דוגמא לפסק דין בנושא ביטול פסק דין תביעות קטנות עקב ייצוג על ידי עורך דין: התובעת עותרת להכריז על פסק הדין שניתן בביהמ"ש לתביעות קטנות ביום 1.7.09 כבטל מעיקרו, וזאת מחמת שלטעמה "ניתן בחוסר סמכות פונקציונאלית מובהק ו/או משניתן תחת משוא פנים ועיוות כללי השיוויון השיפוטיים ו/או משניתן ללא הרשאה וחריגה מסמכות... ו/או משניתן אגב פגיעה בהליך מנהלי תקין". 1. התובעת הינה ראש ענף נייד במס הכנסה פקיד שומה חולון, והנתבע הינו יועץ מס. המפגש בין השניים הינו תוצאה של ייצוגו של הנתבע נישומים מול מס הכנסה. הסכסוך ביניהם, המתפרש, למרבית הצער, על פני הליכים שונים בבתי משפט שונים במשך תקופה לא מבוטלת, נעוץ במכתב תלונה ששלח הנתבע לממונים על התובעת ביום 3.11.08. התובעת ראתה במכתב זה פרסום לשון הרע אודותיה, ומשכך הגישה נגד הנתבע בביהמ"ש לתביעות קטנות תביעת פיצויים בעילת לשון הרע. בפסק הדין שניתן ע"י ביהמ"ש לתביעות קטנות ביום 1.7.09 (כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר) נדחתה תביעתה של התובעת, תוך חיובה בהוצאות. נפסק כימכתבו של הנתבע חוסה בצל הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"א-1965, המגן על פרסום שהינו "הגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה..." (להלן - פסק הדין). התובעת לא ערערה על פסק הדין וזה הפך לחלוט. 2. בחודש פברואר 2013, דהיינו כ- 3.5 שנים לאחר מתן פסק הדין, הגישה התובעת את תביעתה הנוכחית בה היא עותרת, כאמור, להורות על בטלותו של פסק הדין. התביעה נסמכת על טענה לפיה יוצג הנתבע במהלך הדיון בתביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות ע"י בנו, שהינו עו"ד במקצועו (להלן: עו"ד הרשקוביץ), ייצוג שגרם, עפ"י הנטען, לפגם בכשרותו של ההליך, וכפועל יוצא לבטלות פסק הדין שניתן "בחוסר סמכות פונקציונאלית". התובעת טוענת כי "היתה מבולבלת ולא ידעה כיצד לנהוג למראה עורך דין מקצועי ומנוסה בשם ירון הרשקוביץ שנכח באולם ביהמ"ש לצד אביו, כשהוא לבוש מדי ייצוג רשמיים של עורך דין על מנת שלא יטעו בו ובמשלח ידו כעורך דין" (סעיף 14 לתביעה), וכי "נוכחותו של עו"ד הרשקוביץ נרשמה בפרטיכל ביהמ"ש, שעו"ד ירון הרשקוביץ נקב בשמו ובמקצועו, לשאלת ביהמ"ש. כבר בתחילת הדיון התיישב עו"ד ירון הרשקוביץ... לצד אביו בשולחן הנתבע, לחש לו, יעץ לו ואף טען ארוכות בשמו טיעונים עובדתיים ומשפטיים, שלמרבה הצער לא נרשמו בפרטיכל הדיון, מבלי שלתובעת היכולת לעמוד על חוקיותם בזמן אמת" (סעיף 15 לתביעה). 3. למעשה, התובעת עותרת לביטול פסק הדין, ולמשפט חוזר אזרחי, נוכח הטענה לפיה יוצג הנתבע בביהמ"ש לתביעות קטנות ע"י עו"ד שטען בשמו, ייצוג הגורר עמו פסלות ההליך. את הגשת התביעה באיחור כה רב מצדיקה התובעת בכך שרק במסגרת דיון הוכחות (בתביעת לשון הרע שהגיש נגדה עו"ד הרשקוביץ) שהתקיים ביום 1.3.12 התבררו לה "העובדות החמורות הבאות", לפיהן עו"ד הרשקוביץ ישב לצד אביו באולם כב' השופטת סורוקר וכי בחקירתו הנגדית בדיון זה אישר עו"ד הרשקוביץ כי הציג עצמו כעו"ד וכבנו של הנתבע. הנתבע מבקש לסלק את התביעה נגדו על הסף מחמת שיהוי וחוסר סמכות, אף לגופו של עניין. דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף מחמת הטעמים המצטברים הבאים: 4. הלכה היא כי תביעה לפסק דין הצהרתי שיכריז על בטלות פסק דין מטעמים המוכרים כעילת בטלות, כגון טענת מרמה או ראיות חדשות, יש להגיש לערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין נושא עתירת הביטול (המ' 445/80 אברהם נ' יוחאי, פ"ד לה(1) 505, 507, בר"מ 2582/06 ויקטור פריג' נ' עיריית אילת ואח'). את התביעה היה על התובעת להגיש איפוא לביהמ"ש שנתן את פסק הדין נושא תביעת הביטול. לא הובהר מה טעם מצאה התובעת בהגשת התביעה לבית המשפט המחוזי. 