דוגמא להחלטה בנושא בקשה להתייחדות של אסיר עם אשתו: 1. העותר מלין כמגד החלטת הרשות בשני נושאים: דחיית בקשתו לשלבו בסבב חופשות. לחילופין, להתיר לו ולאשתו לקיים מפגשי התייחדות בכלא. שילובו של העותר בשלב השני של הטיפול הייעודי לעברייני מין. 2. במסגרת ההליך הפלילי הורשע העותר על פי הודאתו במעשים מגונים שביצע בבתה הקטינה של אשתו ונדון למאסר של שנתיים וחצי. נושא מאסרו מ- 27.3.11. תום מאסרו אוגוסט 2013. מוגדר כבעל פרופיל גילוי עריות ועבריין מין. טרם סווג לקטגוריה. 3. בטרם קבלת ההחלטה אצל המשיב הונחו בפניו שתי חוות דעת. חוות דעת של מב"ן שהמליצה על הוצאתו של העותר לחופשות קצרות וחוות דעת וג"ע שלא המליצה על הוצאתו לחופשות ושללה קיומם של מפגשי התייחדות. המשיב העדיף חוות דעת וג"ע על פני חוות דעת מב"ן והשיב בשלילה לשתי הבקשות. 4. שילוב העותר בסבב חופשות נטען כי החלטת הרשות להעדיף חוות דעת וג"ע על פני חוו"ד מב"ן הינה שגויה ובלתי סבירה ונתקבלה מבלי שנשקלו כל השיקולים הרלבנטיים ומבלי שנעשה האיזון הראוי ביניהם לאור נתוניו של העותר והנתונים האחרים שהונחו בפני המשיב. נטען כי העובדה שהעותר, עובר לכליאתו היה נתון במשך חודשיים וחצי רק במעצר לילי ובמהלך היום היה רשאי לנוע ללא הגבלה ולא הפר תנאים, היא הנותנת שניתן לסמוך עליו ומסוכנותו אינה גבוהה. זאת ועוד, העותר הודה והביע חרטה ועבר בהצלחה את השלב הראשון של הטיפול הייעודי לעברייני מין ומכל מקום, אם תאושר יציאתו לחופשה מקום שהייתו, במהלך החופשות תהיה בבית הוריו בפתח תקווה, ללא קשר ובריחוק רב מהמתלוננת. לפיכך נטען כי בנסיבות אלה היה מקום להעדיף את חוות דעת מב"ן על פני חוות דעת וג"ע ומשלא עשה כן המשיב יש מקום להתערבות בית המשפט. בנוסף, נטען כי אשתו של העותר (אמה של נפגעת העבירה) מעוניינת לשקם את היחסים ביניהם ומאז שהעותר קיבל אחריות למעשיו היא נמצאת עמו בקשר. לחילופין, נטען כי החלטת הרשות שלא לאפשר ביקורי התייחדות לאשה, הנסמכת על המלצת וג"ע, הינה בלתי סבירה כי מלכתחילה לא היה מקום לבקש את חוות דעתה של וג"ע לעניין ההתייחדות ובוודאי שלא לבסס את ההחלטה על האמור בחוות דעת וג"ע, שכן בת הזוג איננה קורבן העבירה ומשכך לא נדרשת חוות הדעת לגבי ההתייחדות. ב"כ העותר ציין כי נוכח המלצת מב"ן ובהיעדרה של מניעה אחרת, יש לבטל את החלטת הרשות המונעת ממנו מפגשי התייחדות עם אשתו ולאשר לעותר מפגשי התייחדות. ב"כ העותר התייחס בעתירה באריכות לזכות ההתייחדות של העותר שהוכרה בפסיקה כזכות בסיסית של האסיר ולא אחזור על הדברים. 