בקשה למחיקת חלקים מחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

דוגמא להחלטה בנושא בקשה למחיקת חלקים מחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט:

1. במסגרת תובענה לפיצוי בגין נזקי גוף, שעילתה רשלנות רפואית, הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה על הסדר דיוני, לפיו ימונה פרופ' עמרם איילון מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר, כמומחה נוסף, בתחום הכירורגי, לבדיקת התובעת והערכת שיעור נכותה עקב האירועים הנטענים בכתב התביעה, וזאת מבלי לפגוע בזכות הצדדים להגיש את חוות הדעת של המומחים מטעמם.

2. בעקבות ההודעה ניתנה ביום 05/09/11 החלטה בדבר מינויו של פרופ' איילון (להלן: "המומחה"), בה הוא נתבקש, עקב טעות, להתייחס לא רק לשיעור הנכות אלא גם לשאלות הנוגעות לקשר הסיבתי בין המצב הרפואי והאירועים הנטענים בתובענה.

3. ביום 25/10/11 ניתנה חוות דעתו של המומחה, אשר התייחסה, בהתאם לכתב המינוי שקיבל, לכל השאלות הרפואיות, לרבות שאלת הקשר הסיבתי, בהתאם לטענות שהועלו בתובענה באשר לרשלנות בטיפול הרפואי שקיבלה התובעת, אותן שלל המומחה.

4. עד לקבלת חוות הדעת לא הוגשה כל בקשה לצמצם את היקף השאלות בהן יעסוק המומחה, בהתאם להסכמה הדיונית.

5. לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הוגשה בקשה מטעם התובעת, (בקשה מס' 11), למחיקת חלקים נרחבים מחוות דעתו של המומחה, מן הטעם שחוות דעתו מתייחסת, בין היתר, לתחום שאיננו במומחיותו, תחום הגניקולוגיה, והואיל והוא לא מונה כמומחה רפואי בשאלת האחריות, ואיננו מהווה "מומחה" על פי הגדרת הדין בתחום רפואת הנשים.

המשיבה התנגדה לבקשה.

6. בישיבה שהתקיימה ביום 26/02/12 סוכם כי הואיל והמומחה לא פירט, כנדרש, בפתח חוות דעתו, את פרטי מומחיותו וניסיונו, תוגש על ידו חוות דעת משלימה, ערוכה על פי דיני הראיות, ולאחריה ינסו הצדדים להידבר, במטרה להגיע להסכמה, שתייתר את הדיון בבקשה.

7. ביום 26/03/12 הודיעה ב"כ התובעת כי לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, היא למדה ממנה שהמומחה הוא בעל רישיון מומחה בתחום הכירורגיה הכללית ואיננו מומחה ברפואת נשים. לעמדתה, הותרת חוות דעתו של המומחה, בחלקים המפורטים בבקשת התובעת, שאינם בתחום מומחיותו, תחייב את התובעת לזמנו לחקירה נגדית, דבר הכרוך בעלויות כספיות מיותרות. לאור הנסיבות שנוצרו, הציעה ב"כ התובעת כי שכר טרחת המומחה יכלול גם את השכר עבור עדותו בבית המשפט, מה שיאפשר דחיית ההכרעה בבקשה למחיקת חלקים מחוות דעתו, לשלב מאוחר יותר של ההליך, לאחר שייחקר המומחה.

ב"כ הנתבעת הותיר אפשרות זו לשיקול דעת בית המשפט.

8. לאור האמור, ניתנה החלטה לפיה, בשלב זה, שכר טרחתו של המומחה יכלול גם את העדתו בבית המשפט, כאשר החלטה באשר למשקל/קבילות חוות הדעת תינתן לאחר שהמומחה יחקר על חוות דעתו.

9. ביום 02/07/12 הגישה התובעת בקשה נוספת, והפעם לפסילת חוות דעתו של המומחה בכללותה, (בקשה מס' 16). הבקשה נסמכת בעיקר על החלטתו של בית המשפט העליון ברע"א 1138/12 אי.ד.איי חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני ואח' וההלכה שנפסקה שם, שלעמדת ב"כ התובעת ישימה ומתאימה גם למקרה שלפני.

10. לטענת התובעת, חוות דעתו של המומחה צבועה בצבע הגורם לסימני ספק קשים, המרחפים מעליה, ולכן לא ניתן להסתפק במחיקת חלקים ממנה, אלא יש להורות על פסילת חוות הדעת בכללותה, עקב תחושתה הקשה של התובעת באשר להעדר האובייקטיביות שלו כלפיה.