5. התביעה לוקה בשיהוי. פסק הדין ניתן כאמור ביום 1.7.09 מיד לאחר סיום הדיון, במעמד התובעת שנעזרה בבעלה, ובמעמד הנתבע ועו"ד הרשקוביץ שישב לצידו. ברור איפוא כי עובדת נוכחותו של עו"ד הרשקוביץ באולם ביהמ"ש היתה ידועה לתובעת עוד ביום הדיון, והיא לא נזקקה לדיון בתיק אחר שהתקיים שנים לאחר מכן כדי "לגלות" עובדה זו. שיהוי המתבטא בלמעלה מ-3 שנים ללא כל סיבה שתצדיק זאת, מרומם את עיקרון סופיות הדיון, ונותן לו עדיפות על פני בירור התביעה. וכפי שנפסק "כתמונת מראה לחריג האינטרס הציבורי עומד מעין חריג שעניינו בשיהוי הגשת התביעה לביטול פסק דין חלוט. כפי שבהצטרפותו של אינטרס ציבורי - נוטה הכף לטובת עיקרון הצדק והאמת, כך כאשר חל שיהוי רב בהגשת תביעה לביטול פסק דין חלוט נוטה הכף לכיוון סופיות הדיון... במקרה של שיהוי ניתן יהיה לטעון למניעות או להשתק באשר להעלאת הדרישה לביטול פסק דין חלוט ולסלק את התביעה על הסף" ( ע"א 6019/07 משה טורג'מן נ' אחים עופר בע"מ , פס"ד מיום 25.2.10, פסקה 25 ) (להלן- הלכת תורג'מן): 6. עילת התביעה הינה ערעורית באופייה, ואינה מתאימה לתקיפת פסק דין חלוט בתביעה נפרדת. את אסופת טענותיה של התובעת באשר לעילת הביטול ניתן למקד בטענת חוסר סמכות, וכפי התנסחותה שלה: "חוסר סמכות פונקציונאלית מובהק... ו/או משניתן ללא הרשאה וחריגה מסמכות". האפשרות לקיומו של משפט חוזר אינה מוגבלת רק להליך פלילי, והיא מוכרת גם במשפט האזרחי, הגם שבמקרים יוצאי דופן, בהם קיים חשש לעיוות הדין, כגון: פסק הדין נושא עתירת הביטול ניתן במרמה או מקרה בו נתגלו ראיות חדשות "שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה". טענת בטלות הנסמכת על פגם בסמכות הינה טענה ערעורית במובהק אשר יש להעלותה במסגרת ערעור על פסק הדין נושא בקשת הביטול ולא במסגרת תביעה לבטלות. וכפי שנפסק בע"א 8625/06 דורון עותמי נ' מעברי ברכה : "המסלול העוקף בו בחרו המערערים, לפיו צד שנפגע בפסק דין רשאי יהיה לפתוח בתביעה חדשה לסעד הצהרתי בדבר בטלות פסק הדין - שלא הוגש עליו ערעור - דינו יהיה בדרך כלל להידחות על הסף מן הטעם של היעדר סמכות עניינית. בית משפט שמוגשת בפניו תובענה שאינה אלא ערעור על תוקף פסק דינו של בית משפט אחר, לא יזדקק לתובענה שכזו אלא אם מצויה היא בסמכותו הערעורית על פי דין. גם אם מצויה היא בסמכותו הערעורית, לא ידון בה בית המשפט אלא אם הוגש ההליך מלכתחילה כערעור, ואם התמלאו תנאי היסוד לדון בו כבערעור. הטענות כי פסק הדין הנתקף ניתן בחוסר סמכות או כי הנתבעים שבגדרו אינם הנתבעים הראויים, הינן מטבע מהותן טענות ערעוריות" (פס"ד מיום 5.11.08): התובעת טוענת אמנם כי העובדות המהוות את האדן המרכזי לביסוסה של עילת הביטול, קרי, הופעתו של עו"ד הרשקוביץ לצד אביו בביהמ"ש לתביעות קטנות , תוך טיעון מטעמו, התגלו לה רק בדיון מאוחר שהתקיים בשנת 2002, אולם בטענה זו אין כל ממש שהרי התובעת נכחה בדיון, טענה לעצמה וראתה את הנתבע ואת עו"ד הרשקוביץ שישב לצידו. גם אם יש אמת בטענת התובעת לפיה עו"ד הרשקוביץ טען בשמו של אביו (ואין לכך כל זכר בפרוטוקול הדיון, זולת רישום עצם נוכחותו באולם), הרי הדעת נותנת כי התובעת שמעה את הטיעונים, ומשכך אין מדובר בעובדה חדשה שנתגלתה לאחר פסק הדין, אלא בעובדה שהיתה ידועה לתובעת בעת הדיון עצמו. משאין בפי התובעת עובדות חדשות שנתגלו ושלא היו ידועות לה בעת ניהול ההליך, ומשאין בפיה טענת מרמה, הרי שהתובענה אינה נמנית על החריגים שנקבעו בפסיקה לתקיפה של פסק דין שלא על דרך ערעור. 