבוץ נגדה הינו התוצר הסופי, עליו לא חל החיסיון האמור. בעניין דומה קבע בית המשפט העליון : "הפסיקה בישראל קובעת כי ככלל מוחרג הסדר הגישור עצמו מעניין הסודיות. כך, על מה שהועבר בין הצדדים ונחשף עד לרגע הכריתה חלות הוראות הסודיות. אך על האמור בהסדר הגישור עצמו הן אינן חלות..." (בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית, ניתן ביום 31/12/08, והאסמכאתות שם) בברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד (פד"י מט (2) 516) נקבע:" 2.4 נטל ההוכחה להוכיח חסיון - חל על הטוען לחסיון. (ראה א. הרנון / ד. ראיות 67 חלק ב' 1985), ואולם בית המשפט מסיר כי חסיון איננו דווקא מעוגן בשיטת המשפט אלא גם במצב בו אין ביטוי מפורש בחוק, ונתפתחה עם הזמן מדיניות של חסיון למסמכים מסוימים. (שם סעיף 9 סיפא). 3.4 עוד קובע בית המשפט כי שאלת ההכרה בחסיון הינה בשיקול דעתו של בית המשפט תוך איזון בין אינטרסים מתנגשים, כלשונו: 10. בהפעלת שיקול דעתנו, לעניין ההכרה בחסיון הלכתי חדש, עלינו לאזן בין האינטרסים המתנגשים. מחד גיסא, עומד אינטרס הפרט והכלל בחשיפת האמת. מאידך גיסא, עומד אינטרס הפרט והכלל בהגנה על פרטיות, חופש ביטוי, יחסי אמון ושיקולים אחרים הקשורים בטובת הציבור (ראה רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז (5) 764, בג"צ 64/91 חילף נ' משטרת ישראל, פ"ד מז (5) 653. בגדרי איזון זה יש לקחת בחשבון, בין השאר, את חשיבותם היחסית של השיקולים הנוגעים, את חיוניותו של המסמך לגילוי האמת ואת קיומן של ראיות חילופיות לראיה המבוקשת. כן יש להתחשב במידת ההשפעה של הגילוי על האינטרסים הציבוריים, שהחסיון ביקש לגן עליהם. כל אלה ישפיעו לא רק על עצם ההכרה בקיומו של חסיון, אלא גם על היקפו. אין להתיר חסיון מעבר לנדרש. (ראה ע"א 65/57 הנ"ל, שם; ע"פ 383 יהודאי נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1) 267, ב"ש 838/84 ליבני נ' מדינת ישראל, פ"ד לח (3) 729" 4.4 עד כאן למדיניות הכללית לעניין האינטרסים הנוגעים לשיקול דעת ביה"ד בדונו בחסיון. בעא"ח 1018/02 מפעלי אלקטרודות זיקה בע"מ נ'. יהודית יעקובוביץ פד"י לז' 796 נקבע רציונל לעניין חסיונו של גישור. חלקם של הדברים יפים לענייננו גם אם לא בגישור עסקינן. בית המשפט מביע הסתייגותו מחשיפת מו"מ בין היתר מהטעמים הבאים: עידוד הצדדים במהלך מו"מ לחשון את האינטרסים שלהם מבלי שדבריהם יתגלו בשלב משפטי או יהוו ראייה נגדם. פרטיות הליכים ותוכן המו"מ טרם התגבשותם לכלל הסכם. עוד עלינו לקבל את שנאמר בע"א (חיפה 1823/00 ממתקי מזי נ' כלל חב' לביטוח בע"מ (תק-מח' 2001 (2) 1990 בע"מ 1991) אשר מייחס להתכתבויות שנערכו במסגרת אפשרות למציאת הסדר פשרה בין בעלי הדין. "אינטרס הכלל מחייב מתן אפשרות לבעלי דין (המיוצגים על ידי עורכי דין) לנהל משא ומתן ענייני לבירור אפשרות של פשרה, מבלי שאפשרות שדרים שהוחלפו במסגרת זו יצוטטו בבית המשפט, (ברע (ת"א)12994/96איתן נ' חג'ג' נדדאם ועוד), קשה לקבל שמכתבים הנושאים כותרת "מבלי לפגוע בזכויות ובטענות"יובאו אחר כך בפני בית המשפט וכותבם יבקש לשמוע ראיות בשאלות אופי המשא ומתן שנוהל בין הצדדים". (דגש שלי ש.ש.) בהיקש הדברים ובאותו רציונל יפים גם בענייננו. על כן לאחר שהפעלנו את שיקול הדעת עליו מורה בית המשפט העליון ובסייגי בית הדין הארצי לעניין מערכת יחסים משולשת של מעביד- עובד חבר קיבוץ- קיבוץ מצאנו כי יש להיעתר לבקשת שירותי בריאות. ההסכם שבין התובעת לקיבוץ יועבר לעיונו של ב"כ שירותי בריאות עד 18/2/13. בין היתר נוכח מועד ההוכחות הקרוב. חוזהבקשת עיוןהסכם פשרהפשרה