11. כראיה לתחושה זו, מפנה ב"כ התובעת לעובדה שהמומחה לא טרח לקבוע לתובעת נכויות זמניות, חרף תקופות האשפוז הארוכות שלה ותקופות אי הכושר שלאחר מכן. גם אמירותיו של המומחה כלפי פרופ' גולן, המומחה מטעם הנתבעת, מעלה, לטענת התובעת, תחושה של אי נוחות וספק אם בחן את הדברים בצורה אובייקטיבית.

בנוסף, טוענת ב"כ התובעת, כי עיון בחוות הדעת מעלה שהמומחה לא עיין בתיעוד הרפואי שנערך ב"זמן אמת" על ידי הנתבעת עצמה וקביעותיו סותרות את האבחנות של רופאיה שנעשו באותה עת.

עוד מוסיפה ב"כ התובעת, כי המומחה יזם פנייה אליה וציין כי הוא סבור שעליה לתבוע את המומחים מטעמה והתעניין אם ישנה אפשרות כזו.

12. המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה בשל עיתוי הגשתה ובשל כך שלא נתמכה בתצהיר לאימות החלקים העובדתיים שהועלו במסגרתה.

13. לטענת המשיבה, הבקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה, או חלקים ממנה, הועלתה רק לאחר שהמומחה נתן חוות דעתו, וזאת למרות שלפי טענת ב"כ התובעת, המומחה פנה אליה ומסר לה שעליה לתבוע את המומחים מטעמה.

14. לטענת המשיבה, הבקשה הנוכחית מתמקדת בהחלטה שניתנה ברע"א 1138/12 שצוינה לעיל, אולם החלטה זו איננה רלבנטית לענייננו. המשיבה מבקשת לאבחן בין הנסיבות שנדונו ברע"א 1138/12 והמקרה שלפני, בטענה כי, להבדיל מהמקרה שנדון שם, בענייננו המומחה פעל על פי כתב המינוי ולא קיבל לידיו את ההסכמה הדיונית, כך שלא חרג מכתב המינוי. כתב המינוי הומצא לצדדים, עמד לנגד עיני ב"כ התובעת והיא העבירה אותו למומחה, ללא כל הסתייגות. למומחה גם הועברו חוות הדעת, 4 במספר, שנערכו על ידי מומחים מטעם הצדדים.

15. ב"כ המשיבה מפנה לפסיקה העוסקת בשיקול הדעת של בית המשפט בדונו בבקשה לפסילת חוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, ולפיה, על מנת לסתור את חזקת האובייקטיביות, המקצועיות והניטראליות של מומחה מטעם בית המשפט, יש להוכיח כי נפל פגם כה חמור בעבודתו, היורד לשורש העניין והפוגם בהיות חוות הדעת כלי בידי בית המשפט לשם מתן הכרעה בתיק. נטל זה מוטל על המבקש לפסול את המומחה או חוות דעתו.

16. בענייננו, כך טוענת המשיבה, נסמכת התובעת על פסק הדין שניתן ברע"א 1138/12 דלעיל, מבלי להתייחס להלכות שנפסקו בעבר, ומבלי להתמודד איתן, אף שבאותו עניין הייתה הצטברות של נדבכים שאינם קיימים במקרה שלפנינו, מה גם, שבאותו מקרה מדובר היה במינוי מומחה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975. המשיבה מונה רשימה של נימוקים שהביאו לפסילת חוות דעתו של המומחה בהחלטה שניתנה ברע"א 1138/12 ושאינם מתקיימים כאן.

17. באשר ליתר הטענות שנטענו בבקשה, משיבה הנתבעת, כי הטענה שהמומחה לא העניק נכויות זמניות, איננה עילה לפסילת דעתו, כך גם הטענה כי מרבית חוות הדעת עוסקת בשאלת הרשלנות. בתשובה לטענה בנוגע להתבטאות המומחה כלפי המומחה מטעם הנתבעת, השיבה הנתבעת כי המומחה בחן לגופן את טענות המומחים השונים, ולכן אין בכך עילה לפסול את חוות דעתו.

18. סיכומו של דבר, מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה לפסילת חוות הדעת כולה או למחיקת חלקים מתוכה.