7. גם לו היינו מתבוננים על תביעת התובעת ככזו הנסמכת על עילת תרמית, דהיינו הרואה בייצוגו הנטען של הנתבע כמעין תרמית כלפי התובעת או כלפי ביהמ"ש, הרי גם אז לא היה בכך כדי להציל את התביעה משבט סילוקה על הסף, שכן גם כאשר עסקינן בתרמית נדרש כי הראיה עליה נסמכת טענת התרמית תהא חיונית להכרעה שונה מזו שנקבעה בפסק הדין: "אחד התנאים החשובים לביסוס עילה המצדיקה ביטול פסק דין חלוט בשל מרמה הינו תנאי החיוניות. במסגרת זו נבחנת השאלה האם עשויה טענת המרמה להביא לתוצאה שונה מזו שנקבעה בהתדיינות הראשונה במסגרת משפט חוזר שיערך... ברי כי גם אם היתה מרמה אך אין בכוחה לשנות את תוצאות ההליך הראשון, הרי שאין מקום לקיומו של משפט חוזר אזרחי" (פס"ד תורג'מן לעיל פסקה 13). אין מניעה בדין כי כתב טענות המוגשי לביהמ"ש לתביעות קטנות ינוסח ע"י עורכי דין, אף לא חל איסור כי בעל דין ילווה בביהמ"ש לתביעות קטנות ע"י קרוב משפחה, הגם שהינו עו"ד, ובלבד שעוה"ד לא יטען בשם בעל הדין. בענייננו, התובעת עצמה מאשרת כי עו"ד הרשקוביץ לא הסתיר את היותו עו"ד ומשכך לא ניתן לייחס לו תרמית בהצגת זהותו. ודאי שלא בגין ניסוחו את כתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעת. אף אין לומר כי הדיון התנהל בחוסר שוויון שכן כעולה מכותרת פרוטוקול הדיון בביהמ"ש לתביעות קטנות, התובעת לוותה ע"י "בן זוגה" שעפ"י הנטען בתביעה הנוכחית הינו מפקח ראשי במס הכנסה, עת הנתבע לווה ע"י בנו עורך- הדין. זאת ועוד, תביעתה של התובעת נדחתה רק משום שביהמ"ש לתביעות קטנות סבר כי תלונה המוגשת ע"י יועץ מס לממונה הישיר על פקיד מס הכנסה, שעל פי הנטען התנהג באופן לא הולם- חוסה בצל הגנת החוק, הקובע הגנה מיוחדת לתלונה שכזו. לא נראה כי תוצאת פסק הדין הושפעה או יכולה היתה להיות מושפעת מנוכחותו או מדברים שאמר עו"ד הרשקוביץ, גם אם אכן אמר. משכך, הטענה בדבר יצוג, המוכחש כאמור ואין לו כל אסמכתא בפרוטוקול, משוללת פוטנציאל ראייתי להיפוך תוצאת פסק הדין. 8. הפסיקה אף דורשת כי בהינתן תביעת ביטול הנסמכת על טענת מרמה, על התובע להוכיח "שהראיות המוכיחות את טענת המרמה מתבססות על אירוע שלאחר פסק הדין או על ראיות חדשות שהתגלו לאחר פסק הדין ולא ניתן היה להשיגן במהלך ההתדיינות הראשונה אף בשקידה סבירה, או על ראיה חיצונית למשפט עצמו" (פס"ד טורג'מן פסקה 15). כאמור לעיל, התובעת נכחה בדיון וראתה במו עיניה את הנתבע ואת בנו, באשר לטענתה שלה "היה לבוש בגדי ייצוג רשמיים של עו"ד על מנת שלא יטעו בו ובמשלח ידו כעורך דין". ולא הסתיר את היותו עורך-דין. אין מדובר איפוא במידע שלא ניתן היה להשיגו בעת ההתדיינות עצמה. 9. לא נותר לי אלא להביע את צערי על כי בעלי הדין מתכתשים ביניהם מזה שנים בגין אירוע שאבד עליו הכלח ושניתן היה לסתום עליו את הגולל זה מכבר. בודאי שאין מדובר בארוע חריג המצדיק סטיה מעקרון סופיות הדיון לשם בירור האמת. התוצאה היא שאין מנוס מסילוקה של התביעה על הסף. התובעת תשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪. תביעות קטנותייצוגעורך דיןביטול פסק דין