5. המשיב מתנגד להוצאתו של העותר לחופשות וסומך התנגדותו על חוות דעת וג"ע (על שני חלקיה, החלק הגלוי והחסוי) שניתנה לאחר שהונחו בפניה הן טיעוני העותר והן חוות דעת מב"ן. המשיב מפנה לאמור בחוות דעת וג"ע ממנה עולה כי הועדה התרשמה מקיומו של פוטנציאל גבוה למסוכנות בהיותו של העותר מרוכז בעצמו ולא ברור עד כמה מבין את חומרת מעשיו והשלכותיהם הפוגעניות על נפגעת העבירה. ב"כ המשיב טענה כי המלצת וג"ע נסמכת גם על ממצאים שנקבעו על ידי מב"ן. סיכומם של דברים, נטען שהמשיב רשאי היה להעדיף את חוות דעת וג"ע על פני חוות דעת מב"ן וההחלטה שהתקבלה בעניינו בעניין החופשות הינה סבירה ואין מקום להתערבות בית המשפט. באשר לעתירה החלופית בעניין ההתייחדות נטען בכתב התשובה כי העותר לא מיצה את ההליך המנהלי ומשכך יש לדחות את הבקשה החלופית על הסף. בדיון בפני, טענה ב"כ המשיב לגופו של עניין וסמכה התנגדותה לקיום מפגשי התייחדות על האמור בחלקו החסוי של דו"ח וג"ע, שהיא הגורם המקצועי וטענה שההחלטה סבירה ואין להתערב בה. דיון 6. לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ונתתי דעתי למסמכים שהונחו בפני ולנימוקים עליהם מבוססת החלטת המשיב, שלא לאשר שילובו של העותר בסבב חופשות מצאתי החלטת המשיב סבירה ואין מקום להתערב בה. העותר מרצה מאסרו בגין עבירות מין כלפי קטינה שהינה בת משפחה ומתוקף העבירה הינו עבריין מין, בעל פרופיל גילוי עריות. על פי הוראות פקנ"צ 04.40.00 שעניינן "חופשות אסירים" לא תאושר יציאתו לחופשה של אסיר שנדון על עבירות מין בתוך המשפחה, אלא לאחר קבלת חוות דעת מטעם המרכז לבריאות הנפש (מב"ן) וכן של הועדה המחוזית לטיפול בגילוי עריות (וג"ע). מתפקידו של מב"ן לבחון מסוכנותו המינית של האסיר כלפי כלל הציבור ווג"ע בוחנת מסוכנותו של האסיר כלפי קורבן העבירה וכלפי משפחתו. תחומי המסוכנות הנבחנים על ידי כל אחת מהועדות שונות זו מזו. על חשיבותן המצטברת של שתי חוות הדעת, כל אחת מנקודת מבט שונה, הובהרה בפסיקה של בית המשפט העליון (ראה רע"ב 8783/09, פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 15.2.2010). על ההבדלים בין תפקידם של שני הגופים הנ"ל עמד כבוד השופט עמית ברע"ב 2047/11, פלוני נ' מדינת ישראל, לא פורסם, ניתן ביום 29.5.2011 וציין כי מאחר ונקודת המוצא של כל אחת מהגופים הנ"ל היא שונה - "בהחלט אפשרי שכל אחד ממוסדות אלה יגיע למסקנה שונה בהמלצתו אודות שחרור אסיר מסוים לחופשות". 7. המשיב העדיף חוות דעת וג"ע על פני חוות דעת מב"ן והוא היה מוסמך על פי שיקול דעתו לעשות כן ולא מצאתי להתערב בהחלטה. עיון בחוות דעת וג"ע (בחלק הגלוי והחסוי) מלמד כי החלטת וג"ע נומקה כדבעי. בחוות הדעת יש התייחסות ליחסו של העותר לקורבן העבירה, הוא מבטא אמפטיה מוגבלת כלפיה ולא ברור עד כמה הוא מבין את חומרת מעשיו והשלכותיהם הפוגעניות על נפגעת העבירה. תואר כבעל עיוותי חשיבה המאפיינים עברייני מין והוא מתקשה לזהות מצבי סיכון עתידיים. הוועדה מתייחסת בהחלטתה גם לחוו"ד מב"ן מיום 12.9.11 שקבעה כי לא ניתן לשלול משיכה מינית פדופילית. קביעה זו של מב"ן מצביעה על מסוכנותו של העותר לציבור הקטינים בכלל ואין פסול בהחלטת המשיב להעדיף אינטרס ההגנה על הציבור על פני נסיבותיו של העותר. 