דיון והכרעה:

19. ראשית, יש להצטער על כך שמהלך שנועד לצמצם את המחלוקות ולקדם הסכמה, הביא לסרבול ההליך.

20. במסגרת ההסדר הדיוני סוכם כי מינוי המומחה מטעם בית המשפט יתייחס לשאלת שיעור הנכות שנותרה לתובעת, עקב האירועים המפורטים בתובענה, קרי, הטיפול הרפואי שקיבלה התובעת בבית החולים ה"עמק" בעפולה, במהלך ניתוח לכריתת ציסטה דרמואידית.

21. על פי הנטען בתובענה, בשל רשלנות רופאי בית החולים, נקרעה הציסטה במהלך הניתוח, תוכנה נשפך לחלל הבטן, גרם לדלקת כימית קשה, יצר הדבקויות תוך בטניות קשות וחסימות מעי חוזרות ונשנות, שהותירו את התובעת, לאחר תקופת אי כושר מלאה של כ-18 חודשים, עם נכות רפואית צמיתה בשיעור של 40%.

22. התובענה נסמכת על חוות דעת רפואית שניתנה על ידי דר' הורנשטיין אליעזר, מומחה לרפואת נשים ומיילדות, אשר חיווה דעתו, כי בטרם ביצוע הניתוח הלפרוסקופי, היה צריך לדון עם התובעת, להסביר לה את הסיכון של פקיעת הכיסית ולבחון ביצוע אלטרנטיבה על ידי פתיחת הבטן. בנוסף, צרפה התובעת לכתב התביעה את חוות דעתו של דר' נחום ורבין, רופא כירורג, שקבע את שיעור הנכות הזמנית והצמיתה, והקשר הסיבתי בין נכות זו ופיזור הציסטה בחלל הבטן.

23. הנתבעת חלקה על טענות התובעת והסתמכה על חוות דעתו של פרופ' אברהם גולן, מומחה במיילדות ובגניקולוגיה. פרופ' גולן חלק על מומחה התובעת, הן בשאלה האם הייתה רשלנות בבחירת הדרך הניתוחית, בקובעו כי שיטת הניתוח הלפרוסקופית מקובלת כיום כשיטה המובילה בניתוחים מסוג זה, והן בשאלה האם דליפת תוכן הציסטה ארעה עקב הלפרוסקופיה. בנוסף, חלק פרופ' גולן על הקביעה, שנכללה גם בחוות דעתו של המומחה הכירורג מטעם התובעת, שלפיה, המצב הרפואי של התובעת, הוא תוצאה של דליפת תוכן הציסטה.

24. הנתבעת נסמכת גם על חוות דעתו של פרופ' משה חשמונאי, מומחה לכירורגיה כללית ולכירורגית כלי דם, אשר מתייחסת לשיעור הנכות הצמיתה של התובעת, לקשר הסיבתי בין מצבה הנוכחי לניתוח שבוצע לה וכן לשאלה האם ניתן למצוא רשלנות בדרך בה טופלה התובעת.

25. כאמור, הצדדים הסכימו כי הערכת הנכות תעשה על ידי מומחה כירורג ואף הסכימו על זהות המומחה.

26. לאור טיעוני התובעת, יש לבחון האם חרג המומחה מסמכותו, כאשר דן וחווה דעתו גם בשאלת קיומה של רשלנות רפואיות, בגדר הצורך לברר קיומו של קשר סיבתי בין המצב הרפואי לבין האירועים שפורטו בתובענה, ואם כן, האם משליכה מסקנה זו על מכלול חוות דעתו, או רק על הפרק בו התייחס, כביכול, לשאלות שאינן בתחום המינוי או בתחום מומחיותו.

27. אין ספק כי להבדיל מהנסיבות שעמדו לנגד עיניו של בית המשפט העליון ברע"א 1138/12, בענייננו המומחה לא חרג מגדר השאלות אותן נתבקש לבחון, שכן בכתב המינוי הוא נתבקש לחוות דעתו גם בשאלת הקשר הסיבתי בין המצב הרפואי לטענות שבתביעה, וזאת מבלי שסוייגה שאלת הרשלנות הרפואית.

28. אין פלא כי המומחה, אשר לא קיבל לעיונו את ההסכמה הדיונית אלא את כתב המינוי, התייחס, כפי הראוי, לכל הסוגיות המפורטות בכתב המינוי, ומטבע הדברים עסק ביתר פירוט בשאלת הקשר הסיבתי והרשלנות הרפואית.

29. בוודאי שלא ניתן לומר, כפי שארע ברע"א 1138/12 כי המומחה חרג מן המנדט שניתן לו, ושבעקבות כך נפגמה מראית חוות הדעת כנטולת פניות ואובייקטיבית.

30. שאלה נוספת שמעוררת התובעת היא, האם חרג המומחה מסמכותו, כאשר דן בסוגיות שאינן בתחום מומחיותו.

31. כפי שעולה מחוות הדעת של המומחים השונים, הסוגיות המתעוררות בהליך זה הינן בתחום רפואת הנשים, אך כרוכות במידה רבה בסוגיות מן התחום הכירורגי: מהי הפרוצדורה המקובלת לביצוע ניתוחים מן הסוג דנן, באילו מקרים יש להעדיף ניתוח הכרוך בפתיחת הבטן, מה הם הסיכונים הכרוכים בכל אחת מן הדרכים, והאם הנזק שנגרם לתובעת הוא תוצאה של רשלנות בבחירת הניתוח הנכון, אופן ביצועו של הניתוח וההתמודדות עם דליפת תוכן הציסטה לחלל הבטן, אם לאו.

32. בשלב זה לא אוכל לקבוע כי חוות דעתו של המומחה בתחום הכירורגי עוסקת בעניינים שאינם בתחום מומחיותו. כאמור, לפחות בעניין אחד, הקשר בין הדליפה לבין התוצאה, חווה דעתו גם המומחה הכירורג מטעם התובעת.

33. פסילת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט תעשה רק במקרים חריגים, בשל מעמדו של המומחה, כזרועו הארוכה של בית המשפט והחזקה כי יפעל במקצועיות וללא פניות.

"... כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (השוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן ( ניתן ביום 20.4.2006)); וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו (ראו: רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין ( ניתן ביום 3.7.2006))" (רעא 7098/10 אוהד טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית).

34. במקרה זה לא הצביעה התובעת על נימוקים כבדי משקל, שבהצטברותם מביאים למסקנה כי יש חשש שהמומחה לא פעל במקצועיות, בתום לב ובנאמנות.

35. טענות התובעת באשר להסדר הדיוני, אשר במסגרתו הסכימו הצדדים כי המומחה יתייחס רק לשיעור הנכות, ראויות היו להישמע, לו הועלו במועד, כלומר, בסמוך לאחר מתן ההחלטה. אולם, כאשר המתינה התובעת עד לקבלת חוות הדעת ורק לאחר מכן העלתה את הטענה, והואיל ובינתיים כבר ניתנה חוות הדעת ולא ניתן למצוא בה, בשלב זה, פגם הפוסל אותה, אין הן יכולות להוות נימוק לפסילת חוות הדעת, שהיא ממילא כלי נוסף על יתר חוות הדעת ואיננה עומדת בפני עצמה, ועל פני הדברים יש בה לשמש את בית המשפט בכדי להגיע למסקנות הנדרשות.


36. המומחה שמונה מטעם בית המשפט התייחס בחוות דעתו לחוות הדעת של המומחים השונים, שחוות דעתם הוצגו בפניו, בין היתר, תיאר את המומחה מטעם הנתבעת כאישיות מוכרת ובכירה בתחום הגניקולוגיה וציין את תפקידיו השונים. מוטב היה לולא נכללה התייחסות זו בחוות הדעת, אולם לא ניתן להתרשם, מבלי לחקור את המומחה, כי עובדה זו הטתה את חוות דעתו, זאת בפרט הואיל והמומחה דן והתייחס לקביעותיהם של כל אחד מן המומחים, והביע עמדתו באופן ספציפי ביחס לכל קביעה שלהם, תוך התמודדות עימה לגופו של עניין.

37. באשר לטענה שהועלתה לראשונה בבקשה זו, לפיה המומחה פנה לב"כ התובעת מיוזמתו, וציין בפניה שעליה להגיש תביעה כנגד המומחים מטעמה, ראשית, טענה זו לא נתמכה בתצהיר. שנית, לא פורט בבקשה באיזה שלב ובאילו נסיבות נערכה פנייה זו. אין גם כל הסבר מדוע טענה זו לא הועלתה בשלב מוקדם יותר. אם הפנייה לב"כ התובעת נעשתה לפני שניתנה חוות הדעת, מן הראוי היה לפנות לבית המשפט כבר אז. אם נעשתה הפנייה לאחר הכנת חוות הדעת, ובהנחה שאכן הייתה כזו פנייה, הרי אין היא מלמדת על כך שהמומחה היה מוטה או חסר תום לב בעת שבחן את הדברים וערך את חוות דעתו, אף שעל פני הדברים מדובר בהתבטאות מיותרת.