8. העדפת חוות דעת אחת על פני השנייה לשם החלטה בשאלת הוצאתו של אסיר לחופשה, היא עניין שבשיקול דעת הרשות ובית משפט לא יתערב בהחלטה מנהלית זו. מותב זה בוחן אך את סבירות ההחלטה, או אם נפל בה פגם אחר המצדיק התערבות, ככל ביקורת על החלטת רשות מנהלית, איך אין הוא שם עצמו בנעלי הרשות ומחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו. (ראה לעניין זה רע"ב 7663/06 בטש נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 20.9.06); רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' ארזי, פ"ד נב(2) 743 (1998)) סיכומו של דבר, מצאתי החלטת הרשות לעניין הוצאתו של העותר לחופשות סבירה והעתירה בנדון נדחית. מפגש התייחדות 9. אין חולק שאשתו של העותר איננה קורבן עבירות המין בהן הורשע העותר. מתן התייחדות הינה פריבילגיה והיא תאושר בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 5 לפקנ"צ 04.47.00 שכותרתו "התייחדות וסיוע לפיריון אסירים". על פי סעיף 5ה. לפקנ"צ זה, מקום שמדובר באסיר השפוט בגין עבירות מין במשפחה והוא מבקש להתייחד עם קורבן העבירה, מתן טובת הנאה זו, מותנית בהמלצת וג"ע. כאשר לא מדובר בהתייחדות עם קורבן העבירה נדרשת ידיעת בת הזוג לסיבת מאסרו של העותר, ובלשון הפקנ"צ "דרושה הסכמת האסיר למסירת סיבת מאסרו למי שעמו הוא מבקש להתייחד". אשתו של העותר, אמה של קורבן העבירה, היא שחשפה את המעשים ואף ניתקה לתקופה ארוכה כל קשר עם העותר, קרי, היא ידעה ומודעת למעשים אותם ביצע העותר והיא מעוניינת במפגשי ההתייחדות. אין חולק שלא נשקפת לאשת העותר מסוכנות מינית מהעותר והיא מבקרת אותו באופן קבוע בכלא. 10. דעתי היא כי צודק ב"כ העותר בטענה שלצורך ההחלטה לגבי מפגשי התייחדות, בעניינו של העותר, כאשר לא מדובר במפגש התייחדות עם קורבן העבירה, אין לפנות לחוות דעת וג"ע. סיכומו של דבר, מאחר ולא היה מקום בנסיבות המקרה, על פי הוראות הפקנ"צ להיזקק לחוות דעת וג"ע, נותרה בעינה חוות דעת מב"ן, שאף המליצה על הוצאתו לחופשות. משכך, הגעתי למסקנה כי החלטת הרשות לעניין מפגשי ההתייחדות אינה צודקת ובלתי סבירה ובהיעדר מניעה אחרת, אני מורה על קיום מפגשי התייחדות בין העותר לאשתו. על הרשות לעשות כל שביכולתה על מנת לאשר מפגש התייחדות לא יאוחר מ- 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. שילובו של העותר בחלקו השני של טיפול ייעודי לעברייני מין במב"ן 11. לטענת העותר סיים בספטמבר 2011 את השלב הראשון בטיפול ייעודי לעברייני מין וממתין לתחילת השלב השני, שמועדו לא ידוע. העותר מבקש להורות למב"ן לשלבו לאלתר בשלב השני של הטיפול. ב"כ המשיב מציין בכתב התשובה כי העותר מוחזק היום במחלקה טיפולית לעברייני מין ועתיד להשתלב בטיפול ייעודי לעברייני מין במב"ן בחודש יוני 2012. משזו עמדת המשיב, הדיון בעתירה מתייתר. 12. סיכומו של דבר,העתירה לשלב את העותר בסבב חופשות נדחית. מתקבלת העתירה החלופית לקיום מפגשי התייחדות עם אשת העותר. בית סוהר / כלאביקור התייחדות בכלאמאסראסירים