38. המכלול האמור מביא אותי למסקנה כי דין הבקשה לפסילת חוות הדעת, או למחיקת חלקים הימנה להידחות. כל זאת מבלי לפגוע באפשרות התובעת, כמובן, לחקור את המומחה ולהעלות טיעוניה שוב בעקבות החקירה, ככל שימצא כי יש ממש בטענותיה, הן בנוגע לתחום המומחיות הרלבנטי והן באשר ליתר הטענות שהועלו, ואשר בטרם הכרעה בהן ראוי לאפשר למומחה להתייחס אליהן.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מומחה מטעם בית המשפט - משוא פנים

  2. פטירת מומחה מטעם בעל דין

  3. חוות דעת מומחה מטעם בית משפט

  4. בקשה חוזרת למינוי מומחה מטעם בית המשפט

  5. הגשת חוות דעת מומחה לבית משפט בלי בקשה

  6. תאונת דרכים – מינוי מומחה מטעם בית משפט

  7. ליקויי בניה- מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  8. העברת ספרות רפואית למומחה מטעם בית המשפט

  9. פסילת מומחה מטעם בית המשפט - פסיקה

  10. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום גריאטריה

  11. העברת חוות דעת קודמת למומחה מטעם בית משפט

  12. העברת רשומה רפואית ממוחשבת למומחה בית משפט

  13. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה

  14. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי

  15. הגשת חוות דעת מומחה מטעם צד אחד בלבד

  16. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי

  17. בקשה להחלפת מומחה בית משפט - תשלום שכר טרחה

  18. תחום האורטופדיה – מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  19. בקשה להורות למומחה בית משפט להתעלם מחוות דעת

  20. בקשה למנות מספר מומחים מטעם בית משפט - דוגמא

  21. פרופ' אלון מוזס – מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  22. רצף טיפולי – בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט

  23. המלצת מומחה בית משפט על מינוי מומחה בתחום אחר

  24. פסילת מומחה בית משפט בגלל עמדה סותרת בתיק אחר

  25. מינוי מומחה מטעם בית משפט - פער בין חוות הדעת

  26. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הסיעוד

  27. מינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום מחלות זיהומיות

  28. מה גובר ? ועדה רפואית או מומחה בית משפט

  29. אילו מסמכים מותר להעביר למומחה מטעם בית משפט ?

  30. בקשה להורות למומחה מטעם בית המשפט להתעלם ממסמכים

  31. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום רפואת כאב

  32. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט לרפואת עיניים

  33. בקשת פטור הגשת חוות דעת – מינוי מומחה מטעם בית משפט

  34. פניה חד צדדית למומחה מטעם בית המשפט – פסילת מומחה ?

  35. התנגדות להעברת מסמכים רפואיים למומחה מטעם בית המשפט

  36. פסילת מומחה מטעם הנתבעים בגלל שטיפל בתובע בעבר

  37. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית משפט - תחום אורטופדיה

  38. בקשת רשות ערעור אי מינוי מומחה מטעם בית משפט – פלת"ד

  39. בקשה למחיקת חלקים מחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  40. האם ניתן להעביר מכתב עובד סוציאלי למומחה מטעם בית משפט ?

  41. מומחה מטעם בית המשפט נפטר לפני שהספיק להיחקר על חוות הדעת

  42. האם מותר להעביר מסמך רפואי של רופא פרטי למומחה בית משפט ?

  43. פסילת מומחה בית משפט - ישב בועדות רפואיות של ביטוח לאומי ?

  44. בקשה להגיש חוות דעת נוספת לאחר חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  45. בדיקת קטין על ידי מומחה מטעם בית משפט ללא נוכחות ההורים

  46. פסילת מומחה מטעם בית משפט - הועברו מסמכים רפואיים שהם חוות דעת

  47. פסילת מומחה בשל התמחות בכירורגיה אורטופדית ולא בכירורגית בית החזה

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון